כשקרוב משפחה נפטר, נושא הירושה עולה לצד הכאב והאבל, ועולות שאלות רבות. מה קורה עם הנכסים? מי זכאי לרשת? האם נערכה צוואה? דיני המשפחה מספקים את המסגרת לכל התשובות.
המדריך מיועד לכל מי שמתמודד עם נושא ירושה בישראל, בין אם יש צוואה ובין אם לא. הבנת דיני הירושה חשובה כדי להבטיח חלוקה הוגנת של נכסי המנוח ולמנוע מחלוקות משפחתיות.
במדריך זה נסביר בצורה פשוטה וברורה את כל מה שצריך לדעת. נעבור על סוגי הירושה, נבין מי זכאי לרשת לפי הדין, נלמד איך מתנהלים התהליכים בפועל, נסקור את המחלוקות האפשריות, ונספק טיפים מעשיים להתנהלות נכונה.
מהו עזבון, מהי ירושה ומהי צוואה? – הגדרות בסיסיות
עזבון: כלל הנכסים, הזכויות והחובות שהותיר אחריו אדם שנפטר. העזבון כולל דירות, כספים, רכבים, חפצים אישיים, זכויות חוזיות ועוד.
ירושה: העברת הזכויות והנכסים מהעזבון של המנוח ליורשיו, בין אם ירושה על פי דין ובין אם ירושה על פי צוואה.
צוואה: מסמך משפטי שבו אדם קובע מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, מי יהיו יורשיו וכיצד יחולק העזבון.
לאורך המדריך נעמיק בכל אחד מהמונחים ונבאר את המשמעות וההשלכות שלהם.
מבוא לחוק הירושה
מהי ירושה ומהו עזבון?
ירושה היא העברת נכסיו של אדם שנפטר ליורשיו, בהתאם להוראות הדין או לפי צוואה שערך.
עזבון הוא כלל הרכוש, הזכויות והחובות שהותיר אחריו המנוח ביום פטירתו.
חוק הירושה
דיני הירושה נחקקו בשנת 1965 והם דיני העזבון המרכזיים שמסדירים נושאים אלו בישראל. בדין נקבע סדר הזכאים, זכויותיהם, וההליכים הנדרשים.
לפי הדין, קיימות שתי דרכים עיקריות לרשת: ירושה על פי דין וירושה על פי צוואה. כשאין צוואה (או מסמך אחר הקובע אחרת), העזבון מתחלק לפי הוראות הדין. כשיש צוואה – היא קובעת את החלוקה.
מתי נכנסות הוראות חוק הירושה לתוקף?
הוראות חוק הירושה חלות מיד עם פטירתו של אדם. ברגע שאדם נפטר, כל רכושו הופך לעיזבון, וזכות הירושה קמה ליורשים.
אולם, כדי לממש את הירושה בפועל, נדרש צו שיפוטי – צו ירושה או צו קיום צוואה, בהתאם לנסיבות.
הרשם לענייני ירושה – הגורם המוסמך
הרשם לענייני ירושה הוא הגורם הממשלתי האחראי על הטיפול בענייני עזבונות בישראל. הרשם לענייני ירושה פועל במסגרת משרד המשפטים.
כשמגישים בקשה לצו ירושה או בקשה לצו קיום צוואה, היא מוגשת לרשם לענייני ירושה. הרשם בודק את הבקשה, מפרסם הודעה באתר, ואם לא היו התנגדויות – מנפיק את הצו.
תפקיד בית משפט לענייני משפחה
בית משפט לענייני משפחה מתערב כאשר מוגשת התנגדות לרשם לענייני ירושה. במצב זה, התיק (כולל הצוואה וההתנגדות) עובר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה. בנוסף, דן בית המשפט בתביעות נוספות הנוגעות לביטול המסמך, תביעות נגד גורם ממונה (כמו מנהל עיזבון), ומחלוקות בין היורשים.
