גירושים או גירושין מהווים תהליך משפטי מורכב המשפיע על עשרות אלפי משפחות בישראל בכל שנה. המערכת המשפטית הישראלית מאופיינת בדואליות ייחודית המשלבת דין דתי ודין אזרחיים, ויוצרת הליך מורכב הדורש הבנה מעמיקה. בני הזוג העומדים בפני הגירושין נדרשים להכיר את זכויותיהם, החובות הכרוכות בתהליך, והסכם יציב אשר יספק פתרון ארוך הטווח למשפחה. חשוב להבין את התהליך בצורה מסודרת ומקצועית, כדי להבטיח קבלת החלטות נכונה לאורך כל שלבי הגירושים.
בשנת 2024 התגרשו בישראל 11,542 זוגות, עלייה של 6.5% לעומת השנה הקודמת. הנתון מדגיש את החשיבות של הבנת זכויות וחובות בני זוג הנמצאים בתהליך גירושין. מדובר בנושא אשר יכול להשפיע על רבות מהמשפחות במדינת ישראל, לכן חשוב להכיר את כל הפרטים המשפטיים.
גירושים או גירושין הם שני מונחים המתייחסים לאותה תופעה משפטית – פירוק הנישואים. המילה “גירושין” משמשת בעברית התנכית והמשפטית כשם עצם בלשון זכר רבים, ומתייחסת לפעולת הגירושים עצמה. “הגירושים” הוא שימוש עכשווי יותר ומתייחס להליך כולו. בני הזוג יכולים להשתמש בשני המונחים באופן חליפי, אך במסמכים רשמיים נהוגים המונחים המשפטיים המקובלים בדין הישראלי.
המילה “גירושין” מופיעה בספרות ההלכה ובפסיקות בתי הדין הרבניים, בעוד ש”גירושים” נפוץ יותר בשפה העממית ובתקשורת. שני המונחים מקובלים וחוקיים, ולהתגרש ניתן בשתי הדרכים המשפטיות הקיימות במדינת ישראל. לפי ההלכה היהודית, הבעל מחויב לגרש את אשתו באמצעות מסירת גט, אך ההליך דורש מעורבות של שני בני הזוג כדי להשלימו. הדבר המרכזי הוא להבין כי בכל מקרה מדובר בהליך המסדיר את הקשר בין בני זוג נשואים אשר החליטו לפרק את הקשר ביניהם.
הדין הישראלי מעניק לבתי הדין הרבניים סמכות בלעדית על הגירושין של זוגות יהודים. הגירושין בבית הדין כוללים הליך רב-שלבי המתחיל בהגשת תביעה ומסתיים במתן הגט. בני זוג יהודים, גם אלה שנישאו בחו"ל בנישואים אזרחיים, חייבים להתגרש דרך בית הדין הרבני על מנת לקבל הכרה רשמית בגירושין בישראל.
הליך זה כולל מספר שלבים מרכזיים: הגשת בקשה, דיונים בפני הדיינים, אישור הסכם גירושין אם קיים, כתיבת הגט על ידי סופר בית הדין, ומסירתו מהבעל לאישה בנוכחות עדים. בשנת 2024 נפתחו 113,179 תיקים בבתי הדין הרבניים, עלייה של 10% לעומת השנה הקודמת. העלויות של הליך זה כוללות אגרת תביעת גירושין בסך 431 ₪, ותעודת גירושין בעלות של 308 ₪ לכל בן זוג נשואים.
בית המשפט לענייני משפחה מטפל בהיבטים האזרחיים של הגירושין, כולל חלוקת רכוש, מזונות, ומשמורת ילדים. הגירושין האזרחיים זמינים לזוגות ממנות דתיות שונות או לאלה המבקשים להסדיר את ההיבטים הכספיים של הפרידה. בני זוג יכולים להגיש תביעות רכוש בעלות של 561 ש"ח, ותביעות מזונות בעלות 264 ש"ח.
הליך האזרחי מתאפיין בגמישות רבה יותר ובדגש על פתרונות מוסכמים. השופטים בבתי המשפט לענייני משפחה מוסמכים לסטות מכללי הראיות הרגילים ולהתנהל בגמישות דיונית. ההחלטות מתקבלות תוך התחשבות מיוחדת בטובת ילדים ובצרכי המשפחה אשר עוברת את התהליך המורכב של גירושין.
