גירושין
סרבנות גט — מה עושים כשהצד השני מסרב | מדריך 2026
סרבנות גט: מהם צווי ההגבלה שבית הדין הרבני רשאי להטיל, מתי אפשר לתבוע פיצויי נזיקין, מהם מזונות מעוכבת, ולמה לחץ כספי אגרסיבי מדי עלול דווקא לפסול את הגט.
סרבנות גט היא מצב שבו בן זוג מסרב לתת גט או לקבלו, ובכך מונע מהצד השני להשתחרר מהנישואין. בישראל עומדים מול הסרבנות שני מסלולים מקבילים: צווי הגבלה מטעם בית הדין הרבני מכוח חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ״ה-1995, ותביעת נזיקין בבית המשפט לענייני משפחה. השילוב ביניהם הוא עניין של תזמון — ולא כל לחץ הוא לחץ נכון.
חשוב לומר זאת כבר עכשיו, כי זו הנקודה שרוב האנשים מפספסים: הפעלת לחץ כספי אגרסיבי מדי עלולה לפסול את הגט עצמו. הכלים קיימים, אבל סדר ההפעלה שלהם קובע אם תצאו מהנישואין או תיוותרו בתוכם עם פסק דין כספי ביד.
מהי סרבנות גט — ומתי היא מתחילה מבחינה משפטית
בדין הישראלי, גירושין של בני זוג יהודים נעשים בגט הניתן מרצון מהבעל לאישה ומתקבל על ידה מרצון. שני הצדדים צריכים להסכים. מכאן נובעת הבעיה: מי שמסרב עוצר את ההליך כולו.
מבחינה מעשית, הנהלת בתי הדין הרבניים נהגה להגדיר סרבנות גט כמצב שבו חלפו שלושה חודשים מהמועד שבו נתן בית הדין פסק דין לגירושין, ואחד הצדדים לא קיים אותו.
השלב הראשון הוא תמיד פתיחת תיק גירושין ברבנות (נפתח בחלון חדש) ובירור עילות הגירושין (נפתח בחלון חדש). בלי פסק דין רבני, ארגז הכלים שלמטה כמעט ריק.
שלוש דרגות של פסק דין — וההבדל הקריטי ביניהן
זו ההבחנה החשובה ביותר במאמר זה, והיא זו שקובעת אילו כלים עומדים לרשותכם בפועל.
| דרגה | מה בית הדין אומר | מה זה מאפשר |
|---|---|---|
| **המלצה לגירושין** | ראוי שהצדדים יתגרשו | כמעט כלום — אין בסיס לסנקציות |
| **חיוב בגט** | על הבעל לתת גט | בסיס לצווי הגבלה |
| **כפיית גט** | כופין אותו עד שיאמר רוצה אני | הדרגה החמורה, ובה גם מאסר |
בתי הדין נזהרים מאוד בדרגה השלישית, משום שכפייה הלכתית שאינה מוצדקת עלולה להפוך את הגט לגט מעושה (נפתח בחלון חדש) — גט פסול. לכן רוב התיקים נעצרים בדרגת החיוב, ושם מתנהל המאבק האמיתי.
המסקנה המעשית: אם קיבלתם "המלצה" בלבד, המשימה הראשונה אינה להפעיל לחץ — היא לחזור לבית הדין ולבקש חיוב.
צווי הגבלה — ארגז הכלים של בית הדין
חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ״ה-1995, מכונה בפי רבים "חוק הסנקציות". סעיף 2 לחוק מונה את ההגבלות שבית הדין רשאי להטיל על סרבן:
- יציאה מן הארץ
- קבלת דרכון או תעודת מעבר
- קבלה, החזקה או חידוש של רישיון נהיגה, ונהיגה ברכב
- התמנות או שירות במשרה ציבורית
- עיסוק במקצוע או הפעלת עסק שהחוק מסדיר
- משיכת שיקים ושימוש בכרטיס חיוב
- פתיחת חשבון בגוף פיננסי מפוקח
- ייסוד תאגיד או בעלות בו, וכהונה כנאמן
- הגבלות על תנאי מאסר או מעצר
הרשימה הזו אינה תיאורטית. שלילת רישיון נהיגה וחסימת חשבון בנק הן, מניסיוני, הכלים שמזיזים תיקים יותר מכל נאום בבית הדין.
לפי נתוני בתי הדין הרבניים, בשנה אחת ניתנו 263 החלטות בעניין סנקציות: 249 כנגד 41 סרבני גט, ו-14 כנגד ארבע סרבניות גט.
מאסר — הכלי האחרון
סעיף 3 לחוק מאפשר לבית הדין לכוף אדם במאסר לציית לפסק הדין. תקופת מאסר הכפייה לא תעלה על חמש שנים.
