איך מתגרשים אמיר כהן עורך דין לענייני גירושין ומעמד אישי צו הגנה במעמד צד אחד

כללי

צו הגנה למניעת אלימות במשפחה — צו הרחקה במעמד צד אחד

מהו צו הגנה למניעת אלימות במשפחה

מאת: עו״ד לענייני משפחה אמיר כהן4 דק׳ קריאהעודכן:

צו הגנה הוא סעד דחוף למניעת אלימות במשפחה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א-1991. ניתן להוציאו במעמד צד אחד, ובית המשפט מקיים דיון במעמד שני הצדדים תוך 7 ימים. הצו יכול להרחיק את הפוגע מהבית ולאסור יצירת קשר. להלן מי זכאי, איך מגישים ומה תוקפו.

מהו צו הגנה למניעת אלימות במשפחה

צו הגנה הוא כלי משפטי להגנה על נפגעים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ״א-1991, והוא ניתן במעמד צד אחד עם דיון שני הצדדים תוך 7 ימים. הצו נועד בראש ובראשונה להגנה על נפגעי אלימות במשפחה.

ניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי. רשאי בית המשפט להורות על מתן הצו כאשר מתקיימים התנאים הקבועים בחוק.

מטרתו להרחיק את בן המשפחה האלים ולהגן על מבקש הצו. הצו במעמד צד אחד מאפשר לבית המשפט להגן על בן משפחה או בן זוג הנמצא בסכנה מיידית, גם כאשר הצד השני אינו נוכח בדיון הראשוני.

תוקפו של הצו הוא כשלושה חודשים, עם אפשרות להארכה.

אלימות במשפחה היא תופעה חמורה הדורשת התערבות מהירה ויעילה של מערכת המשפט. אחד הכלים המרכזיים שמעמיד החוק לרשות נפגעי אלימות הוא צו הגנה, אשר ניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה. האפשרות לתתו במעמד צד אחד מאפשרת לבית המשפט להגן על בן משפחה הנמצא בסכנה מיידית, גם כאשר הצד השני אינו נוכח בדיון הראשוני.

למתן הצו, יש להגיש בקשה מסודרת לבית המשפט, בצירוף ראיות המצביעות על קיומה של סכנה ברורה ומיידית לשלומו של בן המשפחה. תוקפו של הצו ניתן תחילה לתקופה של עד שלושה חודשים, אך בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו, בהתאם לנסיבות, עד לתקופה כוללת של שישה חודשים ואף מעבר לכך במקרים חריגים.

הגנה במעמד צד אחד נועדה להעניק מענה מהיר למצבים בהם יש חשש ממשי לפגיעה, ומאפשרת לבית המשפט להרחיק את בן המשפחה המסוכן, לאסור עליו להטריד בכל דרך, ואף למנוע ממנו להחזיק או לשאת נשק. על פי חוק, צווי הגנה ניתנים על מנת להגן על שלומם וביטחונם של בני המשפחה, כאשר כל בקשה נבחנת בקפידה.

הגשת הבקשה בליווי עורך דין המתמחה בדיני משפחה תסייע להבטיח שההליך יתנהל בצורה מקצועית, ותגדיל את הסיכוי לקבלת ההגנה הנדרשת. בית המשפט לענייני משפחה הוא הגורם המוסמך לדון בבקשות אלו, והוא פועל על מנת להגן על זכויותיהם של נפגעי אלימות במשפחה, תוך שמירה על איזון בין זכויות כל הצדדים.

צו הגנה מול צו למניעת הטרדה מאיימת — מה ההבדל?

בפי רבים צו הגנה מכונה גם "צו הרחקה", ושאלה נפוצה היא מה ההבדל בינו לבין צו למניעת הטרדה מאיימת. ההבחנה מהותית, והיא נוגעת בעיקר לזהות הפוגע: צו הגנה מוצא מכוח חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א-1991, ונועד להגן מפני בן משפחה (בהווה או בעבר, לרבות בני זוג מאותו מין). לעומתו, צו למניעת הטרדה מאיימת מוצא מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב-2001, וניתן לבקשו נגד כל אדם — שכן, מכר, בן זוג לשעבר ואף זר — שאינו בן משפחה.

צו הגנהצו למניעת הטרדה מאיימת
החוקחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א-1991חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב-2001
נגד מיבן משפחה (גם לשעבר; בני זוג מאותו מין)כל אדם — גם מי שאינו בן משפחה
עילה אופייניתאלימות, עבירת מין או התעללות נפשית מתמשכתהטרדה חוזרת ונשנית הפוגעת בשלווה, בפרטיות או בחופש התנועה
הערכאהשלום / משפחה / בית דין דתישלום / משפחה

יובהר כי הוצאת צו הגנה אינה מונעת הגשת בקשה נפרדת לצו למניעת הטרדה מאיימת, וניתן אף לשלב הוראות מכוח שני החוקים. הבחירה במסלול הנכון משפיעה על הסמכות ועל היקף ההגנה — ולפיכך כדאי להיוועץ בעורך דין עוד בטרם הגשת הבקשה.

