כשמערכת היחסים בין בני זוג מגיעה לסיומה, השאלה הראשונה שעולה היא: "איך מתחילים בהליך הגירושין" ולאחריה איפה פותחים יישוב סכסוך? ולעיתים שיש צורך להגיש בקשות דחופות משך הליך יישוב סכסוך אז גם איך מגישים בקשה לסעד דחוף?
כדי לסייע לכם להבין מהו הליך יישוב סכסוך, יצרתי את המדריך שלפניכם. במדריך זה אפרט על חשיבותו של ההליך, אענה על שאלות נפוצות בנושא, ובעיקר – אתן לכם כלים מעשיים שיעזרו לכם להפיק ממנו את התועלת המרבית.
אז נתחיל במתן מענה לשאלה מה זאת הבקשה ליישוב סכסוך? ומדוע חייבים להגיש אותה טרם פתיחת הליכים משפטיים.
בקשה ליישוב סכסוך היא למעשה הבקשה הראשונה המוגשת על ידי אחד מבני הזוג, וזו שפותחת את הליך הגירושין בין בני הזוג ו/או הצדדים.
מדובר בהליך מקדים המתנהל בדרך של קיום פגישת מהו"ת אחת לפחות, ללא עורכי דין, ביחידת הסיוע שבסמוך לערכאות המשפטיות (בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני).
מטרת ההליך היא לאפשר לבני הזוג להגיע להסכמות בסוגיות השנויות במחלוקת ביניהם במסגרת גוף הנקרא יחידת הסיוע, וזאת טרם ניהול הליכים משפטיים בבית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
את הבקשה יש להגיש ל-בית המשפט לענייני משפחה או בתי הדין בסמוך למקום מגורי הצדדים, וישנה חובה לדאוג להמציא את הבקשה לצד השני על ידי שליח במסירה כדין.
חשוב לזכור: לצד שהגיש את הבקשה שמורה הזכות העתידית לבחור את הערכאה שבה יתנהל ההליך, אם הצדדים לא יגיעו להסכמות עם סיומו של הליך יישוב הסכסוך.
למה צריך להגיש בקשה ליישוב סכסוך? החל משנת 2014 מחייב המחוקק במסגרת החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, להגיש את הבקשה כתנאי מקדים לפתיחת הליכים משפטיים בין בני הזוג.
כאמור, הרציונל מאחורי 'החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה' הוא לתת לבני הזוג את ההזדמנות ליישב את הסכסוך בדרכי שלום, וזאת טרם פתיחה בהליכים משפטיים, על ידי אחד מ-בני הזוג.
הליכים משפטיים אלו, המתנהלים בין כותלי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, כרוכים לא רק בזמן ובכסף רב; לעיתים קרובות הם מהווים גם מעמסה רגשית כבדה, שעלולה להעיב על המשך היחסים בין בני הזוג – על אחת כמה וכמה כשישנם ילדים משותפים בתמונה.
כאמור הליך יישוב הסכסוך מתנהל ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין.
נדגיש כי יחידות הסיוע השונות, אינם חלק ממערך השיפוט, בהיותן גוף מקצועי המסייע לזוגות להגיע להסכמות באמצעות גישור מחוץ לכותלי בית המשפט ו/או בתי הדין.
בסיום הפגישה הראשונה ב-יחידת הסיוע מחליטים בני הזוג האם הם מעוניינים להמשיך ולנהל את ההליכים במסגרת פגישות מהו"ת או להביא לסיומם.
מכאן שלכל אחד מבני הזוג הזכות לבחור האם מעוניין להביא לתום תקופת עיכוב ההליכים, כאשר די שאחד מבני הזוג מגיש בקשה זו כדי להביא לסיומם.
במילים אחרות, יש להגיש בקשה בעת פתיחת ההליך, בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, ובסיומם של ההליכים יש להגיש בקשה על סיומם של הליכי המהו"ת.
עם סגירת ההליך ו/או בתום המועדים המוסכמים לקיום פגישות מהו"ת, ובתום סעד הזמנים הקבוע בחוק, רשאי כאמור בן/בת הזוג שהגישו ראשונים את הבקשה, לבחור לאן הם רוצים להגיש את תביעתם ל=בית משפט לענייני משפחה או בתי הדין הרבניים.
שלב 1: כניסה לאתר בית המשפט לענייני משפחה או אתר בית הדין הרבני והורידו למחשב את הבקשה ל-"יישוב סכסוך".
