התמודדות עם המורכבויות של חלוקת רכוש במהלך גירושין עשויה להיות מאתגרת מאוד, במיוחד עבור בני זוג המנהלכים הליך גירושין. וכאשר כל אחד מהצדדים שואף למקסם את זכויותיו הרכושיות מבן הזוג האחר.
התמודדות עם המורכבויות של חלוקת רכוש במהלך גירושין עשויה להיות מאתגרת מאוד, במיוחד עבור בני זוג בהליך גירושין השואפים להבטיח את זכויותיהם.
ההבנה של ההיבטים החוקיים של חלוקת רכוש היא קריטית. מדריך זה יספק לכם מידע ברור ותמציתי אודות המסגרת החוקית לחלוקת הרכוש בין בני זוג בישראל.
הבחנה זו חשובה במיוחד:
לדוגמה: דירה שנרכשה יחד במהלך הנישואין תיחשב לרוב לרכוש משותף.
חוק יחסי ממון בין בני זוג משנת 1973 קובע את העקרונות לחלוקת הרכוש עם פירוק התא המשפחתי.
הסכמי ממון יכולים למנוע סכסוכים משפטיים על ידי קביעת תנאים לחלוקת רכוש מראש. חשוב לוודא שההסכם נערך בהתאם להוראות החוק והפסיקה, ומשקף באופן מלא ומדויק את זכיותיהם.
עקרון חשוב ובסיסי שיש לזכור – הסכם ממון להיערך בכתב, בחתימת שני צדדים ולקבל את אישורו של בית המשפט לעניניי משפחה. ללא אישור בית המשפט למשפחה ההסכם חסר תוקף משפטי.
היוועצות עם עורך דין מומחה לענייני משפחה חיונית להצלחת התהליך. כאשר הכוונה משפטית והמידע שימסר על ידי עורך דין מומחה בתחום יקלו על התמודדות עם הליך מורכב זה וישפרו את סיכוייכם להגיע להסדר הוגן.
בתחום דיני המשפחה בישראל, הסדרת מערכת היחסים הכלכלית בין בני זוג היא בעלת חשיבות רבה, ואינה מוגבלת לבני זוג שהחליטו להסדיר מעמדם באמצעות נישואין כדמו"י.
אולם ישנם שני כלים משפטיים עיקריים שמטרתם להסדיר נושא זה: הסכם ממון והסכם חיים משותפים. מאמר זה יציג את ההבדלים המרכזיים בין השניים, ויסביר מתי ואיך לבחור בכלי המתאים.
צמד המילים שינוי נסיבות מהותי – מלווה לא מעט צדדים בהליך המשפטי בין בני זוג שערכו הסכם שקיבל תוקף של פס"ד או שההליך שלהם הסתיים
חיוב בדמי שימוש נערך במקרים בהם אחד מבני הזוג עזב את דירת המגורים המשותפת שלא מרצון, קיימת עילה משפטית לחיוב הצד שנותר בדירת המגורים המשותפת
מבוא בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בתפקיד הגבר ומעמדו במשפחה. אם עד לפני מספר שנים בודדות היה הגבר המוציא והמביא בעניין דאגה לפרנסת הבית. כיום