סוגי הירושה בישראל
ירושה על פי דין – כשאין מסמך (צוואה)
ירושה על פי דין היא הדרך שבה מתחלק העזבון כשהמנוח לא הותיר צוואה או מסמך מחייב אחר. במקרה כזה, החוק קובע מי הזכאים ומה חלקו של כל אחד.
ירושה על פי דין מתבססת על קרבה משפחתית למנוח. ככל שהקרבה גדולה יותר, כך זכות הירושה חזקה יותר. החוק קובע סדר ברור שמתחיל מבן הזוג והילדים.
מי יורש בירושה על פי דין?
כשאין צוואה, הזכאים לפי הדין הם:
בן זוג של המנוח – תמיד יורש. חלקו של בן זוג תלוי בשאלה האם יש זכאים אחרים.
ילדי המוריש – זוכים במה שנותר לאחר חלק בן הזוג. אם לא היה בן זוג, הילדים יורשים את כל העזבון.
הורי המוריש – יורשים כשלא היו ילדים. אם המנוח היה רווק ללא ילדים, הוריו זוכים ברכושו.
ירושה על פי צוואה – מימוש רצון המצווה
ירושה על פי צוואה מתרחשת כשהמנוח הותיר מסמך צוואה תקף. במקרה זה, העזבון מתחלק לפי רצונו של המצווה כפי שהוא מופיע במסמך.
ירושה על פי צוואה מאפשרת למצווה לקבוע בדיוק מי יירש ומה. הוא יכול להוריש לכל מי שירצה, ולא רק לבני משפחה.
הבדלים בין ירושה על פי דין לירושה על פי צוואה
בירושה על פי דין: דיני העזבון קובעים את היורשים ואת החלקים. לא ניתן לשנות את הסדר – הכל נקבע מראש בדין.
בירושה על פי צוואה: המצווה קובע הכל. הוא יכול לחלק את רכושו לפי רצונו (או על ידי הסכם יורשים מאוחר יותר), להדיר זכאים, ולהוסיף תנאים שונים.
סוגי מסמכים וצוואות המוכרות בדין
מהי צוואה?
צוואה היא מסמך משפטי שבו אדם קובע מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, מי יהיו יורשיו וכיצד יחולק העזבון. הצוואה מאפשרת לכל אדם לקבוע את חלוקת רכושו לפי רצונו, בניגוד לחלוקה האוטומטית על פי דין.
סוגי צוואות וההבדלים ביניהן
החוק מכיר בארבעה סוגי צוואות עיקריים, השונים זה מזה באופן עריכתם ובדרישות החוקיות:
צוואה בכתב יד: מסמך שכולו בכתב ידו של המצווה, כולל התאריך והחתימה. זוהי הצורה הפשוטה ביותר, אך יש להקפיד שכל המסמך יהיה בכתב יד.
צוואה בעדים: מסמך שנחתם בפני שני עדים שחותמים עליה גם הם. זוהי הצורה הנפוצה ביותר, ומאפשרת גמישות רבה.
צוואה בפני רשות: מסמך שנאמר בפני שופט, נוטריון או דיין (או מוגש להם). המסמך מאושר על ידי הרשות, ויש לו תוקף ראייתי חזק.
צוואה בעל פה: דברים שנאמרו בשעת מותו של המצווה (שכיב מרע), בפני שני עדים. זוהי צורה חריגה, המותרת רק במצבים מיוחדים של סכנת חיים.
ההבדל העיקרי בין הסוגים הוא בדרישות הצורניות ובאופן ההוכחה של רצון המצווה.
צוואה הדדית בין בני זוג
צוואה הדדית היא צוואה שעורכים שני בני זוג יחד. בדרך כלל, כל אחד מוריש את רכושו לבן הזוג של המנוח, ולאחר מכן לילדים.
צוואה הדדית יוצרת מחויבות הדדית בין בני הזוג. אם אחד רוצה לשנות את רצונו, עליו להודיע לבן הזוג (ובמקרים מסוימים ההליך מורכב יותר).
הסכמים בין הזכאים
לעיתים, יורשים מעדיפים לחלק את העזבון בדרך שונה מזו שנקבעה. במקרה כזה, ניתן לחתום על הסכם בין היורשים (הסכם חלוקת עיזבון) לפי רצונם.
