גירושין
עורך דין גירושין בתל אביב: ליווי אישי בהסכם ובבית המשפט, מהמשרד ברחוב הארבעה
עורך דין גירושין בתל אביב: אמיר כהן משרד עורך דין, ברחוב הארבעה 28, מלווה אישית בגישור שמסתיים בהסכם ובהליך משפטי שמסתיים בפסק דין. בעמוד: הערכאות בעיר, סדר הפעולות והמסמכים שכדאי להכין.
המשרד שלי, אמיר כהן משרד עורך דין, נמצא ברחוב הארבעה 28 בתל אביב ועוסק בדיני משפחה וירושה בלבד. כעורך דין גירושין בתל אביב אני מלווה כל לקוח אישית, באחד משני מסלולים: גישור ומשא ומתן שמסתיימים בהסכם, או הליך משפטי שמסתיים בפסק דין. גם בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני האזורי יושבים בתל אביב.
בעמוד הזה ריכזתי את מה שכדאי לדעת עוד לפני הפגישה הראשונה: היכן המשרד ומתי הוא פתוח, לאילו ערכאות שייכים תושבי תל אביב והערים שסביבה, מה סדר הפעולות מהבקשה ליישוב סכסוך ועד הגט, ואילו מסמכים כדאי להכין. את פרטי הערכאות בדקתי מול הצו הרשמי ומול אתר gov.il בנובמבר 2026.
המשרד בתל אביב: כתובת, שעות פעילות ודרכי קשר
- כתובת — רחוב הארבעה 28, קומה 5 במגדל הצפוני, תל אביב-יפו.
- טלפון ו-WhatsApp — 051-256-8586.
- שעות פעילות — בימים א׳ עד ה׳ בין 09:00 ל-19:00, וביום ו׳ בין 09:00 ל-14:00.
- תחומי העיסוק — דיני משפחה וירושה בלבד: גירושין, מזונות, משמורת וזמני שהות, חלוקת רכוש, הסכמי ממון, צוואות וירושות.
את הפגישה הראשונה אפשר לקיים במשרד או בשיחת וידאו. כדי לתאם אותה אפשר להתקשר, לשלוח הודעת WhatsApp או להשאיר פרטים בעמוד יצירת הקשר. מי שרוצה לקרוא מה כתבו לקוחות לפני שהוא פונה ימצא את חוות הדעת בפרופיל של המשרד בגוגל (נפתח בחלון חדש).
עורך דין גירושין בתל אביב: ליווי אישי בשני מסלולים
סכסוך גירושין מסתיים באחת משתי דרכים: בהסכם ששני בני הזוג חותמים עליו, או בהכרעה של שופט או של דיין. המשרד מלווה לקוחות בשני המסלולים, ותיק יכול להתחיל באחד ולהסתיים באחר.
המסלול הראשון: גישור ומשא ומתן שמסתיימים בהסכם
במסלול הזה ההחלטות נשארות בידיכם. בגישור, או במשא ומתן בין עורכי הדין, מגבשים הסכם גירושין שמסדיר את כל מה שפתוח: הילדים וזמני השהות, המזונות, הדירה, החסכונות והחובות. הסכם כזה אינו נשאר מסמך פרטי. מגישים אותו לאישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני, ולפי המידע שמפרסמת הרשות השופטת, אישור של הסכם גירושין בבית המשפט (נפתח בחלון חדש) נותן לו תוקף של פסק דין. התפקיד שלי במסלול הזה הוא לנהל את המשא ומתן, לוודא שאתם מבינים על מה אתם מוותרים ומה אתם מקבלים, ולנסח הסכם שאפשר לאכוף.
המסלול השני: הליך משפטי שמסתיים בפסק דין
כשאין הסכמה, או כשאי אפשר לחכות לה, מגישים תביעה והערכאה מכריעה. נושאים כמו רכוש, מזונות וזמני שהות יכולים להתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, בין היתר לפי הערכאה שאליה פנו תחילה. הגט עצמו, לבני זוג יהודים, מסודר תמיד בבית הדין הרבני. במקרים דחופים אפשר לבקש סעד עוד לפני שהליך יישוב הסכסוך מסתיים, למשל סעד זמני לשמירת המצב הקיים או צו לעיכוב יציאה מהארץ. במסלול הזה אני מכין את כתבי הטענות ואת הראיות, מייצג אתכם בדיונים, וממשיך לבדוק לאורך הדרך אם נפתח פתח להסכם.
