כתובה בגירושין היא מסמך משפטי-הלכתי שבו הבעל מתחייב, בין היתר, לסכום כספי שישולם לאשתו במקרה של פירוד (גירושין או אלמנות). הכתובה נועדה להגן על זכויותיה הכלכליות של האישה ולשמש עוגן כלכלי חשוב במקרה של גירושין. הכתובה הוא מסמך משפטי מחייב לכל דבר ועניין, והתחייבויות של הבעל כלפי אשתו נגזרות ממנו. על הבעל מוטלת החובה לשלם את הסכום הנקוב בכתובה במקרה של גירושין, ואת הבעל מחויב לשלם את הסכום שנקבע מראש. האישה רשאית לתבוע את כתובתה בבית הדין הרבני, וניתן לתבוע את הסכום במעמד גירושין. זכויות של האישה והתחייבויות של הבעל מוגדרות בכתובה, והמסמך מהווה בסיס לתביעות כספיות ולמימוש זכויותיה של האישה.
תביעת כתובה מוגשת על ידי האישה או הבעל, בהתאם לנסיבות, לבית הדין הרבני, שלו סמכות ייחודית לדון בתביעות כתובה לכל דבר ועניין בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל. ניתן לתבוע את סכום הכתובה או זכויות נוספות במסגרת ההליך המשפטי. עניין “כרוך” לתביעת הגירושין — כגון כתובה — יתברר לפי הדין העברי. לעיתים יש לבחון את הזכויות גם לפי חוק יחסי ממון, במקביל להליך ההלכתי. תקנות הדיון קובעות את כללי ניהול ההליך וחובת ההנמקה.
באזור גוש-דן (בית הדין הרבני תל-אביב–יפו והמחוזות הסמוכים) חשוב להקפיד על כריכה נכונה של הסוגיה כבר בשלב פתיחת התיק.
מתי אפשר להגיש תביעת כתובה? ניתן להגיש תביעת כתובה בעת גירושין או לאחריהם, בהתאם לנסיבות המקרה.
בדרך כלל, תביעת כתובה מוגשת יחד עם תיק הגירושין, אך ניתן לטעון ולברר גם תביעת כתובה לאחר גירושין — למשל כאשר הזכויות לא נמחלו או שהוסכם להשאיר את הסוגיה פתוחה. מה קורה כאשר תביעת כתובה מוגשת בשלב מאוחר יותר? בית הדין דן בטענות לגופן, ואין לדחות את הדיון בהנחה מוקדמת שלא ייגבה סכום הכתובה.
בנוסף, יש מקרים שבהם אישה זכאית לכתובה גם אם יזמה את הגירושין — כאשר העילה נובעת ממעשי הבעל (כגון אלימות).
לתושבי תל-אביב והמרכז: אם לא ויתרתם מפורשות, אפשר לבחון תביעת כתובה לאחר הגירושין גם בשלב מאוחר יותר.
הכללים נקבעים לפי הדין העברי ותלויים בראיות ובקביעות עובדתיות של בית הדין. באופן כללי:
האישה עשויה להפסיד את כתובתה בעילות הלכתיות מסוימות (למשל “עוברת על דת”, “מעשה כיעור”, “מזנה”, או “מורדת”), בכפוף לראיות ולעוצמתן. במקרים אלו, האישה אינה זכאית לכתובה, ובית הדין קובע כי לא תהיה זכאית לקבל את כל הסכום שנקבע בכתובה כאשר הוכח כי לא שמרה על יחסי אישות תקינים או עברה על דת.
האישה לא תהיה זכאית לכתובתה כאשר הוכח כי לא עמדה בחובותיה על פי ההלכה, לדוג' כאשר האישה אינה זכאית בשל התנהגותה או הפרת חובותיה.
בית הדין בוחן את כל הנסיבות, לרבות יחסי אישות בין בני הזוג, כדי לקבוע אם האישה זכאית לקבל את מלוא כתובתה.
