מותו של בן זוג הוא אירוע משמעותי ומכאיב, אשר מלבד ההתמודדות הרגשית והמעשית, מציב בפני בן הזוג שנותר שאלות משפטיות מורכבות. זכות ירושה של בן זוג מוסדרת על פי חוק הירושה, תשכ”ה-1965, ומטרתה להגן על בן הזוג הנותר ולאפשר את המשך החיים בכבוד.
במקרים בהם לא נערכה צוואה, זכויות הירושה של בן זוג נקבעות בירושה על פי דין, בהתאם להוראות חוק הירושה.
מדריך זה ילווה אותך בכל נקודות המפתח הקשורות לירושה של בן זוג על פי דין: מההגדרות הבסיסיות, דרך התנאים לזכאות, ועד להיבטים המעשיים של תהליך מימוש הזכויות. למידע נוסף על הליך הגירושין בישראל, תוכל לקרוא במדריך המלא.
זכות ירושה של בן זוג היא זכות המוקנית בחוק הירושה ומעניקה לבן הזוג הנותר חלק מהעזבון של בן זוגו שנפטר. הזכות של בן זוג לקבל חלק מהעזבון מעוגנת בחוק הירושה, בכפוף לתנאים הקבועים בו. הזכות נועדה להגן על את בן הזוג הנותר ולאפשר את המשך החיים בכבוד, תוך שמירה על יציבות כלכלית ורציפות אורח החיים.
על פי דין, ירושה של בן זוג מורכבת ממספר יסודות מרכזיים:
זכויות ראשונות של בן זוג: יורש בן הזוג את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים, כל עוד שייכים למשק הבית המשותף. מטרת הוראה זו להבטיח כי רכוש יומיומי החיוני להמשך החיים לא יילקח מבן הזוג.
חלק בעזבון: בנוסף, בן הזוג זכאי לקבל חלק מהעזבון, וגובה החלק תלוי אם למוריש נותרו קרובים נוספים. חלוקת העזבון נעשית על פי מדרג המקנה לבן הזוג מעמד מיוחד.
כאשר המוריש היה נשוי לבן זוגו שלוש שנים לפחות, והשניים התגוררו בדירה שהיא חלק מן העזבון, בן הזוג יקבל את חלקו של המוריש בדירה האמורה וכן שני שלישים מהעזבון שנותר. סעיף זה מבקש להבטיח קורת גג לשרוד ולהגן על זכויותיו בדיור.
נקודת המוצא הפרשנית היא חיזוק זכותו של בן הזוג לירושה על פי דין, במיוחד כשמדובר בהתנגשות עם יורשים מפרנטלה שנייה ושלישית. הרציונל ברור: במציאות של ימינו רוב הזוגות מקימים ומקיימים את ביתם במאמץ משותף. אין הצדקה שבן הזוג הנותר יתחלק בדירה עם גיסים וגיסות שלא תרמו ליצירת הנכסים.
לעיתים גם בני זוג שאינם נשואים זה לזה נחשבים כזכאים לירושה, בהתאם לפסיקה ולחוק, כלומר ייתכן שגם בני זוג שאינם נשואים זה לזה ייחשבו כזכאים לירושה במקרים מסוימים.
חוק הירושה אינו מגדיר מה היא "דירה", ועל כן פרשנות מונח זה צריכה להיעשות באופן שתגשים את תכלית החוק. באשר למטרת הוראת סעיף 11(א)(2) לחוק, נאמר לא אחת, כי היא באה להיטיב עם בן הזוג הנותר בחיים ולאפשר לו להמשיך בשגרת חייו על פי דפוסי החיים שהיו קיימים ערב מותו של המוריש, כדי למנוע ממנו אי-נוחות והטרדות.
חוק הירושה רואה בבן זוג – אדם שהיה נשוי למוריש במותו – כזכאי. לאור ההבחנה שנעשתה בחוק הירושה בין בני זוג (סעיף 11) לבין ידועים בציבור שאינם נשואים (סעיף 55), הפסיקה פירשה את המונח “בן זוג” המופיע בסעיף 11 לחוק הירושה כמי שהיה נשוי למוריש בשעת מותו.
זכויות הירושה והקניין חלות על שני בני הזוג, בהתאם למעמדם המשפטי.
ידועים בציבור שעומדים בתנאים המפורטים בסעיף 55 לחוק זכאים לירושה של בן זוג בדומה לבני זוג נשואים בענייני ירושה. חשוב להבהיר כי:
בנוסף, גם בני זוג במשק בית משותף אך אינם נשואים עשויים להיות זכאים לירושה, בהתאם לסעיף 55 לחוק.
