איך נקבעים דמי מזונות ילדים בישראל?
במדריך זה, ננסה לענות על שאלה חשובה ומורכבת: איך בתי המשפט בישראל מחליטים על גובה דמי המזונות המשולמים עבור ילדים קטינים? הנושא של דמי מזונות ילדים הוא רגיש ובעל השלכות משמעותיות על חייהם של הורים וילדים כאחד.
ההחלטה על גובה דמי המזונות אינה שרירותית, אלא מתבססת על מכלול של שיקולים משפטיים, כלכליים וחברתיים. במאמר זה, נסקור את העקרונות המרכזיים, החוקים הרלוונטיים ופסקי הדין המשפיעים על קביעת דמי המזונות בישראל. מטרתנו היא לספק לכם, קוראים יקרים, הבנה מעמיקה ומקיפה של התהליך, כדי שתוכלו להתמודד עם הנושא בצורה מושכלת ומיודעת.
זה המקום לציין את מחשבון המזונות שפיתחו במשרדו של עורך דין אמיר מומחה לענייני משפחה ו-גירושין המסייע לצדדים בהליך לקבל הערכה מה גובה המזונות השוטפים שעתידיים להיפסק במסגרת ההליך המשפטי בעניין – לכניסה למחשבון המזונות לחצו כאןמי חייב בתשלום מזונות על פי החוק הישראלי?
החוק הישראלי מטיל את האחריות לתשלום מזונות ילדים קטינים על שני ההורים. הבסיס החוקי לכך נמצא ב
חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959.
סעיף 3א לחוק זה קובע באופן חד משמעי כי אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו.חשוב להדגיש כי חובה זו חלה על שני ההורים, ללא קשר לשאלה בידי מי מוחזק הקטין בפועל. כלומר, גם אם אחד ההורים הוא המשמורן העיקרי, עדיין מוטלת על ההורה השני החובה לשאת בחלק מעלויות גידול הילד.
כמו כן, החוק אינו מבחין בין הורים נשואים להורים גרושים או פרודים; החובה קיימת כל עוד מדובר בהורים של קטין.
איך נקבעים דמי המזונות כאשר מדובר בבני זוג שאינו חל עליהם הדין האישי הדתי – אופן חלוקת תשלום המזונות בין ההורים נקבע על ידי בית המשפט, בהתאם להוראות החוק. סעיף 3א(ב) קובע כי המזונות יחולו על ההורים בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא. המשמעות היא שבית המשפט יבחן את הכנסותיהם של שני ההורים, ויקבע את חלקו של כל אחד מהם בתשלום המזונות, בהתאם ליחס בין הכנסותיהם.
לדוגמה, אם הכנסתו של האב היא 60% מסך הכנסות שני ההורים, והכנסתה של האם היא 40%, בית המשפט עשוי לקבוע שהאב ישלם 60% מדמי המזונות, והאם תשלם 40%. עם זאת, חשוב לציין כי חלוקה זו אינה אוטומטית, ובית המשפט רשאי להתחשב בנסיבות נוספות, כגון צרכים מיוחדים של הילד או יכולות כלכליות נוספות של אחד ההורים.
מהם העקרונות המרכזיים לצורך מענה על השאלה איך נקבעים דמי מזונות?
אז התשובה לשאלה איך נקבעים
דמי מזונות היא מורכבת, אך מבוססת על מספר עקרונות מרכזיים.
בתי המשפט למשפחה נעזרים במספר קריטריונים כדי להבטיח שהסכום שייפסק יהיה הוגן ויענה על צרכי הילדים.
אחד המקורות החשובים להבנת עקרונות אלו הוא פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון
בע"מ 919/15 שם גובשו עקרונות מעשיים לחישוב מזונות ילדים, אשר הפכו למנחים בבתי המשפט לענייני משפחה.
- הערכת צורכי הילדים: העיקרון הראשון הוא הערכת צורכי הילדים, תוך התחשבות ברמת החיים אליה הורגלו ערב הפירוד בין ההורים. בית המשפט יבחן את ההוצאות השונות הנדרשות לגידול הילדים, ויחלק אותן לשלוש קטגוריות עיקריות:
צרכים תלויי שהות: הוצאות הקשורות ישירות לשהות הילדים אצל כל אחד מההורים, כגון מדור והחזקתו.