שלב 2: תשלום אגרה טרם הגשת בקשה ליישוב סכסוך, יש לשלם אגרה של 116₪ (נכון למועד הכנת מאמר זה). את האגרה ניתן לשלם דרך אתר בית הדין הרבני או דרך מערכת ההגשות המקוונת של בית המשפט – "נט המשפט"
שלב 3: מילוי טופס מקוון הטופס ברבנות מקוון לחלוטין. תצטרכו למלא פרטים אישיים, כתובת מגורים, פרטי ילדים והנושאים במחלוקת.
יודגש כי אין משמעות היכן אתם בוחרים להגיש את הבקשה בין אם אתם מגישים אותה לבית הדין או לבית המשפט לענייני משפחה, ככל והגשתם את הבקשה ראשונים שמורה לכם הזכות לבחור לאיזו ערכאה שיפוטית תגישו את התביעה בעניין של סכסוך משפחתי, אם וכאשר תחילתו על סגירת ההליך ללא הגעה להסכמות.
שלב 1: הורדת טופס בקשה ליישוב סכסוך הורידו את טופס 3 יישוב סכסוך מאתר משרד המשפטים, מלאו ידנית וסרקו.
שלב 2: כניסה לנט המשפט היכנסו לאתר נט המשפט בחרו באפשרות של "הזדהות לאומית" ואז "פתיחת תיק".
שלב 3: צירוף מסמכים לבקשה ליישוב יש לצרף: תעודת זהות, אישור מגורים, כתובות מעודכנות, פרטי ילדים.
ברבנות: שני בני הזוג יהודים צריכים ברבנות לקבלת גט, ההליך מהיר יותר, התנהלות דתית מסורתית. בחירת הערכאה השיפוטית המתאימה היא קריטית רק לאחר סיום הליך המהו"ת, בצורך להביא להסדרה מהירה של ענייני הגירושין בין בני זוג.
פתיחת תיק גירושין מקוון בית משפט לענייני משפחה: גישה ליברלית-אזרחית, אפשרות לפתוח בהליכים במקביל לסידור הגט בבית הדין.
הבקשה ליישוב סכסוך צריכה להיות מוגשת לבית המשפט או לבית הדין הסמוך למקום מגורי הצדדים ואם מקום המגורים של בני הזוג אינו משותף יש להגיש את הבקשה למקום מגוריהם האחרון של הקטינים. ו-אם אין ילדים – למקום המגורים האחרון המשותף של בני הזוג.
חשוב לזכור הגשה לא נכונה עלולה להביא לעיכובים משמעותיים בפתיחת ההליך הקפידו לדייק במקום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך וכך גם הקפידו להמציא את הבקשה לידי הצד השני מיד עם הגשתה.
ברגע שמגישים את הבקשה ליישוב סכסוך, מתחילה “תקופת עיכוב ההליכים”. זוהי תקופה של 60 ימים מיום הגשת הבקשה, שבמהלכה אסור להגיש תביעות נוספות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין – אלא אם מדובר בעניין בנושא דחוף בעניין מזונות או הסדרי שהות של הקטין עם אחד מההורים..
למה צריך תקופת עיכוב ביצוע? המטרה כאמור של כל ההליך לתת לזוג זמן להגיע להסכמות בעזרת יחידת הסיוע. בלי הלחץ של ניהול הליכים משפטיים, מחקרים שנערכו טרם חקיקת החוק הראו כי קיים סיכוי גבוהה יותר שבני זוג יגיעו לכדי על הסכם גירושין טרם ניהול הליכים משפטיים מול הערכאה השיפוטית.
לעיתים, יש צורך להביא לקיצור תקופת עיכוב ההליכים וזאת במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה ו-לסיום תקופת 60 הימים הקבועים בחוק, תביא לפגיעה במזונת הילדים או בקשר שלהם עם אחד מההורים.
במצבים אלו, בהם פגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם. או אז ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף, ללא צורך בהמתנה ל-פגישת מהו"ת מידע היכרות ותיאום. כך לדגומא בענייני מזונות או עיכוב יציאה מהארץ של קטין.
חשוב לזכור כי לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, בקשה לסעד דחוף ניתן להגיש במקרים חריגים בלבד ורק אם הוכח שהמתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום לנזק משמעותי לקטין כאשר כל בקשה אחרת עשויה להידחות על הסף ואף לחייב את הצד המגיש בהוצאות לטובת הצד השני.
