הסדרי שהות בחגים: המדריך המלא להורים גרושים בישראל 2026

תקופת החגים היא אחת התקופות הרגישות והטעונות ביותר בלוח השנה של הורים גרושים בישראל. מצד אחד, החגים אמורים להיות זמן של שמחה, חיבור משפחתי וזיכרונות לכל החיים — ומצד שני, הם הופכים פעמים רבות לשדה קרב סביב השאלה הקריטית: עם איזה הורה ישהו הילדים בערב החג, בליל הסדר, בליל ראש השנה או בסעודת חג השבועות. הסדרי שהות חגים מוסדרים על פי רוב במסגרת הסכם גירושין (נפתח בחלון חדש) או פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה / בית הדין הרבני, אך גם כשהדברים כתובים שחור על גבי לבן — הוויכוחים לא חסרים. במדריך הזה תמצאו את כל מה שצריך לדעת על חלוקת זמני השהות בחגים, את המודלים המקובלים בפסיקה הישראלית, את הניסוחים המומלצים לסעיפי ההסכם, ואת הצעדים המעשיים שעוזרים להפוך את החג מסיוט לחוויה חיובית עבור הילדים. המדריך נכתב על ידי משרד עו"ד אמיר כהן, המתמחה בדיני משפחה ובניסוח הסכמי גירושין מאוזנים ומעשיים.

מהם הסדרי שהות חגים והעיקרון המנחה

הסדרי שהות (שבעבר נקראו "הסדרי ראייה") הם המסגרת המשפטית שמסדירה את זמני השהייה של ילדים קטינים אצל כל אחד מההורים לאחר פרידה או גירושין. הסדרי שהות חגים הם פרק נפרד ועצמאי בהסכם, שמתייחס למועדי השנה היהודיים, לחופשות ממוסדות הלימוד, וכן ליום ההולדת של הילד ושל ההורים.

ההבדל בין הסדרי שהות רגילים (יומיומיים, סוף שבוע) לבין הסדרי שהות בחגים הוא משמעותי. הסדרי שהות רגילים מבוססים בדרך כלל על מסגרת קבועה וצפויה — לדוגמה, ימי ראשון-שלישי-חמישי אצל אבא, או סוף שבוע אחת לשבועיים. הסדרי שהות בחגים, לעומת זאת, דורשים תכנון פרטני לכל מועד בנפרד, בדרך כלל לכמה שנים קדימה, וכוללים גם את הגדרת "שעת התחלה" ו"שעת סיום" של ההעברה בין ההורים — שעות שיכולות להפוך לסלע מחלוקת מקצועי.

לפי הנתונים של הרשות לבריאות הילדים והנוער, כ-37% מהפניות לוועדות גישור בענייני משפחה בישראל מתרחשות בחודשי תשרי ופסח — תקופות שבהן ההתנגשות בין רצונות ההורים והילדים מגיעה לשיא.

המסגרת המשפטית — חוק, פסיקה ותקנות

ההסדרה המשפטית של זמני השהות בחגים נשענת על שלושה מקורות עיקריים:

1. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 — סעיף 24 קובע שההורים שאינם חיים יחד רשאים להסכים ביניהם על אופן החזקת הילד ועל זכויות ההורה שאינו מחזיק במידע, ויכולים להגיש את ההסכם לאישור בית המשפט. סעיף 25 קובע שאם ההורים לא הגיעו להסכמה, יכריע בית המשפט לפי טובת הילד.

2. תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 — מסדירות את הליך הדיון בבקשות לקביעת זמני שהות, כולל סמכות בית המשפט לתת צווי ביניים בענייני חופשות וחגים.

3. הפסיקה הענפה — שורה ארוכה של פסקי דין של בית המשפט העליון, בית המשפט המחוזי ובתי המשפט לענייני משפחה גיבשה עקרונות מנחים. הבולטים שבהם:

• ע"א 2266/93 פלוני נ' פלונית — קביעת העיקרון של "זכות הקשר" של הילד עם שני הוריו, גם בתקופת חג
• בע"מ 9358/04 פלונית נ' פלוני — חלוקה הוגנת של חגים יהודיים בין הורים בסכסוך גירושין
• תמ"ש 9521-04-15 — מודל הרוטציה לחגים, ההסדר השוויוני המקובל ביותר היום בפסיקה