על האישה להוכיח את עילות הזכאות לכתובה, וכי לא כל תביעה תתקבל כי לא תמיד מתקיימות העילות הנדרשות.
כי הוא עילת גירושין מצד הבעל, האישה עשויה לקבל את כל הסכום שנקבע בכתובה.
עצם הגשת תביעת גירושין בידי האישה אינה שוללת אוטומטית זכאות לכתובה — אם הוכחה עילת גירושין שמקורה בהתנהגות הבעל (כגון אלימות).
קיימות הכרעות המבחינות בין נסיבות שונות של פירוק הנישואין (“בשל מי הגיעו הגירושין”) לבין הזכאות לכתובה ולתוספת.
דגש פרקטי: בתל-אביב והמרכז בתי הדין נותנים משקל גבוה לתיעוד עקבי — יומנים, הקלטות, תכתובות, אישורים רפואיים וכד’.
מי שנתבע לתשלום כתובה רשאי לטעון במסגרת ההליך טענות הגנה מוכרות, ובהן טענות העוסקות בהתחייבויות הכלכליות של הבעל כלפי האישה. לעיתים ההגנה מתמקדת במצב הכלכלי של הבעל בעת החתימה על הכתובה, והטענות מועלות על ידי הבעל כדי להפחית מהסכום הנקוב בכתובה, במיוחד כאשר נטען כי הסכום הנקוב מופרז ואינו משקף את יכולתו הכלכלית של הבעל.
עילות הפסד כתובה: למשל “מעשה כיעור”, “עוברת על דת”, “מורדת” וכד’. הנטל והראיות נבחנים בקפדנות.
“אין כפל זכויות” (“אין כפל מבצעים”): כאשר בן/בת הזוג קיבל/ה כבר הטבות ממוניות מכוח הדין האזרחי (כגון איזון משאבים), ייתכן קיזוז/הפחתה מסכום הכתובה. עם זאת, זו אינה הלכה קשיחה — יש לבחון כל מקרה לגופו ולעיתים נדונות הכתובה וזכויות הרכוש במקביל.
כתובה מוגזמת: כאשר הסכום הנקוב מופרז או לא משקף את המצב הכלכלי של הבעל בעת החופה, בתי הדין עשויים להפחית/לקבוע חיוב חלקי, ולעיתים דנים אם מדובר ב“אסמכתא” או חיוב בר-תוקף. הסכום הנקוב בכתובה עשוי להוות עילה להפחתה כאשר הוא מופרז.
ויתור בהסכם גירושין: אם נחתם הסכם שקיבל תוקף פסק דין ובו ויתור על הכתובה, עשוי הדבר לחסום תביעה עתידית (בכפוף לפרשנות ותוקף ההסכם).
טיפ חשוב: “איך לא לשלם כתובה” איננו תכסיסים אלא שימוש לגיטימי בעילות הגנה אמיתיות ומבוססות. ייעוץ משפטי מוקדם חוסך זמן וכסף.
כן. האם אפשר להתגרש ללא כתובה? מבחינה פרוצדורלית ניתן לסדר גט גם כאשר המחלוקת הכספית — כולל הכתובה — טרם הוכרעה. בפועל, לא אחת הצדדים מסדירים בהסכם גירושין את שאלת הכתובה (ויתור, פשרה או דחיית ההכרעה). לעיתים, בעת גירושין, הצדדים בוחרים להסדיר את נושא הכתובה במסגרת הסכם נפרד, כחלק מהסדרת כלל העניינים המשפטיים והפרקטיים של הפרידה.
