בשנים האחרונות, אנו עדים לתופעה מדאיגה בהליכי גירושין וסכסוכי משמורת – הגשת תלונות שווא או טענות כזב נגד ההורה השני. תופעה זו, המוכרת כחלק מה-"קרב על המשמורת", גורמת לפגיעה משמעותית בקשר בין הורה לילדיו ומעמיסה על מערכת המשפט הליכים מיותרים.
בתי המשפט למשפחה מתמודדים עם אתגר מורכב: מחד, חובתה להגן על שלומם וביטחונם של קטינים; מאידך, עליה להבטיח את זכותם של ילדים לקשר משמעותי עם שני הוריהם. האיזון העדין בין שתי מטרות חשובות אלו הופך למשימה מאתגרת במיוחד כאשר מועלות טענות הנוגעות למוגנות הקטין.
הדין הישראלי מכיר בחשיבות העליונה של עקרון טובת הילד בהליכי משמורת. לצד זאת, הפסיקה בישראל הכירה גם בזכותו של הילד לקשר משמעותי עם שני הוריו כחלק מהותי מטובתו. בית המשפט העליון קבע לא אחת כי פגיעה בקשר בין הורה לילדו, ללא הצדקה ממשית, מהווה פגיעה בזכויות יסוד של שני הצדדים – הן של ההורה והן של הילד.
כך שורה ארוכה של פסקי דין הדגישו את חשיבות השמירה על קשר שוטף ורציף בין הילד לשני הוריו, גם בתקופת סכסוך משפטי, כל עוד אין סכנה ממשית לשלום הילד. הגישה המשפטית המקובלת כיום היא כי משמורת משותפת (אחריות הורית שוויונית) וחלוקת זמני שהות שווה הינה הסדר מיטבי, בתנאי שהדבר אפשרי ומתאים לנסיבות הספציפיות.
במסגרת הליכי משמורת, ישנם מקרים בהם אחד ההורים משתמש בטענת שווא כ"טענת הגנה" נגד ההורה השני המבקש להבטיח את הקשר עם ילדיו. כפי שהתבטא כבוד השופט ארז שני בתיק תלה"מ 51455-03-17: "החרב הופכת להיות מגן והפוך", כאשר הורה אחד מנסה לנתק את הקשר בין הילד להורה האחר באמצעות טענות שווא.
השופט שני הדגיש את חומרת התופעה של "עלילות דם" בענייני פגיעה בקטינים:
"הטוען לפגיעה מינית, כשמטרתו להביא בצורה לא מוצדקת לניתוק קשר בין הורה לקטין, יודע היטב כי טענה כזו תגרום לבית המשפט, עד לבירור משטרתי ו/או נוסף, להפסיק את זמני השהות. בכך ניתן אישור חלקי לנתק בקשר ואם לימים תופרך הטענה, לא בנקל יחודש הקשר…"
חשוב לציין כי טענות כאלה אינן ייחודיות למגדר מסוים – הן גברים והן נשים עלולים להעלות טענות שווא במסגרת הקרב על המשמורת. מערכת המשפט מתמודדת עם האתגר המורכב של בירור אמיתות הטענות תוך שמירה על זכויות כל הצדדים המעורבים.
טענות שווא בהליכי משמורת לא מתפתחות בחלל ריק. מחקרים מראים כי ישנם מספר גורמים המגבירים את הסיכון להופעת תופעה זו:
פסיכולוגים ומומחים בתחום הגירושין מדגישים את הנזק הרב הנגרם לילדים המצויים במרכז סכסוך מסוג זה. ילדים עלולים לפתח תסמונת ניכור הורי, הפרעות רגשיות והתנהגותיות, וקשיים בפיתוח מערכות יחסים בריאות בעתיד.
כאשר מדובר בהאשמות שווא, הנזקים למערכת המשפחתית הם עמוקים ורחבי היקף:
מחקרים פסיכולוגיים מצביעים על כך שקטינים החשופים לסכסוכי משמורת אינטנסיביים מפתחים בשיעורים גבוהים יותר חרדה, דיכאון, קשיי הסתגלות חברתית ובעיות התנהגות.
חשוב להדגיש, עם זאת, שלצד תופעת האשמות השווא, ישנם מקרים אמיתיים בהם טענת המוגנות מוצדקת והצורך להגן על הקטין הוא אכן נחוץ. האתגר של מערכת המשפט הוא להבחין בין המקרים ולספק מענה מותאם.
כדי להתמודד עם סוגיות אלו, נכנס לתוקף ב-25 באוקטובר 2020 נוהל נשיאת בית המשפט העליון לטיפול בהליכים דחופים. מטרת הנוהל היא להבטיח מענה ראשוני, יעיל ומהיר במקרים של חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדיהם.
נוהל זה מבטא הכרה מערכתית בחשיבות הטיפול המהיר בסוגיות הנוגעות לקשר בין הורים לילדיהם ולמוגנות הקטינים. המערכת זיהתה כי עצם המתנה ממושכת להכרעה בנושאים אלו עלולה להוביל לנזקים בלתי הפיכים למרקם היחסים המשפחתי.
