תהליך הגירושין בין בני הזוג מהווה תקופת מעבר מאתגרת מבחינה אישית, כלכלית ומשפחתית. אחת השאלות המרכזיות העולות במהלך הליך זה היא: עד איזה גיל משלמים מזונות? חובת תשלום מזונות בישראל מוסדרת על פי הדין הדתי והאזרחי כאחד.
חובת המזונות של כל הורה מוגדרת כ"זכות הילד" – כלומר, הילד עצמו זכאי למזונות, ללא קשר לעמדות ההורים. חובת תשלום מזונות חלה על כל הורה לילדים לאחר פרידה או גירושין, במטרה להבטיח את רווחתם ורמת חייהם של הילדים. חשוב לציין כי על פי חוק, האב חייב בתשלום מזונות עבור ילדיו הקטינים בדרך כלל, אך כיום יש מגמה של שינוי בפסיקה.
למידע נוסף על תשלום מזונות ילדים, ניתן לעיין באתר המוסד לביטוח לאומי ובאתר משרד המשפטים.
מזונות ילדים כוללים:
צרכים הכרחיים: מזון, דיור, לבוש, חינוך, בריאות
צרכים נוספים: פעילויות העשרה, חוגים, הוצאות חריגות (רפואיות, חינוכיות וכו')
שאלת "עד איזה גיל משלמים מזונות?" היא אחת הסוגיות המרכזיות המטרידות הורים במהלך הליכי גירושין. על פי החוק בישראל והסכום שנקבע על ידי בית המשפט או בית הדין, חובת תשלום המזונות נמשכת בהתאם לשלבים הבאים:
עד גיל 18: המזונות משלמים במלואם על פי החוק. הסכום שנקבע בבית המשפט חל במלואו במהלך תקופה זו, והוא מחייב את ההורה לכלכל את ילדיו הקטינים.
מגיל 18 ועד גיל 21 ("תקופת שירות חובה"): תשלום המזונות של האב או ההורה המשלם נמשך אך לרוב בסכום מופחת, המהווה כשליש מהסכום שנקבע קודם לכן. חוק מזונות ילדים מעל גיל 18 מגדיר זאת בבירור, ומזונות עד גיל 21 או עד תום השירות הצבאי הם חובה על פי חוק.
ועד גיל לא משלם: כאשר הילד הופך לעצמאי כלכלית (למשל, עובד ומפרנס את עצמו), אפשר להפסיק את תשלום המזונות באישור בית המשפט.
חשוב לציין כי בדרך כלל מזונות עבור ילדים מעל גיל 18 נמשכים כל עוד הילד משרת בשירות צבאי או לאומי, וחובת תשלום המזונות ממשיכה עד תום השירות, גם אם הילד כבר בגיר. במקרה זה, את סכום המזונות מעבירים לעתים ישירות לילד ולא להורה המשמורן.
חישוב דמי מזונות ילדים משתנה לפי גיל הילד, מבנה המשפחה, זמני השהות עם הילדים, פערי הכנסה, מספר הילדים ופרמטרים נוספים. בפסק הדין של בית המשפט ישנה התייחסות מפורשת לקטגוריות הגיל השונות:
עד גיל 6: החובה חלה כמעט במלואה על האב, ללא תלות בהכנסות או בזמני שהות של ילד (אם כי לאחרונה קיימות פסיקות הבוחנות גם אותם).
סכום מזונות לילד יחיד מתחת לגיל 6 נע בין 1,600 ל-1,900 ש"ח לחודש (לפי רוב הפסיקות בבית המשפט).
מעל גיל 6 ועד גיל 18: החובה מתחלקת בין ההורים, בהתאם להכנסותיהם ולזמני השהות של הילד.
את סכום המזונות לילד מעל גיל 6 קובעים על פי מספר פרמטרים, והוא נע סביב 2,250 ש"ח, אך תלוי בחלוקת זמני השהות ובפערי הכנסה (על פי פסק דין ויצמן).
דמי המזונות כוללים גם הוצאות דיור ואחזקת מגורים, ומשמעותיים במיוחד כאשר לילד יותר מבית אחד.
הוצאות חריגות (למשל, חינוך ובריאות) מחולקות בין בני הזוג תוך התחשבות בפערי הכנסות ובהסכמת הצדדים.
שינוי סכום המזונות אפשרי רק במקרים חריגים או בעקבות שינוי נסיבות, ואז יש לפנות לבית המשפט לתשלום מזונות בסכום חדש.
