סרבנות גט היא אחת מהבעיות הקשות והמטרידות ביותר במערכת דיני המשפחה הישראלית. כשאיש מסרב לתת גט לאשתו, הוא למעשה חוסם בפניה את הדרך להתחלה חדשה – היא לא יכולה להינשא שוב, לבנות קשרים חדשים, או פשוט לסגור את הפרק הקודם בחייה. המצב הזה גורם סבל עצום, הן ברמה הנפשית והן במישור הכלכלי והחברתי, והוא נוגע לחייהן של מאות נשים בישראל מדי שנה.
תופעת סרבנות גט פוגעת בזכויותיהם של בני זוג ומשפחותיהם, ויוצרת השלכות קשות לא רק על הצד המסורב אלא גם על הילדים והסביבה הקרובה. מדובר בתופעה רחבת היקף, המשפיעה על חיי משפחות רבות בישראל ודורשת התמודדות משפטית וחברתית מתקדמת.
בישראל, בניגוד למדינות אחרות, גירושין על פי הדין העברי דורשים שהגבר יעביר את הגט לאישה. הרבה אנשים לא מודעים לכך, אבל גם בית דין רבני לא יכול לכפות מתן גט בכוח פיזי. מה שכן אפשר זה להטיל מגוון הגבלות על מי שמסרב לשתף פעולה. במקרים של סרבנות גט, יש השלכות משפטיות וחברתיות רחבות, ולעיתים נדרשים צעדים מיוחדים כדי להגן על זכויות הצדדים.
מדריך זה מיועד לנשים וגברים המתמודדים עם סרבנות גט, לבני זוג, לבני משפחותיהם ולכל מי שמעוניין להבין את ההיבטים המשפטיים והחברתיים של התופעה. במדריך זה נסקור את ההגדרות, ההליכים המשפטיים, הסנקציות האפשריות, ההשלכות והדרכים להתמודדות עם סרבנות גט בישראל.
מהי סרבנות גט?
אז מה זה בעצם סרבנות גט? זה מצב שבו איש מסרב למלא את פסק דין של בית דין רבני שמחייב אותו למתן גט לאשתו. פסק דין הוא החלטה משפטית רשמית של בית דין או בית משפט, המגדירה חובות וזכויות של הצדדים המעורבים בהליך. אבל כאן יש נקודה חשובה – לא כל סירוב נחשב סרבנות גט במובן המשפטי המדויק. רק כשיש פסק דין מפורש מבית דין רבני שמחייב מתן גט, ורק כשהבעל מתעלם מפסק הדין הזה, אז מדברים על סרבנות גט.
ההגדרה המשפטית הזו מבוססת על שנים של פסיקות בבתי הדין הרבניים וגם על החוק הישראלי. לפי הדין העברי, גירושין של בני זוג יהודים יכולים לקרות בשני מצבים: כששני בני הזוג מסכימים לזה מרצון, או כשיש עילה משפטית ברורה שמחייבת את הגירושין. כשזה קורה ובית דין רבני מחליט שיש חובה למתן גט, אבל אחד הצדדים מסרב – אז נוצרת הסרבנות.
חשוב להדגיש כי רק גט שניתן מרצון חופשי של הצדדים נחשב לתקף מבחינה הלכתית ומשפטית.
ההבדל בין סרבנות גט לעגינות
ישנו הבדל חשוב בין סרבנות גט לעגינות. אישה עגונה היא אישה שנשואה לגבר נעדר או שאינו יכול לקבל החלטות (למשל בגלל מחלה נפשית קשה), ואינה יכולה להינשא מחדש ללא היתר מבית דין רבני. במצבים מסוימים לא ניתן לכפות גט על הבעל או האישה, ולכן האישה נותרת עגונה. עגינות נחשבת למצב חמור יותר מבחינה הלכתית, כי אין סרבן פעיל אלא מניעה טכנית או הלכתית.
