הסכם גירושין הוא הסכם משפטי הנערך ונחתם בין בני הזוג המעוניינים להתגרש, במטרה להסדיר את כל הנושאים הכרוכים בפירוק התא המשפחתי ובסיום חיי הנישואין.
הסכם גירושין הוא למעשה חוזה לכל דבר, שבו בני הזוג מסכימים על הסכם כולל בנושאים כגון חלוקת הרכוש, משמורת הילדים, מזונות הילדים וסידור הגט. באמצעות ההסכם, בני הזוג יכולים לקבוע מראש את זכויותיהם וחובותיהם בין הצדדים, וכך למנוע מחלוקות עתידיות לאחר הגירושין. חשוב להבין שהסכם זה נועד ליצור וודאות ויציבות לשני הצדדים ולילדים, והוא מקבל תוקף של פסק דין רק לאחר אישור ההסכם על ידי בית משפט או בית דין מוסמך.
למה כל כך חשוב לערוך הסכם גירושין? גירושין הם מטבעם תהליך רגשי ומורכב, אך כאשר בני הזוג מצליחים להגיע להבנות ולחתום על הסכם גירושין בהסכמה, הם חוסכים לעצמם הרבה כאב ראש, זמן וכסף.
הסכם הגירושין מצמצם את הצורך בהליכים משפטיים ארוכים ומתישים. בכך הוא מונע התדיינויות ממושכות בבית המשפט ודיונים כואבים שעלולים לפגוע בכל אחד מהצדדים ובילדיהם. למעשה, תכליתו של הסכם גירושין היא לספק פתרון שלם ומקיף לשני הצדדים, כך שכל אחד יודע בדיוק מה מגיע לו ומה חובותיו לאחר הגירושין.
כאשר הצדדים מסדירים הכל בהסכמה, הם שומרים על מערכת יחסים טובה יותר גם לאחר הגירושין – דבר במיוחד חשוב כאשר יש ילדים בתמונה. במילים אחרות, הסכם גירושין נותן לשני הצדדים תחושה של שליטה בגורלם ומאפשר מעבר חלק יותר לחיים החדשים. הסכמה הדדית מכבדת את צרכי כל צד ומפחיתה תחושות מרמור או אי־צדק. יתרה מזו, חתימה על הסכם מרצון חופשי ובשיתוף פעולה יכולה להפחית מתחים בתוך התא המשפחתי ולהקל על הילדים להתמודד עם השינוי.
הליך יצירת הסכם גירושין כולל מספר שלבים מרכזיים.
בשלב הראשון, בני הזוג יושבים יחד (לעיתים בליווי מגשר או עורך דין) ומגדירים את הנושאים שעליהם יש להגיע להסכמה – החל ממשמורת הילדים וחינוכם, דרך חלוקת הרכוש והנכסים, ועד סוגיות של מזונות ופרטי הגט.
רצוי להיעזר בעורך דין או במגשר לניסוח משפטי מדויק, כדי לוודא שההסכמות מנוסחות בבירור וללא פרצות שיגרמו למחלוקות בהמשך.
בשלב השני, לאחר שהושגו הבנות עקרוניות בין בני הזוג, מתחילים לנסח טיוטה של ההסכם.
לבסוף, שני בני הזוג חותמים על ההסכם. כעת יש להגישו לאישור בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. רק אחרי אישור הסכם הגירושין הרשמי, ההסכם מקבל תוקף משפטי מחייב.
בהסכם גירושין נהוג לכלול מספר נושאים מרכזיים וחשובים, משום שאלו לרוב מוקדי המחלוקת העיקריים בין הצדדים בהליך הגירושין. לכל נושא כזה כדאי להקדיש סעיף ברור ומפורט בתוך ההסכם. להלן הנושאים העיקריים שבהם עוסק כמעט כל הסכם גירושין, עם תתי־כותרות ברמת לכל אחד:
ראשית, יש לקבוע בהסכם באופן מפורש ששני הצדדים מסכימים להתגרש ולעשות זאת בהקדם האפשרי, ללא עיכובים מכוונים. הסכם גירושין טוב יכלול סעיף הקובע את התחייבות שני הצדדים להתייצב ולשתף פעולה בהליך סידור הגט ברבנות.
