בני זוג מדתות שונות בוחנים מסמכים לקראת הליך התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה

התרת נישואין: כך מתגרשים בני זוג מדתות שונות או חסרי דת בישראל

בני זוג מדתות שונות, או כשאחד מהם אינו משתייך לעדה דתית — אינם מתגרשים בבית דין דתי אלא בהליך התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה. המדריך המלא: תנאי הזיקה לישראל, המסמכים, פניית סגן הנשיא לראשי העדות, והדין שיחול.

מאת: עו"ד אמיר כהן

מהי התרת נישואין — ולמה ההליך הזה בכלל קיים?

התרת נישואין היא ההליך שבו בית המשפט לענייני משפחה מתיר קשר נישואין של בני זוג שאין ערכאה דתית אחת המוסמכת לגרשם: כאשר כל אחד מבני הזוג בן דת אחרת, או כאשר לפחות אחד מהם אינו משתייך לעדה דתית מוכרת בישראל (יהדות, אסלאם, נצרות והדת הדרוזית). ההליך מוסדר בחוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ״ט-1969, ובלעדיו בני הזוג יישארו רשומים כנשואים — ולא יוכלו להינשא לאחרים.

בישראל אין נישואים אזרחיים ואין גירושין אזרחיים "רגילים": ענייני נישואין וגירושין מסורים לערכאות הדתיות. ברם, המציאות הישראלית מגוונת בהרבה — עולים שאינם רשומים כבני דת כלשהי, זוגות מעורבים, ומי שנישאו בנישואים אזרחיים בחו״ל. עבורם נבנה מסלול התרת הנישואין.

למי מיועד ההליך — ולמי לא

ההליך רלוונטי לבני זוג נשואים המבקשים להיפרד, כאשר מתקיים אחד מאלה:

  • בני דתות שונות — למשל יהודי הנשוי לנוצרייה, מוסלמי הנשוי ליהודייה, נוצרי הנשוי למוסלמית.
  • חסרי דת — אחד מבני הזוג לפחות אינו משתייך לאף עדה דתית מוכרת. זהו המצב השכיח בקרב עולים רבים שעלו מכוח חוק השבות ואינם יהודים על-פי ההלכה.
  • בני דתות שאינן מוכרות בישראל — למשל בן הדת ההינדית או הבודהיסטית.

יודגש: ההליך אינו רלוונטי לבני זוג בני אותה דת מוכרת. שני יהודים — גם אם נישאו בנישואים אזרחיים בקפריסין — יתגרשו בבית הדין הרבני; על כך הרחבנו במאמר על גירושין בנישואין אזרחיים (נפתח בחלון חדש).

תנאי הזיקה לישראל

כדי שבית המשפט הישראלי יהיה מוסמך לדון בהתרת הנישואין, נדרשת זיקה לישראל. די באחד מהתנאים, וכדלקמן: שני בני הזוג אזרחים ישראלים; המבקש אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל; המבקש אזרח ישראלי שהתגורר בישראל שנה מתוך השנתיים שקדמו לבקשה; המבקש אזרח ישראלי הנמצא בישראל, וכשבמקום מושבם האחרון של בני הזוג לא ניתן להתגרש על-פי כל דין; מקום מושבו של המבקש בישראל והוא התגורר בה שנה לפחות בסמוך לבקשה; מקום המושב המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל; או שמקום מושבו של הנתבע הוא בישראל.

מניסיוני, שאלת הזיקה כמעט שאינה מעוררת קושי אצל זוגות החיים בישראל — אך היא קריטית כשאחד מבני הזוג עזב את הארץ, ומחייבת בחינה מדוקדקת לפני ההגשה.

איך מגישים תובענה להתרת נישואין — המסמכים הנדרשים

התובענה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה ב-3 עותקים. ניתן להגישה יחד (ואז אין נתבע) או על-ידי צד אחד נגד משנהו. על התובענה לכלול את שמות בני הזוג ודתם, אזרחותם, מקום מושבם, פרטי ילדים משותפים קטינים, תאריך ומקום עריכת טקס הנישואין והדין שלפיו נערך, ואת הנימוקים שביסוד התובענה.

לתובענה מצרפים, כדלקמן:

  1. תצהיר נלווה לתובענה להתרת נישואין (בהגשה משותפת — תצהיר נפרד לכל אחד).
  2. מסמכים המעידים על דתו של כל אחד מבני הזוג.
  3. תצהיר לאימות העובדות שבתובענה.
  4. תעודת הנישואין או העתק מאומת, או תמצית רישום מאושרת ממדינת החוץ שבה נערכו הנישואין.
  5. תמצית רישום ממרשם האוכלוסין.
  6. תרגום מאושר לעברית של כל מסמך בשפה זרה.
  7. כשנסמכים על דין זר — חוות דעת מומחה לדין החוץ המבססת את עילת ההתרה.