מה פירוש ליווי אישי
ליווי אישי פירושו שאת התיק שלכם אני מלווה בעצמי, מהפגישה הראשונה ועד ההסכם או פסק הדין, ואיני מעביר אותו למחלקה. ההחלטה באיזה מסלול ללכת מתקבלת יחד איתכם, לפי מה שנכון לכם ולילדים, והיא יכולה להשתנות כשהנסיבות משתנות. על הדרך שבה אני בוחר בין גישור להתדיינות כתבתי בהרחבה במאמר שיטת השקט הנפשי.
הערכאות בתל אביב: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני
הליך גירושין של תושבי תל אביב מתנהל מול שתי ערכאות, ושתיהן יושבות בעיר. בית המשפט לענייני משפחה הוא, מבחינה משפטית, בית משפט השלום בתל אביב-יפו שהוסמך לדון בענייני משפחה, והצו שמסמיך אותו קובע גם את תחום השיפוט שלו:
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ״ח-1998 (נפתח בחלון חדש), סעיף 2(א)(2): "בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב – מחוז תל אביב".
גירושין בין יהודים, כלומר סידור הגט עצמו, נתונים לבית הדין הרבני:
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג-1953, סעיף 1: "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים."
| ערכאה | כתובת | מה מתנהל בה | מוקד מידע |
|---|---|---|---|
| בית המשפט לענייני משפחה למחוז תל אביב | רחוב ויצמן 1, תל אביב-יפו | בקשות ליישוב סכסוך, תביעות בענייני רכוש, מזונות וילדים, אישור הסכמים | 077-2703333 |
| בית הדין הרבני האזורי תל אביב | רחוב דוד המלך 33, תל אביב-יפו | בקשות ליישוב סכסוך, תביעות גירושין, אישור הסכמי גירושין, סידור גט | כוכבית 5889 |
| בית המשפט המחוזי תל אביב | רחוב ויצמן 1, תל אביב-יפו | ערעורים על בית המשפט לענייני משפחה | 077-2703333 |
| בית הדין הרבני הגדול לערעורים | רחוב אהליאב 5, ירושלים | ערעורים על בית הדין הרבני האזורי | כוכבית 5889 |
הפרטים נכונים לנובמבר 2026, לפי דפי קבלת הקהל באתר gov.il של בית המשפט לענייני משפחה למחוז תל אביב (נפתח בחלון חדש) ושל בית הדין הרבני האזורי תל אביב (נפתח בחלון חדש). מזכירות בית המשפט מקבלת קהל בימים א׳ עד ה׳ בין 08:30 ל-13:30, ומסמכים אפשר להגיש לבית המשפט גם באופן מקוון, במערכת נט המשפט. לפני שמגיעים כדאי לוודא את השעות במוקד.
על כל אחת משתי הערכאות יש באתר מדריך נפרד: בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, ובית הדין הרבני בתל אביב והאזור האישי.
מי שייך לערכאות של תל אביב
תחום השיפוט של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הוא מחוז תל אביב כולו, ולא רק העיר. לפי רשימת היישובים הרשמית, המחוז כולל גם את רמת גן, גבעתיים, בני ברק, קריית אונו, אור יהודה, חולון, בת ים, אזור, הרצליה, רמת השרון וכפר שמריהו. כל הערים האלה מופיעות גם ברשימת היישובים שמפרסם בית הדין הרבני האזורי תל אביב. כלומר, מי שגר באחת מהן מנהל את שני ההליכים, האזרחי והדתי, בתל אביב עצמה.
