
גירושין
גירושים או גירושין? המדריך המקיף — ההליך, המונחים וכמה עולה הסכם גירושין
גירושים או גירושין מהווים תהליך משפטי מורכב המשפיע על עשרות אלפי משפחות בישראל בכל שנה. המערכת המשפטית הישראלית מאופיינת בדואליות ייחודית המשלבת דין דתי ודין…
גירושים או גירושין הם תהליך משפטי מורכב, המשפיע על עשרות אלפי משפחות בישראל מדי שנה. המערכת המשפטית הישראלית מאופיינת בדואליות ייחודית המשלבת דין דתי ודין אזרחי, ויוצרת הליך שדורש הבנה מעמיקה. בני הזוג העומדים בפני גירושין נדרשים להכיר את זכויותיהם ואת החובות הכרוכות בתהליך, ולהגיע להסכם יציב שיספק פתרון ארוך טווח למשפחה. הכרת ההליך בצורה מסודרת היא שמאפשרת קבלת החלטות נכונה לאורך כל שלביו.
מה ההבדל בין גירושים או גירושין?
גירושים או גירושין הם שני שמות לאותה תופעה משפטית — פירוק הנישואים — ואין ביניהם הבדל במשמעות. על פי האקדמיה ללשון העברית שתי הצורות תקינות, והבחירה ביניהן היא עניין של סגנון בלבד. הסיומת ־ין אינה סיומת עברית מקורית אלא סיומת הרבים הרגילה בארמית, שחדרה גם אל העברית — ומשם היא מוכרת לנו גם במילים נישואין, אירוסין וקידושין; הסיומת ־ים היא הסיומת העברית המקבילה. במילון למונחי הדמוגרפיה של האקדמיה אכן הועדפו הצורות בסיומת ־ים, משום שהן נתפסות צורות עבריות טהורות, אך הצורות הרווחות בסיומת ־ין לא נפסלו. לפיכך אפשר לכתוב ״גירושין״ ואפשר לכתוב ״גירושים״, ושתיהן תקינות.
המילה ״גירושין״ רווחת בספרות ההלכה ובפסיקות בתי הדין הרבניים, ואילו ״גירושים״ נפוצה יותר בשפה העממית ובתקשורת — אך שתיהן מקובלות, ואף אחת מהן אינה משנה דבר מבחינה משפטית. לפי ההלכה היהודית הגט נמסר מן הבעל לאישה מרצונו החופשי ומתקבל בהסכמתה, ולכן ההליך מחייב את שיתוף הפעולה של שני בני הזוג — וזהו בדיוק המקור לתופעת מסורבי ומסורבות הגט. בכל מקרה מדובר בהליך המסדיר את פירוק הקשר בין בני זוג נשואים שהחליטו להיפרד.
סוגי הגירושין במערכת הישראלית
גירושין דתיים דרך בית הדין הרבני
הדין הישראלי מעניק לבתי הדין הרבניים סמכות בלעדית על הגירושין של זוגות יהודים. הגירושין בבית הדין כוללים הליך רב-שלבי המתחיל בהגשת תביעה ומסתיים במתן הגט. בני זוג יהודים, גם אלה שנישאו בחו"ל בנישואים אזרחיים, מתגרשים אף הם בבית הדין, מכיוון שבית הדין הרבני הוא הערכאה היחידה המוסמכת להתיר נישואין של יהודים בישראל.
הליך זה כולל מספר שלבים מרכזיים: הגשת בקשה, דיונים בפני הדיינים, אישור הסכם גירושין (נפתח בחלון חדש) אם קיים, כתיבת הגט על ידי סופר בית הדין, ומסירתו מהבעל לאישה בנוכחות עדים. בשנת 2024 נפתחו 113,179 תיקים בבתי הדין הרבניים, עלייה של 10% לעומת השנה הקודמת. העלויות של הליך זה כוללות אגרת תביעת גירושין בבית הדין הרבני בסך 457 ₪, ותעודת גירושין בסך 326 ₪ לכל אחד מבני הזוג — לפי תעריף אגרות בתי הדין הרבניים לשנת 2026, המתעדכן מעת לעת.
