הגשת בקשה ליישוב סכסוך מקוון היא צעד חשוב עבור זוגות המעוניינים לסיים את מערכת היחסים שלהם בצורה מכבדת ויעילה. במדריך זה, נסקור את התהליך, היתרונות והשיקולים המרכזיים הכרוכים בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, הידוע גם כהליך גישור גירושין.
בקשה ליישוב סכסוך במשפחה, או בשמה השני הליך גישור גירושין, היא הליך משפטי המאפשר לבני זוג להגיע להסכמות בנוגע לסוגיות שונות הקשורות לגירושין, כגון חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות, הסדרי ראייה ועוד. הליך זה מתבצע בדרך כלל באמצעות גישור או פישור, בהנחיית מגשר מקצועי וניטרלי.
עלות הגשת בקשה ליישוב סכסוך משתנה בהתאם למספר גורמים, כגון מורכבות הסכסוך, שכר טרחת המגשר, ועלויות נלוות כמו אגרות בית משפט. מומלץ להתייעץ עם עורך דין גירושין לקבלת הערכת עלויות מדויקת.
למה לפתוח תיק גירושין מקוון
אז איך עושים זאת
בהתאם להוראות חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה – פתיחת תיק גירושין מתחיל בהגשת בקשה ליישוב סכסוך לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.
לפתיחת תיק יישוב סכסוך דרך בית הדין הרבני – יש להיכנס לאתר בית הדין הרבני ולבחור בקטגוריה – יישוב סכסוך
– לאחר מכן ללחוץ על הקישור: פתיחת תיק ליישוב סכסוך – שימו לב – יש לקרוא בעיון את ההנחיות המפורטות באתר המקוון טרם הגשת הבקשה.
לדוגמא – טרם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך יש לשלם אגרה שעומדת נכון לכתיבת שורות אלו על סך של 113 ש"ח – את האגרה ניתן לשלם באופן מקוון – ויש לצרף את אישור התשלום מראש לבקשה טרם הגשת הבקשה לבית הדין הרבני.
פתיחת תיק יישוב סכסוך – בבית המשפט למשפחה – לצורך פתיחת התיק בבית המשפט לענייני משפחה יש להוריד ולמלא מראש את הבקשה ליישוב סכסוך, טרם הגשה מקוונת לבית המשפט לענייני משפחה. רק לאחר שסרקתם את הבקשה מלאה – ניתן להיכנס לאתר נט המשפט – לבחור הזדהות לאומית – > פתיחת תיק ולהגיש את הבקשה.
שימו לב – שלא כמו בבית הדין הרבני – כאן הטופס אינו מקוון ומכאן הנכם נדרשים למלא באופן ידני את הטופס ולהגיש אותו לבית המשפט לענייני משפחה
שימו לב – את הבקשה ליישוב סכסוך יש להגיש לבית המשפט/בית הדין הסמוך למקום מגורים של הקטינים – ואם אין ילדים אז למקום המגורים האחרון המשותף של בני הזוג.
לבדיקת סמכות באתר בית הדין הרבני
לבדיקת סמכות ב-בית המשפט לענייני משפחה – יש להיכנס לאתר נבו – במסך הראשי לבחור את עיר המגורים בחלק אזור השיפוט המופיע באתר.
כאמור טופס בקשה ליישוב סכסוך מהווה את הצעד הראשון בתהליך זה, ומטרתו להציג את פרטי הסכסוך, הצדדים המעורבים והדרישות של כל אחד מהם.
הליך יישוב הסכסוך המקוון מציע יתרונות רבים, כגון חיסכון בזמן ובעלויות, גישה נוחה למידע ולשירותים משפטיים, וכן אפשרות לשמור על פרטיות הצדדים. באמצעות טופס הבקשה ניתן להקל על הצדדים בפתרון הסכסוך, טרם פנייה להליכים משפטיים, ולעיתים אף הליך מקדמי זה הוא שמקל על המגשר או המומחה המטפל בסכסוך להבין את התמונה הכוללת ולפעול בהתאם.
בסופו של דבר, השימוש בטופס בקשה ליישוב סכסוך מקוון לא רק מקדם פתרון מהיר ויעיל יותר לסכסוכים אלא גם תורם לתהליך המשפטי כולו להיות נגיש ופשוט יותר לכל המעורבים.