גירושין בהסכמה מהווים את הדרך המהירה והחסכונית ביותר. כאשר בני הזוג מגיעים להבנות בכל הנושאים – חלוקת רכוש, מזונות, משמורת ילדים, והסדרי שהות – הליך זה יכול להסתיים תוך 2-4 חודשים. בשנת 2024, 5,734 תיקים של אישור הסכם גירושין נפתחו בבתי הדין, עלייה של 5% לעומת השנה הקודמת. בדרך כלל מדובר בזוגות נשואים אשר הצליחו להגיע להבנות בכל הנושאים החשובים.
גירושין במחלוקת דורשים התדיינות ממושכת יותר וכרוכים בעלויות גבוהות משמעותית. הליך זה יכול להימשך שנים, בתלות ברמת המחלוקת וסוגי הסכסוכים. הגירושין הללו דורשים ייצוג משפטי מקצועי ועלולים להגיע לעלויות של עשרות ואף מאות אלפי שקלים לכל אחד מהצדדים.
מאז 2016, החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מחייב כל מי שמעוניין להגיש תביעת גירושין להקדים הליך גישור. התהליך מתחיל בהגשת בקשה ליישוב סכסוך בעלות של 102 ש"ח, ולאחר מכן בני זוג נדרשים להגיע לפגישות מה"ות (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע. גישור זה מיועד על מנת לצמצם עד כמה שניתן את הסכסוכים בין הזוגות.
הגישור החובה הפחית באופן דרמטי את מספר תביעות הגירושין הסכסוכיות – מכ-7,500 ל-3,800 בממוצע. בתמורה, עלה מספר הגירושין בהסכמה מכ-9,000 לכ-10,300 בממוצע. הליך הגישור כולל עד 4 פגישות במשך תקופה של עד 45 יום, כאשר הפגישה הראשונה חובה וללא נוכחות עורכי הדין.
במהלך תקופת הגישור חל עיכוב הליכים, למעט במקרים דחופים כמו מזונות זמניים, צווי הגנה, או מניעת יציאה מהארץ. אם הגישור אין לו הצלחה, בני הזוג חותמים על טופס סירוב ויכולים להמשיך להליכים משפטיים לאחר הטפלה הבדיקה לפי כל המשפטיים הישראליים.
לבתי הדין הרבניים 12 בתי דין אזוריים: ירושלים, אריאל, אשדוד, חיפה, תל אביב, רחובות, צפת, פתח תקווה, נתניה, טבריה, אשקלון ובאר שבע. בראש המערכת עומד בית הדין הרבני הגדול בירושלים. הרכב בית הדין כולל שלושה דיינים, ובנסיבות מיוחדות ניתן לדון בפחות משלושה דיינים. הדין הרבני מתנהל על פי ההלכה היהודית הקדושה.
הליך הגירושין מתחיל בהגשת בקשה עם המסמכים הנדרשים: צילומי תעודות זהות ספחים, כתובה, תעודת נישואין, והסכם גירושין מאושר אם קיים. הדיונים מתנהלים על פי ההלכה היהודית, ודיינים בוחנים את עילות הגירושין ההלכתיות. במקרה של הסכמה, הדיון עוסק בעיקר באישור ההסכם ובוידוא שהוא עומד בדרישות ההלכה.
שלב סידור הגט מתבצע בנוכחות בני זוג ועדים – בדרך כלל קרובי משפחה מדרגה ראשונה. סופר בית הדין כותב את הגט, והבעל מוסר אותו לאישה בנוסח המסורתי: "הרי זה גטך, והתקבלי גטך זה, והרי את מגורשת בו ממני מעכשיו, ומותרת לכל אדם". לבסוף מונפקת תעודת גירושין רשמית ומעשה בית דין הכוללת את כל הפרטים הדרושים.
בית המשפט לענייני משפחה, אשר הוקם ב-1995, מתמחה בכל הנושאים הקשורים להגירושין: חלוקת רכוש, מזונות, משמורת ילדים, אפוטרופסות, וצווי הגנה. הדיונים מתנהלים בדלתיים סגורות ובגמישות דיונית, כאשר השופטים מוסמכים לסטות מכללי הראיות הרגילים.
