בקשה ליישוב סכסוך — המדריך המלא: פגישות מהו״ת, עיכוב הליכים והגשה מקוונת

מהי בקשה ליישוב סכסוך ולמה אי אפשר בלעדיה?

בקשה ליישוב סכסוך היא הליך חובה הקבוע בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה-2014: בני משפחה שנתגלע ביניהם סכסוך אינם רשאים להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי, בטרם הגישו בקשה ליישוב סכסוך והשתתפו בפגישות מהו״ת ביחידת הסיוע. מטרת ההליך — לעצור רגע לפני מלחמה משפטית, ולבחון אם ניתן לסיים את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום.

מניסיוני, רבים מגיעים אליי אחרי שכבר "החליטו להתגרש מחר בבוקר" — ומופתעים לגלות שהדרך לבית המשפט עוברת קודם כול ביחידת הסיוע. ההפתעה הזו אינה חייבת לפעול לרעתכם: מי שמבין את כללי המשחק של הליך יישוב הסכסוך, ובעיקר את משמעות לוחות הזמנים שלו, מגיע לעמדת פתיחה טובה משמעותית.

על מי חלה החובה ובאילו עניינים?

החובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך חלה על כל אדם המבקש לתבוע בן זוג, בן זוג לשעבר, את ההורה של ילדו או את ילדו — ובלבד ששני הצדדים מתגוררים בישראל. העניינים שבהם חלה החובה, כדלקמן:

• ענייני נישואין וגירושין
• יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תביעות כספיות ורכושיות הנובעות מהקשר (למעט צוואות וירושות)
• מזונות ומדור — של בן זוג או של ילד, לרבות צעיר עד גיל 21
• כל עניין הנוגע לילד: אחריות הורית, זמני שהות, חינוך (למעט החזרת ילד חטוף)
• אבהות או אמהות לגבי ילד (למעט תביעה בהסכמת הצדדים)

יובהר כי החובה חלה גם על ידועים בציבור והורים שמעולם לא נישאו — הקובע הוא הקשר המשפחתי, לא מעמד הנישואין.

איך מגישים בקשה ליישוב סכסוך — כולל הגשה מקוונת

הבקשה מוגשת בטופס ייעודי וקצר (ללא פירוט הטענות!) למזכירות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי שבאזור שיפוטו נמצא מקום המגורים המשותף של בני הזוג — או מקום מגוריהם המשותף האחרון. הגשת הבקשה כרוכה באגרה, אך הפגישות ביחידת הסיוע עצמן אינן כרוכות בתשלום.

בבתי הדין הרבניים ניתן לבצע את ההגשה באופן מקוון: פתיחת תיק גירושין מקוון (נפתח בחלון חדש) או תיק יישוב סכסוך נעשית דרך האזור האישי של בתי הדין הרבניים (נפתח בחלון חדש). בבתי המשפט לענייני משפחה ההגשה מתבצעת באמצעות מערכת נט המשפט (בייצוג עורך דין) או פיזית במזכירות.

פגישות המהו״ת ביחידת הסיוע — מה באמת קורה שם?

מהו״ת — מידע, היכרות ותיאום. לאחר הגשת הבקשה מוזמנים הצדדים לארבע פגישות מהו״ת ביחידת הסיוע שליד הערכאה, וכולן אמורות להתקיים בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה (ניתן להאריך פעם אחת ב-15 ימים). בפגישות משתתפים עובד סוציאלי מיחידת הסיוע ועורך דין מטעמה בעל ניסיון בדיני משפחה.

לפגישה הראשונה מגיעים הצדדים לבדם, ללא עורכי דין; מהפגישה השנייה ואילך ניתן להגיע בליווי עורך דין. במסגרת הפגישות יקבלו הצדדים מידע על ההליכים המשפטיים והשלכותיהם, ייבחנו צורכי המשפחה וטובת הילדים, ותיבחן התאמת הסכסוך למסלולי הסכמה: גישור, ייעוץ, טיפול זוגי או גירושין בשיתוף פעולה.

יודגש: ההזמנה לפגישת מהו״ת (נפתח בחלון חדש) שקולה להזמנה לבית משפט. אי-התייצבות עלולה לעלות בהטלת הוצאות ואף במחיקת בקשות שהגשתם.

עיכוב הליכים — לוח הזמנים המלא

עם הגשת הבקשה נכנסת לתוקף תקופת עיכוב הליכים, שבמהלכה אין אפשרות להגיש תביעות בנושאי הסכסוך. התקופות מצטברות כדלקמן:

הערכאה המוסמכת רשאית לקצר או להאריך את התקופות בעילות הקבועות בתקנות — למשל כאשר הצד השני מתגורר בחו״ל, כאשר הוגש נגדו כתב אישום בעבירות אלימות במשפחה, או כאשר ההמתנה תגרום נזק של ממש.

