סוגיית המשמורת מהווה אחת מנקודות הצומת המרכזיות בתהליך גירושין או פרידה בין בני זוג שיש להם ילדים.
כך בשנים האחרונות, אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) הולכת ותופסת מקום מרכזי כפתרון מועדף, כאשר בני זוג שואפים לחלוק אחריות הורית באופן שווה. אולם, עולות שאלות רבות בדבר השפעת האחריות ההורית המשותפת (משמורת משותפת) על נושא מזונות הילדים: האם קיומה של אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) מוביל לביטול חיוב מזונות? כיצד מחליט בית המשפט בעניינים אלה?
במאמר זה נבאר כיצד אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) משפיעה על מזונות ילדים בדגש על ההיבטים המשפטיים בישראל, לרבות פסקי דין עדכניים כמו בע"מ 919/15 של בית המשפט העליון.
המדריך נועד להעניק לכם ידע, כלים והכוונה – בין אם אתם הורים המצויים בעיצומו של הליך משפטי ובין אם רק מתעניינים באפשרויות העומדות בפניכם.
אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) הוא הסדר משפטי בו שני ההורים, בני הזוג, חולקים באופן שווה את האחריות לגידול ילדיהם.
אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) מבוססת על עיקרון של שותפות בקבלת ההחלטות הנוגעות לילדים, ובכך מאפשרת לכל אחד מההורים להיות מעורב באופן פעיל ומשמעותי בגידול הילדים – גם לאחר הגירושין.
לעיתים, גם באחריות הורית משותפת (משמורת משותפת), הילדים שוהים חלק מהזמן אצל האם בהתאם להסדרי מגורים שנקבעים בין בני הזוג.
אחריות הורית שווה
שני ההורים נושאים יחד באחריות על כלל היבטי החיים של הילדים, לרבות קבלת החלטות שוטפות. זאת בניגוד למצבים בהם הורה אחד נושא באחריות מלאה לגידול הילד, כפי שמקובל בהסדרי משמורת שאינם משותפים.
חלוקה שווה של זמני שהות
זמני השהות מוגדרים כך שהילדים מבלים פרקי זמן דומים אצל כל הורה. חלוקה זו איננה חייבת להיות מדויקת, אך שואפת לשוויון.
קבלת החלטות משותפת
סוגיות מהותיות – כגון חינוך, בריאות או פעילויות חוץ-לימודיות – מתקבלות במשותף ובתיאום.
גמישות בהתאמה אישית
ייתכנו הסדרי אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) מלאים או חלקיים, בהתאם לנסיבות המיוחדות של כל משפחה. יש לשים לב כי הסדרים מסוימים משתנים עד גיל מסוים, בהתאם להוראות הדין.
על אף שאחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) מבטאת שותפות המבוססת על טובת הילד, המשמעויות חורגות מחלוקת זמני השהות בלבד – ונוגעות גם לנטל הכלכלי ודמי מזונות הילדים (מזונות באחריות הורית משותפת).
הליך קביעת אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) מתחיל לרוב בניסיון להגיע להסכמה בין ההורים על הסדרי האחריות והשהות עם הילדים. כאשר קיימת הסכמה, ניתן לעגן אותה בהסכם גירושין המאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
במקרה של מחלוקת בין ההורים, יש לפנות לבית המשפט, אשר יבחן את טובת הילד ואף יפנה לקבלת תסקיר מגורמי הרווחה ו/או מומחים נוספים וזאת על מנת להעריך את המסוגלות ההורית ואת היכולת של כל אחד מההורים לספק לילדים סביבה תומכת ויציבה.
בסופו של דבר, בית המשפט יקבע את הסדר האחריות המיטבי, תוך התחשבות בצורכי הילדים, רצונותיהם, והיכולת של ההורים לשתף פעולה באחריות הורית משותפת על הילד.
אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) היא הסדר בו שני ההורים לוקחים חלק פעיל ומשמעותי בגידול הילדים, גם לאחר פרידה או גירושין.
במסגרת של אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת), כל אחד מההורים ממשיך להיות דמות מרכזית בחיי הילד, והילדים נהנים ממעורבות שווה של שני ההורים.
היתרונות של אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) באים לידי ביטוי בשמירה על יציבות רגשית, חיזוק תחושת הביטחון של הילדים, והעמקת הקשר עם שני ההורים.
מחקרים מראים כי ילדים הגדלים באחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) מפיקים תועלת רבה מהקשר הרציף עם שני ההורים, מה שמסייע להם להתמודד טוב יותר עם השינויים שמביאים איתם גירושי ההורים.
הסדר משותף זה מאפשר לילדים להרגיש שייכים לשני בתים, ומעודד שיתוף פעולה בין ההורים לטובת רווחת הילדים.
השאלה האם אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) מבטלת מזונות מעסיקה את בית המשפט לענייני משפחה, ההורים והעוסקים בדיני משפחה בישראל. התשובה תלויה בשורה של שיקולים שדיני משפחה בוחנים באופן פרטני.