הערכאה המוסמכת נקבעת, ככלל, לפי מקום המגורים המשותף של בני הזוג, ואם כבר אינם גרים יחד, לפי מקום המגורים המשותף האחרון. כך מנוסח הכלל, למשל, בהנחיות הרשות השופטת להגשת בקשה לאישור הסכם. לכן מעבר דירה של אחד מכם, כשהשני נשאר בבית, אינו מעביר את התיק מעצמו לעיר אחרת. לתושבי הערים שמחוץ למחוז יש מדריך נפרד: עורך דין גירושין במרכז.
סדר הפעולות: מהפגישה הראשונה ועד הגט
הליך גירושין בתל אביב מתנהל לפי אותו חוק שחל בכל הארץ. אלה השלבים, לפי הסדר:
- פגישת ייעוץ — בודקים יחד לאילו ערכאות שייך התיק, אילו נושאים שנויים במחלוקת ומה דחוף.
- בחירת מסלול — הסכם או הליך משפטי. גם מי שבוחר במשא ומתן צריך לדעת מה יקרה אם לא יושג הסכם.
- בקשה ליישוב סכסוך — מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני לפני כל תביעה בענייני הגירושין, הרכוש, המזונות או הילדים. מיום ההגשה חלה תקופת עיכוב הליכים של 60 ימים, או של 75 ימים אם יחידת הסיוע האריכה אותה.
- פגישות מהו״ת — עד ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע שליד הערכאה. לפגישה הראשונה מגיעים בלי עורכי דין, ומהפגישה השנייה עורך הדין רשאי להצטרף.
- הסכם או תביעה — הסכם שהושג מוגש לאישור ומקבל תוקף של פסק דין. אם לא הושג הסכם, מי שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש ראשון תביעה, לערכאה שיבחר.
- סידור הגט — לבני זוג יהודים, בבית הדין הרבני. אחרי שניתן פסק דין לגירושין בית הדין קובע מועד לסידור הגט, ובסיומו מונפקת תעודת גירושין.
על הזכות לבחור ראשון את הערכאה החוק קובע:
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה-2014, סעיף 4: "רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 ימים, תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין".
הבקשה ליישוב סכסוך קובעת אפוא גם מי יבחר את הערכאה, ולכן כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני שמגישים אותה, ולא אחריה. בני זוג שכבר הגיעו להסכמה מלאה אינם נדרשים להליך הזה: תביעת גירושין בהסכמה אינה מחייבת בקשה ליישוב סכסוך. את ההליך כולו פירטתי במדריך בקשה ליישוב סכסוך.
אילו מסמכים כדאי להכין
המסמכים משתנים משלב לשלב. הרשימות שכאן מבוססות על הדרישות שמפרסמים הרשות השופטת ובתי הדין הרבניים באתר gov.il.
לפגישה הראשונה במשרד
אין חובה להביא דבר, אבל פגישה עם מסמכים מאפשרת הערכה מבוססת יותר. אם יש לכם גישה אליהם, הביאו:
- תעודת זהות עם הספח.
- הסכם ממון או הסכמים קודמים ביניכם, אם יש.
- רשימה של הנכסים והחובות: דירה, משכנתה, רכבים, חסכונות והלוואות.
- תלושי שכר אחרונים ודוחות של קרן הפנסיה ושל קרן ההשתלמות.
- פרטים על הילדים: גילים, מסגרות חינוך וצרכים מיוחדים.
- החלטות קודמות של בית משפט או של בית דין, אם ניתנו.
שאלות שכדאי לשאול בפגישה הזו תמצאו במדריך איך בוחרים עורך דין לענייני משפחה.
לבקשה ליישוב סכסוך
לבית המשפט לענייני משפחה מגישים את הבקשה ליישוב סכסוך (נפתח בחלון חדש) בטופס 1 שבתקנות, והיא כרוכה בתשלום אגרה. בבית הדין הרבני מצרפים לבקשה צילום של תעודת הזהות, כולל הספח, ואישור על תשלום האגרה.
לאישור הסכם גירושין
לבקשה לאישור הסכם בבית המשפט לענייני משפחה מצרפים טופס הרצאת פרטים, ואם אתם מיוצגים, גם ייפוי כוח חתום.