הליך המשפט מתחיל בהגשת תביעה לאחר מיצוי הליך הגישור החובה. השופט קובע דיון ראשוני שבו בוחן את הסכמי הגירושין, שומע את טענות הצדדים, וקובע הוראות ביניים אם ניתן. בהליכים המורכבים, בית המשפט עשוי לזמן מומחים כמו עובדים סוציאליים או פסיכולוגים לביצוע הערכות.
הסכם גירושין מאושר מהווה מסמך מרכזי המסדיר את כל ההיבטים של הפרידה בין בני זוג נשואים. ההסכם טעון אישור בית משפט או בית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין, אשר מאפשר אכיפה בדרכים מהירות וחריפות. בלי אישור, ההסכם תקף כחוזה רגיל בלבד ואכיפתו מורכבת יותר.
בשנת 2024 אושרו 5,734 הסכמי גירושין בבתי הדין הרבניים, עלייה של 5% לעומת השנה הקודמת.
הדין מאפשר לבני הזוג לשנות הסכם מאושר, אך השינוי טעון אישור מחדש. חשוב שההסכם יהיה מפורט ויכסה את כל הנושאים הרלוונטיים: חלוקת רכוש, מזונות, הסדרי שהות עם ילדים, חלוקת חובות, ונושאים מיוחדים הרלוונטיים למשפחה הספציפית. באתר של בתי הדין הרבניים ניתן למצוא את כל המידע הנדרש להכנת הסכם מקיף.
חלוקת רכוש ונכסים: ההסכם צריך לפרט את כל הנכסים המשותפים והאופן שבו הם מתחלקים בין בני זוג. זאת כולל דירת מגורים, רכבים, חשבונות בנק, תיקי השקעות, וכל רכוש אחר אשר נרכש במהלך הנישואין. בהיעדר הסכם ממון, הדין הישראלי מחייב חלוקה שווה של כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואים, אך ההסכם יכול לקבוע הסדרים שונים המותאמים למשפחה הספציפית.
הסדרי מזונות: ההסכם צריך לקבוע את סכומי המזונות לילדים ולבן זוג במידת הצורך, דרכי התשלום, ותנאי עדכון הסכומים לפי המדד או שינויים בהכנסות. על פי הלכת בית המשפט העליון מ-2017, מזונות ילדים מגיל 6 מחושבים לפי הכנסות שני ההורים ולא רק האב. הסכומים המקובלים לשנת 2025 נעים בין 1,300-1,600 ש"ח לחודש לילד.
הסדרי שהות ומשמורת: ההסכם יקבע את זמני השהות של הילדים אצל כל הורה, הסדרי חגים וחופשות, וחלוקת הסמכויות החינוכיות. המגמה בשנים האחרונות היא לכיוון אחריות הורית משותפת עם חלוקה כמעט שווה של זמני השהות בין הורים.
הגישור מהווה חלופה יעילה להתדיינות משפטית ארוכה ויקרה. הגישור נפוץ בין הזוגות וחוסך מניסיון עזרה המסייע לבני הזוג למצוא פתרונות מוסכמים תוך שמירה על יחסים נאותים, במיוחד כאשר יש ילדים משותפים. עלויות הגישור נעות בין 25,000-50,000 ש"ח לשני הצדדים, לעומת עלויות של התדיינות מלאה אשר יכולות להגיע למאות אלפי שקלים.
יתרונות הגישור כוללים: חיסכון משמעותי בזמן ובכסף, שמירה על פרטיות המשפחה, מתן שליטה לבני הזוג על התוצאה, ויצירת תקשורת טובה יותר לעתיד. הגישור מתנהל בחיסיון מלא, וכל הנאמר בו לא יכול לשמש ראיה בהליכים משפטיים אם הגישור נכשל. בכל מקרה, ניתן לעשות זאת באמצעות מגשרים מקצועיים.
מערכת המשפט הישראלית עוברת שינוי מהותי בגישה למשמורת ילדים. במקום המונח המסורתי "משמורת", המערכת עוברת לכיוון "אחריות הורית משותפת" ו"הסדרי שהות". השינוי נועד לדגש שילדים זקוקים לשני הוריהם, ושמטרת ההסדר היא לשמור על קשר משמעותי עם כל אחד מבני זוג לשעבר.