סרבנות גט. כדי למנוע זאת, בהסכם הגירושין יש לכלול תנאי שסירוב בלתי מוצדק למתן הגט במועד שנקבע יהווה הפרה של ההסכם. ניתן ואף רצוי לקבוע סנקציות (כמו פיצוי כספי) על צד שמנסה למשוך זמן, כך שהצדדים יודעים מראש שלהסכם יש "שיניים" בנושא קריטי זה. הדבר מדרבן את שניהם להשלים את הליך הגט ללא משחקי כוח.
חשוב לציין: אם מדובר בבני זוג יהודים, הסמכות לתת את הגט ולהוציא פסק דין לגירושין היא של בית הדין הרבני. לכן, גם לאחר חתימת ההסכם ואישורו בבית המשפט לענייני משפחה (לענייני רכוש וילדים), עדיין על בני הזוג להתייצב בבית הדין הרבני לקבלת הגט כמקובל. סעיף הגירושין בהסכם יכול לפרט תאריך יעד לסידור הגט ותנאים נלווים, על מנת לוודא שהשלב הדתי-פורמלי לא יתמסמס.
משמורת הילדים היא אחד הנושאים הרגישים ביותר בהסכם גירושין. הסעיף בהסכם צריך לקבוע אצל מי יהיו הילדים במשמורת עיקרית (אם אחד ההורים מוגדר כהורה משמורן) או האם תהיה משמורת משותפת.
כמו כן, ההסכם מפרט את חלוקת זמני השהות (הסדרי הראייה) של הילדים עם כל אחד מההורים – באילו ימים וסופי שבוע הם עם כל הורה, איך מתחלקים חגים וחופשות, מי אוסף ומחזיר את הילדים וכדומה. המטרה היא ליצור לוח זמנים ברור ויציב שמשרת את טובת הילדים ושני ההורים גם יחד.
בהסכם המשמורת חשוב להתייחס גם לאופן קבלת ההחלטות לגבי הילדים (למשל, החלטות חינוכיות ובריאותיות). ניתן לקבוע שכל החלטה מהותית תתקבל במשותף, או לחלק תחומי אחריות בין ההורים. רצוי לקבוע גם מנגנון ליישוב חילוקי דעות בין ההורים בענייני הילדים, כדי שאם בעתיד תתגלה מחלוקת – למשל לגבי בחירת בית ספר או טיפול רפואי – תהיה דרך ברורה לפתור אותה ללא עימותים משפטיים. הסכם מפורט ומנומק בעניין המשמורת ימנע ככל האפשר סכסוכים בין ההורים בעתיד, וישמור על יציבות עבור הילדים.
נושא חיוני נוסף הוא מזונות הילדים – התשלומים החודשיים שאחד ההורים (בדרך כלל האב) משלם להורה השני לצורך כיסוי הוצאות גידול הילדים.
הסכם גירושין טוב יקבע באופן ברור את גובה דמי המזונות החודשיים עבור כל ילד, וכן את אופן עדכונם בעתיד בהתאם לצורכי הילדים. למשל, נהוג לציין שסכום המזונות ישתנה (יירד או יעלה) כאשר הילד מגיע לגיל מסוים, מתגייס לצבא או מסיים תיכון. בנוסף, מומלץ לכלול סעיף על הוצאות חריגות של הילדים שאינן כלולות במזונות הבסיסיים – כגון הוצאות רפואיות חריגות, חינוך, חוגים וכדומה – ולקבוע כיצד ההורים יתחלקו בהן.
חשוב לנסות לצפות שינויים עתידיים ולהשאיר מקום לגמישות. למשל, ניתן להסכים שאם הכנסות אחד ההורים או צרכי הילדים ישתנו מאוד, ניתן יהיה לבחון שוב את סכום המזונות (באישור בית המשפט). גישה כזו תמנע סכסוכים בעתיד ותעיד על שיתוף פעולה בין הצדדים לטובת ילדיהם.