הגירושין האזרחיים דרך בית המשפט
בית המשפט לענייני משפחה מטפל בהיבטים האזרחיים של הגירושין, ובכללם חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת ילדים. המסלול האזרחי פתוח גם לבני זוג המשתייכים לדתות שונות, וגם למי שמבקשים להסדיר את ההיבטים הכספיים של הפרידה. הגשת תביעה רכושית או תביעת מזונות כרוכה באגרה, שגובהה נקבע בתקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ״ו-1995. התעריפים מתעדכנים מדי שנה בהתאם לשינויי המדד, ולכן אין להסתמך על סכום שפורסם בעבר — את התעריף העדכני יש לבדוק מול מזכירות בית המשפט או באתר הרשות השופטת. מי שאין ביכולתו לשלם את האגרה רשאי להגיש בקשה לפטור.
הליך האזרחי מתאפיין בגמישות רבה יותר ובדגש על פתרונות מוסכמים. השופטים בבתי המשפט לענייני משפחה מוסמכים לסטות מכללי הראיות הרגילים ולהתנהל בגמישות דיונית. ההחלטות מתקבלות תוך התחשבות מיוחדת בטובת ילדים ובצרכי המשפחה אשר עוברת את התהליך המורכב של גירושין.
גירושין בהסכמה מול גירושין במחלוקת
גירושין בהסכמה (נפתח בחלון חדש) מהווים את הדרך המהירה והחסכונית ביותר. כאשר בני הזוג מגיעים להבנות בכל הנושאים – חלוקת רכוש, מזונות, משמורת ילדים, והסדרי שהות – הליך זה יכול להסתיים תוך 2-4 חודשים. בשנת 2024, 5,734 תיקים של אישור הסכם גירושין נפתחו בבתי הדין, עלייה של 5% לעומת השנה הקודמת. בדרך כלל מדובר בזוגות נשואים אשר הצליחו להגיע להבנות בכל הנושאים החשובים.
גירושין במחלוקת דורשים התדיינות ממושכת יותר וכרוכים בעלויות גבוהות משמעותית. הליך זה יכול להימשך שנים, בתלות ברמת המחלוקת וסוגי הסכסוכים. הגירושין הללו דורשים ייצוג משפטי מקצועי ועלולים להגיע לעלויות של עשרות ואף מאות אלפי שקלים לכל אחד מבני הזוג.
הליך התהליך המשפטי בישראל - צעד אחר צעד
פגישת מהו"ת - חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה
מאז 2016 מחייב החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה-2014, כל מי שמבקש להגיש תביעה בעניין של סכסוך משפחתי להקדים לה הליך יישוב סכסוך. ההליך מתחיל בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, הכרוכה בתשלום אגרה שתעריפה מתעדכן מעת לעת (ומי שאין ביכולתו לשלמה רשאי להגיש בקשה לפטור), ולאחר מכן מוזמנים בני הזוג לפגישות מהו״ת — מידע, היכרות ותיאום — ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית. ההליך ביחידת הסיוע עצמו אינו כרוך בתשלום. תכליתו לצמצם ככל הניתן את הסכסוך ולאפשר לצדדים להגיע להסכמות בדרכי שלום.
הגישור החובה הפחית באופן דרמטי את מספר תביעות הגירושין הסכסוכיות – מכ-7,500 ל-3,800 בממוצע. בתמורה, עלה מספר הגירושין בהסכמה מכ-9,000 לכ-10,300 בממוצע. הליך הגישור כולל עד 4 פגישות במשך תקופה של עד 45 יום, כאשר הפגישה הראשונה חובה וללא נוכחות עורכי הדין.
במהלך תקופת עיכוב ההליכים לא ניתן לפנות לערכאות בנושאי הסכסוך, למעט בעניינים דחופים — כגון מזונות זמניים, צווי הגנה או עיכוב יציאה מן הארץ. אם ההליך ביחידת הסיוע לא צלח, מודיעים על כך הצדדים ליחידת הסיוע, ולצד שהגיש את הבקשה שמורה הזכות להגיש ראשון את תביעתו לערכאה שיפוטית לבחירתו — בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק.