רשימת החגים המחייבים התייחסות בהסכם

הסכם גירושין (נפתח בחלון חדש) מקצועי חייב להתייחס באופן מפורש לכל אחד מהמועדים הבאים. אי-התייחסות לחג מסוים — תוביל כמעט תמיד לסכסוך כשהחג יגיע:

חגי תשרי

• ראש השנה — ערב החג + יום ראשון של החג + יום שני של החג
• יום כיפור — ערב הצום + יום הצום (כולל סעודה מפסקת וסעודה מסיימת)
• סוכות — ערב החג + יום ראשון של החג + חול המועד (5 ימים) + הושענא רבה + שמיני עצרת + שמחת תורה

חגי חורף ואביב

• חנוכה — 8 ימי חנוכה (חלוקה לפי לילות הדלקה)
• ט"ו בשבט — בדרך כלל נחגג במסגרת בית הספר, אך יש לקבוע מי מרים את הילד מהפעילות
• פורים — תענית אסתר + ערב פורים + יום פורים + שושן פורים (בערים מוקפות חומה)
• פסח — ערב פסח + ליל הסדר + יום ראשון של החג + חול המועד (5 ימים) + שביעי של פסח

חגי שלהי האביב והקיץ

• יום הזיכרון לשואה ולגבורה — ערב יום הזיכרון + יום הזיכרון
• יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל — ערב יום הזיכרון + יום הזיכרון
• יום העצמאות — חגיגות ערב ויום העצמאות (עם דגש על מנגלים ומשפחה מורחבת)
• ל"ג בעומר — מדורות בערב
• שבועות — ערב החג + ליל שבועות (לימוד) + יום שבועות

מועדים נוספים שדורשים הסדרה

• תשעה באב — צום
• ראש השנה האזרחי (סילבסטר) — אצל משפחות שמציינות
• ימי הולדת של הילד — לכל אחת מהשנים
• ימי הולדת של ההורים
• חתונות ובר מצוות בנים של בני משפחה — שני הצדדים
• שבת — אצל זוגות דתיים ומסורתיים, חלוקת שבתות היא חלק נפרד

מודלים מקובלים לחלוקת חגים בין הורים

במשך השנים גיבשו בתי המשפט והפרקטיקה המשפטית מספר מודלים מובחנים לחלוקת חגים. הבחירה במודל הנכון תלויה במספר משתנים: גיל הילדים, מרחק הגיאוגרפי בין ההורים, יחסי המשפחה המורחבת, מסורת דתית, ויחסי האמון בין ההורים.

מודל 1 — הרוטציה השנתית ("גנגן")

המודל הנפוץ ביותר בפסיקה הישראלית. כל חג "גדול" מתחלף בין ההורים מדי שנה. אם בשנת 2026 הילדים בליל הסדר עם אבא — בשנת 2027 הם יהיו עם אמא, וכן הלאה.

יתרונות: פשטות מנהלית, הוגנות מובנית, צפיות מלאה לטווח ארוך. חסרונות: ילדים מאבדים את הצד השני של המשפחה לשנה שלמה.

מודל 2 — החצייה (חלוקת החג עצמו)

כל חג נחצה לשניים — מחצית ראשונה אצל הורה אחד, מחצית שנייה אצל ההורה השני. מתאים במיוחד לחגים ארוכים כמו סוכות (8 ימים) ופסח (7 ימים).

יתרונות: הילד פוגש את שתי המשפחות באותו חג. חסרונות: נסיעות מרובות, מאמץ לוגיסטי, ילדים קטנים מתקשים עם המעבר.

מודל 3 — הקיבוע ("שלי תמיד")

חג מסוים תמיד אצל אותו הורה. לדוגמה — ראש השנה תמיד אצל אבא, פסח תמיד אצל אמא. מתאים כשיש מסורת משפחתית חזקה (לדוגמה, אמא מארחת תמיד את כל המשפחה לפסח, ואבא תמיד נוסע לחתונת אחיו בסוכות).

יתרונות: שמירה על מסורות משפחתיות, פשטות. חסרונות: ההורה השני "מאבד" חג מסוים לכל החיים.

