תשלום מזונות הוא אחד הנושאים המרכזיים והחשובים במסגרת הליכי גירושין. במדריך זה נפרט מה כולל תשלום המזונות, איך הוא נקבע, ומהן הזכויות והחובות של כל צד בתהליך.
תשלום מזונות הוא למעשה סכום כסף שמחויב לשלם אחד מבני הזוג לטובת הילדים או לטובת בן/בת הזוג השני, בהתאם להחלטת בית המשפט/ בית הדין הרבני או בהתאם להסכם גירושין. בישראל, המזונות כוללים בעיקר:
חלק מרכזי ומשמעותי מתוך הליך גירושין בין בני הזוג נשואים או יודעים בציבור הוא קביעת סכום המזונות עבור הקטינים וחלוקת הסדרי שהות בין ההורים לילדיהם המשותפים.
מזונות ילדים, כך גם הסדרי השהות והאחריות ההורית (לשעבר משמורת קטינים), נתפסים בעיני הציבור כנושאים הקשורים ומשפיעים האחד על השני; אולם לא כך הדבר, לפחות לא באופן מוחלט.
נתחיל במחבר בין הנושאים, נכון שחלוקת הסדרי השהות בין הילדים להוריהם, השפעה על גובה מזונות הילדים שהורה אחד ישלם להורה לאחר; אם כי, אינו גורם השפעה היחיד לפיו נקבע גובה תשלום המזונות עבור הקטינים.
גורמים נוספים הנלקחים בחשבון כוללים בין היתר, מצבת הרכוש של כל אחד מבני הזוג הכולל הכנסות, נכסים, רכוש שכל אחד מבני הזוג מחזיק על שמו. כך גם גילם של הילדים, כאשר עד גיל שש החיוב הוא לפי הדין האישי של בני הזוג (נבחן האם בני הזוג יהודיים, מוסלמים או נוצריים – כאשר לכל דת הלכות וחוקים שונים לפיהם נקבע בין היתר גובה מזונותיהם של הקטינים).
יוער כי, זוג שהוא חסר דת, ינהל את ההליך המשפטי בפני בית המשפט לענייני משפחה, וזאת בהתאם להוראות חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות).
מכאן כי, לשאלה מה גובה המזונות שבן זוג יצטרך לשלם עבור קטין, אין תשובה חד משמעית, כאשר סכום המזונות נקבע בהתאם לפרמטרים שונים שהובאו לעיל.
כך לדוגמה, בעניין מזונות של קטין מתחת לגיל 6, לפי ההלכה היהודית, האב מחויב לשאת במלוא הוצאותיו ההכרחיות של הקטין (הכוללים ביגוד, הנעלה, מזון, בריאות ומדור) כאשר יתר ההוצאות של הקטין הינם בבחינת הדין היהודי, בגדר דין צדקה, ונקבעים בין היתר בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מבני הזוג.
ואולם, ניתן להבחין בשנים האחרונות בשינויים שחלים גם בבתי הדין הרבניים, וחרף העובדה כי נחשבים לשמרנים יותר, החלו לתת משקל גבוהה יותר גם לעניין חלוקת הסדרי השהות בין הורים לילדיהם לצורך קביעת סכום המזונות שהאב מחויב לשאת עבור הקטין.
לא כך הם פני הדברים, בהגיעו של הקטין לגיל 6 ומעלה, או אז נקבע הסכום בעיקר על בסיס שני פרמטרים מרכזיים; האחד היכולת הכלכלית של כל אחד מבני הזוג, והשני חלוקת הסדרי השהות בין הקטינים להוריהם.
כאשר גם במקרים אלו, ניתן להבחין בהבדלים בגישות לקביעת סכום המזונות, בין בתי המשפט בהליכי גירושין הפוסקים בהתאם להלכה הידועה שנקבעה בשנים האחרונות – בע"מ 919/15 שבקצרה קובעת הסדר שוויני ליברלי יותר בחלוקת החיוב במזונות בין ההורים, לפעמים אף בחלוקה בשווה ביניהם.
לבין בתי הדין הרבניים, שפוסקים גם בגילאים אלו, באופן שמרני יותר, אם כי יש לאמור שגם במקרה זה ניתן להבחין במגמה שהולכת וצוברת תאוצה בבתי הדין, בחיוב במזונות ילדים בהתאם להלכה שנקבעה בבית המשפט העליון (בע"מ 919/15).