בפועל זהו כלי נדיר. בתי הדין נמנעים ממנו כאשר לא הגיעו למסקנה שלפי ההלכה ניתן לכפות את הבעל — ובדיוק בשל כך נוצרו צווי ההגבלה "העקיפים": הם מפעילים לחץ גם על מי שחויב בגט אך לא ניתן לכפותו.
תביעת נזיקין — המסלול האזרחי
במקביל לבית הדין, אפשר להגיש תביעת נזיקין בבית המשפט לענייני משפחה. הטענה: הסרבנות היא עוולה — בדרך כלל רשלנות — שגרמה נזק שאינו ממוני, ובכלל זה עוגמת נפש, השפלה, בדידות, פגיעה באוטונומיה ואובדן ההזדמנות להינשא ולהקים משפחה.
פסק הדין שפתח את הדלת הוא תמ״ש (י-ם) 19270/03, שניתן בדצמבר 2004 בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים מפי כב׳ השופט מנחם הכהן. שם נפסקו 425,000 ש״ח לאישה שסורבה גט במשך 12 שנים.
התפתחות מאוחרת יותר הרחיבה את הפתח: בעמ״ש 63059-02-20, שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בדצמבר 2020 מפי כב׳ השופט צבי ויצמן, נקבע כי ניתן לפסוק פיצוי גם בלי שבית הדין הרבני הורה על גירושין — אך רק בנסיבות חריגות, ותוך שמירה על כיבוד הערכאות. באותו מקרה נפסקו 75,000 ש״ח, על רקע פירוד ממושך והתנהלות חסרת תום לב.
האזהרה שחייבים להכיר: הפיצוי שעלול לפסול את הגט
כאן נמצא הפרדוקס שכל מי ששוקל תביעת נזיקין חייב להבין לפני שהוא מגיש אותה.
הגט חייב להינתן מרצון. אם הלחץ הכספי ייתפס כלחץ שכופה על הבעל לתת גט, הגט שיינתן בסופו של דבר עלול להיחשב גט מעושה (נפתח בחלון חדש) — כלומר גט פסול.
התוצאה האפשרית היא הגרועה מכולן: האישה זוכה בפיצוי בבית המשפט האזרחי, ונשארת עגונה בפועל. יש בידה פסק דין כספי, ואין בידה גט תקף.
לכן ההחלטה על תביעת נזיקין אינה החלטה טקטית קלה, אלא שיקול שיש לקיים אותו מול בית הדין ובתיאום עם ההליך הרבני — לא במקביל אליו ובלי קשר אליו. עורך דין שמכיר את שתי הערכאות יידע לתזמן, ולעיתים אף להמליץ להמתין.
מזונות מעוכבת
כלי נוסף, פחות מוכר, הוא מזונות מעוכבת — מזונות המשולמים לאישה שבעלה מונע ממנה להינשא מחדש, כלומר מעכב אותה מחמתו.
שני מאפיינים הופכים אותו לחזק במיוחד:
- האישה עשויה להיות זכאית להם גם כאשר לא הייתה זכאית למזונות אישה רגילים — למשל אם עזבה את הבית או משתכרת בעצמה.
- בשונה ממזונות אישה רגילים, הם אינם תלויים בהכנסת הבעל או במצבו הכלכלי.
את החיוב יכול להטיל בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.
גם נשים מסרבות — וגם עליהן חלים צווי הגבלה
התפיסה הרווחת היא שסרבנות גט היא תופעה גברית בלבד. זה לא מדויק. גט טעון גם נתינה מצד הבעל וגם קבלה מצד האישה, ואישה המסרבת לקבל גט מעכבת את הגירושין בדיוק כמו בעל שמסרב לתת.
סעיף 1(ג) לחוק מתייחס לכך במפורש: קבע בית הדין שאישה תקבל גט מבעלה והיא לא קיימה את פסק הדין, רשאי בית הדין ליתן נגדה צו הגבלה — בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול.
הנתונים תומכים בכך. נכון לינואר 2026 נמנו בישראל 47 סרבני גט: 30 גברים ו-17 נשים.
מה אומרים הנתונים על היקף התופעה
כאן נדרשת זהירות בקריאת המספרים, משום ששני סוגי נתונים מתפרסמים והם אינם מודדים את אותו דבר:
| הנתון | מה הוא מודד | הערך |
|---|---|---|
| מקרי סרבנות גט בשנים 2012–2016 | מקרים **מצטברים** לאורך תקופה | 809, מהם 285 בשנת 2016 |
| סרבני גט נכון לינואר 2026 | סרבנים **פעילים בנקודת זמן** | 47 |
אי אפשר להציג את המעבר מ-285 ל-47 כירידה של פי שישה — מדובר בשתי מדידות שונות. מה שכן אפשר לומר: סרבנות גט אינה תופעה המונית, אך היא הרסנית למי שנקלע אליה. ומשום שהיא נדירה יחסית, רוב האנשים נכנסים אליה בלי מושג אילו כלים קיימים.