לסידור הגט
לבקשה לקביעת מועד לסידור גט מצרפים, לפי הנחיות בתי הדין הרבניים, העתק של תעודת הנישואין, העתק של הכתובה ותמונות פספורט של שני בני הזוג. אפשר להצטלם גם בבית הדין, ביום הדיון. אם תעודת הנישואין או הכתובה אבדו, במדריך תעודת נישואין ברבנות תל אביב מוסבר איך מוציאים העתק.
עורך דין לענייני משפחה בתל אביב: במה עוד המשרד מטפל
גירושין הם רק חלק מהעבודה. כעורך דין לענייני משפחה בתל אביב אני מטפל גם בהסכמי ממון, במזונות, במשמורת ובזמני שהות, בחלוקת רכוש, בצוואות ובירושות. המשרד אינו עוסק בתחומי משפט אחרים. מי שרוצה להבין איך עורך דין גירושין ניגש לכל אחד מהנושאים האלה ימצא את הפירוט בעמוד תחום הגירושין.
לקוחות מחוץ לתל אביב
מי שמחפש עורך דין גירושין בתל אביב אינו חייב לגור בעיר. עורך דין רשאי לייצג בכל בית משפט לענייני משפחה ובכל בית דין רבני בארץ, ואת הפגישות אפשר לקיים גם בשיחת וידאו. היכן יתנהל התיק נקבע לפי מקום המגורים שלכם, לא לפי כתובת המשרד.
סיכום: עורך דין גירושין בתל אביב, בקצרה
אמיר כהן משרד עורך דין יושב ברחוב הארבעה 28 בתל אביב ועוסק בדיני משפחה וירושה בלבד. שתי הערכאות של תושבי מחוז תל אביב נמצאות בעיר: בית המשפט לענייני משפחה ברחוב ויצמן 1, ובית הדין הרבני האזורי ברחוב דוד המלך 33. ההליך מתחיל בבקשה ליישוב סכסוך, ומי שמגיש אותה ראשון הוא שבוחר ראשון את הערכאה לתביעה. מכאן יש שתי דרכים: הסכם שמקבל תוקף של פסק דין, או הליך משפטי שמסתיים בהכרעה. בשתיהן אני מלווה אתכם אישית, מהפגישה הראשונה ועד שההליך מסתיים.
אם אתם שוקלים פרידה או כבר נמצאים בעיצומה, אתם מוזמנים לתאם פגישת ייעוץ במשרד או להתקשר ל-051-256-8586.
המידע בעמוד אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו; הוא נועד להנגיש מידע כללי בלבד. כל מקרה נבחן לגופו — לייעוץ המותאם לנסיבותיכם, פנו לאמיר כהן משרד עורך דין.
FAQ
שאלות נפוצות
אמיר כהן משרד עורך דין נמצא ברחוב הארבעה 28 בתל אביב-יפו, בקומה 5 במגדל הצפוני. המשרד פתוח בימים א׳ עד ה׳ בין 09:00 ל-19:00, וביום ו׳ בין 09:00 ל-14:00. פגישה אפשר לתאם בטלפון או ב-WhatsApp, במספר 051-256-8586, או דרך עמוד יצירת הקשר באתר. את הפגישה הראשונה אפשר לקיים במשרד או בשיחת וידאו. המשרד עוסק בדיני משפחה וירושה בלבד, ועו״ד אמיר כהן מלווה את התיקים בעצמו, מהפגישה הראשונה ועד ההסכם או פסק הדין.
בבית המשפט לענייני משפחה למחוז תל אביב, ברחוב ויצמן 1, ובבית הדין הרבני האזורי תל אביב, ברחוב דוד המלך 33. לפי צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ״ח-1998, תחום השיפוט של בית המשפט הוא מחוז תל אביב כולו. לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג-1953, הגירושין עצמם של בני זוג יהודים נתונים לשיפוטו הייחודי של בית הדין הרבני, ולכן הגט מסודר שם. נושאים אחרים, כמו רכוש, מזונות וזמני שהות, יכולים להתברר באחת משתי הערכאות. ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה מוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
בגירושין בהסכם בני הזוג מגבשים בעצמם, בגישור או במשא ומתן בין עורכי הדין, הסכם שמסדיר את ענייני הילדים, המזונות והרכוש. את ההסכם מגישים לאישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני, והאישור נותן לו תוקף של פסק דין. בהליך משפטי אין הסכמה, ולכן מגישים תביעות, ושופט או דיין מכריע במחלוקת. ההבדל העיקרי הוא מי מחליט: בהסכם אתם, ובהליך משפטי הערכאה. המשרד מלווה לקוחות בשני המסלולים, וגם תיק שהתחיל בהליך משפטי יכול להסתיים בהסכם.
