בשנים האחרונות, אנו עדים לתופעה מדאיגה בהליכי גירושין וסכסוכי משמורת – הגשת תלונות שווא או טענות כזב נגד ההורה השני. תופעה זו, המוכרת כחלק מה-“קרב על המשמורת”, גורמת לפגיעה משמעותית בקשר בין הורה לילדיו ומעמיסה על מערכת המשפט הליכים מיותרים.
את נושא המשמורת נחשב לאחד הנושאים המרכזיים והחשובים במערכת המשפט ובתפיסת ההורות בעידן המודרני, במיוחד לאור האחריות ההורית, זמני השהות וההיבטים המשפטיים הנלווים לכך.
בתי המשפט למשפחה מתמודדים עם אתגר מורכב: מחד, חובתה להגן על שלומם וביטחונם של קטינים; מאידך, עליה להבטיח את זכותם של ילדים לקשר משמעותי עם שני הוריהם. האיזון העדין בין שתי מטרות חשובות אלו הופך למשימה מאתגרת במיוחד כאשר מועלות טענות הנוגעות למוגנות הקטין.
הדין הישראלי מכיר בחשיבות העליונה של עקרון טובת הילד בהליכי משמורת, אשר פסיקות בית המשפט קובעות את עקרונות המשמורת וההסדרים המשפטיים הנוגעים לכך. לצד זאת, הפסיקה בישראל הכירה גם בזכותו של הילד לקשר משמעותי עם שני הוריו כחלק מהותי מטובתו. בית המשפט העליון קבע לא אחת כי פגיעה בקשר בין הורה לילדו, ללא הצדקה ממשית, מהווה פגיעה בזכויות יסוד של שני הצדדים – הן של ההורה והן של הילד. משמורת ילדים נחשבת לבעלת חשיבות משפטית ופסיכולוגית רבה, שכן היא משפיעה על התפתחות הילד ורווחתו.
כך שורה ארוכה של פסקי דין הדגישו את חשיבות השמירה על קשר שוטף ורציף בין הילד לשני ההורים, גם בתקופת סכסוך משפטי, כל עוד אין סכנה ממשית לשלום הילד. גם אם קיימת מחלוקת בין ההורים, יש להקפיד על שמירת טובת הילד והמשך הקשר עם הילדים. בין אם מדובר במשמורת משותפת ובין אם במשמורת יחידנית, יש להבטיח את השהות של הילדים עם שני ההורים. הגישה המשפטית המקובלת כיום היא כי משמורת משותפת (אחריות הורית שוויונית) וחלוקת זמני שהות שווה הינה הסדר מיטבי, בתנאי שהדבר אפשרי ומתאים לנסיבות הספציפיות. על משמורת ילדים מתקיים דיון משפטי מעמיק, כאשר חלוקת זמני השהות של הילדים בין ההורים נבחנת בהתאם לטובת הילד. ההורה המשמורן ממלא תפקיד מרכזי בקבלת החלטות יומיומיות, אך לשני ההורים שמורה הזכות והאחריות המשותפת. הורה משמורן מוגדר כמי שמחזיק במשמורת העיקרית, והגדרה זו מסייעת להפחתת מאבקים בין ההורים. האב מהווה צד משמעותי בהחלטות על משמורת, במיוחד כאשר נדרש לקבל את אישורו לשינוי מקום מגורים או הסדרי שהות. זמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים מהווים מרכיב מרכזי בתכנון ההורי, והקפדה על חלוקת זמני שהות מאוזנת תורמת לרווחת הילד ולחיזוק הקשר עם שני ההורים. בתי המשפט נדרשים לעיתים לקבל את הבקשות של ההורים בנוגע להסדרי משמורת, כאשר ההחלטות מתקבלות בהתאם לטובת הילד.