כאשר לזוג המתגרש יש ילדים קטינים, הסכם הגירושין הופך למסמך מורכב ורגיש במיוחד. הסכם גירושין עם ילדים דורש תשומת לב מיוחדת ומחויבות של שני ההורים לשים את טובת הילדים במרכז, תוך שמירה על יציבות וודאות לטובת כל בני המשפחה. במדריך זה נפרט מה צריך לכלול בהסכם גירושין בהסכמה כשיש ילדים, ונציג דוגמאות מעשיות לסעיפים חיוניים.
גירושין משפיעים על הילדים באופן משמעותי ביותר, והם זקוקים ליציבות, לשגרה ולתחושת ביטחון בתקופה קשה זו. כאשר הורים מגיעים להסכמות ברורות ומפורטות בנוגע לילדיהם, הם למעשה בונים מסגרת מגנה שתאפשר לילדים להמשיך להתפתח בצורה בריאה חרף הפרידה. הסכם גירושין טוב עם ילדים אינו רק מסמך משפטי – הוא מהווה "מפת דרכים" להמשך התנהלות הורית משותפת גם לאחר הגירושין.
חשוב להבין: אף שבני הזוג מתגרשים זה מזה, הם נשארים הורים לכל החיים. ההסכם צריך לשקף את העובדה הזו ולאפשר שיתוף פעולה ותקשורת בונה בין ההורים בכל הנוגע לילדים, תוך מזעור סכסוכים עתידיים. ככל שההסכם יהיה מפורט, ברור וצופה פני עתיד – כך יימנעו אי־הבנות ומריבות מיותרות שפוגעות בעיקר בילדים עצמם.
הסכם גירושין בהסכמה כשיש ילדים חייב לכלול התייחסות מקיפה למספר נושאים מרכזיים. להלן הנושאים החשובים ביותר שצריכים להופיע בהסכם:
הסכם גירושין עם ילדים צריך להגדיר בבירור את סוג האחריות ההורית:
בנוסף, יש לפרט:
אחד הסעיפים המורכבים והחשובים ביותר הוא הסדרת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים. ההסכם צריך לכלול:
בימי חול:
סופי שבוע:
חגים וחופשות:
דוגמה להסדר שהות מקובל: "הילדים ישהו אצל האם בימים א', ב', ד' ו-ו', ואצל האב בימים ג', ה' ו-ש'. סופי שבוע מסירים, החל מיום ו' בשעה 16:00 ועד יום א' בשעה 18:00. בחגי תשרי – ראש השנה אצל האב, יום כיפור אצל האם, סוכות אצל האב; בפסח ושבועות חילופי שנים."
חשוב: ככל שההסדר יהיה ברור, מפורט וכולל מועדים ושעות מדויקות – כך ימנעו חיכוכים ואי־הבנות.
חובת המזונות של ההורים כלפי ילדיהם היא אחד מהנושאים המרכזיים בהסכם. יש לפרט:
הוצאות חריגות:
דוגמה לסעיף מזונות: "האב ישלם לאם מזונות עבור שני הילדים בסכום כולל של 4,000 ₪ לחודש, צמוד למדד, עד ה-5 בכל חודש. הסכום יעודכן מדי שנה ב-1 בינואר. המזונות ישולמו עד שהילד יסיים את שירותו הצבאי או יגיע לגיל 21, המאוחר מבניהם. הוצאות חינוך חריגות (שכר לימוד, טיולים, חוגים) יחולקו שווה בשווה בין ההורים לפי חשבוניות שיוצגו. הוצאות רפואיות חריגות מעל 500 ₪ לאירוע יחולקו 60%-40% (אב-אם)."
הסכם גירושין עם ילדים צריך לכלול הסכמות לגבי נושאי חינוך:
רצוי לקבוע שהחלטות חשובות בנושא חינוך (כמו מעבר לבית ספר אחר) יתקבלו רק בהסכמה הדדית של שני ההורים.
יש לקבוע בהסכם כיצד יטופלו נושאים רפואיים:
דוגמה: "החלטות רפואיות שאינן דחופות (כגון ניתוח שאינו בדחיפות, תחילת טיפול תרופתי ממושך) יתקבלו רק בהסכמה של שני ההורים. במקרה חירום, ההורה שנמצא עם הילד יקבל החלטות ויעדכן את ההורה השני בהקדם. שני ההורים יקבלו עדכונים שוטפים על מצב בריאות הילדים."
