פונדקאות בישראל — ההליך, החוק והעלויות | מדריך 2026

פונדקאות בישראל מתנהלת לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו-1996, ומחייבת אישור מראש של ועדת האישורים במשרד הבריאות. מאז ינואר 2022 ההליך פתוח גם לגברים יחידים ולזוגות חד-מיניים. התהליך נמשך בדרך כלל בין שנה לשנתיים, ומסתיים בצו הורות שעל ההורים המיועדים לבקש תוך שבעה ימים מהלידה.

ישראל הייתה מהמדינות הראשונות בעולם שהסדירו פונדקאות בחקיקה מפורשת. זהו יתרון עצום — יש כללים ברורים, יש פיקוח, ואין בה אזור הדמדומים המשפטי הקיים במדינות אחרות. זהו גם החיסרון: לא כל מי שרוצה יכול, ולא בכל מועד.

מאמר זה מסביר מי זכאי היום, מה בודקת הוועדה, כמה זה עולה באמת, והיכן ההליך נשבר אצל מי שלא נערך מראש.

מי זכאי לפונדקאות בישראל — ומה השתנה ב-2022

החוק המקורי משנת 1996 פתח את ההליך בפני זוגות הטרוסקסואליים נשואים בלבד. בשנת 2018 הורחבה הזכאות גם לנשים יחידניות, אך גברים יחידים וזוגות חד-מיניים נותרו מחוץ לתמונה.

השינוי הגיע מבית המשפט העליון. בפסק הדין בבג״ץ 781/15 ארד-פנקס נ׳ הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, שניתן ביולי 2021, נקבע כי ההסדר המדיר גברים יחידים וזוגות חד-מיניים אינו חוקתי. בית המשפט לא הסתפק בהצהרה — הוא קבע שההגדרות המפלות בחוק יבוטלו, וההרחבה נכנסה לתוקף ב-11 בינואר 2022.

המצב היום: ההליך פתוח לזוגות, ליחידים וליחידות, ללא קשר למגדר או לנטייה מינית.

התנאים המצטברים להורים המיועדים:

• מלאו להם 18 שנים, ולאחד מהם לפחות טרם מלאו 54 שנים
• הם תושבי ישראל
• קיימת אינדיקציה רפואית המצדיקה את ההליך
• הוכח קשר גנטי של לפחות אחד מההורים המיועדים לעובר

הנקודה האחרונה חשובה במיוחד: החוק הישראלי אינו מתיר פונדקאות שאין בה קשר גנטי לאף אחד מההורים המיועדים. אם נדרשות גם תרומת ביצית וגם תרומת זרע — המסלול הישראלי חסום, ויש לבחון חלופות בחו״ל.

ההרחבה של 2022 היא חלק ממגמה רחבה יותר של הכרה משפטית בסוגי המשפחות המוכרים בישראל (נפתח בחלון חדש), לצד ההתפתחויות בסוגיית נישואים חד-מיניים בישראל (נפתח בחלון חדש).

התנאים לאם הנושאת

כאן החוק מפורט ונוקשה, והוועדה אינה מגלה גמישות. האם הנושאת חייבת לעמוד בכל התנאים האלה:

שתי הערות מהשטח. ראשית, תנאי הגיל נבחן במועד אישור ההסכם ולא במועד ההשתלה — פונדקאית בת 38 וחצי היא סיכון תזמון אמיתי, ולא אחת ראיתי תהליכים שנעצרו בשל פער של חודשיים.

שנית, דרישת הדת נוסחה בחוק ביחס לאם המיועדת. בתהליכים שאין בהם אם מיועדת — למשל גבר יחיד או זוג גברים — יש לברר מראש מול הוועדה כיצד היא מיישמת את הדרישה בנסיבות הספציפיות. אל תניחו הנחות — שאלו לפני שמתקדמים.

ועדת האישורים — שני שלבים, לא אחד

זו הטעות התפיסתית הנפוצה ביותר. אנשים מדברים על "אישור הוועדה" כאילו מדובר באירוע אחד. בפועל מדובר בשני שלבים נפרדים, ובין שניהם חולפים חודשים.

שלב א׳ — אישור זכאות. הוועדה בוחנת אם ההורים המיועדים עומדים בתנאי החוק: גיל, תושבות ואינדיקציה רפואית. בשלב הזה עדיין אין פונדקאית בתמונה.

שלב ב׳ — אישור ההסכם. רק לאחר שנמצאה אם נושאת ונחתם הסכם מפורט, הוועדה מאשרת את ההסכם עצמו. כאן נבחנים גם ההיבטים הפסיכולוגיים והחברתיים של שני הצדדים, וגם התשלומים שישולמו לאם הנושאת.

הוועדה מונה שבעה חברים — רופאים, פסיכולוג, עובד סוציאלי, משפטן ואיש דת. היא פועלת מכוח החוק ובפיקוח משרד הבריאות, ותפקידה לוודא ששני הצדדים כשירים, פועלים מרצון חופשי ומבינים את משמעות ההתחייבות.