לעומת זאת, נשים מסורבות גט הן נשים שבעליהן מסרבים באופן פעיל לתת להן גט, לעיתים כאמצעי לחץ או סחיטה. בעוד שעגינות היא מצב טכני, סרבנות גט היא בחירה פעילה של הצד המסרב, ולכן יש כלים משפטיים שונים להתמודדות עם שתי התופעות. בהקשר ההלכתי, מצב של 'לה גט' מתאר אישה שאינה מקבלת גט מבעלה, מה שמוביל להשלכות חמורות של עגינות ומסורבות גט, ומבדיל בין עגינות טכנית לסירוב פעיל של הבעל.
הגורמים לסרבנות גט
למה אנשים מסרבים למתן גט? הסיבות יכולות להיות מאוד מגוונות:
כסף: יש מקרים שבהם הבעל רוצה לסחוט כסף בתמורה לגט
נקמה: לפעמים זה פשוט רצון להזיק, למנוע מהאישה להתקדם, להמשיך לפגוע בה גם אחרי שהקשר הסתיים
שליטה וקנאה: יש גברים שמתקשים לשחרר, רוצים להמשיך לשלוט בחייה של האישה גם כשאין ביניהם קשר
אמונות דתיות או חברתיות: חלק מתנגדים למתן גט מסיבות עקרוניות
תקווה לשוב: יש מקרים שבהם יש עדיין תקווה – אולי לא עבר מספיק זמן, אולי יש סיכוי להתפייסות
מה שבטוח – בין אם זה בגלל כסף, נקמה, או כל סיבה אחרת, סרבנות גט היא תופעה קשה שפוגעת בכולם. היא לא משפיעה רק על האישה, אלא על כל המשפחה – הילדים, ההורים, החברים. לפעמים יש כמה סיבות שמתערבבות יחד, מה שהופך את המצב למורכב עוד יותר.
הליך הגירושין בבית הדין הרבני
בית דין רבני הוא מוסד משפטי שדן בעניינים הקשורים לדין העברי – נישואין, גירושין, גיור ועוד. בית הדין הרבני מורכב מדיינים (שופטים) שהוסמכו על פי ההלכה היהודית, ותפקידו לפסוק בהתאם לדין העברי. בישראל, כל ענייני הנישואין והגירושין של יהודים נמצאים בסמכות בלעדית של בתי הדין הרבניים, גם עבור זוגות חילוניים. הליך הגירושין ומתן הגט מתבצעים על ידי בית הדין הרבני בלבד.
תחילת הליך הגירושין
איך מתחיל הליך הגירושין? הכל מתחיל בהגשת בקשה או תביעה לבית דין רבני. מה שרבים לא יודעים זה שבישראל, גם אם אתם לא דתיים, כל עניין הגירושין חייב לעבור דרך בתי הדין הרבניים. זה בגלל שהדין העברי הוא שקובע את הכללים בנושאי נישואין וגירושין במדינה.
לפי ההלכה היהודית, גירושין יכולים לקרות בשתי דרכים: כששני בני הזוג מסכימים על זה ביחד, או כשיש פסק דין שמחייב את זה. כל עוד אין פסק דין מחייב של בית הדין הרבני, לא ניתן לכפות גירושין על אחד מבני הזוג.
עילות גירושין על פי ההלכה
עילה לגירושין היא סיבה משפטית שמכירה בהלכה היהודית כצידוק מספיק למתן גט. בית דין רבני בוחן את העילות לגירושין – למה יש צורך בגט – ואז מחליט אם יש חובה כזו. בית הדין רשאי להחליט אם קיימת עילה מספקת לגירושין. אם בית דין רבני קבע שיש חובה אבל מישהו מסרב, אז יש כלים משפטיים שיכולים להיכנס לפעולה.