הליכים ברבנות ובית הדין הרבני
לבתי הדין הרבניים 12 בתי דין אזוריים: ירושלים, אריאל, אשדוד, חיפה, תל אביב, רחובות, צפת, פתח תקווה, נתניה, טבריה, אשקלון ובאר שבע. בראש המערכת עומד בית הדין הרבני הגדול בירושלים. הרכב בית הדין כולל שלושה דיינים, ובנסיבות מיוחדות ניתן לדון בפחות משלושה דיינים. הדין הרבני מתנהל על פי ההלכה היהודית הקדושה.
הליך הגירושין מתחיל בהגשת בקשה עם המסמכים הנדרשים: צילומי תעודות זהות ספחים, כתובה, תעודת נישואין (נפתח בחלון חדש), והסכם גירושין מאושר אם קיים. הדיונים מתנהלים על פי ההלכה היהודית, ודיינים בוחנים את עילות הגירושין (נפתח בחלון חדש) ההלכתיות. במקרה של הסכמה, הדיון עוסק בעיקר באישור ההסכם ובוידוא שהוא עומד בדרישות ההלכה.
שלב סידור הגט — המועד שקובע בית הדין למתן גט בפועל — מתבצע בנוכחות בני הזוג ועדים – בדרך כלל קרובי משפחה מדרגה ראשונה. סופר בית הדין כותב את הגט, והבעל מוסר אותו לאישה בנוסח המסורתי: "הרי זה גטך, והתקבלי גטך זה, והרי את מגורשת בו ממני מעכשיו, ומותרת לכל אדם". לבסוף מונפקת תעודת גירושין רשמית ומעשה בית דין הכוללת את כל הפרטים הדרושים.
הליכים בבית המשפט לענייני משפחה
בית המשפט לענייני משפחה, אשר הוקם ב-1995, מתמחה בכל הנושאים הקשורים להגירושין: חלוקת רכוש, מזונות, משמורת ילדים, אפוטרופסות, וצווי הגנה. הדיונים מתנהלים בדלתיים סגורות ובגמישות דיונית, כאשר השופטים מוסמכים לסטות מכללי הראיות הרגילים.
הליך המשפט מתחיל בהגשת תביעה לאחר מיצוי הליך הגישור החובה. השופט קובע דיון ראשוני שבו בוחן את הסכמי הגירושין, שומע את טענות הצדדים, וקובע הוראות ביניים אם ניתן. בהליכים המורכבים, בית המשפט עשוי לזמן מומחים כמו עובדים סוציאליים או פסיכולוגים לביצוע הערכות.
חשיבות הסכמי גירושין ותוכנם
אישור הסכמי גירושין ותוקפם המשפטי
הסכם גירושין מאושר מהווה מסמך מרכזי המסדיר את כל ההיבטים של הפרידה בין בני זוג נשואים. את ההסכם מגישים לאישור לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, על מנת שיקבל תוקף של פסק דין, אשר מאפשר אכיפה בדרכים מהירות וחריפות. בלי אישור, ההסכם תקף כחוזה רגיל בלבד ואכיפתו מורכבת יותר.
בשנת 2024 אושרו 5,734 הסכמי גירושין בבתי הדין הרבניים, עלייה של 5% לעומת השנה הקודמת.
הדין מאפשר לבני הזוג לשנות הסכם מאושר, אך השינוי טעון אישור מחדש. חשוב שהסכם הגירושין יהיה מפורט ויכסה את כל הנושאים הרלוונטיים: חלוקת רכוש, מזונות, הסדרי שהות עם ילדים, חלוקת חובות, ונושאים מיוחדים הרלוונטיים למשפחה הספציפית. באתר של בתי הדין הרבניים ניתן למצוא את כל המידע הנדרש להכנת הסכם מקיף.