כדאי להכליל בהסכם גם הסכמה על קשר הילדים עם סבים וסבתות, דודים ובני משפחה נוספים. שמירה על הקשר עם המשפחה המורחבת תורמת לרווחת הילדים ולתחושת השייכות שלהם.
דוגמה: "הילדים ימשיכו לקיים קשר תקופתי עם סבא וסבתא מצד שני ההורים. שני ההורים יעודדו ויאפשרו ביקורים של הסבים והסבתות בתיאום מראש."
במקרים שבהם יש הבדל בדרך החיים או בערכים הדתיים, כדאי להסדיר מראש:
הסכמה מראש תמנע מחלוקות כואבות בעתיד.
חשוב מאוד לכלול בהסכם מנגנון ליישוב מחלוקות עתידיות בין ההורים. למשל: "במקרה של מחלוקת בנושא הנוגע לילדים, ההורים יפנו תחילה לגישור משפחתי בניסיון להגיע להסכמה. רק אם הגישור נכשל, ניתן יהיה לפנות לבית המשפט."
גישה זו מעודדת תקשורת ושיתוף פעולה, ומונעת הידרדרות למאבקים משפטיים מיותרים.
להלן דוגמה לסעיפים עיקריים בהסכם גירושין בהסכמה עם ילדים (לצורכי המחשה בלבד – כל הסכם צריך להיות מותאם אישית לצרכים ולמצבכם האישי):
הסכם גירושין בהסכמה
בין: מר פלוני (להלן: "האב")
לבין: גב' פלונית (להלן: "האם")
רקע:
הצדדים נישאו ביום __/__/___, ולזוג נולדו שני ילדים:
הצדדים החליטו לסיים את נישואיהם בהסכמה, ובאים בזאת להסדיר את כלל ענייניהם.
סעיף 1 – גירושין והליך הגט:
1.1 הצדדים מצהירים כי הם מסכימים להתגרש זה מזה בהקדם האפשרי.
1.2 הצדדים מתחייבים להתייצב לסידור גט בבית הדין הרבני תוך 60 ימים מיום חתימת הסכם זה.
סעיף 2 – אחריות הורית ומשמורת:
2.1 הצדדים מסכימים על אחריות הורית משותפת על שני הילדים.
2.2 הילדים יתגוררו באופן קבוע עם האם בכתובת: ___________.
2.3 החלטות מהותיות בחיי הילדים (חינוך, בריאות, דת) יתקבלו בהסכמה הדדית של שני ההורים.
סעיף 3 – הסדרי שהות:
3.1 הילדים ישהו עם האב בימים ג' ו-ה' בכל שבוע, החל משעה 16:00 ועד למחרת בבוקר בשעה 08:00, כאשר האב יקח ויחזיר את הילדים לבית הספר/גן.
3.2 בנוסף, הילדים ישהו עם האב בסופי שבוע מסירים, מיום ו' בשעה 16:00 ועד יום א' בשעה 18:00.
3.3 חלוקת חגים: ראש השנה – אצל האב, יום כיפור – אצל האם, סוכות – אצל האב, חנוכה – מחציתו אצל כל הורה, פסח – חילופי שנים (שנה זוגית אצל האם, אי־זוגית אצל האב).
3.4 חופשת הקיץ תחולק באופן שווה (4 שבועות לכל הורה) בתיאום מראש של לפחות חודש מראש.
סעיף 4 – מזונות ילדים:
4.1 האב ישלם לאם מזונות חודשיים עבור שני הילדים בסך כולל של 4,000 ₪ (ארבעת אלפים שקלים חדשים), צמוד למדד המחירים לצרכן (מדד בסיס: _____).
4.2 המזונות ישולמו עד ה-5 בכל חודש להעברה בנקאית לחשבון הבנק של האם מס' _________.
4.3 המזונות ישולמו עד למועד בו כל ילד יסיים את שירותו הצבאי או יגיע לגיל 21, המאוחר מבין השניים, או יסיים לימודיו האקדמיים (התואר הראשון), המוקדם מבין השלושה.