מודל 4 — המודל המעורב

שילוב של רוטציה לחלק מהחגים וקיבוע לאחרים. הנפוץ ביותר בפועל. לדוגמה: ראש השנה ופסח ברוטציה (כי אלה החגים המרכזיים), אבל חנוכה תמיד אצל אבא (כי הסבים מצד אבא חיים בחו"ל ומגיעים רק בחנוכה), ושבועות תמיד אצל אמא (כי אמא היא מורה וזה היחיד שיש לה חופש).

יתרונות: התאמה מקסימלית לצרכי המשפחה. חסרונות: מורכבות בניסוח, יותר סיכון לאי-הבנות.

מודל 5 — מודל "ערב + יום"

ההורה שבו הילד נמצא בערב החג מארח את סעודת החג, וההורה השני אוסף את הילד למחרת בבוקר ומבלה איתו את היום השני של החג.

יתרונות: שני ההורים פוגשים את הילד בחג, בלי "לחתוך" את החג עצמו. חסרונות: רלוונטי רק לחגים בני יומיים, לא מתאים לחנוכה או פסח שלם.

טבלת חלוקת חגים מומלצת — דוגמה מעשית

להלן טבלה מומלצת המבוססת על המודל המעורב, שהוצעה ויושמה במאות הסכמי גירושין במשרדנו. הטבלה מציגה את החלוקה ל-2026 ול-2027 — וניתן להמשיך את הרוטציה באותו אופן לכל שנה עתידית.

שעות מעבר מומלצות

גם החלוקה הטובה ביותר תיכשל בלי הגדרה מדויקת של שעת המסירה. הנה ההמלצות שלנו לפי סוג החג:

• ערב חג ראשי (ראש השנה, סוכות, פסח, שבועות): מסירה בשעה 16:00 בערב החג, לאפשר זמן הכנה והגעה לסעודה
• יום שני של חג: מסירה בשעה 11:00 בבוקר
• חול המועד: מסירה בשעה 10:00 בבוקר היום הראשון של מחצית כל הורה
• חנוכה (בערב): מסירה בשעה 17:00 לפני הדלקת נרות
• פורים: מסירה בשעה 09:00 בבוקר פורים (לפני קריאת מגילה והפצת משלוחי מנות)

חלוקת חופשות בית הספר וגני הילדים

לצד החגים עצמם, ההסכם חייב להתייחס לחופשות המוסדיות:

חופשת חנוכה

9-10 ימים, בדרך כלל סוף דצמבר. מומלץ לחלק לשני חלקים שווים — מחצית ראשונה אצל הורה אחד, מחצית שנייה אצל ההורה השני, ברוטציה שנתית.

חופשת פסח

בדרך כלל 14-16 ימים מסוף מרץ עד אחרי פסח. החלוקה מורכבת כי כוללת את החג עצמו. המודל המקובל — חופשה לפני פסח אצל הורה אחד, פסח עצמו לפי רוטציה, חופשת "חוף המועד" המוסדית אצל ההורה השני.

חופשת קיץ

האתגר הגדול ביותר. בישראל מערכת החינוך בחופש מתחילת יולי עד סוף אוגוסט (9 שבועות). המודל הסטנדרטי — חלוקה לשני בלוקים של 4-4.5 שבועות, כשכל הורה מקבל בלוק רצוף. רצף חיוני כי הוא מאפשר תכנון נסיעות, קייטנות וחופשות משפחתיות.

חופשות קצרות

• חופשת חוצות (סוף חנוכה - תחילת ינואר): הורה אחד
• חופשת ט"ו בשבט: יום קצר, אצל ההורה שעמו הילד באותו יום בשגרה
• חופשת פורים: יומיים, רוטציה
• חופשת יום העצמאות: יומיים, רוטציה

הסדרי שהות בחגים לפי גיל הילד

גיל הילד הוא משתנה מרכזי בעיצוב חלוקת החגים. המודל שמתאים לנער בן 14 — אינו מתאים לתינוק בן שנה.

גילאי 0-3 (תינוקות וגיל הרך)

בגילאים אלו, רציפות הקשר היומיומי חשובה הרבה יותר מהחלוקה המדויקת של החגים. המלצה: ההורה המשמורן מקבל את רוב החגים, וההורה השני זוכה לביקור של 4-6 שעות בכל חג מבלי לינה. החל מגיל שנתיים-שלוש ניתן להתחיל בלינות אצל ההורה השני, גם בחגים.