תוכן מומלץ להסכמי גירושין
חלוקת רכוש ונכסים: ההסכם צריך לפרט את כל הנכסים המשותפים והאופן שבו הם מתחלקים בין בני זוג. זאת כולל דירת מגורים, רכבים, חשבונות בנק, תיקי השקעות, וכל רכוש אחר אשר נרכש במהלך הנישואין. בהיעדר הסכם ממון (נפתח בחלון חדש), הדין הישראלי מחייב חלוקה שווה של כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואים, אך ההסכם יכול לקבוע הסדרים שונים המותאמים למשפחה הספציפית.
הסדרי מזונות: ההסכם צריך לקבוע את סכומי המזונות לילדים ולבן זוג במידת הצורך, דרכי התשלום, ותנאי עדכון הסכומים לפי המדד או שינויים בהכנסות. על פי הלכת בית המשפט העליון מ-2017, מזונות ילדים (נפתח בחלון חדש) מגיל 6 מחושבים לפי הכנסות שני ההורים ולא רק האב. הסכומים המקובלים לשנת 2025 נעים בין 1,300-1,600 ש"ח לחודש לילד.
הסדרי שהות ומשמורת: ההסכם יקבע את זמני השהות של הילדים אצל כל הורה, הסדרי חגים וחופשות, וחלוקת הסמכויות החינוכיות. המגמה בשנים האחרונות היא לכיוון אחריות הורית משותפת עם חלוקה כמעט שווה של זמני השהות בין הורים.
הליכי גישור לבני הזוג
הגישור מהווה חלופה יעילה להתדיינות משפטית ארוכה ויקרה. הגישור נפוץ בין הזוגות וחוסך מניסיון עזרה המסייע לבני הזוג למצוא פתרונות מוסכמים תוך שמירה על יחסים נאותים, במיוחד כאשר יש ילדים משותפים. עלויות הגישור נעות בין 25,000-50,000 ש"ח לשני הצדדים, לעומת עלויות של התדיינות מלאה אשר יכולות להגיע למאות אלפי שקלים.
יתרונות הגישור כוללים: חיסכון משמעותי בזמן ובכסף, שמירה על פרטיות המשפחה, מתן שליטה לבני הזוג על התוצאה, ויצירת תקשורת טובה יותר לעתיד. הגישור מתנהל בחיסיון מלא, וכל הנאמר בו לא יכול לשמש ראיה בהליכים משפטיים אם הגישור נכשל. בכל מקרה, ניתן לעשות זאת באמצעות מגשרים מקצועיים.
השפעה על ילדים ומשמורת
הלכות משמורת ואחריות הורית משותפת
מערכת המשפט הישראלית עוברת שינוי מהותי בגישה למשמורת ילדים (נפתח בחלון חדש). במקום המונח המסורתי "משמורת", המערכת עוברת לכיוון "אחריות הורית משותפת" ו"הסדרי שהות". השינוי נועד לדגש שילדים זקוקים לשני הוריהם, ושמטרת ההסדר היא לשמור על קשר משמעותי עם כל אחד מבני זוג לשעבר.
חזקת הגיל הרך עדיין קיימת בדין הישראלי – ילדים מתחת לגיל 6 מועברים לחזקת האם כברירת מחדל. עם זאת, בשנים האחרונות בתי המשפט פוסקים יותר ויותר על משמורת משותפת (נפתח בחלון חדש) גם מתחת לגיל 6, כאשר נראה שההסדר משרת את טובת הילד. ועדת שניט המליצה לבטל את החזקה ולקבוע משמורת לפי טובת הילד הספציפי בלבד.
השופטים שוקלים מגוון גורמים בקבלת החלטה: יכולות הורות של כל הורה, איכות הקשר עם הילד, יציבות סביבת המגורים, צרכים מיוחדים של הילד, ושמירה על המשכיות וקשרים משפחתיים. הליכים מורכבים עשויים לכלול הערכות מקצועיות על ידי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים לאחר התייעצות עם בית המשפט.