4.4 הוצאות חינוך חריגות (שכר לימוד פרטי, טיולים שנתיים, חוגים) יחולקו שווה בשווה (50%-50%) בין ההורים, לפי חשבוניות שיוצגו מראש.
4.5 הוצאות רפואיות חריגות יחולקו שווה בשווה (50%-50%)
סעיף 5 – החלטות חינוכיות:
5.1 הילדים ימשיכו ללמוד בבית הספר הנוכחי (שם בית הספר: _______) עד תום שנת הלימודים הנוכחית.
5.2 כל שינוי של מוסד חינוכי יתבצע רק בהסכמה של שני ההורים.
5.3 שני ההורים יקבלו עדכונים שוטפים מבית הספר, ישתתפו במפגשי הורים ויהיו מעורבים בחיי הילדים.
סעיף 6 – החלטות רפואיות:
6.1 שני ההורים ישתפו פעולה בכל הנוגע לבריאות הילדים.
6.2 החלטות רפואיות שאינן דחופות (ניתוחים, טיפולים ממושכים) יתקבלו בהסכמה הדדית.
6.3 במקרה חירום, ההורה שנמצא עם הילד יקבל החלטות ויעדכן את ההורה השני מיד.
סעיף 7 – קשר עם משפחה מורחבת:
7.1 הילדים ימשיכו לשמור על קשר עם סבא וסבתא, דודים ובני משפחה מצד שני ההורים.
7.2 שני ההורים יעודדו ויאפשרו ביקורים ומפגשים תקופתיים של הילדים עם משפחותיהם המורחבות.
סעיף 8 – יישוב מחלוקות:
8.1 במקרה של מחלוקת הנוגעת לילדים, הצדדים מתחייבים לפנות תחילה לגישור משפחתי בניסיון להגיע לפתרון מוסכם.
8.2 רק אם הגישור נכשל, ניתן יהיה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.
סעיף 9 – חלוקת רכוש: [כאן יפורטו הסכמות על חלוקת דירה, רכב, חסכונות וכדומה]
סעיף 10 – הצהרות כלליות:
10.1 הצדדים מצהירים כי חתמו על הסכם זה מרצונם החופשי, ללא כפייה או לחץ.
10.2 הצדדים מצהירים כי הם מבינים את משמעות ההסכם ואת ההשלכות המשפטיות שלו.
חתימות:
______________
חתימת האב + תאריך
______________
חתימת האם + תאריך
במהלך הנישואין, רוב הזוגות צוברים רכוש משותף (דירה, רכב, חסכונות, השקעות ועוד). חלוקת הרכוש בהסכם הגירושין מגדירה כיצד יחולקו הנכסים והחובות שצברו בני הזוג. לרוב מחלקים באופן שווה, אך בני הזוג רשאים להסכים אחרת אם זה מתאים יותר לצרכיהם, ובלבד שהחלוקה תהיה הוגנת לשניהם. חלוקת רכוש בגירושין: מה קובע החוק?
בהסכם יש לפרט מי מקבל איזה נכס ומי נושא באיזה חוב, כדי למנוע אי-הבנות. חשוב לכלול את כל הרכוש והחובות במסגרת ההסכם. לאחר אישור ההסכם בבית המשפט, ניתן לבצע את העברת הנכסים בהתאם לסיכום (למשל, להעביר דירה על שם אחד הצדדים).
עריכת הסכם וחתימתו על ידי בני הזוג הם רק השלב הראשון. כדי שלמסמך יהיה תוקף משפטי מחייב, יש לקבל אישור הסכם הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
הליך האישור בדרך כלל קצר. בני הזוג מגישים בקשה משותפת לאישור, ולאחר זמן קצר מתקיים דיון בפני שופט בית משפט לענייני משפחה או דיין בית הדין הרבני. בני הזוג צריכים להתייצב לדיון.
בדיון, בית המשפט או בית הדין מוודא שהצדדים חתמו מרצונם החופשי ומבינים את ההסכם (במיוחד את הסעיפים הנוגעים לילדים). אם הכל כשורה, ההסכם מקבל אישור וניתן לו תוקף של פסק דין.