הדין האזרחי מחלק רכוש בין בני זוג לפי חוק יחסי ממון (איזון משאבים), בעוד שהכתובה היא חיוב הלכתי-חוזי. בעת חלוקת הרכוש, יש לבחון את המצב הכלכלי של האישה ושל הבעל, לרבות זכויות פיננסיות, תביעות משפטיות וחובות. חוק יחסי ממון משפיע על חלוקת הרכוש לצד הכתובה, כאשר הזכויות של האישה והתחייבויות של הבעל נבחנות הן לפי הדין האזרחי והן לפי ההלכה. כדי למנוע כפל פיצוי, התפתחה מדיניות שלפיה כאשר התקבלה הטבה כלכלית משמעותית מכוח הדין האזרחי, ייתכן להפחית מסכום הכתובה. עם זאת, הפסיקה אינה אחידה, ויש לבחון כל מקרה לגופו — לרבות ביקורת על הנחות א-פריוריות.
המשמעות לתושבי גוש-דן: חשוב להציג תמונה רכושית וכלכלית מלאה, כדי להיערך לטענות “אין כפל זכויות”.
במהלך הליך הגירושין, לא אחת מתעוררת שאלה מהותית: האם האישה זכאית לקבל את סכום הכתובה בנוסף לפיצויים או זכויות רכושיות אחרות שמגיעות לה על פי חוק יחסי ממון? בבתי הדין הרבניים, סוגיה זו מכונה לעיתים “אין כפל מבצעים”, כלומר – לא ניתן לקבל פיצוי כפול בגין אותו פירוק של התא המשפחתי.
כאשר בית הדין הרבני דן בתביעת כתובה לאחר הגירושין, הוא בוחן האם תשלום הכתובה מהווה פיצוי נוסף מעבר למה שהאישה כבר קיבלה במסגרת חלוקת הרכוש, זכויות פנסיוניות או פיצויים אחרים. אם נמצא כי האישה כבר קיבלה חלק משמעותי מהרכוש המשותף של בני הזוג, ייתכן שבית הדין יפחית או אף ישלול את תשלום הכתובה, על מנת למנוע מצב של כפל פיצוי.
עם זאת, הכלל אינו מוחלט: בתי הדין הרבניים בוחנים כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בנסיבות הגירושין, עילת הגירושין, התנהלות בני הזוג, והאיזון הכלכלי שנוצר לאחר הגירושין. לדוגמה, אם הבעל נמצא אשם בפירוק הנישואין, ייתכן שהאישה תהיה זכאית לקבל את הכתובה גם אם קיבלה זכויות רכושיות, במיוחד כאשר סכום הכתובה אינו מופרז ואינו חורג מהאיזון הסביר.
בפועל, תביעת כתובה בבית הדין הרבני דורשת בחינה מדוקדקת של כל הזכויות והחובות הכלכליות בין בני הזוג. עורך דין מנוסה בתחום דיני המשפחה יוכל לייעץ האם להגיש תביעת כתובה, כיצד להציג את טענותיך בבית הדין, ואיך להיערך לטענות של כפל מבצעים מצד הבעל. כך ניתן להבטיח שהאישה תממש את זכויותיה המלאות – אך לא תיתקל בסירוב בשל קבלת פיצוי כפול.
לסיכום, במצבים של כפילות בין תשלום הכתובה לפיצוי גירושין, בתי הדין הרבניים פועלים על פי עקרון הצדק והאיזון, תוך שמירה על כך שלא תינתן הטבה כפולה בגין אותו אירוע גירושין. מומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בפרקטיקה של בתי הדין, על מנת להבטיח ניהול נכון של ההליך והגנה מיטבית על הזכויות הכלכליות של כל אחד מבני הזוג.
נקודת המוצא היא שהכתובה מחייבת. יחד עם זאת, בית הדין בדרך כלל יבחן את הסכום הנקוב בכתובה ביחס לנסיבות החתימה, היכולת הכלכלית בעת החופה, ולעתים גם שערוך/המרה (למשל כתובה שנקובה בלירות). האישה רשאית לדרוש את כתובתה ולקבל את מלוא הסכום הנקוב, אלא אם כן הוחלט אחרת. לעיתים בית הדין פוסק כי אין מקום לחייב את כל הסכום כאשר הוא מופרז, ובמקרים של כתובה מוגזמת עשוי בית הדין להפחית/לקבוע חיוב חלקי.