עילות גירושין על פי ההלכה כוללות מספר מצבים שההלכה מכירה בהם כסיבה מספקת לגירושין:
עקרות: כאשר אחד מבני הזוג אינו יכול להוליד ילדים
בגידה: כאשר יש מערכת יחסים מחוץ לנישואין
מומים: מומים גופניים או נפשיים שמשפיעים על חיי הנישואין
הפרדת מגורים: כאשר בני הזוג חיים בנפרד תקופה ממושכת
אלימות: אלימות פיזית או נפשית בתוך הנישואין
אי התאמה: כאשר יש חוסר התאמה משמעותי בין בני הזוג
לאחר שבית דין רבני בודק את העילות ומגיע למסקנה כי יש חובה למתן גט, הוא פוסק זאת בפסק דין. פסק הדין הוא המסמך המשפטי הקובע את החובה, וכל עוד הוא לא מתקיים, יש סרבנות גט.
תהליך מתן הגט
לאחר פסק דין של בית דין רבני, הגבר נותן את הגט לאישה בפני בית הדין, והגירושין מוכרים רשמית. תהליך מתן הגט הוא טקס מסורתי ומשפטי, שבו שני הצדדים נוכחים בפני בית הדין, והגבר מעביר לאישה את מסמך הגט. חשוב לציין כי האישה צריכה לקבל את הגט בפני בית הדין כדי שהגירושין יהיו תקפים, כלומר יש צורך בהסכמה פעילה של הצד שמקבל את הגט.
כאן יש פרדוקס מעניין – מצד אחד, הגט חייב להינתן מרצון חופשי. מצד שני, ההלכה מבינה שלפעמים צריך להפעיל לחץ כדי לגרום למישהו לעשות את הדבר הנכון. המשפט המפורסם “כופין אותו עד אשר אומר רוצה אני” בעצם אומר שאפשר להפעיל סנקציות, אבל המטרה היא להגיע למצב שבו הבעל באמת רוצה ויוזם את מתן הגט בעצמו.
סנקציות על סרבן גט
לבית דין רבני סמכות רחבה להטיל סנקציות על הבעל המסרב למתן גט. הסנקציות נועדו להפעיל לחץ על הסרבן, ולעודד אותו למתן הגט. למעשה, מטרת הסנקציות היא לכפות על הסרבן למלא את פסק הדין ולבצע את הגירושין בהתאם להוראות ההלכה. חשוב להבין כי הסנקציות הן אמצעי משפטי לגיטימי, ולא ענישה שרירותית.
ההלכה מבוססת על המשפט “כופין אותו עד אשר אומר רוצה אני” להכרחת הבעל למתן גט. במציאות המודרנית, הכפייה מתבצעת באמצעים משפטיים ולא בעינויים. בית דין רבני משתמש בסנקציות שונות, שתוקפן המשפטי מוכר גם על ידי בית המשפט האזרחי.
סוגי הסנקציות
סוגי העיצומים וההגבלות שבתי הדין הרבניים יכולים להטיל:
קנסות כספיים: קנסות חד פעמיים או חוזרים, שמטרתם ליצור לחץ כלכלי שיעודד את הבעל לתת את הגט
שלילת רישיון נהיגה: אחת מההגבלות היעילות ביותר, שיכולה להיות משמעותית מאוד עבור רוב האנשים
מאסר: במקרים קיצוניים כאשר ההגבלות האחרות לא הועילו, בית הדין יכול להמליץ על מאסר
הגבלות נוספות: הגבלות על יציאה מהארץ, שלילת רישיונות שונים, או הגבלות אחרות שיכולות להפעיל לחץ על הסרבן
לעיתים, גם כאשר מופעלות סנקציות, הגט שניתן ייחשב תקף רק אם ניתן מרצון ולא מתוך כפייה מוחלטת, שכן גט שניתן שלא בהסכמה חופשית עלול להיחשב כפסול.
הליך הטלת הסנקציות
תהליך הטלת הסנקציות מתחיל בפסק דין של בית דין רבני, הקובע כי יש חובה למתן גט. מטרת ההליך היא הטלת סנקציות כנגד הסרבן, כאשר לאחר שהבעל מסרב לקיים את פסק הדין, בית דין רבני מתחיל בהליכים להטלת סנקציות.