הנוהל נועד לאזן בין הצורך במתן מענה מהיר לסוגיות דחופות לבין שמירה על הליך משפטי תקין. זאת, תוך שאיפה למנוע ניצול לרעה של מנגנוני החירום המשפטיים.
לצד היתרונות של נוהל הנשיאה, התפתחה תופעה של שימוש לרעה בנוהל למטרות טקטיות והשגת יתרונות אישיים במהלך ההליך המשפטי. במקרים אלו, בתי המשפט לענייני משפחה מחייבים בהוצאות משמעותיות את הצד שעושה שימוש לרעה בנוהל.
הנוהל נועד לטפל במקרים דחופים באמת, ולא לאפשר "קפיצה לראש התור" במערכת המשפט העמוסה ממילא. השימוש הלא ראוי בנוהל זה מוביל לא רק לבזבוז משאבים שיפוטיים יקרים, אלא גם לפגיעה בצדדים ובקטינים המעורבים.
תלה"מ 40798-05-21 – כבוד השופטת רבקה מקייס בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבעה:
"בדומה לרציונל הקיים בסעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה, שקובע פיצוי בגין שימוש לרעה בבקשה לצו הגנה, על בית המשפט להביע את מורת רוחו כאשר נעשה שימוש לרעה בנוהל הנשיאה."
בית המשפט חייב את המבקשת בהוצאות בסך 10,000 ₪ בגין שימוש לרעה בנוהל.
עמ"ש 66615-06-21 – כבוד השופט נפתלי שילה הדגיש את החשיבות של שימוש מושכל בנוהל:
"הנוהל נוצר לצורך טיפול בבעיות דחופות ביותר שלא מאפשרת המתנה מעבר לימים בודדים… יש להקפיד לא לעשות שימוש לרעה בנוהל למקרים שלא נועדו להפעלתו. יש לעמוד על המשמר ולמנוע מצב שבו ייעשה שימוש בנוהל על מנת לקפוץ לראש התור ולעקוף מתדיינים אחרים הממתינים ליומם בבית המשפט."
במקרה זה, המערערת חויבה בתשלום 25,000 ₪ הוצאות משפט לאחר שנקבע כי לא היה צידוק להפעלת הנוהל.
פסיקות אלו מבטאות מגמה ברורה של בתי המשפט להטיל סנקציות כלכליות משמעותיות על צדדים העושים שימוש טקטי בנוהל. זאת, כחלק ממדיניות שיפוטית הרואה בחומרה ניצול לרעה של הליכים משפטיים, במיוחד כאשר מדובר בהליכים הנוגעים לקטינים.
במקרים של טענות מוגנות, בתי המשפט נעזרים במגוון אמצעים מקצועיים לבירור אמיתות הטענות:
כלים אלו מסייעים לבית המשפט לקבל תמונה מקצועית ואובייקטיבית יותר של המצב, תוך הקפדה על טובת הקטין.
במקרים של טענות מוגנות וסכסוכי משמורת, חשיבותו של עורך דין מומחה לענייני משפחה היא קריטית:
ייצוג משפטי מקצועי ואחראי יכול להוביל לא רק להצלחה בהליך המשפטי עצמו, אלא גם להפחתת עוצמת הסכסוך ולמזעור ההשפעות השליליות על הילדים המעורבים.
סכסוכי משמורת וטענות מוגנות מהווים מהאתגרים המורכבים ביותר במערכת המשפט לענייני משפחה. נוהל נשיאת בית המשפט העליון מספק מסגרת חשובה לטיפול מהיר בסוגיות אלו, אך יש להקפיד על שימוש ראוי בו.
לסיכום, מומלץ:
האם אתם מתמודדים עם סכסוך משמורת מורכב? חוששים מטענות שווא או זקוקים להבטיח את הקשר עם ילדיכם? משרד עו"ד אמיר כהן מתמחה בייצוג לקוחות בהליכי משמורת מורכבים ורגישים.
אנו מבינים את העומק הרגשי והמשפטי של הליכים אלו ומחויבים לספק לכם ייעוץ וייצוג מקצועי, רגיש ויעיל. צוות המשרד, בראשות עו"ד אמיר כהן, יעמוד לצדכם בכל שלב ויבנה עבורכם אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית להגנה על זכויותיכם וזכויות ילדיכם.
במשרדנו, אנו משלבים מומחיות משפטית מקיפה בתחום דיני המשפחה עם גישה אנושית ומכבדת. אנו מאמינים כי פתרון סכסוכי משמורת באופן מכבד ואחראי משרת את טובת כל הצדדים המעורבים, ובעיקר את טובת הילדים.
אל תתמודדו לבד עם מערכת המשפט המורכבת. צרו קשר עוד היום לקביעת פגישת ייעוץ ראשונית ותנו לנו להוביל אתכם לפתרון מיטבי עבורכם ועבור ילדיכם.
כדי לספק את החוויות הטובות ביותר, אנו משתמשים בטכנולוגיות כמו עוגיות כדי לאחסן ו/או לגשת למידע על המכשיר. הסכמה לטכנולוגיות אלו תאפשר לנו לעבד נתונים כגון התנהגות גלישה או מזהים ייחודיים באתר זה. אי הסכמה או ביטול הסכמה, עלולים להשפיע לרעה על תכונות ופונקציות מסוימות.