הסכם בין הזכאים מאפשר גמישות. היורשים יכולים להסכים על חלוקה שמתאימה לכולם, כל עוד אין מניעה חוקית בדין.
ירושה באמצעות קרן נאמנות (הקדש)
יצירת הקדש היא דרך נוספת להעביר רכוש או לנהל אותו לאחר מותו של המוריש. המנוח יכול להורות בצוואתו על הקמת הקדש ולקבוע הוראות חלוקה מורכבות.
היתרון הוא שניתן לקבוע תנאים – לדוגמה, שהנכסים יחולקו לנכדים רק כשיגיעו לגיל מסוים, בהתאם לרצונו של המצווה.
זכויות הזכאים לפי הדין
זכות הירושה – מהי?
זכות הירושה היא הזכות לקבל חלק בעזבון המנוח. הזכות קמה מיד עם פטירת המוריש (מותו).
זוהי זכות קניינית – היורש הופך לבעלים של חלקו בעזבון, גם אם טרם קיבל אותו בפועל ("נפילה" מיידית של הירושה).
זכויות בן זוג בירושה
חלקו של בן זוג בירושה
בן זוג של המנוח זכאי לרשת לפי הדין. חלקו של בן זוג תלוי בשאלה מי עוד יורש איתו:
אם יש ילדים או נכדים, בן הזוג מקבל מחצית מהעזבון. המחצית השנייה מתחלקת בין הילדים ירושה על פי דין.
אם יש רק הורים או אחים של המנוח, בן הזוג מקבל שני שלישים. השליש הנותר הולך להורים או לאחים.
אם לא היו ילדים, הורים או אחים, בן הזוג יורש את כל העזבון.
זכויות נוספות של בן זוג
בן הזוג זכאי גם לזכויות נוספות מעבר לחלקו בירושה. במידת הצורך ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לקבל סיוע משפטי מקצועי לצורך מימוש זכויות אלו:
זכות מגורים בדירה: בן הזוג זכאי לעיתים להמשיך לגור בדירת המגורים המשותפת, כך שלא ניתן לפנותו באופן מיידי.
המכונית והמיטלטלין: בן זוג מקבל את רכב הנוסעים ואת תכולת הבית המשותף על פי דין.
זכויות אלו ניתנות לבן הזוג בנוסף לחלקו בירושה (מיטלטלין) או כחלק מההסדרים, ולא תמיד במקומו.
זכויות ילדים בירושה
ילדי המוריש הם היורשים הטבעיים על פי דין. ילדים אלו זכאים לחלקים שווים, ללא הבדל בין בנים לבנות.
גם ילדים מאומצים נחשבים ילדים לעניין הירושה וזוכים בדיוק כמו ילדים ביולוגיים לפי הדין.
כמו כן, ילדים שנולדו מחוץ לנישואין זכאים לרשת את הוריהם על פי דין באותו אופן.
זכויות הורים בירושה
הורי המוריש זוכים בנכסיו כשאין לו ילדים או צאצאים. במקרה כזה, ההורים מתחלקים בירושה עם בן הזוג.
אם למנוח לא היה בן זוג ולא היו לו ילדים, ההורים יורשים את כל העזבון בחלקים שווים לפי הדין.
זכויות אחים בירושה
אחים של המנוח זוכים רק כשלא היו למנוח ילדים ואין לו הורים בחיים. במקרה כזה, האחים זוכים בחלק מהעיזבון יחד עם בן הזוג.
אם אחד ההורים נפטר, האחים עשויים לרשת את חלקו של ההורה שנפטר על פי דין (מכוח חליפות).
זכויות ידועים בציבור
ידועים בציבור זכאים לרשת בתנאים מסוימים. חוק הירושה קובע כי ידוע בציבור יורש כמו בן זוג נשוי, בהיעדר צוואה שקובעת אחרת.