הסכם שלא אושר על ידי הוועדה — אין לו תוקף. אין מדובר בעניין פורמלי בלבד: הסכם פונדקאות שנחתם מחוץ למסלול הזה אינו מקנה מעמד הורי, ואינו ניתן לאכיפה.

כמה עולה פונדקאות בישראל

אין מחיר אחד, ואף גורם רציני לא ינקוב במספר יחיד. ההערכות בשוק נעות בטווח רחב, בין כ-200,000 ל-400,000 ש״ח ומעלה, בהתאם למספר מחזורי ההשתלה שיידרשו ולמסלול הליווי שנבחר.

להלן פירוק לרכיבים, כדי שתדעו על מה אתם משלמים:

כאן נמצאת אחת ההוראות החשובות בחוק, וכדאי להכיר אותה לפני שמתחילים לנהל משא ומתן. ועדת האישורים היא שמאשרת את התשלומים החודשיים לאם הנושאת — תשלומים שנועדו לכסות הוצאות ממשיות, אובדן זמן, סבל וכאב. במקביל, החוק אוסר במפורש כל תמורה בכסף או בשווה כסף מעבר לתשלומים שאושרו.

המשמעות המעשית: אי אפשר לסכם עם פונדקאית על סכום ולהציג אותו לוועדה כעובדה מוגמרת, ואי אפשר "להשלים" תשלומים מחוץ להסכם. תשלום שלא אושר אינו בעייתי מבחינה חוזית בלבד — הוא אסור.

נקודה נוספת: חלק מהעלויות הרפואיות עשויות להיות מכוסות בסל הבריאות או בביטוח המשלים. כדאי לברר זאת מול הקופה לפני שמתקצבים את התהליך.

זכויות ההורים המיועדים והאם הנושאת

הורים מיועדים בהליך פונדקאות זכאים לחבילת זכויות הדומה במהותה לזו של הורים ביולוגיים — ובכלל זה דמי לידה, חופשת לידה, מענק לידה וקצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי. הורים יחידים ימצאו עניין גם במדריך על זכויות והטבות לחד-הורית בביטוח לאומי (נפתח בחלון חדש).

לאם הנושאת עומדות זכויות משלה: תשלום ההוצאות שאושרו, ביטוח, ליווי פסיכו-סוציאלי לאורך התהליך, וההגנות התעסוקתיות המוקנות לעובדת בהיריון — לרבות ההגבלות על פיטורים.

את הזכויות האלה כדאי למפות מראש. הן חלק מהתקציב ומלוח הזמנים, ולא גילוי מקרי בדיעבד.

צו הורות — שבעה ימים שאסור לפספס

זה החלק שבו מופתעים רוב האנשים. הלידה אינה סוף התהליך המשפטי — היא תחילתו.

לפי החוק, על ההורים המיועדים להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן צו הורות תוך שבעה ימים מיום לידת הילד. בית המשפט ייתן את הצו אלא אם כן מצא שהדבר אינו לטובת הילד. הדיון מתנהל בדלתיים סגורות.

כאן חשוב לדייק בנקודה שרבים מבלבלים בה. עם הלידה הילד נמצא במשמורת ההורים המיועדים, אך האפוטרופוס הבלעדי עליו מרגע הלידה ועד למתן צו ההורות הוא עובד סוציאלי הממונה מכוח החוק — ולא ההורים המיועדים. משמורת ואפוטרופסות אינן היינו הך: המשמורת היא ההחזקה בפועל, ואילו האפוטרופסות היא הסמכות המשפטית לקבל החלטות בשם הילד.

צו ההורות הוא שמעביר את האפוטרופסות להורים המיועדים ומקנה את המעמד ההורי המלא והקבוע. על בסיסו נרשם הילד במרשם האוכלוסין.

שבעה ימים הם פרק זמן קצר מאוד כשמביאים תינוק הביתה. את הבקשה מכינים במהלך ההיריון, ולא לאחר הלידה. מי שממתין ללידה כדי להתחיל לטפל בכך — פותח את ההורות שלו בלחץ מיותר.

מה קורה אם האם הנושאת מתחרטת

זו השאלה שנשאלת כמעט בכל פגישת ייעוץ ראשונה, ובצדק. החוק נותן לה מענה מפורש.

החוק מאפשר לאם הנושאת לפנות לבית המשפט בבקשה לחזור בה מההסכם ולהחזיק בילד, אך בית המשפט לא יאשר זאת אלא בהתקיים שינוי נסיבות המצדיק זאת, ובתנאי שלא תיפגע טובת הילד. זהו רף גבוה, ואין מדובר בזכות חרטה חופשית.

ובעיקר: לאחר מתן צו ההורות לא ניתן עוד לחזור מן ההסכם. צו ההורות סוגר את הסוגיה סופית. זו סיבה נוספת שלא להשהות את הגשת הבקשה.

