הקדמה - ההליך הגירושין
הליכי הגירושין מוסדרים באמצעות חוקים, הלכות ופסקי דין שונים, ביניהם חוק יחסי ממון בין בני זוג, חוק הכשרות המשפטיות והאפוטרופסות, וחוק בית המשפט לענייני משפחה. חוק יחסי ממון, אשר תוקן לאחרונה בשנת 2024, מאפשר כעת חלוקת רכוש גם לפני מתן הגט בכפוף לתנאים הקבועים בחוק – מצב המשפר משמעותית את מעמדן של נשים בהליך.
עם זאת, ישנם מקרים שבהם נכס מסוים לא נחשב לרכוש משותף, כמו מתנה או ירושה שהתקבלו במהלך הנישואין על פי סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון, ולכן לא יחולקו בין בני הזוג במסגרת ההליך.
הסכם גירושין – מסמך משפטי למניעת סכסוכים עתידיים
הסכם גירושין הוא מסמך משפטי מקיף המסדיר את כל תנאי הפרידה בין בני הזוג. בהתאם להוראות הדין ההסכם כולל הסדרים בנושאי משמורת הילדים, מזונות ילדים ובן זוג, חלוקת רכוש וחובות, וזמני שהות. הצדדים צריכים להגיע להסכמות בכל הנושאים הללו על מנת שההסכם יאושר על ידי הערכאה המוסמכת.
בהליך גישור גירושין, מגשר מקצועי מסייע לבני הזוג לנהל משא ומתן ולהגיע להסכמות בצורה בונה בהתאם לתקנות הגישור. גישור יכול להתקיים בפני מגשר פרטי או במסגרת יחידת הסיוע של בית המשפט. שני הצדדים צריכים להסכים להליך הגישור, והוא מתנהל בסודיות מלאה מבלי לפגוע בזכויות המשפטיות של אחד מהצדדים.
הסכם גירושין חייב לכלול פירוט מלא של כל הנכסים והחובות של בני הזוג, כולל נדל"ן, כלי רכב, חשבונות בנק, קרנות פנסיה וכן זכויות סוציאליות בהתאם להוראות חוק יחסי ממון. ניתן לכלול בהסכם גם הסדרים לגבי אירועים עתידיים כמו חתונות הילדים, בר/בת מצווה, וחלוקת הוצאות חינוך. עורכי דין מומחים יכולים לסייע בניסוח הסכם מקיף שימנע מחלוקות עתידיות. לעיתים ההסכם נכתב בשיתוף עם אנשי מקצוע נוספים, כגון יועצים פיננסיים או פסיכולוגיים, כדי להבטיח פתרון כולל לכל הצדדים.
אישור הסכם גירושין דורש הגשה לערכאה המוסמכת – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני בהתאם לסמכות העניינית. השופט או הדיין בוחן את ההסכם ומוודא שהוא הוגן ומאוזן, במיוחד בכל הנוגע לטובת הילדים. לאחר האישור, ההסכם מקבל תוקף של פסק דין ומחייב את שני הצדדים.
תפקיד בית הדין הרבני במסגרת הליך גירושין
בית הדין הרבני מהווה חלק מרכזי וייחודי במערכת המשפט בישראל, במיוחד כאשר מדובר בנושאי נישואין וגירושין בין בני זוג יהודים. בית הדין הרבני הוא הגוף המוסמך הבלעדי לסידור קידושין וגירושין ולמתן הגט, בעוד שסמכותו בנושאים נלווים כגון מזונות ורכוש מותנית בהסכמת הצדדים. כל הליך הגירושין מתבצע בהתאם לעקרונות ההלכה היהודית ולדין תורה. תהליך הגירושין בבית הדין כולל הגשת תביעת גירושין, עריכת הסכם גירושין בין בני הזוג, ולבסוף סידור הגט עצמו. ההכרעות של בית הדין הרבני מתבססות על פרשנות ההלכה, והן מחייבות את הצדדים בכל הנוגע לסיום קשר הנישואין. חשוב לדעת כי גם כאשר יש הסכם גירושין בין בני הזוג, הוא חייב לקבל את אישור בית הדין על מנת להיכנס לתוקף, והגט יינתן רק לאחר השלמת כל שלבי ההליך והסדרת כל העניינים הכרוכים בגירושין. הדין הרבני הוא חלק בלתי נפרד ממערכת דיני המשפחה בישראל, ומשפיע על כל זוג יהודי המבקש להתגרש כחוק.