ככלל, כן. לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה-2014, לפני תביעה בענייני גירושין, רכוש, מזונות או ילדים מגישים בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. מיום ההגשה חלה תקופת עיכוב הליכים של 60 ימים, או של 75 ימים אם הוארכה, ובמהלכה בני הזוג מוזמנים לפגישות מהו״ת ביחידת הסיוע. יש חריגים, למשל תביעת גירושין בהסכמה, מקרה שבו אחד מבני הזוג אינו גר בישראל, או בקשה לסעד דחוף. בתום התקופה, מי שהגיש את הבקשה ראשון רשאי להגיש תביעה, בתוך 15 ימים, לערכאה שיבחר.
אין חובה להביא מסמכים, אבל הם מאפשרים הערכה מבוססת יותר כבר בפגישה הראשונה. כדאי להביא תעודת זהות עם הספח, הסכם ממון או הסכמים קודמים בין בני הזוג אם יש כאלה, רשימה של הנכסים והחובות, תלושי שכר אחרונים, דוחות של קרן הפנסיה ושל קרן ההשתלמות, ופרטים על הילדים. אם כבר ניתנו החלטות של בית משפט או של בית דין, הביאו גם אותן. בהמשך ההליך יידרשו מסמכים נוספים: לסידור הגט בבית הדין הרבני, למשל, מצרפים העתק של תעודת הנישואין, העתק של הכתובה ותמונות פספורט של שני בני הזוג.
לערכאות שבתל אביב. רמת גן, גבעתיים, בני ברק, קריית אונו, אור יהודה, חולון, בת ים, אזור, הרצליה, רמת השרון וכפר שמריהו שייכות למחוז תל אביב, ולפי הצו תחום השיפוט של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הוא המחוז כולו. הערים האלה מופיעות גם ברשימת היישובים של בית הדין הרבני האזורי תל אביב. הערכאה נקבעת, ככלל, לפי מקום המגורים המשותף של בני הזוג או לפי מקום מגוריהם המשותף האחרון. תחומי שיפוט מתעדכנים מעת לעת, ולכן לפני הגשה כדאי לוודא את הפרטים מול מזכירות הערכאה או עם עורך דין.
כן. עורך דין רשאי לייצג בכל בית משפט לענייני משפחה ובכל בית דין רבני בארץ, ואין דרישה שהמשרד יהיה בעיר שבה מתנהל התיק. היכן יתנהל התיק נקבע לפי מקום המגורים של בני הזוג, לא לפי כתובת המשרד. את פגישות הייעוץ אפשר לקיים במשרד, ברחוב הארבעה 28 בתל אביב, או בשיחת וידאו, ומסמכים מוגשים לבית המשפט באופן מקוון, במערכת נט המשפט. כדאי לברר כבר בפגישה הראשונה איך תתנהל ההגעה לדיונים בערכאה שמחוץ לתל אביב, ואם היא כרוכה בעלות נוספת.
מגדר המייצג אינו מה שקובע. כדאי לבדוק אם המשרד עוסק בדיני משפחה באופן שוטף, אם עורך הדין או עורכת הדין מייצגים גם בבית המשפט לענייני משפחה וגם בבית הדין הרבני, אם הם מלווים גם משא ומתן וגישור וגם הליך משפטי, מי מטפל בתיק בפועל וכמה הוא זמין, ואם שכר הטרחה ולוחות הזמנים מוצגים בשקיפות כבר בפגישה הראשונה. חשוב לא פחות שתרגישו שאפשר לדבר איתו או איתה בפתיחות: הליך גירושין מחייב לשתף פרטים אישיים, ואמון הוא תנאי לעבודה טובה.