זכויות ביקור והסדרי שהות מעשיים
הסדרי השהות צריכים להיות מותאמים אישית לכל משפחה ולגילאי הילדים. הסדרים נפוצים כוללים: הסדר קלאסי של כל שני סופי שבוע ושעות באמצע השבוע חלוקת 8/6 (שמונה ימים עם הורה אחד ושישה עם השני), או חלוקה שווה של שבוע/שבוע.
עקרון המפתח הוא שמירה על קשר משמעותי ויציב עם שני ההורים. המחקרים מראים שילדים מסתגלים טוב יותר כאשר רמת הקונפליקט בין ההורים נמוכה, יש יציבות בהסדרי השהות, וההורים שומרים על "חזית אחת" בנושאי חינוך. הסדרי חגים וחופשות נקבעים בדרך כלל בנפרד ומתחשבים במסורת המשפחתית ובצרכים הספציפיים.
בעיית ניכור הורי (נפתח בחלון חדש) זוכה להכרה גוברת במערכת המשפט. כאשר זוהה ניכור, בתי המשפט נוקטים באמצעים הכוללים: צווי הגנה למניעת המשך הניכור, טיפול פסיכולוגי חובה למשפחה, ובמקרים קיצוניים אף שינוי הסדרי המשמורת.
חובות וזכויות - מזונות וחלוקת רכוש
חוק יחסי ממון ומשטר השיתוף
חוק יחסי ממון בין בני זוג (1973) מהווה את הבסיס לחלוקת הרכוש בגירושין בישראל (נפתח בחלון חדש). החוק מבוסס על עקרון "משטר השיתוף הדחוי", שפירושו שכל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין מתחלק 50/50 בין בני הזוג עם פירוק הנישואין. זהו עקרון בסיסי הנהוג ברוב המקרים.
רכוש מוחרג מהחלוקה כולל: נכסים שהיו ערב הנישואין, מתנות וירושות שהתקבלו במהלך הנישואין, גימלאות ביטוח לאומי, פיצויים בגין נזק גוף, ונכסים שהוסכם בכתב לא לאזנם. במקרים מיוחדים, בית המשפט רשאי לסטות מחלוקה שווה "בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת", כמו הברחת נכסים או עצלנות כלכלית מכוונת.
הסכמי ממון (נפתח בחלון חדש) מאפשרים לבני זוג לסטות מהסדרי החוק הרגילים. הסכם כזה חייב להיהיות בכתב וטעון אישור בית משפט או נוטריון. עלות עריכת הסכם ממון (נפתח בחלון חדש) נעה בין 2,500-8,000 ש"ח, וההסכם יכול לקבוע הפרדה רכושית מלאה או חלקית, או יחסי חלוקה שונים מ-50/50.
מזונות ילדים וחישובים עדכניים
הלכת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 מ-2017 חוללה מהפכה במזונות ילדים. עד גיל 6, על פי הדין הדתי, האב נושא בחיוב המזונות המלא בסכום של כ-1,300-1,600 ש"ח לחודש לילד אחד. מגיל 6 ואילך, החיוב נחלק בין שני ההורים לפי יחס הכנסותיהם וזמני השהות של הילד אצל כל הורה.
החישוב החדש מביא בחשבון: סכום צרכי הילד (1,600-2,500 ש"ח לפי רמת ההכנסות), חלוקה להוצאות תלויות שהות (מזון, בילויים) ושאינן תלויות שהות (חינוך, ביטוח), ויחס הכנסות ההורים. במשמורת משותפת, ההוצאות התלויות שהות מופחתות בהתאם לזמן הבילוי אצל המשלם.
רכיב המדור מחושב כאחוז מעלות הדירה: 30% עבור ילד אחד, 40% עבור שני ילדים, ו-50% עבור שלושה ילדים ומעלה. פסק דין חדש בבג"ץ מפברואר 2025 קבע שבתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון במזונות ללא הסכמת שני הצדדים, מה שמעביר את רוב הדיונים למזונות לבתי המשפט לענייני משפחה.
כמה עולה הסכם גירושין ומה עלויות הליך הגירושין?