הליך הגשת בקשה לצו הגנה

  • יש להגיש בקשה לצו הגנה בכתב ותצהיר לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. בבקשה יש לפרט את הנסיבות והעובדות המהוות עילה למתן הצו.
  • תוקף הצו הוא שלושה חודשים, עם אפשרות להארכה עד לשנה במקרים חריגים.
  • בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של צו הגנה ולכלול בו צו למניעת הטרדה מאיימת (נפתח בחלון חדש) בהתאם להוראות החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס״ב-2001. לקבלת צו יש להציג ראיות מספקות לקיומה של סכנה ממשית.
  • סמכות הדיון בצווי הגנה נתונה לבית משפט השלום, לבית המשפט לענייני משפחה ולבי”ד דתי, עם אפשרות להורות על טיפול למחויב בצו.

הגשת בקשת סרק או קבלת צו שלא כדין עלולות להוביל להשלכות משפטיות חמורות בבית המשפט — לרבות חיוב בהוצאות.

תנאים למתן צו הגנה

  • בתי המשפט נותנים צו הגנה בעיקר כאשר מבקש הצו נמצא בסכנה ממשית לאלימות מצד בן המשפחה. או כאשר קיים חשש כי בן המשפחה ביצע או עלול לבצע בו עבירת מין.
  • צו הגנה ניתן במעמד צד אחד, אך יש לקיים דיון במעמד שני הצדדים תוך 7 ימים ממתן הצו. ניתן הצו כאשר מתקיימים תנאים של סכנה מיידית או חשש לביצוע עבירה.
  • בית המשפט מקפיד שלא לתת צו ללא הוכחה לאירוע אלימות סמוך או סכנה ממשית. הגנה מפני אלימות או הטרדה ניתנת רק כאשר יש ראיות מספקות.
  • תוקף הצו הוא שלושה חודשים וניתן להאריכו עד לתקופה כוללת של שנה.

ניתן צו מפני בן משפחה כאשר קיים חשש שהוא עלול לבצע עבירת מין או מעשה אלימות, ובהתקיים התנאים הקבועים בחוק.

העובדה שבית המשפט מוסמך לתת את הצו במעמד צד אחד מאפשרת דיון מיידי, ללא נוכחות הצד השני, במקרים של סכנה מיידית.

בית המשפט רשאי להטיל מגבלות על בן המשפחה האלים, כגון הרחקה מהבית ואיסור נשיאת נשק, לתקופה של כשלושה חודשים.

חשוב לפנות לעורך דין דיני משפחה (נפתח בחלון חדש) בהקדם, ובמקביל לפנות לבית המשפט בבקשה הכוללת תצהיר וראיות — כדי להגן על זכויות המבקשת.

זהו כלי משפטי מרכזי במאבק באלימות במשפחה, בעיקר לנשים הסובלות מאלימות מצד בן המשפחה.

הפרת צו הגנה מהווה עבירה פלילית, ובית המשפט עשוי להטיל סנקציות חמורות על כך.

הגנה במעמד צד

  • צו הגנה נועד להגן על בני משפחה מפני אלימות או הטרדה מאיימת, במסגרת הצו ניתן להטיל מגבלות שונות על הפוגע, ויכול להרחיק את הפוגע מהבית — ואף לאסור עליו להטריד כל אדם אחר מבני הבית.
  • הצו אוסר על כניסה לבית או דירה של בן המשפחה, הטרדה בכל דרך, ומאפשר דרישה לערובה ואיסור החזקת נשק.
  • בית המשפט רשאי לתת את הצו אם התקיימו תנאים כגון אלימות, עבירות מין, או התעללות נפשית כלפי בן המשפחה.
  • בקשות סרק יידחו, ובמקרים מיוחדים יוטלו הוצאות ופיצויים על מגיש הבקשה למניעת ניצול לרעה של צו ההגנה.

הצו מפני בן משפחה אלים נועד להבטיח את שלומם של כל בני הבית.

הפרת צו הגנה והתוקף שלו

הפרת הוראה מהוראות הצו אינה עניין של מה בכך: היא מהווה עבירה פלילית, שעלולה להביא למעצר המפר ולהגשת כתב אישום נגדו. לפיכך, אם הופר הצו — יש להגיש תלונה במשטרה ללא דיחוי ולתעד כל הפרה. מתוך דאגה כנה לשלום הנפגעת ובני הבית, מוסמך בית המשפט להוסיף לצו אמצעים מחמירים: הפקדת ערובה, איסור החזקת נשק והחרמתו, ובמקרים המתאימים אף איזוק אלקטרוני.

ערעור על צו הגנה

  • ניתן לערער לבית המשפט המחוזי על דחיית הבקשה בבית משפט לענייני משפחה או שלום.
  • ערעור על דחיית בקשה בבית הדין הרבני מוגש לבית הדין הרבני הגדול.
  • מומלץ לקבל ייצוג משפטי מעורך דין (נפתח בחלון חדש) מומחה לצווי הגנה לפני הגשת ערעור.
  • הליך הערעור מאפשר בחינה מחודשת של החלטת בית המשפט.

FAQ

שאלות נפוצות