מאבקי משמורת הם מהסוגיות הרגישות והמורכבות ביותר שמגיעות לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. בלב כל הליך כזה ניצבת השאלה: מהי טובת הילד? המשפט לענייני משפחה שם דגש על בחינה מעמיקה של טובת הילדים, תוך התחשבות בצרכים הרגשיים, החברתיים וההתפתחותיים של כל אחד מהם.
אחת הסוגיות המרכזיות שנבחנות היא האם משמורת משותפת – כלומר, אחריות הורית משותפת של שני ההורים – היא הפתרון הטוב ביותר עבור הילדים. בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, מתוך הבנה כי אין כל פתרון אחיד שמתאים לכל משפחה. לעיתים, משמורת משותפת תשרת את טובת הילד ותאפשר שמירה על קשר הדוק עם שני ההורים, אך במקרים אחרים, ייתכן כי טובת הילדים מחייבת הסדר שונה.
העיקרון המנחה את בית המשפט הוא אחריות הורית משותפת – תפיסה הרואה בשני ההורים דמויות משמעותיות ובלתי נפרדות מהחיים של הילדים, גם לאחר פירוד. זאת, מתוך הכרה בכך שמעורבות של שני ההורים תורמת להתפתחות בריאה ומאוזנת של הילד. עם זאת, בית המשפט בוחן האם קיימת מסוגלות הורית מספקת אצל כל אחד מההורים, האם יש שיתוף פעולה בסיסי בין ההורים, ומהי עמדת הילדים עצמם, ככל שגילם מאפשר זאת.
האם משמורת משותפת היא תמיד הפתרון הטוב ביותר? לא בהכרח. לעיתים, נסיבות החיים, המרחק הגיאוגרפי, או דינמיקה משפחתית מורכבת, מחייבים פתרון אחר. לכן, המשפט לענייני משפחה בוחן כל מקרה לגופו, במטרה להבטיח את טובת הילד ולשמור על יציבותו הרגשית והחברתית.
בסופו של דבר, כל החלטה בעניין משמורת נועדה להבטיח את טובת הילדים, תוך שמירה על אחריות הורית של שני ההורים, ומתן מענה מיטבי לצרכים הייחודיים של כל ילד וילדה.
במסגרת הליכי משמורת, ישנם מקרים בהם אחד ההורים משתמש בטענת שווא כ”טענת הגנה“ נגד ההורה השני המבקש להבטיח את הקשר עם ילדיו. כפי שהתבטא כבוד השופט ארז שני בתיק תלה“מ 51455-03-17: “החרב הופכת להיות מגן והפוך”, כאשר הורה אחד מנסה לנתק את הקשר בין הילד להורה האחר באמצעות טענות שווא.
השופט שני הדגיש את חומרת התופעה של “עלילות דם” בענייני פגיעה בקטינים במסגרת פסק הדין תמ"ש (משפחה תל אביב-יפו) 65418-11-19 ג. ג נ' ר. ג (נבו 24.5.2021):"מובן מאליו כי פגיעה בקטין, קל וחומר מינית, היא עניין מתועב היוצר צידוק לניתוק הקשר, אך גם "עלילת דם" בעניין כזה הינה תופעה קשה. הטוען לפגיעה מינית, כשמטרתו להביא בצורה לא מוצדקת לניתוק קשר בין הורה לקטין, יודע היטב כי טענה כזו תגרום לבית המשפט, עד לבירור משטרתי ו/או נוסף, להפסיק את זמני השהות. בכך ניתן אישור חלקי לנתק בקשר ואם לימים תופרך הטענה, לא בנקל יחודש הקשר."
חשוב לציין כי טענות כאלה אינן ייחודיות למגדר מסוים – הן גברים והן נשים עלולים להעלות טענות שווא במסגרת הקרב על המשמורת. מערכת המשפט מתמודדת עם האתגר המורכב של בירור אמיתות הטענות תוך שמירה על זכויות כל הצדדים המעורבים.