חזקת הגיל הרך עדיין קיימת בדין הישראלי – ילדים מתחת לגיל 6 מועברים לחזקת האם כברירת מחדל. עם זאת, בשנים האחרונות בתי המשפט פוסקים יותר ויותר על משמורת משותפת גם מתחת לגיל 6, כאשר נראה שההסדר משרת את טובת הילד. ועדת שניט המליצה לבטל את החזקה ולקבוע משמורת לפי טובת הילד הספציפי בלבד.
השופטים שוקלים מגוון גורמים בקבלת החלטה: יכולות הורות של כל הורה, איכות הקשר עם הילד, יציבות סביבת המגורים, צרכים מיוחדים של הילד, ושמירה על המשכיות וקשרים משפחתיים. הליכים מורכבים עשויים לכלול הערכות מקצועיות על ידי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים לאחר התייעצות עם בית המשפט.
הסדרי השהות צריכים להיות מותאמים אישית לכל משפחה ולגילאי הילדים. הסדרים נפוצים כוללים: הסדר קלאסי של כל שני סופי שבוע ושעות באמצע השבוע חלוקת 8/6 (שמונה ימים עם הורה אחד ושישה עם השני), או חלוקה שווה של שבוע/שבוע.
עקרון המפתח הוא שמירה על קשר משמעותי ויציב עם שני ההורים. המחקרים מראים שילדים מסתגלים טוב יותר כאשר רמת הקונפליקט בין ההורים נמוכה, יש יציבות בהסדרי השהות, וההורים שומרים על "חזית אחת" בנושאי חינוך. הסדרי חגים וחופשות נקבעים בדרך כלל בנפרד ומתחשבים במסורת המשפחתית ובצרכים הספציפיים.
בעיית ניכור הורי זוכה להכרה גוברת במערכת המשפט. כאשר זוהה ניכור, בתי המשפט נוקטים באמצעים הכוללים: צווי הגנה למניעת המשך הניכור, טיפול פסיכולוגי חובה למשפחה, ובמקרים קיצוניים אף שינוי הסדרי המשמורת.
חוק יחסי ממון בין בני זוג (1973) מהווה את הבסיס לחלוקת הרכוש בגירושין בישראל. החוק מבוסס על עקרון "משטר השיתוף הדחוי", שפירושו שכל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין מתחלק 50/50 בין בני הזוג עם פירוק הנישואין. זהו עקרון בסיסי הנהוג ברוב המקרים.
רכוש מוחרג מהחלוקה כולל: נכסים שהיו ערב הנישואין, מתנות וירושות שהתקבלו במהלך הנישואין, גימלאות ביטוח לאומי, פיצויים בגין נזק גוף, ונכסים שהוסכם בכתב לא לאזנם. במקרים מיוחדים, בית המשפט רשאי לסטות מחלוקה שווה "בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת", כמו הברחת נכסים או עצלנות כלכלית מכוונת.
הסכמי ממון מאפשרים לבני זוג לסטות מהסדרי החוק הרגילים. הסכם כזה חייב להיהיות בכתב וטעון אישור בית משפט או נוטריון. עלות עריכת הסכם ממון נעה בין 2,500-8,000 ש"ח, וההסכם יכול לקבוע הפרדה רכושית מלאה או חלקית, או יחסי חלוקה שונים מ-50/50.
הלכת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 מ-2017 חוללה מהפכה במזונות ילדים. עד גיל 6, על פי הדין הדתי, האב נושא בחיוב המזונות המלא בסכום של כ-1,300-1,600 ש"ח לחודש לילד אחד. מגיל 6 ואילך, החיוב נחלק בין שני ההורים לפי יחס הכנסותיהם וזמני השהות של הילד אצל כל הורה.
החישוב החדש מביא בחשבון: סכום צרכי הילד (1,600-2,500 ש"ח לפי רמת ההכנסות), חלוקה להוצאות תלויות שהות (מזון, בילויים) ושאינן תלויות שהות (חינוך, ביטוח), ויחס הכנסות ההורים. במשמורת משותפת, ההוצאות התלויות שהות מופחתות בהתאם לזמן הבילוי אצל המשלם.
רכיב המדור מחושב כאחוז מעלות הדירה: 30% עבור ילד אחד, 40% עבור שני ילדים, ו-50% עבור שלושה ילדים ומעלה. פסק דין חדש בבג"ץ מפברואר 2025 קבע שבתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון במזונות ללא הסכמת שני הצדדים, מה שמעביר את רוב הדיונים למזונות לבתי המשפט לענייני משפחה.