סעיף 55 לחוק הירושה
בן הזוג זכאי למשק הבית המשותף ונוטל את המיטלטלין בהתאם להוראות החוק
חיים אינטימיים המושתתים על חיבה ואהבה
מסירות ונאמנות הדדית
קשירת גורל משותף
לא מספיק סידור טכני או כלכלי בלבד
נדרש ניהול משותף כפועל יוצא מחיי המשפחה
כנהוג ומקובל בין בני זוג הדבקים אחד בשני
שני היסודות חייבים להתקיים יחד כדי לעמוד בהגדרה החוקית
המוסד התפתח בישראל עבור שתי קבוצות עיקריות:
ההכרה נעשתה בעיקר בהיבט הזכויות הסוציאליות דרך חקיקה ספציפית. הפסיקה השוותה במקרים רבים את מערך הזכויות והחובות של בני זוג ידועים בציבור לבני זוג נשואים.
חשוב לציין כי גם כאשר מאפייני היסוד של ידועים בציבור (מגורים משותפים וניהול משק בית משותף) אינם מתקיימים במלואם, עדיין יתכן מעמד של ידועים בציבור. העדר היסודות שמקורם במגורים משותפים אינו בהכרח שולל זכאות. הפתרון מצוי בהבאת ראיות משמעותיות לזוגיות בעלת נראות וכוונה ממשית למגורים משותפים.
לצורך קבלת זכויות ירושה של בן זוג, נדרשים התנאים הבאים:
הוראת סעיף 11(א)(2) מעלה שני תנאים מצטברים לשם שכלול זכותו של בן הזוג:
אין דרישה כי שלוש שנים גרו בני הזוג בדירה. התנאי בדבר שלוש שנים מתייחס לנישואים בין בני הזוג עד למגורים בדירה.
חוק הירושה קובע את הזכויות והחובות במות אדם. ההבחנה המרכזית היא בין ירושה על פי דין לבין ירושה על פי צוואה. סעיף 11 לחוק הירושה מתווה את זכות הירושה של בן זוג, ובהתאם לו בן הזוג נוטל:
כאשר לא הניח המוריש קרוב מדרגה ראשונה או שנייה, בן הזוג יורש את כל העזבון.
חוק יחסי ממון בין בני זוג מסדיר את אופן חלוקת הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים במקרה של פרידה או מוות. חשוב להדגיש:
לדוגמה, ייתכן מצב בו בן הזוג הנותר זכאי למחצית הדירה מכוח החיים המשותפים עם בן הזוג הנפטר. על פי דין, זכויות אלו מתקיימות בנוסף ולצדן של זכויות הירושה של בן זוג, והן אינן באות לפגוע בזכותו של בן זוג בירושה של בן זוגו שנפטר.
לפי חוק יחסי ממון, כל בן זוג – ובכלל זה בן זוגו של המוריש – זכאי לאיזון משאבים המעניק מחצית מהרכוש המשותף (מלבד חריגים הקבועים בחוק).
בנוסף, לבן זוג לפי חוק הירושה שמורה זכות לקבלת חלק מהעזבון, גם כאשר קיימים הסדרים מכוח חוק יחסי ממון.
באפשרות בני זוג לערוך הסכם ממון בו יוסדרו זכויות כל אחד מהצדדים, הן לגבי ממון בין בני זוג והן בכל הנוגע לירושה. עם זאת, הסכם שאינו מתייחס במפורש לירושה לא יגבור על זכויות הירושה של בן זוג שנקבעו בדין, אלא אם צויין באופן ברור ומפורש.
לעיתים, על פי כתובה, ינוכה סכום הכתובה מחלקו של בן הזוג בעזבון.
חשוב להדגיש נקודות קריטיות:
לרוב, פי כתובה ינוכה מחלקו של בן הזוג בעזבון, למעט חריגים הקבועים בחוק.
הליך הירושה בישראל מתחיל בפתיחת תיק ירושה, שלב חיוני המבוצע על ידי בית המשפט לענייני ירושה או הרשם לענייני ירושה. בן הזוג של המוריש, כמו גם יורשים אחרים, רשאים להגיש בקשה לפתיחת תיק ירושה כאשר לא קיימת צוואה, וזאת על פי הוראות חוק הירושה. הבקשה מוגשת בצירוף מסמכים נדרשים, כגון תעודת פטירה, תעודת נישואין, ותצהירים מתאימים. לפי סעיף 11 לחוק הירושה, בן זוגו של המוריש זכאי להגיש את הבקשה, ובית המשפט בוחן את הזכאות בהתאם לנתונים שהוצגו. אם לא הניח המוריש צוואה, הליך זה הוא הדרך המרכזית להסדרת זכויות הירושה של בן הזוג ושל יתר היורשים.