עלויות ייצוג משפטי והוצאות בית משפט
עלויות הגירושין (נפתח בחלון חדש) משתנות במידה רבה לפי מורכבות התיק ורמת המחלוקת בין הצדדים. הסכם גירושין בהסכמה יכול לעלות 7,000-15,000 ש"ח לייעוץ ועריכה משפטית, בעוד הליכי גירושין (נפתח בחלון חדש) מורכבים עם ייצוג מלא יכולים להגיע ל-40,000-100,000 ש"ח לכל צד, ואף יותר במקרים חריגים.
גישור מהווה חלופה חסכונית משמעותית, עם עלות של 25,000-50,000 ש"ח לשני הצדדים יחדיו. המשכורות לשעת גישור נעות בין 700-1,500 ש"ח, והליך כולו דורש בדרך כלל 20-40 שעות עבודה. הגישור חוסך לא רק כסף אלא גם זמן רב ומתח נפשי שיכול להשפיע על כל המשפחה.
סיוע משפטי וחלופות למצוקה כלכלית
זכאים לסיוע משפטי אלה שעומדים במבחן ההכנסות (עד 67% מהשכר הממוצע במשק). הסיוע כולל ייעוץ חינם, ייצוג משפטי בעלות מופחתת, וגישור מסובסד. הזכאים לסיוע משפטי משלמים רק אגרה מופחתת לבית המשפט, והמדינה מממנת את יתר העלויות. זוהי אפשרות חשובה עבור בני זוג שאין להם אמצעים כלכליים נאותים.
עמותות וארגונים ללא מטרות רווח מספקים ייעוץ וסיוע לנזקקים. כמה עורכי דין מציעים גם תשלום דחוי או פריסת תשלומים במקרים מיוחדים. למשפחות ברשתות שהכנסות מעל הסף לסיוע משפטי, קיימים עורכי דין המתמחים בטיפול יעיל במקרים בסיכות בינוניים. חשוב לבדוק את כל האפשרויות לפנות לקבלת עזרה.
ביטוח לאומי משלם קצבת מזונות כאשר החייב אין משלם את המזונות שנקצבו בפסק דין. התנאי הוא עמידה במבחן הכנסות, תושבות ישראלית, ופסק דין תקף למזונות. הביטוח הלאומי משלם לזכאי ותובע מהחייב, וכאשר גובה יותר מהחייב, ההפרש מועבר לזכאי.
איך מתחילים להתגרש? שלבים ראשונים
הכנה מוקדמת ואיסוף מסמכים
ההכנה המוקדמת להתגרש כוללת ארבעה שלבים מרכזיים: קבלת החלטה סופית, איסוף מסמכים, התייעצות משפטית ראשונית, וניסיון אחרון להגיע להבנות עם בן הזוג. חשוב לוודא שהחלטה להתגרש אינה מתקבלת ברגע של כעס, אלא לאחר שקלול מעמיק של כל החלופות. קיימת חשיבות רבה לבחינת כל האפשרויות לפני מעשה זה.
איסוף המסמכים הנדרשים כולל: תעודות זהות ספחים, תעודת נישואין וכתובה, מסמכי רכוש (שטרי בעלות, הסכמי שכירות, תמצית רישום זמני), מסמכים כלכליים (תלושי משכורת, אישורי הכנסה, דוחות בנקיים, חשבונות השקעות), פוליסות ביטוח, ומסמכים הקשורים לילדים. חשוב להכין את כל המידע הנדרש מראש לפנות לייעוץ משפטי.
התייעצות משפטית ראשונית חיונית להבנת הזכויות והחובות, אפשרויות המימוש השונות, והערכת מורכבות התיק. חשוב לפגוש עורך דין המתמחה בדיני משפחה ובעל ניסיון בתחום הספציפי של המשפחה (דתי, חילוני, מעורב). במהלך הפגישה יוכלו בני הזוג לקבל מידע מקצועי על התהליך הצפוי.