עלויות הגירושין משתנות במידה רבה לפי מורכבות התיק ורמת המחלוקת בין הצדדים. הסכם גירושין בהסכמה יכול לעלות 7,000-15,000 ש"ח לייעוץ ועריכה משפטית, בעוד הליכי גירושין מורכבים עם ייצוג מלא יכולים להגיע ל-40,000-100,000 ש"ח לכל צד, ואף יותר במקרים חריגים.
גישור מהווה חלופה חסכונית משמעותית, עם עלות של 25,000-50,000 ש"ח לשני הצדדים יחדיו. המשכורות לשעת גישור נעות בין 700-1,500 ש"ח, והליך כולו דורש בדרך כלל 20-40 שעות עבודה. הגישור חוסך לא רק כסף אלא גם זמן רב ומתח נפשי שיכול להשפיע על כל המשפחה.
זכאים לסיוע משפטי אלה שעומדים במבחן ההכנסות (עד 67% מהשכר הממוצע במשק). הסיוע כולל ייעוץ חינם, ייצוג משפטי בעלות מופחתת, וגישור מסובסד. הזכאים לסיוע משפטי משלמים רק אגרה מופחתת לבית המשפט, והמדינה מממנת את יתר העלויות. זוהי אפשרות חשובה עבור בני זוג שאין להם אמצעים כלכליים נאותים.
עמותות וארגונים ללא מטרות רווח מספקים ייעוץ וסיוע לנזקקים. כמה עורכי דין מציעים גם תשלום דחוי או פריסת תשלומים במקרים מיוחדים. למשפחות ברשתות שהכנסות מעל הסף לסיוע משפטי, קיימים עורכי דין המתמחים בטיפול יעיל במקרים בסיכות בינוניים. חשוב לבדוק את כל האפשרויות לפנות לקבלת עזרה.
ביטוח לאומי משלם קצבת מזונות כאשר החייב אין משלם את המזונות שנקצבו בפסק דין. התנאי הוא עמידה במבחן הכנסות, תושבות ישראלית, ופסק דין תקף למזונות. הביטוח הלאומי משלם לזכאי ותובע מהחייב, וכאשר גובה יותר מהחייב, ההפרש מועבר לזכאי.
ההכנה המוקדמת להתגרש כוללת ארבעה שלבים מרכזיים: קבלת החלטה סופית, איסוף מסמכים, התייעצות משפטית ראשונית, וניסיון אחרון להגיע להבנות עם בן הזוג. חשוב לוודא שהחלטה להתגרש אינה מתקבלת ברגע של כעס, אלא לאחר שקלול מעמיק של כל החלופות. קיימת חשיבות רבה לבחינת כל האפשרויות לפני מעשה זה.כנה המוקדמת** להתגרש כוללת ארבעה שלבים מרכזיים: קבלת החלטה סופית, איסוף מסמכים, התייעצות משפטית ראשונית, וניסיון אחרון להגיע להבנות עם בן הזוג. חשוב לוודא שהחלטה להתגרש אינה מתקבלת ברגע של כעס, אלא לאחר שקלול מעמיק של כל החלופות.
איסוף המסמכים הנדרשים כולל: תעודות זהות ספחים, תעודת נישואין וכתובה, מסמכי רכוש (שטרי בעלות, הסכמי שכירות, תמצית רישום זמני), מסמכים כלכליים (תלושי משכורת, אישורי הכנסה, דוחות בנקיים, חשבונות השקעות), פוליסות ביטוח, ומסמכים הקשורים לילדים. חשוב להכין את כל המידע הנדרש מראש לפנות לייעוץ משפטי.
התייעצות משפטית ראשונית חיונית להבנת הזכויות והחובות, אפשרויות המימוש השונות, והערכת מורכבות התיק. חשוב לפגוש עורך דין המתמחה בדיני משפחה ובעל ניסיון בתחום הספציפי של המשפחה (דתי, חילוני, מעורב). במהלך הפגישה יוכלו בני הזוג לקבל מידע מקצועי על התהליך הצפוי.