לאחר פתיחת תיק הירושה, בית המשפט לענייני ירושה בוחן את הבקשה והמסמכים שהוגשו, ומחליט האם להוציא צו ירושה או צו קיום צוואה. צו ירושה הוא מסמך משפטי המעניק ליורשים, ובכללם בן הזוג, את הזכות לנהל את עיזבון המנוח ולחלקו בהתאם להוראות חוק הירושה. לעומת זאת, צו קיום צוואה ניתן כאשר קיימת צוואה, והוא מאשר את תוקפה של הצוואה ומורה על חלוקת העיזבון לפי רצון המוריש. בן זוג רשאי להגיש בקשה לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, ובית המשפט בוחן את זכויותיו גם לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, במטרה להבטיח שבן הזוג יקבל את חלקו המגיע לו על פי דין.
לאחר קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, עוברים היורשים לשלב הטיפול בעיזבון וחלוקתו. בן זוגו של המוריש זכאי לקבל את חלקו בעיזבון, בהתאם להוראות חוק הירושה ולפי סעיף 104 לחוק. יתר היורשים מחלקים את שארית העיזבון ביניהם, על פי סדר העדיפויות שנקבע בחוק הירושה. בן זוג נמצא בראש רשימת הזכאים, וזכויותיו נשמרות גם כאשר יש יורשים נוספים. בנוסף, לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, בן זוג יהיה זכאי למחצית מהנכסים שנצברו במהלך הנישואין, וזכות זו מתקיימת לצד זכויות הירושה. חלוקת העיזבון נעשית תוך התחשבות בממון בין בני זוג, כך שבן הזוג יקבל את מה שמגיע לו על פי דין, ובני הזוג האחרים יקבלו את חלקם בהתאם להוראות החוק.
היישום של חוק הירושה בישראל מתבצע על ידי בתי המשפט לענייני ירושה, רשות האכיפה והגורמים המוסמכים, במטרה להבטיח שכל זכויות היורשים ובני הזוג יישמרו ויוגנו על פי דין. תהליך זה כולל את כל שלבי הליך הירושה – מהגשת הבקשות, דרך בירור הזכויות, ועד לחלוקת העזבון בפועל. בני הזוג, כמו גם יתר היורשים, יכולים לפעול על ידי פנייה לערכאות המשפטיות ולרשויות הרלוונטיות, כדי לממש את זכויותיהם על פי חוק הירושה.
בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, תוך התייחסות להסדרי הירושה, זכויות בן הזוג, והוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג. לעיתים, יש צורך להכריע במחלוקות בין בני הזוג לבין יורשים אחרים, או להכריע בטענות הנוגעות לממון בין בני זוג, במיוחד כאשר מדובר בנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים.
הרשויות והגורמים המוסמכים, ובראשם בתי המשפט לענייני ירושה, רשות האכיפה ועורכי דין מקצועיים, ממלאים תפקיד מרכזי ביישום זכויות הירושה של בן זוג על פי דין. תפקידם הוא להבטיח שכל צד יקבל את המגיע לו על פי החוק, להכריע בסכסוכים, ולסייע לבני הזוג וליורשים להבין את זכויותיהם ולממשן בפועל.
בתי המשפט פועלים על פי הוראות חוק הירושה, חוק יחסי ממון בין בני זוג, והפסיקה הרלוונטית, ומקפידים על שמירה על זכויות כל הצדדים. רשות האכיפה מסייעת במימוש פסקי דין ובהבטחת חלוקת העזבון, ועורכי הדין מלווים את בני הזוג והיורשים לאורך כל התהליך – מהגשת הבקשות ועד לקבלת הזכויות בפועל.
באופן זה, מערכת המשפט והרשויות בישראל פועלות על פי דין כדי להבטיח שכל בן זוג, כמו גם יתר היורשים, יקבלו את זכויותיהם המלאות, ויוכלו להמשיך את חייהם בביטחון ובכבוד.
חוק הירושה יוצא מן ההנחה שקיים לאדם רכוש פרטי הניתן לו לא רק לימי חייו, אלא גם על מנת להורישו. החוק בא להסדיר את מידת שליטתו של אדם בנכסיו לגבי הזמן שלאחר מותו, ואת השאלות מהן זכויותיה של המדינה בעזבונו של הפרט ומהן הזכויות של בני המשפחה.
בנוסף, זוגו של המוריש נוטל חלק מהעזבון בהתאם להוראות חוק הירושה.
בן הזוג של המוריש נוטל את המיטלטלין – לרבות מכונית נוסעים המשמשת למשק הבית המשותף – מיד ולפני חלוקת יתרת העזבון. זכות זו עומדת לבן הזוג בין אם יש ילדים, הורים או קרובים נוספים.
