ביטול פס"ד בשל שינוי נסיבות מהותי
צמד המילים שינוי נסיבות מהותי – מלווה לא מעט צדדים בהליך המשפטי בין בני זוג שערכו הסכם שקיבל תוקף של פס"ד או שההליך שלהם הסתיים
סעיף 11 (א) לחוק הירושה הוא המסדיר את זכות ירושה של בן זוג קובע:
בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון –
(1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – חצי.
(2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר..
כאמור סעיף 11 (א) לחוק הירושה קובע כי בזכות ירושה של בן זוג, מקבל האחרון לידיו מחצית מן הירושה על פי דין
וזאת לרבות המיטלטלין אותם זכאי לקבל לפי הוראות חוק יחסי ממון ולפי הנסיבות למשק המשותף.
למעשה המבחן שקובע המחוקק בסעיף זה, לעניין ירושת בן זוג, הוא כפול – אובייקטיבי וסובייקטיבי – כאחד
כך גם דורש הסעיף – הוכחת קיומו של משק בית משותף.
צא ולמד כי זכותו של בן במטלטלי האדם נפטר תישלל אם יוכח כי בני הזוג חיו בפירוד עובר לפטירתו של המוריש.
במקרה כזה יחולקו המיטלטלין בהתאם לחלוקה הקבוע בפרק השני של חוק הירושה – "ירושה על פי דין"
ראה בהקשר זה פס"ד שניתן בביהמ"ש המחוזי בחיפה – עמ"ש 37676-05-18
באותו פס"ד קבע ביהמ"ש המחוזי כי קשר הנישואין בין בני הזוג פקע לפני פטירתו
ומאחר ובאותו מועד הצדדים לא ראו עצמם כנישואים
יש בכך כדי להצדיק את דחיית תביעת המערערת והערעור שהונח לפתחו של ביהמ"ש מחוזי זה
יש לשים לב כי לגבי זכויות בדירת מגורים (כולה או חלקה),
מכאן מבחין המחוקק בין בני זוג שהיו נשואים זה לזה שלוש שנים ויותר
לבין אלה שתקופת הנישואין הייתה קצרה יותר
כאשר רק במקרה הראשון יירש בן הזוג את חלקו של המוריש בדירת המגורים.
במסגרת סעיף 11(א) (2) לחוק הירושה קבע המחוקק תנאים ספציפיים לעניין ירושה של דירת מגורים לאמור:
"אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון." (חוק הירושה, תשכ"ה-1965)
מכאן, שסעיף 11 (א)(2) בחוק הירושה מציב למעשה שני תנאים מצטברים
מכאן, שסעיף 11 (א)(2) בחוק הירושה מציב למעשה שני תנאים מצטברים
בהתקיימם ירש בן הזוג לבדו את דירת המגורים:
התנאי הראשון – ערב פטירתו של המוריש היו בני הזוג נשואים לפחות שלוש שנים;
התנאי השני – בני הזוג גרו יחד באותה דירה, ערב פטירתו של המוריש – בדירה הכלולה בעיזבון.
זה המקום לצין כי הוראות סעיף זה לעניין דירת מגורים חלה גם על ידועים בציבור ככל והיחסים נמשכו כאמור שלוש שנים לפחות.
לסיכום, לאופן ודרך עריכת הצוואה משמעויות קרדינליות בצמצום אי הוודאות בעת קיום הצוואה
ובשים לב כי לא מעט מהצוואות כוללות דירות ורכוש בעל שווי רב
חשוב לפנות לעורך דין צוואה וירושה הבקיא בדין האישי.
וזאת כדי להסדיר ולערוך נכונה צוואה הכוללת זכות ירושה של בן זוג.
אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדו של עורך דין צוואה וירושה אמיר כהן ולקבוע עוד היום פגישת ייעוץ ראשונה ללא עלות.
צמד המילים שינוי נסיבות מהותי – מלווה לא מעט צדדים בהליך המשפטי בין בני זוג שערכו הסכם שקיבל תוקף של פס"ד או שההליך שלהם הסתיים
דמי שימוש ראויים – במקרים בהם אחד מבני הזוג עזב את דירת המגורים המשותפת שלא מרצון, קיימת עילה משפטית לחיוב הצד שנותר בדירת המגורים המשותפת
מבוא בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בתפקיד הגבר ומעמדו במשפחה. אם עד לפני מספר שנים בודדות היה הגבר המוציא והמביא בעניין דאגה לפרנסת הבית. כיום
הקרב על המשמורת – הביא בשנים האחרונות ליצירת תופעה פסולה בהגשת תלונות ו/או טענות כזב נגד ההורה השני. שהביאו לפגיעה בקשר בין אותו הורה לקטין.