בנוסף, יש להדגיש את חשיבות תפקידם של עורכי הדין בייצוג ההורים במקרים של טענות שווא בהליכי משמורת, על מנת להבטיח הגנה על זכויות ההורים והילדים.
טענות שווא בהליכי משמורת לא מתפתחות בחלל ריק. מחקרים מראים כי ישנם מספר גורמים המגבירים את הסיכון להופעת תופעה זו:
עוצמת הסכסוך – ככל שעוצמת הסכסוך בין ההורים גבוהה יותר, כך גוברת הנטייה להשתמש באמצעים קיצוניים להשגת יתרון
היעדר תקשורת אפקטיבית – כאשר ערוצי התקשורת בין ההורים לקויים, גוברת הנטייה לפנות לערוצים משפטיים
חשש מאובדן קשר – הורה החושש כי ייאבד את הקשר עם ילדיו עלול לנקוט באמצעים קיצוניים
ייעוץ משפטי לקוי – לעתים, ייעוץ משפטי אגרסיבי מדי עלול לעודד העלאת טענות לא מבוססות
פסיכולוגים ומומחים בתחום הגירושין מדגישים את הנזק הרב הנגרם לילדים המצויים במרכז סכסוך מסוג זה. ילדים עלולים לפתח תסמונת ניכור הורי, הפרעות רגשיות והתנהגותיות, וקשיים בפיתוח מערכות יחסים בריאות בעתיד.
כאשר מדובר בהאשמות שווא, הנזקים למערכת המשפחתית הם עמוקים ורחבי היקף:
פגיעה חמורה בהורה המואשם – חשש ממאסר, פגיעה בשמו ובתדמיתו, נזקים כלכליים ותעסוקתיים, ופגיעה נפשית משמעותית
יצירת ניתוק בקשר בין הילד להורה – ניתוק שעלול להימשך חודשים ואף שנים, גם לאחר שהטענות הופרכו
החרפת הסכסוך והעלאת עוצמתו – האשמות שווא מובילות להסלמה בעוצמת הסכסוך ולהתארכות ההליכים המשפטיים
פגיעה בזכות הקטין לקשר עם שני הוריו – זכות בסיסית המוכרת הן בדין הישראלי והן באמנות בינלאומיות
נזק נפשי ארוך-טווח לקטין – חשיפה לסכסוך הורי עתיר עוצמה ולהליכים משפטיים ממושכים
מחקרים פסיכולוגיים מצביעים על כך שקטינים החשופים לסכסוכי משמורת אינטנסיביים מפתחים בשיעורים גבוהים יותר חרדה, דיכאון, קשיי הסתגלות חברתית ובעיות התנהגות.
חשוב להדגיש, עם זאת, שלצד תופעת האשמות השווא, ישנם מקרים אמיתיים בהם טענת המוגנות מוצדקת והצורך להגן על הקטין הוא אכן נחוץ. האתגר של מערכת המשפט הוא להבחין בין המקרים ולספק מענה מותאם.
כדי להתמודד עם סוגיות אלו, נכנס לתוקף ב-25 באוקטובר 2020 נוהל נשיאת בית המשפט העליון לטיפול בהליכים דחופים. מטרת הנוהל היא להבטיח מענה ראשוני, יעיל ומהיר במקרים של חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדיהם.
נוהל זה מבטא הכרה מערכתית בחשיבות הטיפול המהיר בסוגיות הנוגעות לקשר בין הורים לילדיהם ולמוגנות הקטינים. המערכת זיהתה כי עצם המתנה ממושכת להכרעה בנושאים אלו עלולה להוביל לנזקים בלתי הפיכים למרקם היחסים המשפחתי.
