אחריות הורית (משמורת משותפת) ו-מזונות

חלק מרכזי ומשמעותי מתוך הליך גירושין בין בני הזוג נשואים או יודעים בציבור, הוא קביעת סכום המזונות עבור הקטינים וחלוקת הסדרי שהות בין ההורים לילדיהם המשותפים. 

מזונות ילדים, כך גם הסדרי השהות והאחריות ההורית (לשעבר משמורת קטינים), נתפסים בעיני הציבור כנושאים הקשורים ומשפיעים האחד על השני; אולם לא כך הדבר, לפחות לא באופן מוחלט.

נתחיל במחבר בין הנושאים, נכון שחלוקת הסדרי השהות בין הילדים להוריהם, השפעה על גובה מזונות הילדים שהורה אחד ישלם להורה לאחר; אם כי, אינו גורם השפעה היחיד לפיו נקבע גובה תשלום המזונות עבור הקטינים.

גורמים נוספים הנלקחים בחשבון כוללים בין היתר, מצבת הרכוש של כל אחד מבני הזוג הכולל הכנסות, נכסים, רכוש שכל אחד מבני הזוג מחזיק על שמו. כך גם גילם של הילדים, כאשר עד גיל שש החיוב הוא לפי הדין האישי של בני הזוג (נבחן האם בני הזוג יהודיים, מוסלמים או נוצריים – כאשר לכל דת הלכות וחוקים שונים לפיהם נקבע בין היתר גובה מזונותיהם של הקטינים).

יוער כי, זוג שהוא חסר דת, ינהל את ההליך המשפטי בפני בית המשפט לענייני משפחה, וזאת בהתאם להוראות חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות).

מכאן כי, לשאלה מה גובה המזונות שבן זוג יצטרך לשלם עבור קטין, אין תשובה חד משמעית, כאשר סכום המזונות נקבע בהתאם לפרמטרים שונים שהובאו לעיל. 

כך לדוגמה, בעניין מזונות של קטין מתחת לגיל 6, לפי ההלכה היהודית, האב מחויב לשאת במלוא הוצאותיו ההכרחיות של הקטין (הכוללים ביגוד, הנעלה, מזון, בריאות ומדור) כאשר יתר ההוצאות של הקטין הינם בבחינת הדין היהודי, בגדר דין צדקה, ונקבעים בין היתר בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מבני הזוג.  

ואולם, ניתן להבחין בשנים האחרונות בשינויים שחלים גם בבתי הדין הרבניים, וחרף העובדה כי נחשבים לשמרנים יותר, החלו לתת משקל גבוהה יותר גם לעניין חלוקת הסדרי השהות בין הורים לילדיהם לצורך קביעת סכום המזונות שהאב מחויב לשאת עבור הקטין.

לא כך הם פני הדברים, בהגיעו של הקטין לגיל 6 ומעלה, או אז נקבע הסכום בעיקר על בסיס שני פרמטרים מרכזיים; האחד היכולת הכלכלית של כל אחד מבני הזוג, והשני חלוקת הסדרי השהות בין הקטינים להוריהם. 

כאשר גם במקרים אלו, ניתן להבחין בהבדלים בגישות לקביעת סכום המזונות, בין בתי המשפט בהליכי גירושין הפוסקים בהתאם להלכה הידועה שנקבעה בשנים האחרונות – בע"מ 919/15, שבקצרה קובעת הסדר שוויני ליברלי יותר בחלוקת החיוב במזונות בין ההורים, לפעמים אף בחלוקה בשווה ביניהם. 

לבין בתי הדין הרבניים, שפוסקים גם בגילאים אלו, באופן שמרני יותר, אם כי יש לאמור שגם במקרה זה ניתן להבחין במגמה שהולכת וצוברת תאוצה בבתי הדין, בחיוב במזונות ילדים בהתאם להלכה שנקבעה בבית המשפט העליון (בע"מ 919/15).