זמני השהות של הילדים משפיעים באופן ישיר על החלטת בית המשפט בנוגע לסכום דמי המזונות. בבית המשפט לענייני משפחה מתחשבים בזמני השהות, פערי השכר וחלוקת האחריות ההורית של כל אחד מההורים.
בפסק דין מנחה (בע"מ 919/15) נקבע כי: "בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה".
במקרה של אחריות הורית משותפת עם זמני שהות שווים, סכום המזונות עשוי להיות מופחת משמעותית, בהתאם ליחס ההכנסות בין ההורים. על כל הורה לכלכל את הילד בזמן שהותו עמו, אך הדין או פסק דין יכול לקבוע את הסכום שעל הורה אחד להעביר להורה השני.
לערכאה בה נדון המקרה חשיבות רבה באופיו ובתוצאותיו:
בבית הדין הרבני המזונות נקבעים עד גיל 18 על פי הדין הרבני.
האחריות חלה לרוב רק על האב, ואינה מושפעת מזמני שהות או מפערי שכר.
הדין הרבני מחייב את האב בתשלום מזונות ילדיו הקטינים ללא קשר לחלוקת זמני השהות או להכנסות האם.
בפני בית הדין הרבני, יש לעתים התייחסות שונה לחישוב את כל מרכיבי המזונות.
בית המשפט לענייני משפחה פועל באופן שוויוני יותר, תוך התחשבות במצב הכלכלי של שני ההורים, בזמני השהות ובפערי ההכנסות.
בבית המשפט מתחשבים בפסיקות עכשוויות ובמגמות חדשות בקביעת סכום המזונות.
פסיקות של בית המשפט העליון משפיעות על פסיקות בית המשפט לענייני משפחה, אך לא בהכרח על פסיקות בית הדין הרבני.
ישנם מקרים בהם ניתן להקטין או אפילו להפסיק את תשלום המזונות באופן יזום:
עצמאות כלכלית של הילד: כאשר הילד הופך עצמאי כלכלית ומפרנס את עצמו, ניתן לבקש מבית המשפט להפסיק את החיוב בתשלום מזונות. במקרה זה, לא ניתן להמשיך לדרוש מזונות לילד שכבר מכלכל את עצמו.
ניכור הורי חמור: במקרים קיצוניים של ניכור הורי, כפי שנקבע בתלה"מ (צפת) 74381-12-19, עשוי בית המשפט לאשר ביטול דמי מזונות. עם זאת, "הפסקת החיוב במזונות או הפחתתם בגין סרבנות קשר לא נעשה בכל מקרה של העדר קשר, שכן הפטור ממזונות הינו אמצעי קיצוני שיש לנקוט בו במקרים קיצוניים".
הסכמה הדדית: במקרים של הסכמה הדדית בין ההורים, עם אישור משפטי לכך, ניתן לשנות את הסדרי המזונות. עורך דין מומחה בתחום יכול לסייע בהגעה להסכמות שיאושרו בבית המשפט.
לאחר גיל 18: כאמור, לאחר גיל 18 תשלום המזונות מופחת בדרך כלל לשליש מהסכום המקורי, ובמקרים מסוימים ניתן להפסיקו לחלוטין, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות.
חוק מזונות ילדים מעל גיל 18 קובע כי:
מגיל 18 ועד גיל 21 או עד תום השירות הצבאי/לאומי, ממשיכה חובת תשלום המזונות של בית הדין או בית המשפט, אך בסכום מופחת.
במהלך שירות חובה, הסכום המופחת מועבר בדרך כלל ישירות לילד עצמו ולא להורה המשמורן.
בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך את תקופת תשלום המזונות אף מעבר לגיל 21, למשל במקרים של ילדים עם צרכים מיוחדים.
בפסיקות רבות של בית המשפט נקבע כי הסכום המופחת לאחר גיל 18 מהווה כשליש מהסכום המקורי שנקבע עבור הילד. מזונות עבור ילדים מעל גיל 18 מתייחסים למצב בו הם עדיין תלויים כלכלית בהוריהם, גם אם הם בגירים על פי חוק.
תשלום מזונות ישירות לילד הוא נושא שעולה לעתים קרובות, במיוחד כשמדובר בילדים מעל גיל 18:
בעת שירות צבאי או לאומי: מקובל שדמי מזונות משולמים ישירות לילד ולא להורה המשמורן. הסכום שנקבע לתשלום מזונות מופחת משמעותית.
מעל גיל 18: ילד בגיר רשאי לדרוש כי תשלום המזונות יועבר אליו ישירות בהתאם להחלטה של בית המשפט.