השפעות הליך הגירושין על התא המשפחתי
גירושין משפיעים על כל בני המשפחה בצורה עמוקה ומשמעותית. הילדים, שהם לעתים קרבות הנפגעים העיקריים, עוברים תהליך רגשי מורכב הכולל תחושות של אשמה, כעס, עצב ובלבול. חלק מהילדים מפתחים בעיות התנהגות או קשיים לימודיים כתוצאה מהמשבר המשפחתי. חשוב להיות קשובים לצרכיהם ולספק להם תמיכה רגשית מתאימה.
ההורים של בני הזוג המתגרשים גם הם מושפעים מהתהליך. סבים וסבתות עלולים לחשוש מאובדן הקשר עם הנכדים, במיוחד אם אחד ההורים מקבל משמורת בלעדית. רבים מהם נאלצים להתמודד עם הצורך לתמוך רגשית וכלכלית בילדיהם המתגרשים, מצב שיכול ליצור מתחים במשפחה המורחבת.
בישראל, כ-170,000 משפחות חד-הוריות מהוות 12.8% מכלל המשפחות עם ילדים, כאשר 90% מהן בראשות נשים. אלו משפחות המתמודדות עם אתגרים כלכליים משמעותיים, עם שיעור עוני של 21.8% לעומת 17% במשפחות דו-הוריות. המדינה מספקת תמיכה באמצעות קצבאות, הנחות ומענקי לימודים. למידע נוסף על תמיכה במשפחות חד-הוריות באתר משרד הרווחה.
ההשפעה הרגשית של הגירושין יכולה להימשך שנים רבות. ילדים שהוריהם התגרשו עלולים לפתח קשיים ביצירת קשרים אינטימיים בבגרותם, חוסר אמון בזוגיות, וחרדות נטישה. אולם, מחקרים מראים שכאשר ההורים מצליחים לשתף פעולה ולשמור על תקשורת בריאה, הנזק הרגשי לילדים מצטמצם משמעותית. למידע מחקרי בנושא באתר משרד הבריאות.
זכויות וחובות בעת ניסוח הסכם גירושין
במהלך ניסוח הסכם גירושין, חשוב כי תפעלו למימוש כל הזכויות המשפטיות שלכם, המגיעים לכם על פי דין משך ההליך המשפטי. זכויות אלו כוללות משמורת ילדים (אחריות הורית), וחלוקה צודקת של הסדרי שהות הקטין עם הוריו, הזכות לקבל מזונות על פי חוק ( מזונות אישה ומזונות ילדים), והזכות לחלוקה צודקת של הרכוש המשותף שנצבר במהלך הנישואין.
לצד הזכויות, קיימות גם חובות מהותיות שיש חובה לציינם במסגרת הסכם גירושין: חובה לספק מזונות לילדים בהתאם לצרכיהם, חובה לשמור על קשר תקין עם הילדים בראי טובתם, וחובה לחלק ולאזן את הרכוש המשותף בצורה הוגנת ושקופה.
כל הסכם גירושין חייב לכלול פירוט מלא של זכויות וחובות אלו, ולהיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני המוסמך, בהתאם לסמכות העניינית.
מערכות תמיכה וייעוץ בגירושין
מערכות התמיכה בישראל מספקות סיוע מקיף למשפחות בתהליך גירושין. משרד הרווחה והשירותים החברתיים מטפל בכ-500,000 משקי בית, המהווים כ-20% מאוכלוסיית ישראל, באמצעות 256 רשויות מקומיות. השירותים כוללים טיפול משפחתי, ייעוץ לילדים, וסיוע בתיאום הורי. למידע נוסף באתר משרד הרווחה
עורכי דין המתמחים בדיני משפחה מספקים ייעוץ משפטי חיוני בתהליך. הם מסייעים בהבנת הזכויות והחובות, מנהלים משא ומתן על הסכמי גירושין, ומייצגים בבית המשפט או בבית הדין. בחירת עורך דין מנוסה יכולה להשפיע (אחריות הורית) משמעותית על תוצאות ההליך, במיוחד בנושאים מורכבים כמו חלוקת נכסים או משמורת.