כאשר שני ההורים מרוויחים סכומים דומים ומשלימים את הוצאות הילדים באופן שווה – עשוי בית המשפט (ולעיתים גם בית הדין הרבני) להורות על הפחתת חיוב מזונות, ואף במקרים מסוימים להפחית את סכום המזונות או לבטל אותו לחלוטין.
פסק-הדין המרכזי שעיגן גישה זו הינו בע”מ 919/15 של בית המשפט העליון, אשר קבע כי במצב בו אין פער כלכלי משמעותי בין הצדדים, לא יוטל חיוב מזונות אוטומטי על האב, ובית המשפט רשאי להפחית את סכום המזונות במקרים של שוויון כלכלי.
לדוגמא כאשר שני ההורים משתכרים אותו הסכום, חולקים את ההוצאות שההורים מחלקים ביניהם, כגון הוצאות מחייה, בריאות וחינוך עבור הילדים – ייתכן שכל אחד מההורים יישא בחלקו ולא תידרש העברת דמי מזונות מהורה אחד למשנהו.
באחריות הורית משותפת (משמורת משותפת), חלוקת זמני השהות (זמני שהות) משמעותית ביותר בקביעת דמי המזונות. אחריות שבה שני ההורים מבלים עם הילדים באופן שווה, יוצרת נטייה לחלוקת הוצאות שווה, ובכך עשויה להפחית ואף לבטל את דמי המזונות – זאת בהתאם למבחן שהות הילדים אצל כל אחד מההורים בפועל.
קיימים מקרים של אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) ללא חיוב במזונות כאשר ההכנסות של ההורים דומות והחלוקה בין זמני השהות שווה.
חרף הגמישות היחסית, הכתובת הסופית לקביעת גובה המזונות ותנאי האחריות היא תמיד בית המשפט לענייני משפחה (לעיתים גם בית הדין הרבני). בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו, ועיקרון העל המנחה אותו הוא טובת הילד – כך שגם אם יש שוויון כלכלי וזמני שהות, יבחר להבטיח את מענה צורכי הילדים בכל מצב.
ניתן לראות בפסיקת בתי המשפט מגמה של גמישות והתאמה אישית בהחלטות לגבי מזונות באחריות הורית משותפת (משמורת משותפת).
ההליך לקביעת דמי מזונות ילדים (דמי מזונות) באחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) מתבצע בשלבים ברורים:
בחינת הכנסות ההורים
כל מקורות ההכנסה והנכסים של שני ההורים נבחנים – לא רק שכר העבודה, אלא גם רכוש, חסכונות וקצבאות.
אומדן הוצאות הילדים
בית המשפט מחשב את כלל ההוצאות עבור הילדים (הצרכים השוטפים והמיוחדים) – מזון, לבוש, ביטוחים, בריאות, חינוך ועוד.
הערכת חלוקת זמני השהות וההוצאות בפועל
בית המשפט בוחן כיצד מתחלקים בפועל זמני השהות וההוצאה על הילדים – האם כל אחד מההורים נושא במחצית העלויות. תשלום המזונות שנקבע בהתאם לחלוקת ההוצאות והכנסות ההורים, משקף את אחריותם המשותפת של ההורים באחריות הורית משותפת (משמורת משותפת).
ליווי מקצועי של עורך דין לענייני משפחה מעניק להורה יתרון משמעותי – הבנה מעמיקה של ההליכים, הכנת מסמכים בהתאם לדין, והצגת טיעונים שישקפו את טובת הילדים ויכבדו את האינטרסים של הלקוח.
פסק הדין בע"מ 919/15 שניתן על ידי בית המשפט העליון חולל מהפכה בכל הקשור למזונות ילדים באחריות הורית משותפת (משמורת משותפת). בפסק דין זה נקבעו עקרונות חדשים לגבי חלוקת מזונות באחריות הורית משותפת (משמורת משותפת).
כאשר קיימת אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) בפועל (כלומר זמני שהות שווים) ולשני ההורים הכנסה דומה, לא מוצדק להטיל על האב חיוב במזונות הילדים.
נקבע עקרון השוויון בין הורים – לא עוד חיוב אוטומטי של האב, ואין עוד חובה אוטומטית לחייב את האב במזונות, אלא קביעת המזונות (אם בכלל) בהתאם להכנסות היחסיות של שני ההורים.
המזונות נגזרים מתוך אחריות הורית שווה ומתחלקים על בסיס נתוני ההכנסה וזמני השהות (בית המשפט יבחן כל מקרה בנסיבותיו).
בני זוג גרושים, שלושה ילדים, אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) בפועל והכנסות דומות – בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט העליון קבעו כי לא מתקיים חיוב מזונות בין הצדדים, שכן שני ההורים נושאים במלוא ההוצאות עבור הילדים, כל אחד בזמני השהות שלו.
פסק דין זה משנה את הגישה המסורתית ומחייב בחינה מדוקדקת של כל מקרה על בסיס נתוני ההכנסות, זמני השהות בפועל, והוצאות הילדים. העקרונות שנקבעו מהווים בסיס לפסיקה עכשווית בתחום המזונות.