צרכים שאינם תלויי שהות: הוצאות שאינן תלויות במקום השהות של הילדים, כגון ביגוד, חינוך וחוגים.
צרכים חריגים: הוצאות מיוחדות שאינן נכללות בשתי הקטגוריות הקודמות, כגון טיפולים רפואיים יקרים או הוצאות חינוך מיוחדות.
- היכולות הכלכליות של ההורים: העיקרון השני הוא בחינת היכולות הכלכליות של שני ההורים. בית המשפט לא יסתפק בהכנסותיהם הפנויות בלבד, אלא יבחן את כל המקורות העומדים לרשותם, לרבות נכסים, חסכונות ופוטנציאל השתכרות עתידי.
- יחסיות ביכולת הכלכלית: העיקרון השלישי הוא קביעת יחסיות בין היכולות הכלכליות של ההורים. בית המשפט ישווה בין יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים, ויקבע את חלקו של כל אחד מהם בתשלום המזונות, בהתאם ליחס בין יכולותיהם.
- חלוקת משמורת בפועל: העיקרון הרביעי הוא התחשבות בחלוקת זמני השהות של הקטין בין ההורים. ככל שזמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים שווים יותר, כך גדל הסיכוי שבית המשפט יפסוק על חלוקה שוויונית יותר של תשלום המזונות.
בנוסף לעקרונות אלו, חשוב לציין את סעיף 6 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), אשר קובע כי היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו על ידי בית המשפט, תוך התחשבות בנסיבות המקרה, במחסורו של הזכאי וביכולתו של החייב. עם זאת, סעיף זה אינו חל על מזונות על פי סעיף 3, כלומר מזונות הכרחיים לקטינים.
לסיכום, המענה לשאלה איך נקבעים דמי מזונות אינה פשוטה ואף יש לאמור מורכבת, זאת מאחר וקביעת גובה המזונות מבוסס על שקלול של מגוון פרמטרים שונים, כאשר כלל בתי המשפט למשפחה שואפים להבטיח שהסכום שייפסק יהיה הוגן, ויענה על צרכיהם המשתנים של הילדים. כדי להבין לעומק מה הסכום המזונות המוערך בהליך הספציפי שלכם מומלץ להיעזר במחשבון המזונות שפותח במשרדינו.
כיצד משפיע גיל הילד על חישוב המזונות?
גיל הילד הוא גורם משמעותי המשפיע על איך נקבעים דמי מזונות. החוק והפסיקה בישראל מבחינים בין ילדים מתחת לגיל 6 לבין ילדים מעל גיל 6, וקובעים כללים שונים לגבי חובת תשלום המזונות בכל אחת מהקבוצות הללו.
עד גיל 6, חובת האב במזונות הכרחיים היא
מוחלטת ובלעדית, וזאת בהתאם ל
דין האישי היהודי.
המשמעות היא שהאב חייב לשאת בכל ההוצאות ההכרחיות של הילד, כגון מזון, ביגוד, מדור ובריאות, ללא קשר ליכולתה הכלכלית של האם.
עם זאת, חשוב לציין כי גם בתקופה זו, ה"הלכה החדשה", אשר התגבשה לאחר
פסק דין בע"מ 919/15, הביאה לשינויים מסוימים בגישה. אחד השינויים המרכזיים הוא קיזוז הוצאות השהות. כיום, האב רשאי לקזז מהתשלום שהוא מעביר לאם את עלות השהות של הילד אצלו.
מעל גיל 6, חלוקת האחריות בין ההורים משתנה. הגישה הרווחת היא שהחובה לשאת במזונות הילדים חלה על שני ההורים, בהתאם ליכולותיהם הכלכליות.
בהתאם לכך בית המשפט למשפחה יבחן את הכנסותיהם של שני ההורים, ויקבע את חלקו של כל אחד מהם בתשלום המזונות, תוך התחשבות בצרכים ההכרחיים והלא הכרחיים של הילד.
חשוב לציין כי גם לאחר גיל 6, גובה דמי המזונות יכול להשתנות בהתאם לנסיבות המקרה, כגון שינוי בהכנסות ההורים או שינוי בצרכי הילד.