כדי להיחשב כידוע בציבור לצורך ירושה, יש להוכיח חיים משותפים כבני זוג – מגורים משותפים וניהול משק בית משותף.
צווים והליכים: צו ירושה וצו קיום צוואה
צו ירושה – הכרה רשמית בזכויות
צו ירושה הוא המסמך הרשמי שמכיר בזכויות היורשים כשאין צוואה. הצו מונפק על ידי הרשם לענייני ירושה.
הצו קובע מי הזכאים ומה חלקו של כל אחד. לא ניתן לממש את הירושה (להעביר נכסים בטאבו או בבנק) בלי הצו.
צו קיום צוואה – מימוש רצון המצווה
זהו הצו שמאשר את תוקפה של הצוואה. צו קיום צוואה מאפשר לזכאים לקבל את חלקם לפי רצונו של המצווה כפי שהובע בצוואה.
תהליך זה דורש פנייה לרשם: יש להגיש בקשה לרשם לענייני ירושה, לפרסם הודעה באתר (וברשומות), ולהמתין לאישור.
זכויות הנאה מנכסי העזבון
לעיתים הצוואה או הדין מעניקים "זכויות הנאה" – זכויות ליהנות מנכסי העזבון ללא בעלות מלאה עליהם (לדוגמה, זכות מגורים בדירה לכל החיים).
בן הזוג עשוי להיות זכאי לזכויות הנאה מסוימות בנוסף לחלקו הקנייני, על מנת להבטיח שלא יצטרך לעזוב את ביתו.
העזבון וניהולו
מהו העזבון?
העזבון הוא כל הרכוש שהותיר המנוח לאחר מותו. זה כולל נכסים, כספים, זכויות וחובות.
מה כלול בעזבון?
נדל"ן: דירות, בתים, קרקעות ומבנים שהיו של המוריש.
כספים: חשבונות בנק, פיקדונות וחסכונות של המנוח.
השקעות: מניות, אגרות חוב וקרנות נאמנות של המנוח.
רכב: מכוניות, אופנועים וכלי רכב של המנוח.
מיטלטלין: ריהוט, תכשיטים, אמנות וחפצים אישיים של המנוח.
זכויות: זכויות יוצרים, פטנטים וזכויות חוזיות של המנוח.
נכסים שאינם חלק מעיזבון
לא כל מה ששייך למוריש נכנס לעיזבון לפי חוק הירושה. יש נכסים שעוברים ישירות למוטבים:
ביטוחי חיים: כספי ביטוח חיים עוברים למוטבים שנקבעו בפוליסה על ידי המנוח.
קופות גמל ופנסיה: גם כאן, הכספים עוברים למוטבים שנקבעו על ידי המנוח בתקנון הקופה.
חשבונות משותפים עם סעיף "אריכות ימים": זכות הפעולה בחשבון נשארת אצל השותף (בדרך כלל בן הזוג), אם כי הבעלות על הכסף עצמו עדיין כפופה לדיני הירושה.
מתי צריך גורם ממונה (מנהל עזבון)?
יש צורך במינוי גורם ממונה (מנהל עזבון) כשיש צורך בניהול מקצועי של הנכסים או שיש סכסוך. זה קורה במספר מצבים:
כשהעזבון גדול ומורכב ויש צורך בניהול מקצועי על ידי מנהל.
כשיש מחלוקות בין הזכאים ויש צורך בגורם ניטרלי לנהל את העזבון.
כשהצוואה קובעת מינוי גורם ממונה על ידי המצווה באופן מפורש.
כשיש קטינים או חסויים בין הזכאים ונדרש מנהל לשמירת זכויותיהם.
סוגי מנהלי עזבון
מינוי זמני: מנהל עזבון זמני ממונה לתקופה קצרה, בדרך כלל עד למתן צו ירושה או קיום צוואה. הוא פועל לשמירת הנכסים על פי הוראות.
מינוי קבוע: מנהל עזבון קבוע ממונה לנהל את העזבון עד לחלוקתו הסופית. מנהל קבוע פועל על פי הוראות בית המשפט והרשם.