הליך יישוב סכסוך בית הדין הרבני מהווה נדבך חשוב במערכת המשפט בישראל, שמטרתו העיקרית היא לסייע למשפחות הנמצאות במחלוקת להגיע להסכמות בדרכי שלום, תוך שמירה על כבוד הדדי וצמצום הנזקים הנפשיים והכלכליים הכרוכים בהתדיינות משפטית ממושכת. הליך זה, המעוגן בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, מציע אלטרנטיבה יעילה וידידותית יותר להליכים המסורתיים בבתי המשפט ובבתי הדין.
בקשה ליישוב סכסוך מהווה למעשה את פתיחת תיק גירושין ברבנות אונליין רשמית לבית הדין הרבני, המוגשת על ידי אחד מבני הזוג או שניהם, במטרה לפתוח בהליך גישור או ייעוץ משפחתי. תהליך זה מתנהל בפני מגשר או יועץ מוסמך, אשר תפקידו לסייע לצדדים לזהות את נקודות המחלוקת, לבחון את האינטרסים ההדדיים ולגבש פתרונות מוסכמים. חשוב להדגיש כי הבקשה אינה מהווה כתב תביעה, ואין היא כוללת טענות או עובדות הקשורות לסכסוך עצמו. מטרתה היחידה היא ליזום הליך של הידברות וגישור.
סעיף 3 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה קובע כי טרם הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לערכאה שיפוטית, יש להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך. הוראה זו נועדה לעודד בני זוג לנסות ולפתור את המחלוקות ביניהם בהסכמה, בטרם יפנו להליך משפטי פורמלי.
טופס 1, המכונה "בקשה ליישוב סכסוך", הוא הטופס הרשמי שבאמצעותו מוגשת הבקשה לבית הדין הרבני. הטופס כולל פרטים אישיים של הצדדים, מידע על הסכסוך המשפחתי וכן הצהרה על נכונות להשתתף בהליך יישוב הסכסוך. ניתן למצוא את הטופס באתר האינטרנט של משרד המשפטים, ומומלץ לעיין בו בעיון טרם הגשת הבקשה.
בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני מהווה כלי חשוב ויעיל ליישוב סכסוכים משפחתיים בדרכי שלום. אנו ממליצים לכם לשקול אפשרות זו בטרם נקיטת הליכים משפטיים, ולבחון את היתרונות הרבים הגלומים בהליך זה.
בקשה ליישוב סכסוך בית הדין הרבני יכולה לכלול מגוון רחב של סוגיות משפחתיות, הנובעות מפירוק התא המשפחתי או מחילוקי דעות בין בני זוג. חשוב להבין את היקף הסוגיות הניתנות לדיון במסגרת הליך זה, על מנת למצות את מלוא הפוטנציאל הטמון בו ולגבש הסכמות מקיפות ויעילות.
בין הסוגיות הנפוצות ביותר הנדונות בהליך יישוב סכסוך ניתן למנות את ענייני הגירושין עצמם, לרבות הסכמה על מועד הגירושין, תנאיהם והסדרת הגט. בנוסף, ניתן לכלול בבקשה נושאים הקשורים למזונות ילדים, קביעת גובה המזונות, אופן תשלומם והתאמתם לצרכים המשתנים של הילדים. סוגיה נוספת בעלת חשיבות רבה היא משמורת הילדים, הכוללת קביעת זהות ההורה המשמורן, הסדרי ראייה של ההורה הלא משמורן וחלוקת זמני השהות עם הילדים.
מעבר לכך, הבקשה יכולה להתייחס גם לנושאים רכושיים, כגון חלוקת הרכוש המשותף שנצבר במהלך הנישואין, לרבות דירת המגורים, כספים, חסכונות, נכסי דלא ניידי וזכויות סוציאליות. הסכמה על אופן חלוקת הרכוש יכולה למנוע התדיינויות משפטיות ממושכות ויקרות, ולהבטיח חלוקה הוגנת וצודקת של הנכסים.
הקשר בין בקשה ליישוב סכסוך לתביעת גירושין טמון בעובדה כי הגשת הבקשה מהווה תנאי מקדים להגשת תביעת גירושין בבית הדין הרבני. סעיף 3 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מחייב כאמור את בני הזוג לנסות וליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה, בטרם יפנו להליך משפטי פורמלי.