החל מ-2016, החוק מחייב להתחיל בהליך גישור לפני הגשת תביעת גירושין. התהליך מתחיל בהגשת "בקשה ליישוב סכסוך" בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, בעלות של 102 ש"ח. לאחר ההגשה, בני הזוג מזומנים לפגישות מה"ות ביחידת הסיוע. בכל מקרה, ההליך מיועד לצמצם סכסוכים בין הזוגות.
הפגישה הראשונה מתקיימת ללא נוכחות עורכי דין והיא חובה. בפגישה מתקיים הסבר על התהליך, אפשרויות הפתרון, וההשלכות על הילדים. בני הזוג יכולים לבקש להמשיך בגישור (עד 3 פגישות נוספות) או לסיים את התהליך ולהמשיך בהליכים משפטיים.
התמקדות בטובת הילדים צריכה לעמוד בבסיס כל ההחלטות במהלך תהליך הגירושין ולאחריו. הילדים זקוקים ליציבות, לתחושת ביטחון, ולהבנה שהם לא אשמים בגירושין. חשוב לספק להם הסברה מתאימה לגילם על השינויים שצפויים בחייהם, ולהבטיח להם שיוכלו לשמור על קשר טוב עם שני ההורים.
שמירה על שגרה קבועה חיונית לילדים. ככל שההסדרים יהיו יותר חזויים ויציבים, כך הילדים יסתגלו טוב יותר. חשוב לתאם בין ההורים כללים דומים בשני הבתים, שעות שינה קבועות, וחלוקה ברורה של אחריות להגעה לפעילויות חוץ בית הספריות.
הימנעות מניכור הורי – חשוב מאוד שלא לבטא ביקורת על ההורה השני בפני הילדים, לא להכניס אותם למערבת הקונפליקטים, ולא להשתמש בהם כשליחים או כמקורות מידע על ההורה השני. ילדים הנתונים בקונפליקט נאמנויות סובלים פגיעה רגשית חמורה.
הגירושים מהווים אחד מהאתגרים המורכבים ביותר שמשפחה יכולה לעבור. המערכת המשפטית הישראלית מציעה מגוון כלים ותמיכות לעזור לבני הזוג לעבור את התהליך בדרך המכבדת והפוגעת הכי פחות. הדין מכיר בזכותם של אנשים להתגרש ומספק מסגרת משפטית מובנית להגנה על זכויותיהם וטובת ילדיהם.
החוקים החדשים, הדגש על גישור, השוויון המגדרי הגובר, ההכרה בחשיבות הקשר עם שני ההורים – כל אלה מקטינים את הפגיעה ומגבירים את סיכויי התוצאה החיובית. עם זאת, הצלחת התהליך תלויה בהינה רבה בגישתם ובהתנהגותם של בני הזוג עצמם.
בני הזוג שמתמקדים בטובת הילדים, פותרים סכסוכים בדרכי שלום, נעזרים בייעוץ מקצועי, ופועלים באחריות – מגדילים משמעותית את הסיכוי לסיים את הגירושים בדרך המכבדת את כל הצדדים. להתגרש זה לא כשלון – זה החלטה אמיצה לקח חיים טובים יותר לכל בני המשפחה.
זקוקים לייעוץ משפטי מקצועי בתחום הגירושים?
משרד עורך הדין אמיר כהן מתמחה בליווי משפחות בתהליכי גירושין מורכבים. עם ניסיון רב בדיני משפחה, גישור, וייצוג בפני בתי המשפט ובתי הדין הרבניים, אנו מספקים שירות מקצועי ואמפתי המותאם לצרכים הספציפיים של כל משפחה.
אנו מבינים שהגירושים הם תהליך רגשי וכלכלי מורכב, ולכן אנו מתמחים במתן פתרונות מדויקים, חסכוניים ומכבדים. השרות שלנו כולל הכנת הסכמי גירושין, ייצוג משפטי מלא, גישור מקצועי, וליווי בכל שלבי התהליך.
לקביעת פגישה ללא התחייבות או לקבלת ייעוץ ראשוני – צרו קשר עם משרד עורך הדין אמיר כהן עוד היום. נלווה אתכם בכל שלב בדרך לעתיד חדש וטוב יותר.
פנו אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני וליווי מקצועי בהליכי גירושין וסכסוכי משפחה. המשרד שלנו מתמחה במתן מענה מקצועי, אישי ודיסקרטי לכל לקוח.