זו בדיוק הסיבה שמאמר זה מפרט את ארגז הכלים במלואו: לא משום שכל תיק גירושין מגיע לסרבנות, אלא משום שמי שכן מגיע לשם — לרוב מגלה מאוחר מדי מה היה אפשר לעשות מוקדם יותר.
כשהסרבן נמלט לחו״ל
אחד המצבים הקשים ביותר הוא בן זוג שעוזב את הארץ ומותיר את הצד השני כבול. כאן צו הגבלה על רישיון נהיגה או על חשבון בנק ישראלי מאבד מכוחו.
לצורך כך פועל בהנהלת בתי הדין הרבניים אגף ייעודי למניעת עגינות ולאיתור סרבנים. האגף שוכר שירותי חברות חקירה הפועלות ברחבי העולם, ופעל בפועל גם במדינות רחוקות ומורכבות. מדובר בערוץ שאינו מוכר לרוב הציבור, ופנייה אליו במקרה מתאים עשויה להיות משמעותית יותר מכל בקשה נוספת בתיק.
הנתונים ממחישים את היקף התופעה: היחידה המטפלת בעגונות ובמסורבות גט הביאה למתן גט ל-198 נשים, שרובן בעליהן נמלטו לחו״ל.
הכלי המונע: הסכם קדם-נישואין
הדרך הזולה ביותר להתמודד עם סרבנות גט היא למנוע אותה מראש. הסכם לכבוד הדדי הוא הסכם קדם-נישואין שגובש בישראל בשנת 2001, ולצדו קיימות גרסאות נוספות. הרעיון פשוט: הצדדים מתחייבים מראש שאם הקשר יסתיים, מי שיעכב את הגט יישא בתשלום חודשי משמעותי לצד השני.
חובה לסייג: תוקפם של הסכמים אלה בבתי הדין הרבניים בישראל שנוי במחלוקת, והתמיכה הרבנית בהם מוגבלת. אין להציג אותם כפתרון ודאי. עם זאת, גם הסכם שתוקפו במחלוקת יוצר תמריץ ומסמן כוונה, ובמקרים רבים די בכך.
מי שממילא עורך הסכם ממון לפני נישואין (נפתח בחלון חדש) — זה השלב הנכון לשקול גם את הרובד הזה.
מה עושים בפועל — סדר פעולות
- פתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני, ובירור אילו עניינים כדאי לכרוך בו — ראו כריכה כנה בתביעת גירושין (נפתח בחלון חדש)
- קבלת פסק דין — והשאיפה היא לחיוב בגט, לא להמלצה
- מעקב אחר התיק דרך האזור האישי בבתי הדין הרבניים (נפתח בחלון חדש)
- בקשה לצווי הגבלה לאחר שחלף המועד לקיום פסק הדין
- שקילת מזונות מעוכבת במקביל
- בחינת תביעת נזיקין — בתיאום עם ההליך הרבני ולא במנותק ממנו
- סידור הגט בפועל — ראו גט גירושין: השלבים והטקס (נפתח בחלון חדש)
שלוש טעויות שגובות מחיר
להסתפק בהמלצה לגירושין. המלצה אינה חיוב, ובלי חיוב אין בסיס לצווי הגבלה. תיקים רבים דורכים במקום שנים משום שאיש לא חזר לבית הדין לבקש שדרוג הדרגה.
להגיש תביעת נזיקין בלי לחשוב על הגט. כפי שהוסבר, פיצוי שנתפס ככפייה עלול לפסול את הגט. הכלי חזק — ולכן מסוכן כשמפעילים אותו בלי תכנון.
לוותר על מזונות מעוכבת. זהו הכלי הכלכלי היחיד שאינו תלוי בהכנסת הבעל, ורבים פשוט אינם יודעים שהוא קיים.
מה עושים כששני בני הזוג אינם יהודים
לא כל מבוי סתום הוא סרבנות גט. בני זוג מדתות שונות, או מי שאין להם דת, אינם מתגרשים בגט כלל — אלא בהליך התרת נישואין (נפתח בחלון חדש) בבית המשפט לענייני משפחה. אם זה מצבכם, ארגז הכלים כולו שונה, וכדאי לוודא זאת לפני שנפתח תיק ברבנות.