קביעת דיון מהיר בבקשות סעד דחוף – דיון בבקשת סעד דחוף להבטחת קשר תוך 14 יום ממועד הגשת הבקשה במסגרת הליך יישוב סכסוך
טיפול מהיר בבקשות סעד זמני – קביעת דיון בבקשות למניעת פגיעה במוגנות ילד או להבטחת קשר תוך 14 יום מהגשת הבקשה במסגרת תובענה עיקרית
אפשרות לקיצור תקופת עיכוב הליכים – במקרים חריגים בהם המתנה לפגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) עלולה לגרום נזק של ממש
סדרי עבודה אחידים וברורים – הנוהל מגדיר הנחיות ברורות לבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ
הנוהל נועד לאזן בין הצורך במתן מענה מהיר לסוגיות דחופות לבין שמירה על הליך משפטי תקין. זאת, תוך שאיפה למנוע ניצול לרעה של מנגנוני החירום המשפטיים.
לצד היתרונות של נוהל הנשיאה, התפתחה תופעה של שימוש לרעה בנוהל למטרות טקטיות והשגת יתרונות אישיים במהלך ההליך המשפטי. במקרים אלו, בתי המשפט לענייני משפחה מחייבים בהוצאות משמעותיות את הצד שעושה שימוש לרעה בנוהל.
הנוהל נועד לטפל במקרים דחופים באמת, ולא לאפשר "קפיצה לראש התור" במערכת המשפט העמוסה ממילא. השימוש הלא ראוי בנוהל זה מוביל לא רק לבזבוז משאבים שיפוטיים יקרים, אלא גם לפגיעה בצדדים ובקטינים המעורבים.
תלה"מ 40798-05-21 – כבוד השופטת רבקה מקייס בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבעה:
"בדומה לרציונל הקיים בסעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה, שקובע פיצוי בגין שימוש לרעה בבקשה לצו הגנה, על בית המשפט להביע את מורת רוחו כאשר נעשה שימוש לרעה בנוהל הנשיאה."
בית המשפט חייב את המבקשת בהוצאות בסך 10,000 ₪ בגין שימוש לרעה בנוהל.
עמ"ש 66615-06-21 – כבוד השופט נפתלי שילה הדגיש את החשיבות של שימוש מושכל בנוהל:
"הנוהל נוצר לצורך טיפול בבעיות דחופות ביותר שלא מאפשרת המתנה מעבר לימים בודדים… יש להקפיד לא לעשות שימוש לרעה בנוהל למקרים שלא נועדו להפעלתו. יש לעמוד על המשמר ולמנוע מצב שבו ייעשה שימוש בנוהל על מנת לקפוץ לראש התור ולעקוף מתדיינים אחרים הממתינים ליומם בבית המשפט."
במקרה זה, המערערת חויבה בתשלום 25,000 ₪ הוצאות משפט לאחר שנקבע כי לא היה צידוק להפעלת הנוהל.
פסיקות אלו מבטאות מגמה ברורה של בתי המשפט להטיל סנקציות כלכליות משמעותיות על צדדים העושים שימוש טקטי בנוהל. זאת, כחלק ממדיניות שיפוטית הרואה בחומרה ניצול לרעה של הליכים משפטיים, במיוחד כאשר מדובר בהליכים הנוגעים לקטינים.
במקרים של טענות מוגנות, בתי המשפט נעזרים במגוון אמצעים מקצועיים לבירור אמיתות הטענות:
מינוי מומחים מטעם בית המשפט – פסיכולוגים, עובדים סוציאליים או פסיכיאטרים המתמחים בתחום
חקירות ילדים – חקירות מיוחדות המבוצעות על ידי חוקרי ילדים מוסמכים
תסקירי פקידי סעד – דוחות מקצועיים המוגשים לבית המשפט ומספקים תמונה מקיפה על המצב המשפחתי
מרכזי קשר מפוקחים – מסגרות המאפשרות קיום מפגשים בין הורים לילדים תחת פיקוח מקצועי
בדיקות פוליגרף – בנסיבות מסוימות ובכפוף להסכמת הצדדים
כלים אלו מסייעים לבית המשפט לקבל תמונה מקצועית ואובייקטיבית יותר של המצב, תוך הקפדה על טובת הקטין.
