בזמן הליך גירושין, חלוקת הסדרי שהות ואחריות הורים על הקטינים (משמורת ילדים) הופכת לעיתים לנושא רגיש ומורכב שמעמיד את שני ההורים בפני החלטות חשובות. מאמר זה מציע הסבר מעמיק על משמורת ילדים, הליכי תביעת משמורת, יתרונות ואתגרים של אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת), ותשובות לשאלות נפוצות שיעזרו להורים, המנהלים הליך גירושין, לקבל החלטות מושכלות.
משמורת ילדים הינו מושג המכיל בתוכו שני מושגים משפטיים עיקריים – אחריות הורית והסדרי שהות. שני מושגים משפטיים אלו נוגעים בהחלטות משפטיות שמטרתן להכריע בנוגע לגידול הילדים לאחר גירושין. ההחלטות כוללות מי מבין שני ההורים יישא באחריות העיקרית לגידול הילדים (אחריות הורית בלעדית או משותפת) ומה יהיו תנאי הסדרי הראייה (הסדרי שהות). אחריות הורית בלעדית או במילים אחרות משמורת מלאה תינתן כאשר אחד ההורים נבחר כאחראי עיקרי, בעוד שאחריות הורית משותפת או במילים אחרות משמורת משותפת מחייבת שיתוף פעולה בין שני ההורים.
בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי טובת הילד היא העיקרון העליון בכל החלטה בנושא אחריות הורית והסדרי שהות (משמורת). ובפרט יש לבחון שורה ארוכה של פרמטרים כגון קרבת הילד להוריו, יציבות סביבתית, ולעיתים אף מסוגלות הורית נשקלת הכל במטרה להבטיח לילד יציבות ובטחון גם לאחר הליך הגירושין של הוריו.
במקרים בהם שני ההורים אינם מצליחים להגיע להסכמה עצמאית בנושאי המשמורת קרי הסדרי שהות והאחריות ההורית, נפתח הליך משפטי. במסגרת זו, בית המשפט בוחן את הראיות שמציגים שני ההורים ומתחשב בתסקיר עו"ס שניתן על ידי גורמי הרווחה בעיר מגוריו של הקטין. ההליך עשוי לכלול גם בחינה של עמדות הילד עצמו, במיוחד אם מדובר בקטין המסוגל להביע רצונו באופן עצמאי (לרוב זה יהיה קטין מעל לגיל 6).
משמורת משותפת – אחריות הורית משותפת
אחריות הורית משותפת (משמורת משותפת) נחשבת כבחירה מועדפת במקרים רבים, ואף מוכרת בפסיקה כברירת מחדל. כאשר "דרך המלך" היא ששני ההורים הטבעיים של הקטין ימשיכו להיות מעורבים בחייו גם לאחר סיום חייהם המשותפים; וזאת על ידי נוכחות פעילה של שני ההורים בחיי הילד. ההסדר כולל חלוקה של זמני השהות והאחריות ההורית באופן שווה או מותאם לצרכים האישיים של כל משפחה.
מחקרים מצביעים על כך שאחריות הורית משותפת והסדרי שהות שוויוניים (משמורת משותפת) יכולה להפחית תחושת חרדה ותסכול אצל ילדים לאחר גירושין, ולחזק את תחושת הביטחון שלהם.
אחריות הוריות וחלוקת הסדרי שהות בין הורים לילדיהם (משמורת ילדים) היא סוגיה מורכבת שדורשת התחשבות בטובת הילד ובצרכים של שני ההורים. בין אם מדובר באחריות הורית משותפת או בלעדית של אחד ההורים (משמורת מלאה או משותפת), הצלחת ההסדרים תלויה במידת שיתוף הפעולה והתקשורת בין ההורים. מכאן מומלץ להסתייע בעורך דין מומחה לדיני משפחה כדי להבטיח תהליך מקצועי המותאם לצרכים האישיים שלכם.
כדי להבטיח מעבר חלק בין הילד להוריו, יש לקבוע לוחות זמנים ברורים ומוסכמים, התואם וכולל את לוח החופשות של משרד החינוך, תוך התחשבות בצרכים האישיים של הילד ושל שני ההורים.
ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לאכוף את ההסדרים ואף לבקש שינוי שלהם ככל ומדובר בהפרות ממושכות.
תמיכה רגשית, לצד שמירה על שגרה עקבית בחייהם ותקשורת פתוחה לצד העדר מעורבות הקטינים בהליך הגירושין, יכולים לעזור לילדים להתמודד עם המעברים בשמירה על ביטחונם וחוסנם הרגשי.
כן, במידה וישנו שינוי נסיבות מהותי, כגון מעבר מגורים או שינוי מהותי בהסדרי השהות של אחד ההורים עם הילד, ניתן להגיש בקשה לשינוי.
בתחום דיני המשפחה בישראל, הסדרת מערכת היחסים הכלכלית בין בני זוג היא בעלת חשיבות רבה, ואינה מוגבלת לבני זוג שהחליטו להסדיר מעמדם באמצעות נישואין כדמו"י.
אולם ישנם שני כלים משפטיים עיקריים שמטרתם להסדיר נושא זה: הסכם ממון והסכם חיים משותפים. מאמר זה יציג את ההבדלים המרכזיים בין השניים, ויסביר מתי ואיך לבחור בכלי המתאים.
צמד המילים שינוי נסיבות מהותי – מלווה לא מעט צדדים בהליך המשפטי בין בני זוג שערכו הסכם שקיבל תוקף של