ראוי לציין שבמקרים נדירים, אם בית המשפט יתרשם שההסכם מקפח מאוד את אחד הצדדים או פוגע בטובת הילדים, הוא רשאי לדרוש תיקונים או הבהרות כתנאי לאישור. אולם ברוב הגדול של המקרים – במיוחד כאשר יש ייצוג משפטי וההסכם נערך כהלכה – האישור מתקבל ללא קושי. לאחר האישור מקבלים בני הזוג עותק מאושר של ההסכם בחותמת רשמית, המעיד שההסכם קיבל תוקף של פסק דין לכל דבר.
גירושין בהסכמה משמעותם שהצדדים הצליחו להגיע לעמק השווה בכל הנושאים הנוגעים לפירוד, מבלי להיגרר למאבקים משפטיים ועימותים מיותרים. זוהי ללא ספק הדרך המומלצת ביותר לסיים נישואים.
כאשר בני זוג בוחרים במסלול של גירושין בהסכמה, הם מגלים בשלות ואחריות – הן אחד כלפי השני והן כלפי ילדיהם המשותפים. הסכם גירושין הנחתם בהסכמה משקף את הרצון הטוב הזה, ומאפשר לשני הצדדים "לצאת לדרך חדשה" מתוך הבנה וכבוד הדדי.
למה להתאמץ להגיע להסכמה? כי מלחמות גירושין בבית משפט גובות מחירים כבדים – כספיים, נפשיים ומשפחתיים. מאבקים ממושכים בבית הדין או בבית המשפט עלולים להחריף את הסכסוך, להרוס מערכות יחסים ולפגוע בתא המשפחתי ובעיקר בילדים. לעומת זאת, גירושין בהסכמה מציבים את שני הצדדים בעמדה שוויונית יותר, ללא "מנצחים" ו"מפסידים" מוחלטים. כל אחד תורם את חלקו בפשרות, אך מרוויח שקט נפשי וסיום מהיר של הפרק הזה בחיים.
כמובן שהסכמה אינה תמיד קלה. יש מקרים שבהם הפערים גדולים או שהמטענים הרגשיים מקשים על דיאלוג ענייני. במצבים כאלה אפשר להיעזר במגשרים או ביועצים זוגיים כדי לגשר על הפערים. החוק בישראל אף מחייב כיום זוגות בפירוד עם מחלוקת לעבור הליך מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) – הזדמנות לנסות גישור לפני פנייה לערכאות. רבים מנצלים הזדמנות זו ומגיעים להסכם גירושין בליווי אנשי מקצוע. בסופו של דבר, כל פשרה ששני הצדדים יכולים לחיות איתה עדיפה על מלחמה משפטית שתוצאותיה קשות לחיזוי.
למרות הרצון לחסוך בעלויות, האם כדאי לזוג לערוך לבד הסכם גירושין ללא ייעוץ משפטי? התשובה שלילית. עורך דין מנוסה לענייני משפחה או מגשר משפטי יראה מראש את ההשלכות של כל סעיף, ויוודא שההסכם מקיף וברור, בלי הפתעות בעתיד.
עו"ד מומחה ידאג שההסכם כולל את כל הפרטים הנדרשים, ויהפוך אותו קל לאכיפה (עם מועדים ברורים ותנאים ספציפיים). ייצוג נפרד לכל צד גם מבטיח שאף אחד לא יוותר על זכויות חשובות מבלי להבין.
עם זאת, יש זוגות שבוחרים לערוך הסכם בהסכמה מלאה באמצעות עורך דין אחד משותף או מגשר. גם זה אפשרי וחוקי – בתנאי ששני הצדדים מבינים שהעורך דין אינו "נוקט צד". במצב כזה מומלץ במיוחד שהטיוטה הסופית תיבחן לפחות פעם אחת על ידי עורך דין חיצוני מטעם כל צד, כדי לוודא שאף צד לא מפספס דבר חשוב. בסופו של יום, אף שהחוק אינו מחייב ייצוג, על מנת להגן על עצמכם ולמנוע טעויות קריטיות, השקעה בייעוץ משפטי איכותי היא צעד נבון שמשתלם בעתיד.