ההליך כולל מספר שלבים:
התראה לבעל: בית דין רבני נותן התראה לבעל, ומבקש ממנו למלא את פסק הדין
דיון נוסף: אם הבעל ממשיך לסרב, בית דין רבני מקיים דיון נוסף
החלטה על סנקציות: בית דין רבני מחליט על הסנקציות המתאימות
ביצוע הסנקציות: הסנקציות מיושמות, בדרך כלל בשיתוף עם רשויות המדינה
זכויות הסרבן בהליך
חשוב להבין כי הטלת סנקציות היא תהליך משפטי מסודר, שבו יש זכות להשמיע טענות ולהציג ראיות. בית דין רבני בודק כל מקרה לגופו, ומחליט על הסנקציות המתאימות לפי הנסיבות.
לאחר שהבנו אילו סנקציות ניתן להטיל, נבחן את ההשלכות של סרבנות גט על חיי הנפגעות.
מסורבות גט - ההשלכות והאתגרים
איך זה מרגיש להיות מסורבת גט? זה קשה. מאוד קשה. האישה אינה יכולה להינשא מחדש או לקיים קשרים חדשים כל עוד לא קיבלה גט. המצב הזה פוגע בכל תחום בחיים – בפרנסה, בקשרים חברתיים, במצב הנפשי, ובכל מה שקשור למערכת המשפט. חשוב להבין את ההשלכות כדי לדעת איך להתמודד עם זה.
בתי המשפט לענייני משפחה מוסמכים לדון בתביעות נזיקין בגין סרבנות גט, ויכולים לפסוק פיצויים בגין נזקים נפשיים שנגרמו לאישה עקב הסירוב.
השלכות כלכליות
מבחינה כלכלית, זה אומר שהאישה לא יכולה להינשא מחדש, מה שמשפיע מאוד על יכולת הפרנסה שלה. בית המשפט לענייני משפחה יכול לפסוק מזונות זמניים גם במצב כזה, אבל הרבה פעמים הסרבן משתמש בזה ככלי לסחיטה – "תשלמי לי יותר, ואז אתן גט".
השלכות נפשיות
מבחינה נפשית, זה שנים של תחושת חוסר אונים, תסכול מתמשך, וזעם שמתגבר כל יום שעובר. המצב יכול להימשך שנים רבות, מה שיוצר לחץ נפשי מתמשך ומשפיע על כל תחומי החיים.
השלכות חברתיות
מבחינה חברתית, במיוחד בחברה הדתית, זה יכול להיות מאוד מבודד ומקשה על יצירת קשרים חדשים. המצב יכול להקשות על השתלבות בחברה, על יצירת קשרים אישיים, ועל תחושת השייכות.
ההבדל בין מסורבות גט לעגונות
חשוב להבין את ההבדל בין מסורבות גט לעגונות. כפי שצוין קודם, אישה עגונה היא אישה שנשואה לגבר נעדר או שאינו יכול לקבל החלטות. במצב זה, אין סרבן פעיל, אלא מניעה טכנית או הלכתית.
לעומת זאת, מסורבות גט הן נשים שבעליהן מסרבים באופן פעיל לתת להן גט. מצב זה הוא קשה במיוחד, כי מדובר בבחירה מודעת של הבעל לפגוע באישה ולמנוע ממנה את החופש.
עכשיו, לאחר שהבנו את ההשלכות הקשות של סרבנות גט, נבחן את הדרכים המשפטיות להתמודדות עם הבעיה.
התמודדות משפטית עם סרבנות גט
התמודדות משפטית עם סרבנות גט דורשת הבנה מעמיקה של הדין העברי והדין האזרחי. ישנן מספר דרכים משפטיות להתמודד עם סרבנות גט, ולכל אחת יש יתרונות וחסרונות.
פנייה לבית הדין הרבני
פנייה לבית דין רבני היא הדרך הראשונה והעיקרית להתמודדות עם סרבנות גט. בית דין רבני הוא הגורם המשפטי המוסמך לפסוק בנושאי גירושין, ויש לו סמכות להטיל סנקציות על מי שמסרב למתן גט.