תפקידי מנהל העזבון
האחראי (מנהל העזבון) מטפל בכמה תחומים:
כינוס נכסי העזבון: איתור ואיסוף רכוש המוריש וכספיו על ידי מנהל העזבון.
ניהול שוטף: תשלום חשבונות, ניהול נכסים והתמודדות עם חובות המנוח על ידי מנהל העזבון.
תשלום חובות: פירעון חובות המנוח מתוך העזבון לפני החלוקה ליורשים.
חלוקת העזבון: חלוקת הנכסים לזכאים בהתאם לצו הירושה או צו קיום צוואה.
בקשה למינוי גורם ממונה
בקשה למינוי גורם ממונה (מנהל עזבון) מוגשת לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לענייני משפחה. את הבקשה יכול להגיש כל אחד מהיורשים, או כל אדם שיש לו עניין בעזבון המנוח.
שכר מנהל העזבון
מנהל העזבון זכאי לשכר עבור עבודתו. השכר נקבע על ידי בית המשפט, בהתאם להיקף העבודה ומורכבותה (בדרך כלל כאחוז משווי העזבון). השכר משולם מתוך העזבון – כלומר, מנוכה מהירושה שמקבלים היורשים, בהתאם להחלטת בית המשפט.
פיקוח על מנהל העזבון
מנהל העזבון נתון לפיקוח האפוטרופוס הכללי ובית המשפט. עליו להגיש פרטות ודו"חות תקופתיים על פעולותיו על פי הוראות. אם מנהל העזבון אינו ממלא תפקידו כראוי, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש להחליפו.
מחלוקות בין צדדים וסכסוכי ירושה
סוגי מחלוקות בירושה
מחלוקות בדין הירושה יכולות לנבוע ממגוון סיבות:
התנגדות למסמך (צוואה)
התנגדות לקיום צוואה היא הליך שבו אדם טוען שהצוואה אינה תקפה. ניתן להתנגד מכמה סיבות:
פגם צורני: הצוואה לא נערכה לפי הדרישות בדין (למשל, חסרה חתימה או תאריך בצוואה בכתב יד).
השפעה בלתי הוגנת: טענה שמישהו השפיע על המצווה לכתוב את רצונו בצורה מסוימת תוך ניצול תלותו.
אי כשרות: המצווה לא היה בעל כשירות שכלית/רפואית להבין את טיב הצוואה ולבטא את רצונו כשעשה אותה.
התנגדות לצו ירושה
ניתן להתנגד גם לבקשת צו ירושה כשיש טענה שהזוכים הרשומים בבקשה אינם הזכאים האמיתיים לפי הדין. לדוגמה, אם אדם טוען שהוא ילד של המנוח ולא נכלל ברשימת הזכאים, או שידועה בציבור לא צוינה.
עילות לביטול המסמך
לפי הדין, ניתן לבטל צוואה במספר מקרים:
כשהצוואה נעשתה מתוך אילוץ, איום או השפעה בלתי הוגנת על המצווה.
כשהמצווה לא היה כשיר – לא הבין את משמעות מעשיו.
כשהצוואה מבוססת על טעות מוכחת או הטעייה של המצווה.
כשהצוואה נעשתה בניגוד לדין או למוסר (נדיר יותר).
השלמת הוראות חסרות בצוואה
לפעמים צוואה אינה מכסה את כל הנכסים או את כל המצבים האפשריים. במקרה כזה, בית המשפט יכול להשלים את החסר בהתאם לאומד דעת המצווה (רצונו המשוער). ההשלמה נעשית בזהירות, לפי כוונת המצווה ככל שניתן להבינה מהצוואה עצמה ומנסיבות עריכתה.
פרשנות המסמך
כשיש מחלוקת על משמעות הוראות בצוואה, בית המשפט יפרש אותה על פי הוראות הדין. במקרים מסוימים ניתן להגיש בקשה למתן הוראות. הפרשנות נעשית לפי לשון המסמך, נסיבות עריכתה, וכוונת המצווה כפי שניתן להסיקה ("מתוך הצוואה").