הגשת הבקשה וביצוע הליכי הגישור
החל מ-2016 מחייב החוק להתחיל בהליך יישוב סכסוך לפני הגשת תביעת גירושין. התהליך מתחיל בהגשת "בקשה ליישוב סכסוך" בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, בתשלום אגרה שתעריפה מתעדכן מעת לעת — ומי שאין ביכולתו לשלמה רשאי להגיש בקשה לפטור. לאחר ההגשה מזומנים בני הזוג לפגישות מהו״ת ביחידת הסיוע, שאינן כרוכות בתשלום. תכלית ההליך היא לצמצם את הסכסוך ולאפשר לצדדים להגיע להסכמות בדרכי שלום.
הפגישה הראשונה מתקיימת ללא נוכחות עורכי דין והיא חובה. בפגישה מתקיים הסבר על התהליך, אפשרויות הפתרון, וההשלכות על הילדים. ככל שבני הזוג מעוניינים, ניתן להמשיך בגישור (עד 3 פגישות נוספות) או לסיים את התהליך ולהמשיך בהליכים משפטיים.
המלצות מעשיות להורים גרושים
שמירה על רווחת הילדים במהלך התהליך ואחריו
התמקדות בטובת הילדים צריכה לעמוד בבסיס כל ההחלטות במהלך תהליך הגירושין ולאחריו. הילדים זקוקים ליציבות, לתחושת ביטחון, ולהבנה שהם לא אשמים בגירושין. חשוב לספק להם הסברה מתאימה לגילם על השינויים שצפויים בחייהם, ולהבטיח להם שיוכלו לשמור על קשר טוב עם שני ההורים.
שמירה על שגרה קבועה חיונית לילדים. ככל שההסדרים יהיו יותר חזויים ויציבים, כך הילדים יסתגלו טוב יותר. חשוב לתאם בין ההורים כללים דומים בשני הבתים, שעות שינה קבועות, וחלוקה ברורה של אחריות להגעה לפעילויות חוץ בית הספריות.
הימנעות מניכור הורי – חשוב מאוד שלא לבטא ביקורת על ההורה השני בפני הילדים, לא להכניס אותם למערבת הקונפליקטים, ולא להשתמש בהם כשליחים או כמקורות מידע על ההורה השני. ילדים הנתונים בקונפליקט נאמנויות סובלים פגיעה רגשית חמורה.
מילות סיכום
הגירושים מהווים אחד מהאתגרים המורכבים ביותר שמשפחה יכולה לעבור. המערכת המשפטית הישראלית מציעה מגוון כלים ותמיכות לעזור לבני הזוג לעבור את התהליך (נפתח בחלון חדש) בדרך המכבדת והפוגעת הכי פחות. הדין מכיר בזכותם של אנשים להתגרש ומספק מסגרת משפטית מובנית להגנה על זכויותיהם וטובת ילדיהם.
החוקים החדשים, הדגש על גישור, השוויון המגדרי הגובר, ההכרה בחשיבות הקשר עם שני ההורים – כל אלה מקטינים את הפגיעה ומגבירים את סיכויי התוצאה החיובית. עם זאת, הצלחת התהליך תלויה בהינה רבה בגישתם ובהתנהגותם של בני הזוג עצמם.
בני הזוג שמתמקדים בטובת הילדים, פותרים סכסוכים בדרכי שלום, נעזרים בייעוץ מקצועי, ופועלים באחריות – מגדילים משמעותית את הסיכוי לסיים את הגירושים בדרך המכבדת את כל הצדדים. להתגרש זה לא כשלון – זה החלטה אמיצה לקח חיים טובים יותר לכל בני המשפחה.
זקוקים לייעוץ משפטי מקצועי בתחום הגירושים?
משרד עורך הדין אמיר כהן מתמחה בליווי משפחות בתהליכי גירושין מורכבים (נפתח בחלון חדש). עם ניסיון רב בדיני משפחה, גישור, וייצוג בפני בתי המשפט ובתי הדין הרבניים, אנו מספקים שירות מקצועי ואמפתי המותאם לצרכים הספציפיים של כל משפחה.
אנו מבינים שהגירושים הם תהליך רגשי וכלכלי מורכב, ולכן אנו מתמחים במתן פתרונות מדויקים, חסכוניים ומכבדים. השרות שלנו כולל הכנת הסכמי גירושין, ייצוג משפטי מלא, גישור מקצועי, וליווי בכל שלבי התהליך.