במקרים של טענות מוגנות וסכסוכי משמורת, חשיבותו של עורך דין מומחה לענייני משפחה היא קריטית. חשוב במיוחד לפנות אל עורכת דין בעלת ניסיון בתחום דיני המשפחה והמשמורת, על מנת לקבל ייעוץ מקצועי וליווי משפטי מותאם:
סיוע בסיווג נכון של בקשות – הבנת המסגרת המשפטית המתאימה להגשת בקשות בהתאם להוראות הנוהל
מניעת שימוש לרעה בהליך – ייעוץ מקצועי לגבי השימוש הנכון בכלים המשפטיים העומדים לרשות הלקוח
ניסוח וביסוס בקשות – הכנת בקשות משפטיות מבוססות ומנומקות שיזכו להתייחסות ראויה של בית המשפט
הגנה על זכויות ההורה והקטין – שמירה על האינטרסים של הלקוח והקטין לאורך ההליך המשפטי
ייעוץ אסטרטגי – בניית אסטרטגיה משפטית המותאמת לנסיבות הספציפיות של המקרה
ניהול משא ומתן אפקטיבי – סיוע בהגעה להסכמות שיצמצמו את עוצמת הסכסוך ויקדמו את טובת הילד
ייצוג משפטי מקצועי ואחראי יכול להוביל לא רק להצלחה בהליך המשפטי עצמו, אלא גם להפחתת עוצמת הסכסוך ולמזעור ההשפעות השליליות על הילדים המעורבים.
סכסוכי משמורת וטענות מוגנות מהווים מהאתגרים המורכבים ביותר במערכת המשפט לענייני משפחה. נוהל נשיאת בית המשפט העליון מספק מסגרת חשובה לטיפול מהיר בסוגיות אלו, אך יש להקפיד על שימוש ראוי בו.
לסיכום, מומלץ:
לפנות לייעוץ משפטי מקצועי בשלב מוקדם של הסכסוך
להימנע מהסלמה מיותרת של הסכסוך ומהעלאת טענות לא מבוססות
לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים עם ההורה השני במידת האפשר
להתמקד בטובת הילד ובצרכיו הרגשיים והפסיכולוגיים
לשקול הליכי גישור ויישוב סכסוך בהסכמה לפני פנייה להליכים משפטיים אדברסריים
האם אתם מתמודדים עם סכסוך משמורת מורכב? חוששים מטענות שווא או זקוקים להבטיח את הקשר עם ילדיכם? משרד עו"ד אמיר כהן מתמחה בייצוג לקוחות בהליכי משמורת מורכבים ורגישים.
אנו מבינים את העומק הרגשי והמשפטי של הליכים אלו ומחויבים לספק לכם ייעוץ וייצוג מקצועי, רגיש ויעיל. צוות המשרד, בראשות עו"ד אמיר כהן, יעמוד לצדכם בכל שלב ויבנה עבורכם אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית להגנה על זכויותיכם וזכויות ילדיכם.
במשרדנו, אנו משלבים מומחיות משפטית מקיפה בתחום דיני המשפחה עם גישה אנושית ומכבדת. אנו מאמינים כי פתרון סכסוכי משמורת באופן מכבד ואחראי משרת את טובת כל הצדדים המעורבים, ובעיקר את טובת הילדים.
אל תתמודדו לבד עם מערכת המשפט המורכבת. צרו קשר עוד היום לקביעת פגישת ייעוץ ראשונית ותנו לנו להוביל אתכם לפתרון מיטבי עבורכם ועבור ילדיכם.
פנו אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני וליווי מקצועי בהליכי גירושין וסכסוכי משפחה. המשרד שלנו מתמחה במתן מענה מקצועי, אישי ודיסקרטי לכל לקוח.