חשוב לפנות ל-בית דין רבני עם עורך דין מומחה בדיני משפחה, שמכיר היטב את ההליכים ואת הדין העברי. עורך הדין יכול לסייע בהגשת התביעה, בהצגת הראיות ובניהול ההליך המשפטי.
תביעה אזרחית כספית
בנוסף להליך בבית דין רבני, ניתן להגיש תביעה אזרחית כספית נגד הבעל במסגרת עוולת נזיקין. בית המשפט לענייני משפחה יכול לפסוק פיצויים כספיים בגין סרבנות גט, אם הוכח כי הבעל מסרב למתן גט ללא סיבה מוצדקת.
התביעה האזרחית היא דרך נוספת להפעיל לחץ על הסרבן, והיא יכולה להיות יעילה במיוחד במצבים שבהם הסנקציות של בית דין רבני לא מספיקות. גובה הפיצוי נקבע על פי הנסיבות של כל מקרה, ולוקח בחשבון את מידת הנזק שנגרם למסורבת הגט.
חשיבות הליווי המשפטי
חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי מקצועי להתמודדות עם סרבנות הגט. הנושא הוא מורכב ומצריך הבנה מעמיקה של הדין העברי והדין האזרחי, כמו גם ניסיון בהתמודדות עם מקרים דומים.
עורך דין מומחה בדיני משפחה יכול לסייע בכל שלב של ההליך:
ייעוץ ראשוני: הבנת הזכויות והאפשרויות המשפטיות
הגשת תביעות: הגשת תביעות לבית דין רבני ולבית המשפט
ניהול הליכים: ניהול ההליכים המשפטיים מול בתי הדין והמשפט
ייצוג בבית הדין: ייצוג מקצועי בדיונים בפני בתי הדין הרבניים
מימוש זכויות: מימוש הזכויות והפיצויים שנפסקו
כעת, לאחר שסקרנו את ההיבטים המשפטיים המעשיים, נבחן את ההיבטים ההלכתיים של סרבנות גט.
היבטים הלכתיים של סרבנות גט
ההיבטים ההלכתיים של סרבנות גט הם מורכבים ומעניינים. ההלכה היהודית רואה בסרבנות גט בעיה חמורה, ויש כלים הלכתיים להתמודדות עם הבעיה.
עמדת ההלכה כלפי סרבן גט
ההלכה רואה בסרבן גט מי שפועל בניגוד לציווי הדתי. על פי ההלכה, כאשר יש עילה לגירושין, הבעל מחויב לתת גט, וסירוב לעשות כן הוא עבירה דתית. המשפט "כופין אותו עד אשר אומר רוצה אני" משקף את הגישה ההלכתית, שלפיה ניתן להפעיל לחץ על מי שמסרב לתת גט, עד שהוא מסכים לעשות זאת מרצון.
כלים הלכתיים לכפייה
ההלכה מכירה בכמה כלים להפעלת לחץ על סרבן גט:
חרם: החרמת הסרבן מהקהילה – ניתוקו מהמעגל החברתי והדתי, מניעת השתתפות בטקסים דתיים ומאירועים קהילתיים
נידוי: נידוי מהקהילה הדתית – סנקציה חמורה יותר מחרם, שכוללת הרחקה מוחלטת מהחיים הקהילתיים
לחץ קהילתי וציבורי: הפעלת לחץ קהילתי וציבורי – שימוש בשכנוע חברתי ובדעת קהל כדי להניע את הסרבן
כלים משפטיים של המדינה: שימוש בכלים המשפטיים של המדינה – סנקציות משפטיות רשמיות
במציאות המודרנית, בתי הדין הרבניים משתמשים בעיקר בכלים המשפטיים של המדינה, כמו הגבלות כלכליות ומאסר. הכלים הקהילתיים משמשים פחות, אבל הם עדיין קיימים ויכולים להיות יעילים בכמה מקרים.