שלבי התהליך מקצה לקצה

1. בירור זכאות וליווי משפטי ראשוני — בחינת עמידה בתנאי החוק ובניית לוח זמנים
2. פנייה לוועדת האישורים — שלב א׳ — אישור זכאות ההורים המיועדים
3. איתור אם נושאת — לרוב השלב הארוך ביותר
4. בדיקות רפואיות והערכה פסיכו-סוציאלית לשני הצדדים
5. עריכת הסכם הפונדקאות וחתימתו
6. פנייה לוועדת האישורים — שלב ב׳ — אישור ההסכם עצמו
7. טיפולי הפריה והשתלת העובר
8. ליווי ההיריון והכנת הבקשה לצו הורות
9. לידה — הילד עובר למשמורת ההורים המיועדים
10. הגשת בקשה לצו הורות תוך שבעה ימים ורישום במרשם האוכלוסין

פונדקאות בחו״ל — מסלול משפטי אחר לגמרי

חלק מהישראלים פונים לפונדקאות מעבר לים, בין אם משום שאינם עומדים בתנאי החוק הישראלי ובין אם בשל זמני ההמתנה. חשוב להבין: תעודת לידה זרה אינה מקנה מעמד הורי בישראל.

המסלול שונה מהותית:

1. פנייה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לצו לעריכת בדיקה גנטית, להוכחת הקשר הביולוגי בין הילד לאחד ההורים
2. הצהרה שיפוטית על אבהותו או אמהותו של ההורה הביולוגי
3. בקשה לצו הורות פסיקתי — המכיר בבן או בת הזוג כהורה נוסף
4. רישום הילד במרשם האוכלוסין והסדרת אזרחות

זהו הליך ארוך יותר, יקר יותר, וחשוף לשינויי מדיניות במדינת היעד. מדינות שהיו פתוחות לישראלים בעבר — הודו ותאילנד, למשל — סגרו את שעריהן בפני הורים מיועדים מחו״ל. מי ששוקל את המסלול הזה חייב ליווי משפטי המכיר גם את הדין הישראלי וגם את דין מדינת היעד.

הנתונים: כמה תהליכים באמת מתבצעים

היקף הפונדקאות בישראל צמח בהתמדה מאז חקיקת החוק. לפי הנתונים המצרפיים, בשנים 1998–2004 נולדו בממוצע כעשרה ילדים בשנה בהליכי פונדקאות מוסדרים; בשנים 2005–2009 עלה הממוצע לכ-29 לידות בשנה; ובשנים 2010–2017 הוא חצה את רף 57 הלידות בשנה. עד שנת 2017 נולדו בישראל 666 ילדים מכוח הסכמי נשיאת עוברים.

המשמעות המעשית: מדובר בהליך מוסדר ומוכר, אך לא בהליך המוני. מספר הפונדקאיות הפוטנציאליות בישראל מוגבל, וזהו אחד הגורמים המרכזיים לזמני ההמתנה.

ארבע טעויות שחוזרות על עצמן

חתימה על הסכם לפני פנייה לוועדה. ההסכם צריך להיערך כך שיעמוד בדרישות הוועדה מלכתחילה. הסכם שנוסח בלי היכרות עם אמות המידה שלה חוזר לשולחן, והתהליך נדחה בחודשים.

התעלמות מתנאי הגיל של הפונדקאית. כאמור, הגיל נבחן במועד אישור ההסכם. תכנון לוח זמנים ריאלי הוא חלק מהעבודה המשפטית, ולא נספח לה.

היעדר הסדרה בין בני זוג שאינם נשואים. זוגות שהם ידועים בציבור (נפתח בחלון חדש) נכנסים לעיתים לתהליך בלי הסכם חיים משותפים (נפתח בחלון חדש) מסודר. אם היחסים משתנים במהלך התהליך או אחריו, נוצר סבך שאפשר היה למנוע בהסכם אחד.

דחיית הטיפול בצו ההורות למועד הלידה. שבעה ימים, כאמור. זו טעות שגובה מחיר בשקט הנפשי דווקא בשבוע שבו הוא נדרש יותר מכול.

מתי כדאי לערב עורך דין

בפונדקאות, הליווי המשפטי אינו שירות שמצרפים בסוף — הוא חלק מהתשתית. עורך הדין עורך את הסכם הפונדקאות, מלווה את ההופעה בוועדת האישורים, מכין את הבקשה לצו ההורות מבעוד מועד, ובמסלול של פונדקאות בחו״ל גם מנהל את הליך ההכרה בישראל.

מומלץ לפנות לעורך דין לענייני משפחה (נפתח בחלון חדש) עוד לפני הפנייה הראשונה לוועדה — בשלב שבו בוחנים זכאות ובונים לוח זמנים. הסדרת המעמד האישי (נפתח בחלון חדש) של ההורים המיועדים היא לעיתים תנאי מקדים שמתגלה מאוחר מדי.

לבירור זכאות ולליווי ההליך מול ועדת האישורים אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו (נפתח בחלון חדש).

מקורות: חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו-1996 · בג״ץ 781/15 ארד-פנקס נ׳ הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים · הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, משרד הבריאות (נפתח בחלון חדש)