הליך זה מוסדר גם בפרק ו' לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ״א-2020. שימו לב כי בטרם הגשת תביעה בענייני משפחה חלה, ככלל, חובת הגשת בקשה ליישוב סכסוך (נפתח בחלון חדש) — היוועצו בעורך דין לגבי סדר הפעולות הנכון בעניינכם.

הפנייה לראשי העדות הדתיות — הלב הפרוצדורלי של ההליך

זהו השלב הייחודי להתרת נישואין: לאחר הגשת התובענה, סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה פונה אל ראשי העדות הדתיות שאליהן משתייכים בני הזוג, כדי שיקבעו אם נדרש גט או הליך גירושין על-פי אותה דת. ראש בית הדין הדתי מוסר קביעה מנומקת בתוך 3 חודשים (ניתן להאריך ב-3 חודשים נוספים לבירור עובדות).

  • נקבע שאין צורך בגירושין דתיים — ההליך כולו מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.
  • נקבע שנדרש הליך דתי — בית הדין הדתי מוסמך לבצע את הגירושין עצמם, לרבות סמכויות אכיפה כלפי סרבן (עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה ואף מאסר). ברם, וזו נקודה מהותית: בית הדין אינו מוסמך לדון בעניינים הכרוכים — משמורת, מזונות וחלוקת רכוש נותרים בסמכות בית המשפט לענייני משפחה.

מכאן שבהתרת נישואין אין "מרוץ סמכויות" כדוגמת זה המתקיים בגירושי יהודים — יתרון של ודאות לשני הצדדים.

לפי איזה דין יותרו הנישואין?

החוק קובע מדרג ברור: הדין שחל במקום מושבם המשותף של בני הזוג; באין כזה — דין המדינה שבה גרו יחד לאחרונה; אחר כך דין מדינת אזרחותם המשותפת; ולבסוף דין מקום עריכת הנישואין. כשאף חלופה אינה מצביעה על דין אחד לשניהם, רשאי בית המשפט להחיל את דין מקום מושבו של אחד מבני הזוג, כפי שייראה לו צודק בנסיבות העניין. הדיון מתקיים בדלתיים סגורות.

התרת נישואין לעומת גירושין אזרחיים — סדר בבלגן המושגים

מצבהערכאהההליך
שני בני זוג יהודים (גם אם נישאו אזרחית בחו״ל)בית הדין הרבניגירושין בגט
בני זוג מדתות מוכרות שונותבית המשפט לענייני משפחההתרת נישואין (עם פניית סגן הנשיא לראשי העדות)
אחד מבני הזוג חסר דתבית המשפט לענייני משפחההתרת נישואין
ידועים בציבוראין צורך בהליך התרהפרידה; ענייני רכוש וילדים בבית המשפט

מתי לפנות לעורך דין

התרת נישואין היא הליך פרוצדורלי-בינלאומי במהותו: תצהירים, מסמכי דת, תרגומים נוטריוניים, ולעיתים חוות דעת לדין זר. טעות במסמך אחת עלולה לעכב את ההליך בחודשים. מעבר לכך, לצד ההתרה עצמה יש להסדיר את חלוקת הרכוש, המזונות וענייני הילדים — מתוך דאגה כנה לשלומם וליציבותם של הקטינים. משרדנו מלווה זוגות בהליכי התרת נישואין מן ההגשה ועד לפסק הדין — צרו קשר לפגישת ייעוץ (נפתח בחלון חדש).

סיכום

התרת נישואין היא המסלול שקבע המחוקק לבני זוג שאינם יכולים להתגרש בערכאה דתית אחת: בני דתות שונות או חסרי דת. ההליך מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה לפי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין, התשכ״ט-1969, כולל פנייה מובנית לראשי העדות (מענה בתוך 3 חודשים), ומוכרע לפי מדרג ברירת הדין שבחוק. העניינים הכרוכים — רכוש, מזונות וילדים — נדונים תמיד בבית המשפט לענייני משפחה. למידע רשמי ראו כל-זכות (נפתח בחלון חדש) ואת אתר הרשות השופטת (נפתח בחלון חדש).

FAQ

שאלות נפוצות