הסתלקות מירושה
יורש יכול להסתלק מחלקו בירושה. המשמעות היא ויתור פורמלי על זכות הירושה.
ההסתלקות יכולה להיות "לטובת" יורש אחר (בן זוג, ילד או אח של המוריש), או "הסתלקות כללית" (ויתור סתם). חשוב לדעת כי לא ניתן לחזור מהסתלקות שנרשמה אצל הרשם, אלא בנסיבות חריגות.
הדרת יורש מירושה
המצווה יכול להדיר יורש מירושתו לפי רצונו (למשל, לכתוב בצוואה "בני פלוני לא יקבל דבר").
עם זאת, בדין יש מגבלות מסוימות על התוצאות, שכן היורש המודר עדיין עשוי להיות זכאי למזונות מן העיזבון אם הוא זקוק לכך.
פתרון מחלוקות בירושה
גישור בסכסוכי הירושה
גישור הוא דרך יעילה לפתור מחלוקות בדרכי נועם, בה מגשר ניטרלי עוזר לצדדים להגיע להסכמה בהתאם לצרכיהם ולרצון לשמור על הקשר המשפחתי.
יתרונות הגישור: חיסכון בזמן ובכסף, שמירה על יחסי המשפחה, ופתרון יצירתי המותאם אישית לצדדים.
הסכמים בין הזכאים
היורשים יכולים להגיע להסכמים בינם לבין עצמם על חלוקת העזבון. הסכם כזה יכול לסטות מחלוקת הירושה המקורית (לפי הדין או הצוואה) אם כל הצדדים מסכימים.
הסכם בין יורשים צריך להיות בכתב, ולעיתים רצוי שיקבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה.
הליכים משפטיים בירושה
כשלא ניתן להגיע להסכמה, יש צורך בפנייה לבית המשפט. התיקים מתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה.
הליכים משפטיים בירושה יכולים להיות ממושכים, רגשיים ויקרים. לכן כדאי לנסות פתרונות אחרים קודם, אלא אם אין ברירה.
תפקיד בית המשפט לענייני משפחה ורשם הירושה במחלוקות
בית המשפט לענייני משפחה הוא הגוף אליו מגיעים כאשר מוגשת התנגדות לצוואה, ובמקרים נוספים של ביטול צוואה, ניהול עיזבון מורכב.
הרשם לענייני ירושה מטפל בבקשות כל עוד אין התנגדות. ברגע שמוגשת התנגדות, התיק מועבר לבית המשפט על פי הוראות הדין. לרשם סמכות מנהלית בעיקרה.
ייעוץ משפטי בסכסוכי הירושה
מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני ירושה ומשפחה כשיש מחלוקת. עורך דין יכול לייעץ על סיכויי ההצלחה, לנהל משא ומתן, ולייצג בהליכים משפטיים לפי הצורך.
תהליכים בפועל: איך ממשים ירושה?
הגשת בקשה לצו ירושה
כשאין צוואה:
יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה (ניתן לעשות זאת באופן מקוון).
הבקשה כוללת פרטים על המנוח, על היורשים, ועל נכסי העזבון.
יש לצרף מסמכים כמו תעודת פטירה.
הגשת בקשה לקיום צוואה
כשיש צוואה:
יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה.
יש לצרף את הצוואה המקורית לבקשה (או אישור על הפקדתה).
אם הצוואה הופקדה בעבר אצל הרשם, היא תיפתח.
איך מוצאים צוואה שהופקדה?
אם אתם חושדים שהמנוח הפקיד צוואה, ניתן לבדוק זאת באתר הרשם לענייני ירושה.
פנייה למרשם הארצי של צוואות באתר תאפשר לברר אם קיימת צוואה שהופקדה ואיפה היא נמצאת. שירות זה זמין באתר משרד המשפטים (הרשם לענייני ירושה).
פרסום הודעה לציבור
לאחר הגשת הבקשה, הרשם לענייני ירושה מפרסם הודעה לציבור באתר ובעיתונות. ההודעה מזמינה כל מי שמתנגד למתן הצו להגיש התנגדות.