גילאי 3-7 (גיל הגן וכיתות נמוכות)

ניתן להתחיל בחלוקה שוויונית של החגים, אך עם דגש על שמירה על שגרה. אם הילד נמצא בדרך כלל אצל אמא בלילות, אז בליל הסדר הראשון רצוי שיהיה גם אצל אמא, גם בשנה שבה האב אמור להיות איתו, ופיצוי על ידי יום מלא ב-יום הראשון של החג.

גילאי 7-12 (יסודי)

גיל בו ניתן ליישם את המודלים המתקדמים — רוטציה מלאה, חצייה של חג, מעברים מורכבים. הילד כבר יכול להבין ולקבל את הלוגיקה. חשוב לערב את הילד בהחלטות בסיסיות ("איפה היית רוצה להיות בליל הסדר?") — בלי לתת לו תחושה שהוא קובע.

גילאי 12-18 (חטיבה ותיכון)

רצונו של הילד מקבל משקל גובר, כפי שנקבע בסעיף 1ה לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. ילד מעל גיל 12 שמסרב באופן עקבי לבלות חג עם הורה אחד — לא יחויב לכך בכוח. עם זאת, חשוב לבדוק את שורש הסירוב — האם זה רצון אמיתי או "ניכור הורי (נפתח בחלון חדש)" שמופעל על ידי ההורה השני.

מקרים מיוחדים — משפחות בין-דתיות וחילוניות

לא כל משפחה בישראל היא יהודית-דתית, וההסדרים חייבים להשתקף את זה.

משפחות בין-דתיות

כשהורה אחד יהודי ושני נוצרי/מוסלמי — יש לקבוע חלוקה הכוללת את חגי שתי הדתות. לדוגמה: פסחא וחג המולד אצל ההורה הנוצרי בכל שנה, פסח וראש השנה אצל ההורה היהודי בכל שנה (עם רוטציה לחגים משניים). זה נכון מבחינה משפטית ומבחינה חינוכית — הילד זכאי להכיר את שני המורשות.

משפחות חילוניות

גם משפחות שלא מתפללות בבית הכנסת, מקיימות בדרך כלל ליל סדר, ארוחת ראש השנה וסעודת חנוכה. ההסדר צריך להתייחס לחגים אלו כאל מועדים בעלי משמעות משפחתית, גם אם לא דתית. בנוסף, יש להוסיף את ראש השנה האזרחי (סילבסטר) ויום ההולדת — מועדים שלעיתים בעלי משמעות גדולה יותר מחגי הדת.

משפחות מסורתיות וחרדיות

אצל זוגות חרדיים יש להוסיף הסדרה לכל שבת ושבת — כי שבת היא חג בפני עצמה. כמו כן יש להתייחס לסיומי מסכת, ימי הסתלקות של רבנים גדולים, ועליות לקבר. מסגרת הזמן של ערב שבת (כניסת שבת — מוצאי שבת) דורשת תכנון מדויק כי הילד לא יוכל לעבור בין ההורים במהלך השבת עצמה (גם פיזית, גם הלכתית).

ניסוח סעיפי חגים בהסכם גירושין (נפתח בחלון חדש)

ניסוח רופף של סעיפי החגים הוא אחד הגורמים העיקריים לחזרה לבית המשפט. להלן הנוסח המומלץ שלנו (תבנית):

מרכיבים חיוניים שאסור לשכוח:

• שעות מסירה מדויקות לכל מסירה
• מקום המסירה (כתובת או נקודת מפגש)
• מי אחראי על ההסעה
• מנגנון להחלפת חגים בהסכמה
• מנגנון לפתרון מחלוקת (גישור לפני בית משפט)
• התייחסות לבני משפחה מורחבת (סבים, סבתות)
• כללי תקשורת בין ההורים בנוגע לחגים (וואטסאפ? שיחה שבועית?)

מה עושים כשמתעורר ויכוח בערב החג

למרבה הצער, גם הסכמים מנוסחים היטב נשברים ברגעי הלחץ של ערב החג. הנה צעדים מעשיים להתמודדות:

צעד 1 — אל תתעמתו מול הילדים. לא משנה כמה הצדק לצידכם, מריבה רגשית בערב החג, מול ילדים שמחכים, היא פגיעה רגשית קשה. דחו את הוויכוח ליום שאחרי החג, גם אם תאלצו לוותר באותו רגע.