סמכות בית הדין הרבני לדון בעניינים הכרוכים לגירושין מעוגנת בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953. סעיף 3 לחוק זה קובע כי "הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג".
פסיקת בית המשפט העליון בעניין סמכות בית הדין הרבני (בע"מ 7628/17) חידדה את גבולות הסמכות של בית הדין הרבני לדון בעניינים הכרוכים לגירושין, תוך איזון בין עקרון כיבוד הסכמי הצדדים לבין שמירה על טובת הילדים.
הגשת בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני היא פעולה פשוטה יחסית, אך חשוב להקפיד על מילוי מדויק של הטופס וצירוף כל המסמכים הנדרשים, על מנת להבטיח שהבקשה תטופל במהירות וביעילות. להלן הנחיות מפורטות להגשת הבקשה:
ראשית, יש להוריד את טופס הבקשה ליישוב סכסוך (טופס 1) מאתר האינטרנט של משרד המשפטים או מאתר בתי הדין הרבניים. הטופס זמין להורדה בפורמט PDF, וניתן למלא אותו באופן מקוון או להדפיסו ולמלאו בכתב יד.
לאחר מילוי הטופס, יש לצרף אליו את המסמכים הבאים: צילום תעודת זהות של המבקש, כולל הספח המציג את כתובתו העדכנית. במקרה שהמבקש מיוצג על ידי עורך דין, יש לצרף גם ייפוי כוח חתום על ידי שני הצדדים. ייתכן שיהיה צורך לצרף מסמכים נוספים, בהתאם לנסיבות הספציפיות של הסכסוך.
את הבקשה המלאה, בצירוף כל המסמכים הנדרשים, ניתן להגיש במספר דרכים: הגשה פיזית במזכירות בית הדין הרבני האזורי שבתחום שיפוטו נמצא מקום המגורים האחרון של בני הזוג. הגשה באמצעות דואר רשום לכתובת בית הדין הרבני האזורי. הגשה מקוונת באמצעות מערכת ההגשה המקוונת של בתי הדין הרבניים (במידה וקיימת אפשרות כזו).
פתיחת התיק כרוכה בתשלום אגרה, שגובהה משתנה מעת לעת ומתפרסם באתר בתי הדין הרבניים. ניתן לשלם את האגרה במזומן במזכירות בית הדין, באמצעות כרטיס אשראי או באמצעות העברה בנקאית.
הפניה לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג, בנוגע לנהלים, חשובה לצורך הבנת סדרי הדין וההליכים המתנהלים בבתי הדין הרבניים. תקנות אלו מסדירות את אופן ניהול הדיונים, הגשת הראיות, מתן ההחלטות וערעור עליהן. מומלץ לעיין בתקנות אלו בעיון, או להיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה, על מנת לקבל ייעוץ משפטי מקיף ומותאם לנסיבות האישיות שלכם.
לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך לבית הדין הרבני, מתחיל תהליך שמטרתו לסייע לכם ולצד השני להגיע להסכמות בדרכי שלום. חשוב שתכירו את השלבים הבאים בתהליך, על מנת להיערך אליהם כראוי ולמצות את מלוא הפוטנציאל הטמון בהליך זה.
השלב הראשון לאחר הגשת הבקשה הוא קבלת הזמנה לפגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני. פגישת מהו"ת היא פגישה ראשונית, המתקיימת בדרך כלל בתוך מספר שבועות לאחר הגשת הבקשה, ומטרתה להציג בפניכם את מהות ההליך ליישוב סכסוך, להכיר אתכם ואת נסיבות הסכסוך, ולתאם את המשך ההליך.
במהלך פגישת המהו"ת, תקבלו מידע מפורט על האפשרויות העומדות בפניכם ליישוב הסכסוך, כגון גישור, ייעוץ משפחתי או טיפול זוגי. כמו כן, תינתן לכם הזדמנות להציג את עמדתכם ולשמוע את עמדת הצד השני. יחידת הסיוע תסייע לכם לבחור את הדרך המתאימה ביותר ליישוב הסכסוך, ותתאם את המשך ההליך בהתאם.