הליך גישור הוא דרך מצוינת להגיע להסכמות בלי להיגרר לקרבות בבית משפט. מגשר משפחתי נייטרלי מסייע לבני הזוג לתקשר, להבין זה את זו ולגבש פתרונות יצירתיים ששניהם יכולים להסכים להם. גישור לרוב מהיר ויעיל יותר מהתדיינות משפטית, ובני זוג רבים מצליחים באמצעותו להפוך עימות לשיתוף פעולה – לפחות במידה הדרושה לחתימה על הסכם גירושין בהבנה בהבנה.
במידת הצורך, ניתן לשלב ייעוץ משפטי בתהליך הגישור – למשל, להתייעץ עם עורך דין כדי לוודא שההסכמות מנוסחות נכון בהסכם הסופי. כך נהנים מהיתרונות של שיח פתוח בגישור לצד הביטחון שההסכם תקף משפטית ומגן על הזכויות.
לאחר שההסכם אושר, הוא מקבל מעמד של פסק דין מחייב לכל דבר. כלומר, כל מה שהוסכם בו – מזונות, משמורת, רכוש וכד' – מחייב את שני הצדדים, ואף צד לא יכול לחזור בו בטענה שהתחרט או לא הבין. אישור ההסכם בבית המשפט הוא שמעניק לו כוח מחייב.
בנוסף, אחרי האישור, הסכם הגירושין נחשב "מעשה בית דין". שני הצדדים ויתרו במסגרתו על כל תביעה או טענה עתידית זה נגד זה בנושאים שהוסדרו. לא ניתן לפתוח מחדש עניינים שחולקו ונסגרו – ההסכם סיים את המחלוקות בין הצדדים.
חריג יחיד קשור לילדים: בית המשפט רשאי בעתיד לשנות משמורת או מזונות אם יש "שינוי נסיבות מהותי" המצדיק זאת לטובת הילדים. בלי שינוי מהותי כזה, ההסכם כפי שאושר ימשיך לחייב את שני הצדדים לאורך זמן.
לסיכום, ברגע שיש לכם הסכם גירושין מאושר, הוא הכלי המשפטי שמגדיר את היחסים וההתחייבויות שלכם כהורים גרושים. הוא מספק ודאות ויציבות, אך גם מטיל אחריות על כל צד לעמוד בדיבורו. כל עוד מקיימים את ההסכם, לא צפויות הפתעות משפטיות לא נעימות.
כיצד ניתן לאכוף את ההסכם אם אחד הצדדים לא עומד בהתחייבויותיו? כי ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין, ניתן לאכוף אותו כמו כל פסק דין.
לדוגמה, אם צד אינו משלם מזונות כפי שנקבע, הצד השני יכול לפנות להוצאה לפועל ולפתוח תיק לגביית החוב.
פטיש שופט ומאזני צדק על רקע כחול.
אם ההפרה אינה כספית (למשל, הורה שמונע מהילדים להיפגש עם ההורה השני בניגוד להסכם), ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לאכוף את ההסכם או להטיל סנקציות. בית המשפט יכול, במקרים חמורים, אף לשנות את המשמורת או להטיל קנסות כדי להבטיח שכל צד יקיים את חלקו בהסכם הגירושין.
חשוב לציין: אם ההסכם לא אושר בבית משפט, אין לו תוקף משפטי של פסק דין ולכן קשה לאכוף אותו – במקרה כזה יש לתבוע על הפרת חוזה בהליך רגיל, מה שגוזל זמן. זו סיבה נוספת לכך שחובה לאשר את ההסכם כדין, כדי שאם צד מפר אותו, הצד השני יוכל לפנות לבית המשפט או להוצאה לפועל ולפעול במהירות.
למרבה המזל, ברוב המקרים אין צורך להגיע לאכיפה כפויה, משום שבני הזוג מכבדים את ההסכם שקבעו מרצונם.
האם אפשר לשנות הסכם גירושין אחרי שאושר? באופן כללי, שינוי ייתכן רק אם שני הצדדים מסכימים.
במקרה כזה, ניתן לערוך הסכם מתוקן ולהגיש אותו שוב לאישור לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, ולקבל לו תוקף רשמי. רק לאחר אישור ההסכם המתוקן יחולו השינויים באופן מחייב.