צעד 2 — תיעדו הכל בכתב. הודעות וואטסאפ, סמסים, מיילים — שמרו את כל ההתכתבויות. במקרה של פנייה לבית משפט, אלה ההוכחות החיוניות ביותר.

צעד 3 — פנו לסיוע מיידי במידת הצורך. אם ההורה השני מסרב להעביר את הילד או חוטף אותו, ניתן לפנות למשטרת ישראל ולמרכז הטיפול בילדים החטופים בארץ. במקרים חריגים — בית המשפט לענייני משפחה מקיים תורנות לסעדים דחופים גם בערבי חג.

צעד 4 — אחרי החג: התייעצו עם עו"ד. אסור להמתין שהאירוע יחזור על עצמו. פעולה משפטית מיידית (בקשה לאכיפת ההסכם, קביעת פיצוי כספי על הפרת הסדרי שהות) יוצרת אפקט מרתיע.

צעד 5 — שקלו תיווך מקצועי. מתאם הורי (Parenting Coordinator) הוא איש מקצוע (פסיכולוג קליני או עו"ס) שמתערב באופן ניטרלי בסכסוכים שוטפים בין הורים גרושים. עלות שירות זה בישראל — כ-300-500 ש"ח לפגישה.

שינוי הסדרי שהות בחגים — מתי וכיצד

הסדרי שהות חגים אינם חרוטים בסלע. החיים משתנים — הילד גדל, הורים עוברים דירה, המסגרת הדתית של אחד ההורים משתנה, או נולד תינוק במשפחה החדשה. כל אלה מצדיקים לעיתים שינוי בהסדרים.

העילות המוכרות לשינוי:

• שינוי נסיבות מהותי — מעבר לעיר אחרת, שינוי תעסוקתי, נישואין מחדש
• גיל הילד — מעבר מגיל הרך לגיל בית הספר, מעבר לתיכון
• רצון הילד — במיוחד מעל גיל 12
• הפרה חוזרת ונשנית של ההסכם הקיים על ידי ההורה השני
• שינוי בריאותי — של הילד או של אחד ההורים

ההליך המעשי:

1. ניסיון להגיע להסכמה — תיעוד הניסיון בכתב
2. גישור — חובה לעיתים על פי תקנות בית המשפט
3. הגשת בקשה לשינוי לבית המשפט לענייני משפחה — אם הוגש קודם שם — או לבית הדין הרבני אם זה היה המקור
4. הגשת תסקיר עו"ס לסדרי דין — בית המשפט יורה לעו"ס מהשירות לעבודה סוציאלית להגיש תסקיר עם המלצותיו
5. דיון והכרעה — בית המשפט יחליט על בסיס הראיות וטובת הילד

ההליך כולו יכול לארוך 6-18 חודשים, ולעיתים אף יותר. חשוב מאוד: אסור להפסיק ביצוע ההסכם הקיים עד שיש פסק דין חדש. הפרה חד-צדדית — גם בנימוקים טובים — תיזקף לחובת ההורה המפר.

השלכות כלכליות של חלוקת החגים

לא רבים יודעים, אבל חלוקת החגים יכולה להשפיע באופן ישיר על גובה תשלום מזונות הילדים. בפסיקה החדשה (לאחר בע"מ 919/15) נקבע כי כשמתקיימת משמורת משותפת או הסדרי שהות כמעט שוויוניים — מתחשבים בכך בחישוב המזונות.

אם הסדרי השהות הופכים את החלוקה לכמעט שוויונית (35-50% מהזמן אצל ההורה שאינו משמורן) — דמי המזונות שמשלם ההורה הלא-משמורן יכולים להתעדכן כלפי מטה. הסיבה הלוגית: הוא נושא בעצמו ב-35-50% מעלויות הילד (אוכל, בילויים, וכו') בזמן שהוא איתו.

דוגמה מעשית: בתיק שטופל במשרדנו, אב ששילם דמי מזונות של 4,800 ש"ח לחודש לשני ילדים, ביקש להפחית את הסכום אחרי שהסדרי השהות שלו הורחבו ל-45%. בית המשפט אישר את הבקשה והפחית את המזונות ל-3,200 ש"ח לחודש — חיסכון של 19,200 ש"ח בשנה.