מטרת פגישת המהו"ת היא ליצור אווירה נינוחה ופתוחה, המאפשרת לצדדים להביע את רגשותיהם ומחשבותיהם, ולבחון את האפשרות להגיע להסכמות מתוך רצון טוב והבנה הדדית. חשוב להגיע לפגישה זו בראש פתוח ועם נכונות להקשיב לצד השני, גם אם קיימים ביניכם חילוקי דעות עמוקים.
במסגרת יישוב הסכסוך, ייתכן שתגיעו להסדר מוסכם עם הצד השני, אשר יכלול את כל הסוגיות השנויות במחלוקת, כגון גירושין, מזונות ילדים, משמורת וחלוקת רכוש. הסכם זה יוגש לבית הדין הרבני, אשר ייתן לו תוקף של פסק דין.
במקרה שלא תצליחו להגיע להסדר מוסכם במסגרת הליך יישוב הסכסוך, תוכלו להגיש תובענה לבית הדין הרבני, בהתאם לסעיף 4 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. סעיף זה קובע כי לאחר חלוף התקופות הקבועות בחוק, ולאחר שלא הגיעו הצדדים להסדר מוסכם, רשאי הצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך להגיש תובענה לבית הדין.
חרף העובדה כי הסמכות לדון בעייני גירושין בין בני זוג יהודיים הינה של בית הדין הרבני, אין זה מונע מצדדים לפתוח את הליך הגירושין בדרך של הגשת בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה.
ואלו הם השלבים להגשת הבקשה בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה:
טופס 3, הידוע כ"הודעת הצדדים על החלטתם בעניין הליך יישוב סכסוך בהסכמה", הוא חלק ממספר בקשות כחלק מהוראות תקנות להסדר התדיינויות,אשר ניתן להגיש במסגרת הליך יישוב הסכסוך. הטופס מאפשר לצדדים להודיע על החלטתם אם להמשיך בהליך יישוב הסכסוך בהסכמה או להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לפני הגשת תביעה לבית משפט או להביא לסיום הארכת תוקפת עיכוב ההליכים.
| שלב | משך | הערות |
|---|---|---|
| תקופת עיכוב ההליכים הראשונית | 60 יום | מתחיל עם הגשת הבקשה, אסור להגיש תביעות משך תקופת זמן זו. |
| הארכה בהסכמה | תלוי בהסכמה | נקבע על ידי הצדדים, מוסיף לתקופה הראשונית של הליך יישוב הסכסוך ועיכוב ההליכים. |
שלב 1: ייעוץ ראשוני והכנה
שלב 2: פתיחת תיק גירושין
שלב 3: לאחר פתיחת תיק גירושין
הגשת בקשה ליישוב סכסוך מקוון היא צעד משמעותי שיכול לסייע לבני זוג לסיים את מערכת היחסים בצורה מכבדת, יעילה ומוצלחת. הליך גישור מקוון מאפשר לצדדים לחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש, ולהגיע להסכמות בנוחות ובדיסקרטיות.
בקשה ליישוב סכסוך, הידועה גם כהליך גישור גירושין, הינה הליך משפטי המאפשר לבני זוג להגיע להסכמות בנוגע לסוגיות הקשורות לגירושין, כגון חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות והסדרי ראייה. ההליך מתבצע בדרך כלל באמצעות גישור או פישור, בהנחיית מגשר מקצועי וניטרלי.
הבסיס החוקי להליך יישוב הסכסוך מעוגן בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014. סעיף 3 לחוק זה קובע כי טרם הגשת תובענה בעניין סכסוך משפחתי לערכאה שיפוטית, יש להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך.
הגשת בקשה ליישוב סכסוך מקוון בבית הדין הרבני מתבצעת באופן הבא:
את הבקשה ליישוב סכסוך יש להגיש:
לבקשה ליישוב סכסוך יש לצרף את המסמכים הבאים:
לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך מתחיל תהליך שמטרתו לסייע לצדדים להגיע להסכמות בדרך של הסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט:
טופס 3 ליישוב סכסוך שכותרתו: "הודעת הצדדים על החלטתם בעניין הליך יישוב סכסוך בהסכמה" הינו טופס המשמש במסגרת הליכי יישוב סכסוך בין בני זוג במערכת המשפט הישראלית, ובפרט:
דלג לתוכן