לקביעת פגישה ללא התחייבות או לקבלת ייעוץ ראשוני – צרו קשר עם משרד עורך הדין אמיר כהן עוד היום. נלווה אתכם בכל שלב בדרך לעתיד חדש וטוב יותר.
תוהים כמה יעלה לכם ההליך? קראו את המדריך שלנו על שכר טרחת עורך דין גירושין (נפתח בחלון חדש) כדי להבין את העלויות הצפויות.
FAQ
שאלות נפוצות
שתי הצורות תקינות, ואין ביניהן הבדל במשמעות. האקדמיה ללשון העברית מבהירה כי הסיומת ־ין היא סיומת הרבים הרגילה בארמית, שחדרה גם אל העברית — ולכן היא מוכרת לנו גם מן המילים נישואין, אירוסין וקידושין — ואילו ־ים היא הסיומת העברית המקבילה. במילון למונחי הדמוגרפיה של האקדמיה הועדפו הצורות בסיומת ־ים משום שהן נתפסות צורות עבריות טהורות, אך הצורות הרווחות בסיומת ־ין לא נפסלו. מבחינה מעשית: ״גירושין״ היא הצורה הרווחת בשפה המשפטית, בספרות ההלכה ובפסיקות בתי הדין הרבניים, ואילו ״גירושים״ נפוצה יותר בשפת היום-יום ובתקשורת. הבחירה ביניהן היא עניין של סגנון בלבד, ואין לה כל נפקות משפטית — מסמך, תביעה או הסכם אינם נפגמים בשל השימוש בצורה זו או אחרת.
התשובה תלויה בשאלה במה בדיוק מדובר. לבתי הדין הרבניים נתונה סמכות ייחודית בענייני הגירושין עצמם של בני זוג יהודים — כלומר בהתרת קשר הנישואין ובסידור הגט — ולכן גם בני זוג יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו״ל נדרשים להתגרש בבית הדין. לעומת זאת, העניינים הכרוכים בגירושין — חלוקת רכוש, מזונות, משמורת וזמני שהות — אינם נתונים לסמכות ייחודית: אפשר לדון בהם בבית המשפט לענייני משפחה, ואפשר שיידונו בבית הדין הרבני אם נכרכו כדין בתביעת הגירושין. מכאן ״מרוץ הסמכויות״, שבו לעיתוי ולניסוח של הגשת התביעה יש משקל ממשי. חשוב לדעת שלפני הגשת תביעה בעניין של סכסוך משפחתי חובה להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, ובתום תקופת עיכוב ההליכים עומדים לצד שהגיש אותה 15 ימים שבהם הוא רשאי להגיש ראשון את תביעתו לערכאה שבחר. ידועים בציבור, בני זוג מאותו מין ובני זוג בני דתות שונות יפנו לבית המשפט לענייני משפחה בלבד.
כדאי לפנות לעורך דין מזונות כאשר מתגרשים ויש ילדים, כשרוצים לשנות סכום מזונות קיים, או כשהצד השני אינו עומד בתשלומים. ייעוץ מקצועי מבטיח הגנה על זכויות הילדים.
סכום המזונות נקבע לפי צרכי הילדים (מגורים, חינוך, בריאות, ביגוד), הכנסות שני ההורים, רמת החיים שהילדים הורגלו אליה, וזמני השהות עם כל הורה. בית המשפט מתחשב בכל הנסיבות.
כן, ניתן להגיש בקשה לשינוי מזונות כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות, כגון שינוי בהכנסות ההורים, שינוי בצרכי הילדים, או שינוי בהסדרי המשמורת. עורך דין מזונות יכול לסייע בהגשת הבקשה.
ניתן לפנות להוצאה לפועל לגביית המזונות, להגיש תביעה לביזיון בית משפט, או לבקש עיקול משכורת ונכסים. המוסד לביטוח לאומי גם יכול לסייע בגביית מזונות ילדים שנפסקו.