מה ההבדל בין 'צרכים תלויי שהות' ל'צרכים שאינם תלויים שהות'?
אחד המושגים החשובים ביותר בהקשר של איך נקבעים דמי מזונות הוא ההבחנה בין "צרכים תלויי שהות" ל"צרכים שאינם תלויים שהות". הבחנה זו משפיעה באופן ישיר על אופן חלוקת האחריות בין ההורים לתשלום המזונות.
צרכים תלויי שהות הם הוצאות הקשורות ישירות לשהות הילד אצל כל אחד מההורים. דוגמאות לכך הן מדור (שכר דירה או משכנתא), חשבונות (חשמל, מים, גז) והוצאות כלכלה (מזון, שתייה). גובה ההוצאות הללו עשוי להשתנות בהתאם לזמני השהות של הילד אצל כל הורה.
לעומת זאת, צרכים שאינם תלויים שהות הם הוצאות שאינן קשורות ישירות למקום השהות של הילד. דוגמאות לכך הן ביגוד, הנעלה, חינוך, חוגים, טיפולים רפואיים ודמי כיס.
בתי המשפט נוטים לחשב את ההוצאות על כל אחת מהקטגוריות הללו בנפרד.
את הצרכים תלויי השהות מחלקים בין ההורים בהתאם לזמני השהות של הילד אצל כל אחד מהם, בעוד שהצרכים שאינם תלויים שהות מחולקים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות של ההורים. לעיתים, ההורים יתבקשו לפתוח חשבון בנק משותף, אליו יפקידו כספים לכיסוי ההוצאות שאינן תלויות שהות.
איך נקבעים דמי מזונות כאשר הילד מגיע לגיל 18 או מתגייס?
הגעה לגיל 18 או גיוס לצבא הם נקודות ציון משמעותיות בחייו של כל צעיר, וגם משפיעות על חובת תשלום המזונות.
ככלל, חובת תשלום המזונות מסתיימת כאשר הילד מגיע לגיל 18 או מסיים את לימודיו התיכוניים – המאוחר מביניהם.
עם זאת, במרבית המקרים, בתי המשפט קובעים כי גם במהלך השירות הצבאי החובה, ימשיך ההורה לשלם שליש מסכום המזונות שהיה משולם ערב הגיוס. תשלום זה נועד לסייע לילד בהוצאותיו השוטפות בתקופה זו.
כיצד הביטוח הלאומי מבטיח את תשלום דמי המזונות?
מדינת ישראל, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, מעניקה רשת ביטחון לאמהות וילדים הזכאים למזונות, במקרים בהם האב (או החייב בתשלום) אינו עומד בתשלום שנקבע בפסק דין.
חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972, מסדיר את הנושא.
במצב בו החייב אינו משלם את דמי המזונות, האם יכולה לפנות לביטוח הלאומי, אשר ישלם לה את הסכום שנקבע בפסק הדין (או סכום אחר הקבוע בתקנות, הנמוך מביניהם).
הביטוח הלאומי, בתורו, יפעל לגביית הסכום מהחייב.
חשוב לציין כי הביטוח הלאומי אינו משלם סכום בלתי מוגבל, אלא מוגבל לסכום שנקבע בפסק הדין או בתקנות, לפי הנמוך מביניהם. כמו כן, הזכאות לתשלום מהביטוח הלאומי מותנית בעמידה בתנאים מסוימים, כגון הגשת תביעה לביצוע פסק הדין.
לסיכום – איך נקבעים דמי מזונות?
מתן תשובה לשאלה איך נקבעים דמי מזונות מורכבת ממה שאנשים חושבים, שכן זה דורש התייחסות למספר גורמים. זכרו כי החובה חלה על שני ההורים, החישוב מבוסס על צרכים ויכולות כלכליות, גיל הילד וזמני השהות משפיעים על גובה התשלום, והביטוח הלאומי מסייע בהבטחת התשלום.
מכאן אנו ממליצים לכם ליצור קשר עם משרדו של עו"ד אמיר כהן כדי לקבל הכוונה משפטית המתאימה למקרה האישי שלכם.
דלג לתוכן