15 הימים שמכריעים את מרוץ הסמכויות

בתום תקופת עיכוב ההליכים, למגיש הבקשה שמורים 15 ימים של בלעדיות: רק הוא רשאי להגיש תביעה, לכל ערכאה מוסמכת לבחירתו — בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (נפתח בחלון חדש). מכאן שהגשת הבקשה ליישוב סכסוך ראשונים אינה רק צעד פרוצדורלי — היא קובעת מי יחזיק בהגה בבחירת הערכאה, בחירה שעשויה להשפיע באופן ממשי על תוצאות ההליך הרכושי והכלכלי.

לא הוגשה תביעה בתוך 15 הימים? הצד השני רשאי להגיש את תביעתו שלו, לערכאה שבחר הוא.

מתי מותר לפנות לערכאות למרות עיכוב ההליכים?

החוק מכיר בכך שיש עניינים שאינם סובלים דיחוי. גם בתוך תקופת עיכוב ההליכים ניתן להגיש:

1. בקשה לסעד דחוף — מזונות דחופים או הבטחת קשר של קטין עם הוריו (הכרעה בתוך 14 ימים), אישור פעולה רפואית דחופה בקטין, הנפקת דרכון ויציאת קטין לחו״ל, ותביעה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר בחו״ל נמצא בישראל.
2. בקשה לסעד זמני — עיקול זמני, צו עיכוב יציאה מן הארץ, וסעד לשמירת המצב הקיים.
3. בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים — בעילות מוגדרות, ובהן מצב שבו אישה שוהה במקלט לנשים מוכות.

לאור האמור, מי שחושש מהברחת נכסים או מניתוק קשר עם הילדים בתקופת הביניים — אינו חסר אונים. נדרש רק לפעול נכון ומהר.

טעויות נפוצות בהליך יישוב סכסוך — וכיצד להימנע מהן

1. זלזול בפגישות המהו״ת. אי-התייצבות גוררת סנקציות, והתנהלות עוינת בפגישות מתועדת ועלולה להשליך על ההליך כולו.
2. ויתור על ייעוץ משפטי "כי זה רק גישור". דווקא משום שבפגישה הראשונה אין עורכי דין, חיוני להגיע אליה מוכנים — ולדעת מה מותר להסכים ומה מחייב בדיקה.
3. פספוס חלון 15 הימים. מי שהגיש את הבקשה ולא ניצל את ימי הבלעדיות — ויתר בפועל על יתרון מרוץ הסמכויות.
4. הגשת תביעה דחופה שאינה דחופה באמת. בית המשפט רשאי למחוק בקשה שאינה דחופה בנסיבות העניין, ואתם עלולים לצאת קירחים מכאן ומכאן.

מתי לפנות לעורך דין — ולמה מוקדם עדיף

טובת הקטינים מחייבת שההורים יגיעו להליך רגועים ומיודעים, לא מופתעים ולחוצים. ליווי משפטי נכון בהליך יישוב סכסוך אינו "הכנה למלחמה" — נהפוך הוא: עורך דין מנוסה בדיני משפחה יעזור לכם למצות את אפיק ההסכמה, שהוא כמעט תמיד הדרך המהירה, הזולה והבריאה ביותר להתגרש (נפתח בחלון חדש) — ובה בעת ישמור על זכויותיכם אם ההליך יגיע בסופו של דבר לערכאות.

משרדנו מלווה לקוחות בהליכי יישוב סכסוך משלב הגשת הבקשה, דרך ההכנה לפגישות המהו״ת ועד לניהול מרוץ הסמכויות — צרו קשר לתיאום פגישת ייעוץ (נפתח בחלון חדש).

סיכום

בקשה ליישוב סכסוך היא שער הכניסה החוקי לכל הליך משפחתי בישראל: בלעדיה לא ניתן להגיש תביעת גירושין, מזונות, רכוש או משמורת. ההליך כולל עד ארבע פגישות מהו״ת ביחידת הסיוע בתוך 45 ימים, תקופת עיכוב הליכים של כ-60 עד 75 ימים, ולבסוף — 15 ימי בלעדיות שבהם רק מגיש הבקשה בוחר את הערכאה. מי שמכיר את הכללים הופך חובה פרוצדורלית ליתרון אסטרטגי; ומי שמצליח ליישב את הסכסוך בהסכמה — חוסך לעצמו ולילדיו את היקר מכול. למידע רשמי ראו הרשות השופטת (נפתח בחלון חדש) וכל-זכות (נפתח בחלון חדש).