יש לשים לב כי סיום תקופת עיכוב ההליכים מגביל את האפשרות להגיש בקשות דחופות, וניתן להמשיך בהליכים רק במסגרת תביעות עיקריות או בקשות לסעדים זמניים במקרים חריגים.
מה קורה לאחר הגשת הבקשה? תוך שבועות, תקבלו הזמנה לפגישות מהו”ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע. פגישות מהו”ת הן נקודת הפתיחה של ההליך ליישוב הסכסוך.
ההליך ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני הוא שלב מרכזי ובלתי נפרד מהליך יישוב סכסוך במשפחה. מטרת היחידה היא לסייע לבני הזוג ליישב את הסכסוך בדרכי שלום, תוך מתן ליווי מקצועי, ניטרלי ואישי – עוד לפני שמתחילים בהליכים משפטיים פורמליים.
ביחידת הסיוע שליד בית המשפט או בבית הדין הרבני פועלים עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ומגשרים מנוסים, המומחים בסכסוך במשפחה. הם מסייעים לצדדים לדון בנושאים רגישים כמו חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות, אחריות הורית והסדרי שהות – כל זאת באווירה תומכת ומכבדת.
ההליך ביחידת הסיוע כולל סדרת פגישות מהו"ת מידע היכרות ותיאום, בהן כל צד מקבל הזדמנות להציג את עמדתו, להבין את האפשרויות המשפטיות והרגשיות, ולבחון דרכים ליישוב סכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין. היחידה מסייעת גם בהפניה לגורמי טיפול, ייעוץ או גישור, בהתאם לצורך המגיע מ-בית משפט לענייני משפחה או בית הדין.
יתרון משמעותי של ההליך ביחידת הסיוע הוא האפשרות להגיע להסכמות מהירות, יעילות וחסכוניות – ללא עימותים מיותרים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין. לעיתים, הסכם שמושג ביחידת הסיוע מקבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, ומייתר את הצורך בהתדיינות ממושכת.
שיתוף פעולה עם יחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין הוא קריטי להצלחת ההליך. מומלץ להגיע לפגישות בגישה פתוחה, להיעזר בעורך דין מומחה לדיני משפחה, ולזכור שמטרת היחידה היא לסייע לכם ליישב את הסכסוך במשפחה בצורה מכבדת, בטוחה ויעילה.
לסיכום אין הבדל בין ניהול הליך יישוב הסכסוך ביחידת הסיוע שסמוכה לבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.
כן לזכור כי יחידת הסיוע המוזכרת במאמר זה, הינה מכח החוק והתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה
ומטרתה לתת מענה לצדדים הפונים בעניין של סכסוך משפחתי ולא בעניינים הקשורים לסכסוכים אזרחיים.
פגישות מהו”ת הן לא מתנהלים בדרך של הליכים משפטיים כאשר מטרת החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה הוא להקדים את ההליך המשפטי בניסיון לגשר על מחלוקת הצדדים בליווי אנשי מקצוע כגון פסיכולוגים, מגשרים ועורכי דין.
פגישת מהו”ת ראשונה מטרתה:
פגישה עם כל אחד בנפרד
האזנה לנקודות מבט
הסבר על אפשרויות ליישוב סכסוך
ניסיון להבין מה חשוב
פגישות המשך: לאחר הפגישה הראשונה, ההליך יכול להתנהל בגישור משותף, ייעוץ משפחתי או טיפול זוגי.
המטרה היא להגיע להסכם גירושין מוסכם שימנע התדיינות משפטית. חשוב לערוך הסכם גירושין מותאם ומוסכם בין הצדדים, בליווי עורך דין, כדי להבטיח שמירה על זכויות והסכמות הוגנות בין בני זוג.
יש לקחת בחשבון כי המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה עלולה לעכב את ההגעה להסכם גירושין, במיוחד במקרים דחופים שבהם נדרש סעד מיידי.
לפני תום תקופת העיכוב: אם עדיין לא עברו 60 ימים, תוכלו להודיע ליחידת הסיוע על רצונכם להפסיק. תצטרכו להמתין לסיום התקופה לפני תובענה בעניין גירושין.
אחרי תום תקופת עיכוב ההליכים: לאחר 60 יום, ניתן להגיש תובענה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין. זה לא "ביטול" של יישוב סכסוך, אלא מעבר לשלב הבא.