החוק הישראלי וסרבנות גט
החוק הישראלי מכיר בבעיית סרבנות גט, ויש הוראות חוק שמתייחסות לנושא. החוק מאפשר לבית המשפט להטיל סנקציות על מי שמסרב לקיים פסק דין של בית דין רבני.
חוק שיפוט בתי דין רבניים
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, קובע כי ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל נמצאים בסמכות בלעדית של בתי הדין הרבניים. החוק גם קובע כי פסק דין של בית דין רבני הוא בר-ביצוע בפני בתי המשפט האזרחיים.
זה אומר שבית המשפט האזרחי יכול לאכוף פסק דין של בית דין רבני, ולהטיל הגבלות על מי שמסרב לקיים את הפסק. הסנקציות יכולות לכלול קנסות, מאסר והגבלות אחרות.
שיפורים משפטיים עתידיים
בשנים האחרונות יש ניסיונות לשפר את הכלים המשפטיים להתמודדות עם סרבנות גט. יש הצעות חוק שמנסות להחמיר את ההגבלות, ולהקל על התהליך המשפטי.
חשוב להבין כי המצב המשפטי משתנה, ויש עדכונים תקופתיים בחוקים ובתקנות. לכן, חשוב לפנות לעורך דין מעודכן, שמכיר את החוקים העדכניים ביותר.
לאחר שסקרנו את כל ההיבטים המשפטיים וההלכתיים של סרבנות גט, נענה על השאלות הנפוצות ביותר בנושא.
שאלות נפוצות על סרבנות גט
מה ההבדל בין סרבן גט למי שפשוט לא רוצה להתגרש?
כמה זמן יכול להימשך הליך גירושין עם סרבן גט?
מה קורה אם האישה היא זו שמסרבת לקבל גט?
האם ניתן לקבל פיצוי כספי בגין סרבנות גט?
מה תפקידו של עורך הדין בהתמודדות עם סרבנות?
האם סנקציות בית הדין הרבני תמיד עובדות?
מה ההבדל בין עגינות לסרבנות גט?
האם בית המשפט האזרחי יכול לפסוק גירושין?
סיכום והמלצות
סרבנות גט היא בעיה מורכבת וקשה, עם השלכות משמעותיות על חיי הנשים המתמודדות עמה. התמודדות יעילה עם הבעיה דורשת הבנה מעמיקה של הדין העברי והדין האזרחי, כמו גם נחישות וסבלנות.
הדרך הכי טובה להתמודד עם המצב הזה היא לא לנסות לעשות את זה לבד. עורך דין שמבין בדיני משפחה ויודע איך בתי הדין הרבניים עובדים יכול לעשות הבדל משמעותי. הוא יעזור לך להבין מה הזכויות שלך, איך להגיש תביעות, איך לנהל את ההליכים, וכמובן – איך לממש את מה שפוסק לך.
החדשות הטובות? יש כלים משפטיים שיכולים לעזור. בית דין רבני יכול להטיל סנקציות שונות, ובית המשפט לענייני משפחה יכול לפסוק פיצויים כספיים משמעותיים. עם עורך דין טוב לצדך, יש סיכוי טוב להתמודד עם הבעיה ולסיים אותה.
אם אתם מתמודדים עם סרבנות גט, או שאתם שוקלים פנייה לבית דין רבני, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מקצועי. עורך דין מומחה בדיני משפחה יכול לסייע לכם להבין את הזכויות, האפשרויות וההליכים המשפטיים הרלוונטיים, ולהוביל אתכם בדרך המיטבית לפתרון הבעיה.
עו"ד אמיר כהן ומשרדו מתמחים בדיני משפחה, כולל התמודדות עם סרבנות גט ועגינות. המשרד מציע ליווי משפטי מקצועי ורגיש, עם ניסיון רב בהתמודדות עם מקרים מורכבים. צרו קשר לייעוץ ראשוני והתחילו את הדרך לפתרון.**