עלויות נוספות בחגים שיש לחלק:

• בגדי חג (תוצאת לחץ של בני המשפחה המורחבת)
• מתנות לבני משפחה מורחבת (סבא, סבתא)
• פעילויות חופש מאורגנות (קייטנות חנוכה, מחנות פסח)
• נסיעות משפחתיות בחופשת חגים

ההסכם צריך לקבוע מי משלם מה. הנוסח המקובל: "כל הורה ישא בהוצאות בגדים, פעילויות וכל הוצאה שוטפת אחרת בזמן שהילד נמצא ברשותו. הוצאות מיוחדות (קייטנות, נסיעות חוץ) ייחלקו בהסכמה מראש או על פי הוראות סעיף [X] להסכם זה."

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

מתוך הניסיון של מאות תיקים שטופלו במשרדנו, אלה הטעויות שחוזרות שוב ושוב בענייני הסדרי שהות בחגים:

1. ניסוח עמום — "החגים יתחלקו בין ההורים בהוגנות" — נוסח שמובטח לייצר ויכוחים
2. התעלמות מבני משפחה מורחבת — סבא וסבתא שמגיעים מחו"ל בחג מסוים, ולא נלקחו בחשבון
3. קביעת חלוקה לא ריאלית — "חצי חצי בכל חג" — בלי לחשוב על המעברים המעשיים
4. אי-התייחסות לימי הולדת — שכיח שהילד גדל ומתסכלות שיהיו לו שני ימי הולדת מקבילים
5. שכחת "חגים קטנים" — ט"ו בשבט, ל"ג בעומר — לכאורה לא חשובים, אבל אם הילד בכיתה א' שמתרגש מהמדורה — זה חשוב מאוד
6. שעות מעבר לא מדויקות — "בערב" — איזה ערב? 17:00? 19:00? 21:00?
7. חוסר התייחסות לחגי הדת השנייה — במשפחות מעורבות
8. אי-תיעוד שינויים בהסכמה — שני ההורים הסכימו על שינוי דרך וואטסאפ — אבל אין תיעוד שמאשר את ההסכמה. שנה אחר כך — מחלוקת
9. התמקדות יתר ב"גוף" החג ובהזנחת ה"היגיון" — האם החלוקה משקפת איך החיים באמת מתנהלים?
10. התעקשות על "זכויות" במקום על טובת הילד — לפעמים, גם אם זכותכם להיות עם הילד בחג מסוים, טובת הילד היא להיות אצל ההורה השני באותו חג ספציפי

סיכום והמלצות מעשיות

הסדרי שהות בחגים הם אחד הפרקים הרגישים ביותר בכל הסכם גירושין (נפתח בחלון חדש). הם דורשים תכנון מוקדם, ניסוח מדויק, ראייה רב-שנתית — וחשוב מכל, גמישות ובגרות רגשית של שני ההורים בשטח, גם כשהמתח רב והעצבים על קצה.

5 המלצות מרכזיות בהתבסס על הניסיון שלנו:

1. השקיעו זמן בניסוח — מוטב לבזבז חודש על ניסוח טבלת חגים מדויקת, מאשר 5 שנים של ויכוחים
2. בנו מנגנון לפתרון מחלוקות — מגשר משפחתי או מתאם הורי שיתערב לפני שמגיעים לבית משפט
3. שמרו על תיעוד — כל שיחה, כל הסכמה, כל שינוי — בכתב
4. חשבו על הילד, לא על עצמכם — האם החלוקה הזו טובה לו? האם הוא מרגיש מוצף? מובך?
5. התייעצו עם עו"ד דיני משפחה — לפני חתימה על ההסכם, ובכל שלב של שינוי

משרדו של עו"ד אמיר כהן, מומחה בדיני משפחה, ליווה מאות זוגות בניסוח הסכמי גירושין כולל הסדרי שהות בחגים. אנו ערוכים לסייע לכם — בייעוץ ראשוני, בניסוח טבלת חגים מותאמת אישית, בגישור עם ההורה השני, או בייצוג בבית המשפט במקרה של מחלוקת. החגים אמורים להיות מקור של שמחה לילדים — והתפקיד שלנו הוא לוודא שאחרי הגירושין, הם נשארים כאלה.

לפגישת ייעוץ ראשונית, צרו קשר עם המשרד.