פסיכולוגים ויועצים משפחתיים מספקים תמיכה רגשית חיונית. הם עוזרים לבני הזוג ולילדיהם לעבד את הרגשות הקשים, לפתח מנגנוני התמודדות, ולבנות תקשורת בריאה. טיפול פסיכולוגי יכול למנוע נזקים ארוכי טווח ולסייע במעבר חלק יותר לחיים החדשים לאחר הגירושין. מידע על טיפול פסיכולוגי באתר משרד הבריאות
קבוצות תמיכה למתגרשים מספקות מרחב בטוח לשיתוף חוויות וקבלת עידוד. המפגשים מאפשרים למשתתפים להבין שהם אינם לבד במאבק, ללמוד מניסיונם של אחרים, ולקבל כלים מעשיים להתמודדות. רבות מהקבוצות מופעלות על ידי עמותות או מרכזי סיוע עירוניים ומוצעות בחינם או בעלות סמלית. למידע על קבוצות תמיכה באתר עמותת "יד ביד"
נישואים מחדש לאחר גירושין
לאחר סיום תהליך הגירושין וקבלת פסק דין חלוט, בני הזוג לשעבר יכולים לפנות לבניית חיים חדשים ואף להינשא מחדש. עבור יהודים, הדבר מותנה בקבלת גט כדין בבית הדין הרבני ואישור רשמי מהרבנות הראשית. ללא גט, האישה נחשבת עגונה והגבר מעוכב גט, ולא יוכלו להינשא בשנית בישראל.
נישואין שניים מציבים אתגרים ייחודיים, במיוחד כאשר יש ילדים מנישואין קודמים. המשפחה החדשה צריכה להתמודד עם מורכבות של יחסי חורג, חלוקת זמן בין בתים שונים, והתאמת כללים וגבולות. רבים מהזוגות הנישאים בשנית בוחרים לערוך הסכם ממון חדש להסדרת היחסים הכלכליים והרכושיים טרם הנישואין.
הילדים צריכים זמן להסתגל למציאות החדשה של הורה חורג ואחים חורגים. התהליך יכול להיות מאתגר ולעורר רגשות של נאמנות כלפי ההורה הביולוגי האחר. חשוב לתת לילדים זמן להסתגל ולא לכפות עליהם קשרים חדשים בקצב שאינו נוח להם, תוך התחשבות בגילם ובשלב ההתפתחותי שלהם.
מספר הזוגות הנישאים בשנית בישראל הולך וגדל, כאשר כ-15% מהנישואין הם נישואין שניים לפחות לאחד מבני הזוג. המחקרים מראים שנישואין שניים יכולים להצליח כאשר בני הזוג לומדים מהניסיון הקודם, מפתחים תקשורת טובה יותר, ומקבלים ייעוץ מקצועי בעת הצורך, תוך שמירה על רגישות מיוחדת לצרכי הילדים בראי טובתם.
חלוקת רכוש בגירושין
חלוקת הרכוש היא אחד הנושאים המורכבים והרגישים ביותר בתהליך הגירושין. החוק הישראלי קובע כי רכוש שנצבר במהלך הנישואין שייך לשני בני הזוג בחלקים שווים, ללא קשר למי רשום הרכוש או מי תרם יותר כלכלית, למעט רכוש שהתקבל במתנה או בירושה שנשאר בבעלות הצד שקיבל אותו, ובכפוף לאיזון משאבים לפי חוק יחסי ממון.
התיקון לחוק יחסי ממון משנת מאפשר כעת לבית המשפט לחלק רכוש גם לפני מתן הגט, במקרים שבהם ההליך נמשך מעל שנה, כאשר הוכח שהנישואין הגיעו לקיצם, או במקרי אלימות במשפחה. שינוי זה מונע מצבים שבהם אחד מבני הזוג משתמש בסירוב למתן גט ככלי לחץ בחלוקת הרכוש.
נכסי נדל"ן, כולל דירת המגורים, מחולקים בהתאם לעקרונות אלה. בית המשפט שוקל גם את טובת הילדים ויכול להורות שההורה המשמורן יישאר בדירה עד הגיעם לבגרות, תוך קביעת הסדרי איזון כלכליים מתאימים. חשבונות בנק, קרנות פנסיה, זכויות סוציאליות ופיצויי פיטורין נחשבים לחלק מהרכוש המשותף בכפוף להוראות חוק יחסי ממון.
עסקים ונכסים מסחריים מחולקים לפי שווים הכלכלי, כאשר לעתים נדרשת הערכת שמאי מוסמך. במקרים רבים, אחד הצדדים רוכש את חלקו של האחר בעסק או בנכס, כדי לאפשר המשך תפקוד העסק. זוגות רבים בוחרים למכור נכסים משותפים ולחלק את התמורה, במיוחד כאשר אין הסכמה על אופן החלוקה.
תהליך הגירושין בישראל