כמה זמן זה לוקח
אין לוח זמנים אחיד, אבל יש סדרי גודל שכדאי להכיר כדי לתכנן נכון:
- מפתיחת התיק ועד פסק דין — חודשים עד שנה ויותר, בהתאם לעומס בבית הדין ולשיתוף הפעולה של הצדדים
- מפסק דין ועד בקשה לצווי הגבלה — לפחות שלושה חודשים, שהם המועד המקובל לבחינת אי-קיום פסק הדין
- מהטלת צו הגבלה ועד תוצאה — משתנה מאוד; חלק מהסרבנים מתקפלים תוך שבועות משלילת רישיון או חסימת חשבון, אחרים מחזיקים שנים
הפער הזה בין המקרים הוא בדיוק מה שהופך את התכנון לקריטי. סרבנות גט שמטופלת בשיטתיות מהיום הראשון נראית אחרת לגמרי מסרבנות גט שמתחילים לטפל בה אחרי שלוש שנים של המתנה.
מתי לפנות לעורך דין
סרבנות גט היא אחד התחומים המעטים שבהם עיתוי שגוי גורם נזק בלתי הפיך. בקשה מוקדמת מדי עלולה להיתפס כלוחצת; מאוחרת מדי — ומדובר בשנים אבודות.
מומלץ לפנות לעורך דין לענייני משפחה (נפתח בחלון חדש) המכיר את שתי הערכאות כבר בשלב שבו מסתמנת התנגדות — ולא לאחר שהתיק כבר תקוע. אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו (נפתח בחלון חדש) לבחינת המצב וגיבוש סדר פעולות.
הבהרה: האמור לעיל הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. דיני סרבנות הגט משלבים דין אזרחי ודין דתי, וכל מקרה נבחן לגופו לפי נסיבותיו. אין להסתמך על האמור כאן ללא בחינה פרטנית.
מקורות: חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ״ה-1995 · תמ״ש (י-ם) 19270/03 · עמ״ש 63059-02-20 · נתוני הנהלת בתי הדין הרבניים
FAQ
שאלות נפוצות
סרבנות גט היא מצב שבו בן זוג מסרב לתת גט או לקבלו, ובכך מונע מהצד השני להשתחרר מהנישואין. בתי הדין הרבניים נהגו להגדיר זאת כמצב שבו חלפו שלושה חודשים מאז שניתן פסק דין לגירושין ואחד הצדדים לא קיים אותו. הסרבנות אפשרית משני הצדדים — גם בעל שאינו נותן גט וגם אישה שאינה מקבלת אותו.
לפי סעיף 2 לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ״ה-1995, בית הדין רשאי להטיל צווי הגבלה: איסור יציאה מהארץ, שלילת דרכון, שלילת רישיון נהיגה, איסור על משרה ציבורית או עיסוק במקצוע מוסדר, הגבלת שיקים וכרטיסי חיוב, איסור פתיחת חשבון בגוף פיננסי מפוקח, ואיסור ייסוד תאגיד או בעלות בו.
כן. סעיף 3 לחוק מאפשר לבית הדין הרבני לכוף אדם במאסר כדי שיציית לפסק הדין, ותקופת מאסר הכפייה לא תעלה על חמש שנים. בפועל זהו כלי נדיר, משום שבתי הדין נמנעים ממנו כאשר לא הגיעו למסקנה שלפי ההלכה ניתן לכפות את מתן הגט.
המלצה לגירושין קובעת שראוי שהצדדים יתגרשו, ואינה מקימה בסיס לסנקציות. חיוב בגט קובע שעל הבעל לתת גט, והוא הבסיס להטלת צווי הגבלה. כפיית גט היא הדרגה החמורה ביותר ומאפשרת גם מאסר. ההבחנה קריטית: מי שבידו המלצה בלבד צריך לחזור לבית הדין ולבקש חיוב לפני שיוכל להפעיל סנקציות.
הסכומים נגזרים ממשך הסרבנות ומהנזק שנגרם. בפסק הדין המכונן תמ״ש (י-ם) 19270/03 משנת 2004 נפסקו 425,000 ש״ח לאישה שסורבה גט 12 שנים. בעמ״ש 63059-02-20 משנת 2020 נפסקו 75,000 ש״ח, ונקבע שאפשר לפסוק פיצוי גם ללא פסק דין רבני לגירושין — אך רק בנסיבות חריגות.
כן, וזהו סיכון ממשי. הגט חייב להינתן מרצון, ואם הלחץ הכספי ייתפס ככפייה, הגט עלול להיחשב גט מעושה — כלומר פסול. התוצאה האפשרית היא שהאישה זוכה בפיצוי אך נותרת עגונה בפועל. לכן יש לתאם את תביעת הנזיקין עם ההליך בבית הדין הרבני ולא לנהל אותה במנותק ממנו.
מזונות מעוכבת הם מזונות המשולמים לאישה שבעלה מונע ממנה להינשא מחדש. שני מאפיינים הופכים אותם לחזקים במיוחד: האישה עשויה להיות זכאית להם גם אם לא הייתה זכאית למזונות אישה רגילים (למשל אם עזבה את הבית או משתכרת בעצמה), והם אינם תלויים בהכנסת הבעל או במצבו הכלכלי. את החיוב מטיל בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.