המיטלטלין כוללים בין היתר:
לפי הוראות החוק, בן הזוג נוטל את המיטלטלין כולל רכבים, בהתאם לנסיבות ולמקובל במשק הבית המשותף.
לאחר קבלת המיטלטלין, בן הזוג זכאי לחלק מהעזבון הנותר, בהתאם לקרובי המוריש הנותרים:
8.3.1 אם המוריש ילדים או צאצאיהם – בן הזוג זכאי למחצית מהעזבון, והמחצית השנייה מתחלקת בין הילדים או צאצאיהם של המוריש. כאשר קיימים צאצאיהם או הורים חצי, בן הזוג יקבל חצי מהעזבון, והחצי הנותר יחולק בין צאצאיהם או הורים חצי.
8.3.2 אם אין למוריש ילדים, אך יש לו הורים, אחים או צאצאיהם – בן הזוג זכאי לשני שלישים מהעזבון, והשליש הנותר מתחלק בין ההורים, אחים או צאצאיהם של המוריש. כאשר קיימים הורי הורים שני שלישים, בן הזוג יקבל שני שלישים מהעזבון, והיתרה תחולק בין הורי הורים. במידה ואין הורים, אחים או צאצאיהם, או הורי הורים שני, בן הזוג יורש את כל העזבון.
8.3.3 אם אין למוריש ילדים, הורים, אחים, צאצאיהם או הורי הורים שני – בן הזוג יורש את כל העזבון.
כשהמוריש השאיר ילדים או צאצאיהם או הורים, בן הזוג יקבל מחצית מן העזבון. המחצית השנייה תחולק בין הילדים, הצאצאים או ההורים על פי דין. חלוקת העזבון ואינה באה לפגוע בזכותו של בן הזוג לקבל את חלקו.
בהיעדר ילדים, צאצאיהם או הורים, בן הזוג זכאי לשני שלישים מכלל העזבון. היתרה תועבר לאחים, אחיות או צאצאיהם של המוריש, בהתאם לסדר הקבוע בחוק.
בן הזוג יקבל את כל חלקו של המוריש בעזבון, אם למוריש לא נותרו קרובים מקרבה ראשונה (ילדים, צאצאים או הורים) ושנייה (אחים, אחיות או צאצאיהם, הורי הורים).
בנסיבות בהן המוריש ובין זוגו התגוררו יחד שלוש שנים לפחות בדירה הכלולה בעזבון, יקבל בן זוגו את כל חלקו של המוריש בדירה, בנוסף לשני שלישים מהיתרה – זאת על פי סעיף 11(ג) לחוק הירושה.
כאשר קיימת צוואה, זכויות בן זוג יקבעו על פי צוואה זו, כל עוד איננה באה לפגוע בזכותו של בן זוג ככלל ובזכותו לקבל את מה שמגיע לו לפי חוק הירושה. צוואה יכולה לשנות ממה שמגיע לבן זוג לפי דין, אך עליה להיות ברורה, ספציפית ובלתי משתמעת לשתי פנים.
רכוש או ממון שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזירו, לא ייכלל בעזבון ולא יועבר בירושה; אלא אם נרשם אחרת.
הפסיקה השוותה במקרים רבים את מערך הזכויות והחובות של בני זוג ידועים בציבור לבני זוג נשואים, הסכם ידועים בציבור וזכויות אלו כוללות:
בית המשפט המוסמך לדון בענייני ירושה, צוואות, סכסוכים בין יורשים ובקשות למתן צו ירושה הוא בית המשפט לענייני ירושה (לרוב בית המשפט לענייני משפחה ובכמה מקרים בית המשפט המחוזי).
בית המשפט לענייני ירושה ובמידת הצורך בית המשפט המחוזי, דנים בכל סוגיה הנוגעת למימוש זכות ירושה של בן זוג, לרבות:
ירושה של בן זוג בישראל מוסדרת במפורט בחוק הירושה ובחוק יחסי ממון בין בני זוג, כדי להבטיח הגנה ומשמעות משפטית ראויה לבן הזוג הנותר. הדין הישראלי מכיר בחשיבות העליונה של הגנה על בן הזוג הנותר ומבקש להבטיח את המשך חייו בכבוד ובביטחון כלכלי.
עורך דין אמיר כהן וצוות משרדו עומדים לרשותכם בכל שאלה הנוגעת לזכויות ירושה של בן זוג, עם מומחיות מעמיקה ויחס אישי ומקצועי.
פנו אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני וליווי מקצועי בהליכי גירושין וסכסוכי משפחה. המשרד שלנו מתמחה במתן מענה מקצועי, אישי ודיסקרטי לכל לקוח.