תקופת ההתנגדות היא בדרך כלל 14 יום מיום הפרסום, אך הרשם יכול להאריך אותה.
קבלת הצו
אם לא היו התנגדויות, הרשם לענייני ירושה מנפיק את הצו (צו ירושה או צו קיום). הצו נשלח למבקש באופן דיגיטלי ומאפשר לו לממש את הירושה.
עם הצו ביד, ניתן לפנות לבנקים, לטאבו ולכל גורם רלוונטי כדי לרשום את הזכויות על שם היורשים.
שאלות פרקטיות על התהליך
כמה זמן לוקח לקבל צו ירושה? בדרך כלל, התהליך לוקח כמה חודשים. אם לא היו התנגדויות, ניתן לקבל צו תוך 3-6 חודשים (בהתאם לעומס ברשם). אם יש התנגדויות, התהליך עובר לבית המשפט ויכול להתארך משמעותית.
עלויות התהליך: יש לשלם אגרה להגשת בקשה לצו ירושה או קיום צוואה. האגרה נקבעת בתקנות ומתעדכנת מעת לעת (ניתן לבדוק סכומים מדויקים באתר משרד המשפטים). עלויות נוספות עשויות לכלול שכר טרחת עורך דין ועלויות פרסום.
איך עושים צוואה בחיים?
אם אתם רוצים לערוך צוואה, מומלץ לפנות לעורך דין. עורך דין יוודא שהמסמך תקף משפטית ומשקף את רצונכם המדויק.
ניתן גם לערוך צוואה בכתב יד באופן עצמאי, אלא שיש להקפיד בדיוק על כל הדרישות בדין (כתב יד מלא, תאריך, חתימה) כדי שלא תיפסל.
שאלות נפוצות בדיני הירושה
שאלות ותשובות בנושא דיני ירושה
מי הם היורשים כאשר אין צוואה?
מי יורש אישה שנפטרה?
האם ניתן להדיר ילד מהירושה?
האם חובות המנוח עוברים ליורשים?
כמה זמן ניתן לתבוע ירושה (האם יש התיישנות)?
סיכום – הדין בישראל
דיני המשפחה וחוק הירושה מספקים מסגרת ברורה לחלוקת רכושו של אדם לאחר מותו. בין אם יש צוואה ובין אם אין, הכללים קובעים כיצד יתנהל המעבר הבין-דורי.
ירושה על פי דין מתחלקת לפי קרבה משפחתית (בן הזוג והילדים בראש).
ירושה על פי צוואה מאפשרת לאדם לקבוע את רצונו האישי.
ניהול עזבונות, הוצאת צווים ופתרון מחלוקות הם חלק בלתי נפרד מהעולם המשפטי הזה. הרשם לענייני ירושה ובתי המשפט אמונים על יישום הוראות הדין.
מתי כדאי לפנות לעורך דין?
כשמתכננים לכתוב צוואה ורוצים להבטיח שהיא תהיה תקפה.
כשצריכים להגיש בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה (במיוחד במקרים מורכבים).
כשיש מחלוקת עם יורשים אחרים או כשרוצים להגיש התנגדות.
כשהעזבון מורכב וכולל נכסים רבים, חובות, או נכסים בחו"ל.
לסיכום
הבנה מלאה של הדין וייעוץ משפטי מקצועי יכולים לסייע בתהליך ולמנוע עוגמת נפש.
אם אתם מתמודדים עם נושא זה, אל תהססו לפנות לייעוץ. עו"ד אמיר כהן ומשרדו מתמחים בדיני ירושה ויכולים לסייע בכל שלב – בין אם מדובר בניהול עזבון המנוח ובין אם במחלוקות.
חוק הירושה, התשכ"ה-1965, הוא המקור המשפטי המחייב. בין אם זה צו קיום צוואה או חלוקה על פי דין – הקפדה על הכללים תבטיח את מימוש הזכויות.
