זכויות ידועים בציבור
מבוא
ידועים בציבור הם בני זוג שאינם נשואים זה לזה, אך חיים יחד ומקיימים מסגרת משפחתית ומשק בית משותף. מעמד ידועים בציבור מאפשר להחיל על בני זוג שאינם נשואים חלק גדול מהזכויות והחובות שחלות על זוגות נשואים. בני זוג רבים בוחרים לחיות כידועים בציבור מרצונם, ויש זוגות הנאלצים לבחור בכך משום שהם אינם יכולים להינשא במדינת ישראל (למשל בני זוג מאותו מין או בני דתות שונות) בשל הדין הדתי. למרות זאת, בפועל מדינת ישראל מכירה בזכויות רבות של ידועים בציבור, והפער בין זכויותיהם לזכויות בני זוג נשואים הצטמצם בשנים האחרונות בעקבות פסיקת בתי המשפט. במאמר זה נפרט את הזכויות העיקריות של בני זוג ידועים בציבור ואת הדרכים לממשן.
ידועים בציבור הם בני זוג החיים יחד ומנהלים משק בית משותף, גם ללא נישואים רשמיים. הגדרת המעמד מאפשרת להחיל עליהם רבות מן הזכויות של זוגות נשואים, בכפוף להוכחת הקשר הזוגי.
רישום והכרה כידועים בציבור
הגדרה והוכחת המעמד: אין בחקיקה הישראלית הגדרה רשמית אחת למונח ידועים בציבור. מעמדם נקבע על פי נסיבות החיים והראיות לקשר הזוגי. בדרך כלל, זוג המעוניין להיחשב כידוע בציבור צריך להראות שהם חיים יחדיו ומנהלים משק בית משותף במסגרת של חיי משפחה. בעבר הייתה דרישה למשך חיים משותפים מינימלי, אך כיום ייתכן שיוכרו כידועים בציבור גם אחרי פרק זמן קצר, אם הקשר מעיד על מחויבות זוגית.
אמצעים להכרה רשמית: בני זוג יכולים לערוך תצהיר בפני עורך דין על כך שהם ידועים בציבור, ולקבל תעודת זוגיות או תעודת חיים משותפים מארגונים כמו "משפחה חדשה" או "הויה". תעודות אלה מהוות ראיה להצהרת הזוג על אורח חייהם המשותפים (אם כי אינן הוכחה חוקית מוחלטת למעמד) ונעשה בהן שימוש מול רשויות מסוימות כמו משרד הבינוי והשיכון. בנוסף, ניתן לבצע רישום כידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי – תהליך הכרוך במילוי שאלון מפורט וצירוף מסמכים ועדויות המוכיחים את הקשר הזוגי. בני זוג שנרשמו בביטוח הלאומי מקבלים מעמד רשמי המוכר על ידי המדינה כידועים בציבור, ללא צורך בהוכחות נוספות ברוב המקרים. במידה וזוג לא נרשם ולא מחזיק בתצהיר רשמי, יהיה עליהם להוכיח את מעמדם בפני כל רשות בנפרד לפי נסיבות חייהם, למשל באמצעות עדויות של חברים ומשפחה, חשבונות בנק משותפים, חוזים משותפים, תמונות וכד'.
תנאים נפוצים להכרה: בתי המשפט פיתחו במשך השנים קריטריונים גמישים לזיהוי ידועים בציבור. בין התנאים המרכזיים:
- קשר זוגי אינטימי וקבוע, הדומה באופיו לחיי נישואים, מתוך רצון לחיות יחד ולקשור גורל זה בזה.
- ניהול משק בית משותף – תרומה כלכלית ותפקודית משותפת לקיום הבית (לרוב דורש מגורים תחת קורת גג אחת, אף שכיום גם זוג הגר בדירות נפרדות עשוי במקרים מסוימים להיחשב לידוע בציבור).
- חיי משפחה וגילוי פומבי של הקשר – הכרה על ידי חברים ובני משפחה כזוג, הופעה בציבור יחדיו באירועים, תכניות משותפות לעתיד, ואפילו ניהול נכסים או חשבון בנק משותפים.
חשוב להדגיש: עצם הכוונה להתחתן בעתיד אינה יוצרת מעמד אוטומטי של ידועים בציבור. בתי המשפט קבעו כי אפילו זוג מאורס אינו בהכרח ידוע בציבור, אם לא התקיימו חיי משפחה ומשק בית משותף בפועל. כלומר, הסטטוס של ידועים בציבור הוא מצב עובדתי הנגזר מהתנהגות בני הזוג – הוא אינו סטטוס רשמי במרשם האוכלוסין, ולא משנה את מצבם האישי הרשום (מי שמוגדר כרווק/גרוש בתעודת הזהות יישאר כך גם אם הוא ידוע בציבור). במילים אחרות, ידוע בציבור איננו מעמד משפטי פורמלי, ולכן בכל פעם שבני הזוג ירצו לממש זכויות מכוח מעמד זה, יהיה עליהם להוכיח מחדש את טיב הקשר ביניהם בפני אותה רשות או גוף.
מעמד חוקי וחקיקה רלוונטית
היעדר חוק ספציפי: נכון להיום, אין בישראל חוק אחד המסדיר באופן אחיד את מעמד הידועים בציבור. במקום זאת, ההכרה בהם נשענת על שילוב של חקיקה נקודתית ותקדימי פסיקה. בחוקים רבים מוגדר המונח "בן זוג" כך שכולל גם ידוע בציבור – למשל, חוק למניעת אלימות במשפחה מגדיר "בן-זוג" ככולל ידוע בציבור, וחוק הירושה מכיר בזכות ידוע/ה בציבור לרשת את בן זוגו/ה בתנאים מסוימים (ראו פירוט בהמשך). גם חוק הביטוח הלאומי מונה ידועה בציבור בהגדרת "אשתו" של מבוטח. כלומר, בהרבה תחומי חוק, ידועים בציבור נכללים במסגרת המושג "בני זוג" לצורך הענקת זכויות. עם זאת, בשל היעדר הגדרה אחידה, מימוש כלל הזכויות של ידועים בציבור עשוי לחייב פנייה נפרדת לכל רשות – מצב מורכב המצריך לעיתים סיוע משפטי פרטני.