יתרונות: תשלום ישיר מחנך לאחריות כלכלית ומונע חיכוכים בין בני הזוג לשעבר בכל הנוגע למזונות.
במקרה של אי תשלום מזונות, הילד הבגיר רשאי לפתוח תיק בהוצאה לפועל נגד ההורה החייב בתשלום מזונות, או לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבלת מזונות מהביטוח הלאומי. חשוב לציין כי הביטוח הלאומי משמש כגורם מתווך ותובע את ההורה החייב להחזיר את הסכום ששולם.
התמודדות עם מחלוקות וחילוקי דעות בנושא מזונות הילדים מצריכה התנהלות נכונה:
ייפוי כוח לעורך דין: מומלץ מאוד לפנות לליווי של עורך דין מקצועי לענייני משפחה, המכיר את מגמות הפסיקה של בית המשפט והשינויים התכופים בדין.
הגשת תביעה: אפשר להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני להגדלת/הפחתת סכום מזונות בעקבות שינוי נסיבות (כלכליות, בריאותיות וכדומה).
פתיחת תיק מזונות: במקרה של אי תשלום, ניתן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל, או לביטוח הלאומי לקבלת גמלת מזונות.
בקשה ליישוב סכסוך: בטרם הגשת תביעה לבית המשפט, חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך (במסגרת "החוק ליישוב סכסוך במשפחה").
שמירה על מסמכים: הצגת מסמכים רשמיים, תלושי שכר, הסכמים ועוד, הכרחית להוכחת טענותיכם בפני בית המשפט או בית הדין.
חובת תשלום המזונות המלאה חלה עד גיל 18. מגיל 18 ועד גיל 21 או עד תום השירות הצבאי/לאומי, החובה ממשיכה אך בסכום מופחת. הדין קובע שיש להמשיך בתשלום מזונות כל עוד הילד משרת בשירות חובה.
הורה לא משלם מזונות כאשר הילד הופך לעצמאי כלכלית, במקרים קיצוניים של ניכור הורי (באישור בית המשפט), או לאחר הגיעו לגיל 21, אלא אם כן נקבע אחרת בפסק הדין.
כן, אפשר להגיש בקשה לשינוי את סכום המזונות במקרה של שינוי נסיבות משמעותי, כגון שינוי במצב הכלכלי של אחד ההורים, שינוי בזמני השהות, או שינוי בצרכי הילד.
לא. בעקבות פסיקת בע"מ 919/15, לגבי ילדים מעל גיל 6, החובה מתחלקת בין שני ההורים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות וזמני השהות עם הילדים, אך הדין הרבני עדיין נוטה להטיל את עיקר החובה על האב.
מלבד המידע שהובא במאמר זה, קיימים מקורות נוספים שכדאי לעיין בהם:
חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959
פסקי דין מנחים של בית המשפט העליון בנושא מזונות ילדים
תקנות הביטוח הלאומי בנוגע לתשלום מזונות
מידע נוסף על זכויות ילדים בהליכי גירושין
הבנת מערכת המזונות בישראל, עקרונות פסיקות בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, וגילאי תשלום המזונות מאפשרת להורים גישה מקצועית ורציונלית יותר. מזונות עד גיל 21 או עד תום השירות הצבאי, ושאלת "עד איזה גיל משלמים מזונות?" הן סוגיות מרכזיות שהורים בהליכי גירושין נדרשים להתמודד עמן.
מזונות הילדים נקבעים על ידי הדין בהתחשב בגילם של כל הילדים, בזמני השהות עם ההורים ובמצבם הכלכלי של בני הזוג. בתשלום מזונות אין להתייחס רק להיבט הכספי, אלא לראות זאת כחלק מהאחריות ההורית הכוללת. לתשלום המזונות השפעה ישירה על רווחת הילדים ויכולתם לגדול בסביבה יציבה ובטוחה.
האמור במאמר זה הוא בגדר מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה ומזונות לקבלת ייעוץ אישי ומקצועי שיסייע לכם לשמור על זכויותיכם כהורים ולהבטיח את טובת הילדים לאורך כל הדרך.
כתב: עו"ד אמיר כהן, מומחה בדיני משפחה וגירושין
עדכון אחרון: מאי 2025
פנו אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני וליווי מקצועי בהליכי גירושין וסכסוכי משפחה. המשרד שלנו מתמחה במתן מענה מקצועי, אישי ודיסקרטי לכל לקוח.
דלג לתוכן