מידע נוסף על הליכי ירושה
טבלת סדר הזכאים על פי דין (כשאין צוואה)
דרגה | זכאים | אופן החלוקה |
1 | בן הזוג וילדי המנוח | בן הזוג מקבל מחצית, הילדים מתחלקים במחצית השנייה בחלקים שווים |
2 | הורי המנוח | אם לא היו ילדים, ההורים זוכים במחצית (יחד עם בן הזוג שמקבל את השאר) |
3 | אחי המנוח | הם זוכים רק אם לא היו ילדים ואין הורים (מתחלקים עם בן הזוג שמקבל 2/3) |
הליכי גישור בסכסוכי ירושה
גישור בסכסוכי ירושה הוא תהליך שבו מגשר מסייע לצדדים להגיע להסכמה. היתרונות כוללים שמירה על יחסי המשפחה וחיסכון בעלויות. הגישור מתאים במיוחד כשיש מחלוקות בין היורשים על חלוקת חפצים ספציפיים (בעלי ערך רגשי) או על פרשנות הצוואה.
עלויות הליכי הירושה בישראל
הגשת בקשה לרשם לענייני ירושה כרוכה באגרה. עלויות נוספות כוללות שכר טרחת עורך דין ועלויות פרסום. במקרים מורכבים, כשיש מינוי מנהל עזבון, יש לקחת בחשבון גם את שכרו (שיוצא מתוך העיזבון).
הבדלים בין בית המשפט לבין הרשם לענייני ירושה
הרשם לענייני ירושה: מטפל בבקשות שאין בהן מחלוקת ("מסלול ירוק").
בית המשפט לענייני משפחה: מטפל בתיקים מורכבים ובסכסוכים ("מסלול אדום"). כשמוגשת התנגדות לרשם, התיק עובר אוטומטית לבית המשפט.
טיפים להכנת מסמך (צוואה) תקף
ודאו שהצוואה עומדת בדרישות הצורניות של החוק (למשל, עדים כשרים).
היעזרו בעורך דין כדי לנסח את רצונכם בבהירות ולמנוע משמעויות כפולות.
עדכנו את הצוואה לאחר שינויים בחיים (גירושין, לידה, פטירת יורש).
ירושה בין בני זוג ידועים בציבור
ידועים בציבור זכאים לרשת זה את זה אם הוכיחו חיים משותפים ומשק בית משותף, ושאף אחד מהם לא היה נשוי לאחר בשעת הפטירה. מומלץ לידועים בציבור לערוך צוואה מפורשת כדי למנוע צורך בהוכחות משפטיות מורכבות.
ירושה וחובות של המנוח
העיקרון הוא: "אין ירושה אלא לאחר סילוק חובות". החובות משולמים מתוך העזבון. היורשים אינם חייבים לשלם חובות מכספם האישי אם העזבון לא הספיק. מומלץ לבדוק את מצב החובות לפני שמחליטים אם לקבל את הירושה.
ירושה של נכסים בחו"ל
צו ירושה ישראלי לא תמיד תופס בחו"ל. כשלמנוח היו נכסים במדינות אחרות, ייתכן שיידרש הליך נוסף ("צו ירושה מקומי") באותה מדינה, לפי הדין המקומי.
מיסוי ירושה בישראל
נכון להיום, בישראל אין "מס עזבון" ישיר על עצם קבלת הירושה.
עם זאת, כשמוכרים נכס מקרקעין שהתקבל בירושה, עשוי לחול מס שבח (על עליית הערך). גם מכירת נכסים פיננסיים עשויה להיות חייבת במס רווח הון.
סיכום ומסקנות
דיני הירושה ודיני המשפחה בישראל מספקים ודאות לגבי גורל הרכוש. הבנת הדין היא צעד חשוב לכל משפחה. בין אם מדובר בירושה על פי דין (ברירת המחדל) ובין אם בירושה על פי צוואה (רצון המנוח), ההליך דורש צו רשמי. ייעוץ משפטי נכון יבטיח שהמעבר הבין-דורי יעשה בצורה חלקה ככל האפשר.