כאמור מספר מילים בעניין האחריות ההורית המשותפת (לשעבר המושג משמורת) ומקומה בהליך גירושין בין בני הזוג כאשר בשנים האחרונות חל שינוי מהותי ומושגי גם בעניין חשוב זה.
כאשר בתי המשפט למשפחה, וחלק ניכר מפסקי הדין בבתי הדין, החלו להוציא מהלקסיקון את המנוח הידוע והשגור בקרב כל כך הרבה הורים – "משמורת קטינים", במעבר למושג חדש הנקרא אחריות הורית משותפת. (כך גם המחוקק בעצמו הוציא מהחוק ומתקנות בית המשפט לענייני את המנוח משמורת במעבר ל-"אחריות הורית משותפת")
הסיבה לכך, הרצון לצמצם ולמנוע ככל האפשר חיכוכים מיותרים בין בני זוג, ולקבוע כי "ברירת המחדל" היא שלכל הורה אחריות שווה בגידול וקבלת החלטות בעניין הקטינים, גם כאשר הורי הקטין החליטו על סיום חייהם המשותפים.
רוצה לומר, קביעת אחריות הורית משותפת בין הורים על ילדיהם, אינה מהווה גורם השפעה לעניין חלוקת זמני השהות בין הקטינים ואף לקביעת סכום המזונות שנדונים בנפרד מאחריות ההורית המשותפת.
כך יכול להיווצר מצב שחלוקת הסדרי השהות בין ההורים לילדיהם, במסגרת הליך גירושין, אינו שוויוני ואולם עדיין נשמרת האחריות ההורית המשותפת בעניין קבלת החלטות הנוגעות לחינוך ובריאות הקטינים – וזאת כאמור ללא קשר להסדרי השהות בין הקטין לילדיו, וכן ללא קשר לגובה המזונות שנושא הורה כלפי הקטין.
לסיכום, קביעת מזונות הקטין, וכן הסדרי השהות בין ההורה לבנו הקטין, נותרו נושאים מורכבים הדורשים טיפול מקצועי של עורך דין המומחה בתחום הגירושין והמעמד האישי, וזאת כדי לאפשר מתן מקצועי פרטני ומותאם אישית, תוך הקפדה על טובת הקטינים ורצונו של הלקוח.
אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדינו לצורך קביעת פגישת ייעוץ משפטי ללא עלות, יחד נגבש עבורכם את הפתרון המשפטי המותאם כדי לשמור על הזכויות המגיעות לכם ובראי טובתם של הקטינים.
בדרך כלל, עד גיל 21 של הילד או עד תום השירות הצבאי/שירות לאומי המאוחר המוקדם מביניהם
כן, בתנאים מסוימים, כגון שינוי משמעותי במצב הכלכלי של אחד הצדדים או במקרה של שינוי מהותי בהסדרי שהות הילדים עם אחד ההורים.
לעיתים כאשר פערי ההכנסות בין בני הזוג הם לטובת האם, או במקרים בהם מתבצעת חלוקה שוויונית של זמני השהות וכל אחד מהצדדים נושא בהוצאות הקטינים משך הזמן השהות עמם.
בתחום דיני המשפחה בישראל, הסדרת מערכת היחסים הכלכלית בין בני זוג היא בעלת חשיבות רבה, ואינה מוגבלת לבני זוג שהחליטו להסדיר מעמדם באמצעות נישואין כדמו"י.
אולם ישנם שני כלים משפטיים עיקריים שמטרתם להסדיר נושא זה: הסכם ממון והסכם חיים משותפים. מאמר זה יציג את ההבדלים המרכזיים בין השניים, ויסביר מתי ואיך לבחור בכלי המתאים.
צמד המילים שינוי נסיבות מהותי – מלווה לא מעט צדדים בהליך המשפטי בין בני זוג שערכו הסכם שקיבל תוקף של פס"ד או שההליך שלהם הסתיים
חיוב בדמי שימוש נערך במקרים בהם אחד מבני הזוג עזב את דירת המגורים המשותפת שלא מרצון, קיימת עילה משפטית לחיוב הצד שנותר בדירת המגורים המשותפת
מבוא בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בתפקיד הגבר ומעמדו במשפחה. אם עד לפני מספר שנים בודדות היה הגבר המוציא והמביא בעניין דאגה לפרנסת הבית. כיום