מומלץ לקבוע בכתובה את הסכום הריאלי, המותאם להכנסות ולנכסים, כדי לצמצם מחלוקות עתידיות.
כריכה/פתיחה: פתיחת תיק בבית הדין הרבני המוסמך על ידי האישה או הבעל, בהתאם לנסיבות, תוך ציון מפורש של תביעת כתובה (לצד תביעת הגירושין או בנפרד). יש להבהיר כי ניתן לתבוע את כתובתה של האישה בהתאם לעילות ולנסיבות המקרה.
מסמכים: יש להגיש את מלוא המסמכים הרלוונטיים, כולל שטר כתובה מקורי/מאומת, תמצית רישום, הסכמי ממון/נישואין, וכל ראיה התומכת בעילות/בהגנות (מסמכים רפואיים, תלונות, צילומים, תכתובות).
טענות משפטיות: מיפוי עילות הזכאות/הפסד, בחינת “אין כפל זכויות”, וטענות לתביעת כתובה לאחר גירושין אם הדיון נדחה לשלב זה — או טענות ויתור/פשרה. יש לפרט בכתב התביעה את מלוא הסכום הנתבע ולתבוע את כתובתה בהתאם לנסיבות.
שמיעת ראיות והכרעה: החלטות ביניים מנומקות ופסק דין מסכם.
“לנפח” את הכתובה: כתובה מופרזת עלולה להביא להפחתה/חיוב חלקי. בדרך כלל טעויות בהבנת הזכויות או דרישה לסכום לא ריאלי מובילות להפסד חלק מהסכום שמגיע לאישה. עדיף סכום ריאלי.
להניח שאם האישה ביקשה גירושין — אין כתובה: במקרים של עילה שמקורה במעשי הבעל (למשל אלימות), ייתכן חיוב כתובה.
לוותר “על הדרך” בהסכם: ויתור לא זהיר עשוי לחסום תביעת כתובה עתידית — חובה ייעוץ לפני חתימה. מה קורה כאשר מוותרים על כל הזכויות או לא דורשים את מלוא הסכום? במצב כזה האישה עלולה להפסיד את כל הסכומים שמגיעים לה במסגרת הכתובה וההסכם.
להניח שתמיד יש “כפל זכויות”: זו פרקטיקה אפשרית, לא כלל קשיח; לעיתים יש לפסוק גם כתובה לצד איזון משאבים.
בית הדין קבע עיקרון חשוב לפיו הבעל מחויב בתשלום כתובת אשתו, אלא אם האישה הפסידה את כתובתה. כאשר האישה תובעת גירושין בשל מעשים שליליים של הבעל (כמו אלימות מילולית ופיזית) שנובעים מהתנהגותו ואופיו, היא זכאית לכתובה ותוספת כתובה.
בית הדין קבע שכאשר מתקיימים הליכים בבית המשפט בענייני הרכוש, בית הדין ממתין להחלטת בית המשפט בעניין הזכויות. אם יתברר שהאישה זכתה שלא על פי דין תורה בחלקו של הבעל, גם אם בית הדין פסק שזכותה של האישה לכתובה – יקוזז מכתובתה את מה שקיבלה שלא כדין תורה בבית המשפט, על פי העיקרון של 'אין כפל מתנות'
6-18 חודשים
(עד 3 שנים עם ערעור)
אגרות בית דין + ייצוג
סכום כתובה: ~52,000 ₪
כתובה מקורית
אי ויתור + תנהלות ראויה
זהו הליך מורכב הדורש ליווי מקצועי. מומלץ להיוועץ עם טוען רבני או עורך דין המתמחה בדיני משפחה לפני תחילת ההליך.
פנו אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני וליווי מקצועי בהליכי גירושין וסכסוכי משפחה. המשרד שלנו מתמחה במתן מענה מקצועי, אישי ודיסקרטי לכל לקוח.