אם רק אחד מהצדדים רוצה שינוי, המצב מורכב. בנושאי רכוש וכספים כמעט בלתי אפשרי לכפות שינוי חד-צדדי – ההסכם המקורי הוא סופי, אלא אם מתגלות נסיבות חריגות וקיצוניות (כגון שההסכם נחתם תחת כפייה חמורה או שהתגלתה מרמה משמעותית). גם ויתורים הדדיים (למשל בנוגע לירושה או לכתובה) לא ניתן לבטל ללא הסכמה מחדש.
בענייני ילדים (משמורת או מזונות), החוק מאפשר לפנות שוב לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש שינוי אם חל שינוי נסיבות מהותי – למשל, אחד הילדים מבקש לעבור לגור עם ההורה השני, או הורה מאבד את עבודתו והכנסתו יורדת משמעותית. בית המשפט יבחן אם השינוי מוצדק בנסיבות החדשות ואם הוא לטובת הילד.
ככלל, בתי המשפט נמנעים מלפתוח הסכם גירושין שאושר אלא אם יש לכך סיבה מוצדקת באמת. לכן עדיף להשתדל מראש לכלול בהסכם מנגנונים גמישים (כמו התאמה עתידית של מזונות או התייחסות למעבר מגורים של אחד ההורים) כדי להתמודד עם שינויים אפשריים. בכל מקרה, אין לבצע שינויים באופן חד-צדדי – כל שינוי חייב להיעשות בהסכמה, להיות כתוב ולקבל אישור רשמי.
עם השלמת ההליך (אישור ההסכם ומתן הגט), בני הזוג מקבלים פסק דין גירושין ותעודת גירושין, והם רשומים כ"גרושים".
מכאן ואילך ניתן להתמקד בבניית עתיד חדש, תוך שיתוף פעולה כהורים לטובת הילדים – והכול ללא מאבקים משפטיים.
בישראל, העברת נכסים בין בני זוג במסגרת הסכם גירושין שאושר אינה נחשבת אירוע מס.
לכן לרוב לא יוטל מס רכישה או מס שבח על העברת דירת מגורים או נכס נדל"ן לבן הזוג במסגרת ההסכם; תשלום המס נדחה למועד מכירת הנכס בעתיד על ידי מקבלו.
חשוב לציין: הפטור חל רק כשההעברה מתבצעת ישירות בין בני הזוג בתוך ההסכם שאושר; אם בעתיד הנכס יימכר לצד שלישי, המכירה תחויב במס כרגיל.
עוד נקודה חשובה: תשלומי מזונות ילדים אינם נחשבים כהכנסה חייבת מס אצל ההורה המקבל, ולא מוכרים כהוצאה אצל ההורה המשלם – מדובר בחובה חוקית ולא בעסקה מסחרית.
בכל מקרה של חלוקת רכוש מורכבת (כגון נכסים עסקיים או נכסים בחו"ל), מומלץ להתייעץ עם עורך דין או יועץ מס לגבי ההשלכות הספציפיות. ככלל, הסכמי גירושין הנערכים כהלכה ממזערים תשלומי מס מיותרים: המדינה מאפשרת לבני זוג לחלק את רכושם לפי ההסכם בלי גביית מס, כדי שלא להכביד עליהם מעבר למה שנלווה לגירושין עצמם.
לכן חשוב להביא בחשבון את נושא המיסוי כשדנים בחלוקת הרכוש. לעיתים כדאי שאחד הצדדים יקבל נכס בעל שווי גבוה בעוד השני מקבל יותר מזומן, כדי לנצל פטורים ממס ולהימנע מתשלום מס מיותר. החלטות כאלה מומלץ לקבל בליווי ייעוץ מקצועי, כדי שההסכם יהיה לא רק הוגן ומוסכם אלא גם יעיל מבחינה כלכלית.
פנו אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני וליווי מקצועי בהליכי גירושין וסכסוכי משפחה. המשרד שלנו מתמחה במתן מענה מקצועי, אישי ודיסקרטי לכל לקוח.