במקרים מסוימים, אי אפשר להמתין משך תקופת עיכוב ההליכים. בפרט בנושאים הקשורים למזונות קטינים או כאשר ישנו חשש שהצד השני יעזוב את הארץ עם הילדים ו/או חשש לפגיעה בקטין ו/או נושאים בהם נדרש שיתוף פעולה דחוף בין ההורים כמו חתימה על הוצאת דרכון. במקרים כאלה, ניתן להגיש בקשה לסעד זמני או בקשה לסעד דחוף בעניין הקטין.
1. ייעוץ עם עורך דין התייעצות עם עורך דין מומחה בדיני משפחה.
2. החלטה: בית משפט או בית דין? אם שני הצדדים יהודים, תצטרכו לעבור דרך בית הדין הרבני לקבלת הגט. כל שאר הסוגיות יכולות להידון בבית משפט לענייני משפחה.
3. איסוף מסמכים תעודות זהות, תעודת נישואין, מסמכי רכוש, מסמכי הכנסות, תעודות לידה.
4-5. השלבים הבאים הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, השתתפות בגישור, הגעה להסכם או הגשת תובענה.
ישנם שני מקומות עיקריים לפתיחת הליך יישוב סכסוך:
התהליך כולל מספר שלבים ברורים:
אם ההליך לא מוביל לפתרון, ניתן לבטל אותו:
חשוב לדעת: לעתים נדרשת הוכחה שההליך מוצה - כלומר, שניסיתם באמת להגיע להסכם אך זה לא צלח.
איך מגישים בקשה לסעד דחוף?
הכנת בקשה בכתב עם תצהיר
פירוט הדחיפות והנזק הצפוי
צירוף ראיות תומכות
הגשה לבית המשפט/בית הדין
דיון מהיר (לעתים תוך 24-48 שעות)
סעדים דחופים נפוצים:
צו הרחקה
מזונות זמניים
הסדרי ראייה דחופים
צו עיכוב יציאה מהארץ
המלצה: בכל המקרים המפורטים, מומלץ להיעזר בעורך דין מומחה לדיני משפחה כדי להבטיח שהתהליך ייעשה נכון ובאסטרטגיה המתאימה למקרה הספציפי שלך.
טופס 3 נקרא "הודעת הצדדים על החלטתם בעניין הליך יישוב סכסוך בהסכמה". טופס זה מאפשר לבני זוג להודיע אם הם מעוניינים להמשיך בהליך יישוב הסכסוך, להאריך את תקופת עיכוב ההליכים, או לסיים את ההליך.
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, שנחקק ב-2014, שינה את הליכי גירושין. סעיף 3 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה קובע שלפני הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לערכאה שיפוטית, חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך על ידי אחד מבני הזוג לפני פנייה לבתי הדין או לבית המשפט. תקנות להסדר התדיינויות מפרטות את כל ההליכים והמסמכים הנדרשים, כולל הסדרי הגעה להסכם גירושין. ההליך כולו מתבצע על ידי בני הזוג או עורך דינם.
הגשת בקשה ליישוב סכסוך היא הצעד הראשון בכל תהליך גירושין בישראל. זהו הליך שנועד לתת הזדמנות להגיע להסכמות.
המלצות: אל תתמהמהו, התייעצו עם עורך דין, היו פתוחים לגישור, הכינו מסמכים, שמרו על קור רוח. תקופת עיכוב ההליכים היא הזדמנות לסיים מערכת יחסים בכבוד.
משרדנו של עו"ד אמיר כהן מתמחה בליווי זוגות – מהגשת הבקשה ליישוב סכסוך ועד להליכים משפטיים. צרו קשר למייעוץ ראשוני.
פנו אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני וליווי מקצועי בהליכי גירושין וסכסוכי משפחה. המשרד שלנו מתמחה במתן מענה מקצועי, אישי ודיסקרטי לכל לקוח.
עו״ד אמיר כהן, מייסד משרד “אמיר כהן – משרד עו״ד לענייני משפחה”, מומחה לדיני משפחה וירושה. יחס אישי ומקצועי בכל שלבי ההליך: גירושין, חלוקת רכוש, מזונות ילדים, הסדרי שהות, צוואות וירושות וייפוי כוח מתמשך. המשרד פועל באסטרטגיה מותאמת, בשיתוף פעולה מלא, להשגת תוצאות מיטביות — משלב הייעוץ ועד להכרעה בבית המשפט למשפחה/בבית הדין הרבני