במאמר זה נסביר כיצד להגיש בקשה ליישב סכסוך באופן מקוון וכן נסביר את החשיבות בהגשת בקשה מסוג זו
בקשה ליישוב סכסוך חשיבות בהליכי גירושין מאחר שקיימות שתי ערכאות להגשת תביעות-ביהמ"ש למשפחה וביה"ד הרבני
שתי ערכאות אלו הוסכמו לדון באותם נושאים ומכאן החשיבות לאיזו ערכה משפטית נגיש את הבקשה ליישוב סכסוך.
בקשה ליישוב סכסוך חשיבות בהליכי גירושין מאחר שקיימות שתי ערכאות להגשת תביעות ביהמ"ש לענייני משפחה וביה"ד הרבני
מיכון שערכאות אלו נושקות האחת לשנייה אשר בסמכותם לדון – חלוקת רכוש משמורת ילדים ומזונותיהם.
כך לעיתים עלול להיות פערים בתוצאה המשפטית בערכאות ומכאן חשיבותה של בקשה ליישוב סכסוך.
מכאן השפעתה על המשך ההליכים, ברצון של בן/בת הזוג לקבוע סמכות בערכאה המועדפת עליו.
ב29.06.2016 חוקק בכנסת החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה המסדיר ויחד איתו התקנות המסדירות מה ניתן להגיש משך תקופת עיכוב הליכים.
במילים אחרות אילו בקשות ניתן להגיש משך בקשה ליישוב סכסוך (עיכוב ההליכים).
בהתאם להוראות סעיף 3(ה), משך עיכוב ההליכים, הינו 60 ימים.
לתשומת ליבכם דין הזמנה לפגישת מהו"ת = זימון לביהמ"ש או ביה"ד
מכאן צד שאינו מתייצב לפגישת מהו"ת עלול להיות מחויב בהוצאות לצד השני ולאוצר המדינה.
כאמור במסגרת בקשה ליישוב סכסוך (תקופת עיכוב ההליכים) – אין אפשרות לפתוח בהליכים משפטיים האחד כנגד השני;
חריג לכלל הם הליכים דחופים שלא ניתן להמתין לסיום משך הליך בקשה ליישוב סכסוך (תקופת עיכוב הליכים).
הליכים דחופים אלו הוסדרו בסעיף 12 בתקנות יישוב סכסוך וכוללים את הבקשות הבאות:
(1) בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין לרבות בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים;
(2)בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית. או לצורך אחר שלא היה צפוי קודם לכן
(2)בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית. או לצורך אחר שלא היה צפוי קודם לכן
(3)בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם
(3א) בקשה של אישה ששוהה במקלט לנשים מוכות;
(3ב) בקשה לסעד דחוף לרישום ילד למוסד לימודים אשר מוגשת בסמוך לתחילת הלימודים;
(4) תובענה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות אחרות, והכול ובלבד שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים עשויה למנוע את התרת הנישואין.
בתחום דיני המשפחה בישראל, הסדרת מערכת היחסים הכלכלית בין בני זוג היא בעלת חשיבות רבה, ואינה מוגבלת לבני זוג שהחליטו להסדיר מעמדם באמצעות נישואין כדמו"י.
אולם ישנם שני כלים משפטיים עיקריים שמטרתם להסדיר נושא זה: הסכם ממון והסכם חיים משותפים. מאמר זה יציג את ההבדלים המרכזיים בין השניים, ויסביר מתי ואיך לבחור בכלי המתאים.
צמד המילים שינוי נסיבות מהותי – מלווה לא מעט צדדים בהליך המשפטי בין בני זוג שערכו הסכם שקיבל תוקף של פס"ד או שההליך שלהם הסתיים
חיוב בדמי שימוש נערך במקרים בהם אחד מבני הזוג עזב את דירת המגורים המשותפת שלא מרצון, קיימת עילה משפטית לחיוב הצד שנותר בדירת המגורים המשותפת
מבוא בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בתפקיד הגבר ומעמדו במשפחה. אם עד לפני מספר שנים בודדות היה הגבר המוציא והמביא בעניין דאגה לפרנסת הבית. כיום