זכויות ידועים בציבור – סקירה כללית
על אף שאין חוק כולל, בפועל ידועים בציבור נהנים מרוב הזכויות של בני זוג נשואים בתחומי חיים רבים. נציג כעת את זכויות הידועים בציבור לפי נושאים מרכזיים:
זכויות כלכליות ופיננסיות
בני זוג ידועים בציבור זכאים כמעט לכל הזכויות הכלכליות של זוגות נשואים. משמעות הדבר שבתחומי מס, רכוש, ושירותים פיננסיים – המדינה ורשויותיה מתייחסות לידוע בציבור באופן דומה מאוד לבן זוג נשוי. לדוגמה:
- בני זוג החיים כידועים בציבור מנהלים משק כספי משותף ולכן חלים עליהם מבחנים כלכליים כעל זוג. אם אחד מהם זכאי להטבה כלשהי (כגון סיוע בדיור, נקודות זיכוי במס הכנסה, הטבות במס רכישה ועוד), ההכנסה של השני נלקחת בחשבון כמו אצל זוג נשוי. למעשה, נקודת יוצא היא שזוג המצהיר על עצמו כבני זוג (גם אם אינם נשואים) יתופקד כיחידה כלכלית אחת.
- בתחום המיסוי: ברוב המקרים אין הבדל בזכויות ובחובות. ישנו חריג, למשל, בעניין נקודות זיכוי ממס הכנסה הניתנות לבני זוג – יש מספר הטבות מס הקשורות במעמד נישואים שייתכן ואינן מוחלות אוטומטית לידועים בציבור. עם זאת, פעמים רבות ניתן להסדיר גם הטבות אלו מול רשות המסים בהצגת תצהיר מתאים.
- בנקים ומוסדות פיננסיים: ידוע בציבור זכאי להיחשב "בן זוג" גם לצורך חשבון בנק משותף, הלוואות זוגיות, זכויות חתימה וכו'. גם חברות ביטוח רבות מכירות בידועים בציבור כמוטבים אוטומטיים בפוליסות (למשל בביטוח חיים או בריאות של בן הזוג).
- נכסים ורכוש: אם בני הזוג נפרדים, חלה חזקת השיתוף – כלומר, רכוש ונכסים שנצברו במהלך החיים במשותף יחולקו ביניהם בשווה, בדומה לגירושין. חשוב לציין שהדבר אינו אוטומטי כמו אצל נשואים הכפופים ל"חוק יחסי ממון"; ידועים בציבור צריכים להוכיח כוונת שיתוף ברכוש, אך בתי המשפט פסקו שלא משנה מדוע לא נישאו – עצם היותם זוג לאורך זמן מקנה לכל אחד מהם זכות ברכוש המשותף. כדי למנוע מחלוקות, מומלץ לערוך הסכם ממון או הסכם חיים משותפים המסדיר את הנושא מראש.
זכויות במשפחה והורות
בכל הנוגע לילדים, הדין שואף שלא להפלות בין משפחות נשואות לבין משפחות של ידועים בציבור. למעשה, מעמדם של ילדים שנולדו לזוג ידועים בציבור זהה למעמד ילדים להורים נשואים. להלן מספר נקודות מפתח:
- ילודה טבעית: זוג ידועים בציבור המביאים ילד ביולוגי לעולם נחשבים הוריו לכל דבר, ואין הבדל במעמד ההורות. שמם של שני בני הזוג (אב ואם, או שתי אמהות/שני אבות) ירשם במרשם האוכלוסין כהורי הילד, ויחולו עליהם כל החובות והזכויות של הורים נשואים. כלומר, בחיי היום-יום ובפני מוסדות חינוך, בריאות וכד', אין הבדל בשל מעמד ההורים.
- אבהות ואימהות: במקרה של ידועה בציבור היולדת ילד, בן זוגה יוכר אוטומטית כאב ויירשם בתעודת הלידה (בכפוף להליך הכרה באבהות אם נדרש, כמו אצל זוג לא נשוי). אותו כלל תקף לידוע בציבור שנולד לו ילד – זוגתו תוכר כאם בתהליך זהה.
- אימוץ ילדים: הדין בישראל מאפשר כיום גם לידועים בציבור (הטרוסקסואלים ולהט"ב) לאמץ. משרד הרווחה מאפשר לזוג ידועים בציבור שחי יחד לפחות שנתיים להגיש בקשת אימוץ בדיוק כמו זוג נשוי. בעבר היו קשיים בירוקרטיים, אך בעקבות פסיקה ונהלי משרד הרווחה, בני זוג כידועים בציבור זכאים להיכלל במעגל המאמצים.
- פוריות והליכים רפואיים: זכויות בטיפולי פוריות, הפרייה חוץ-גופית, פונדקאות ותרומת זרע – כולן פתוחות גם לידועים בציבור, בכפוף לקריטריונים. למשל, זוג ידועים בציבור חד-מיני המביא ילד בפונדקאות בחו"ל: שניהם מוכרים כהורים ויכולים לחלוק את חופשת הלידה באופן שווה, אם הם רשומים בביטוח הלאומי מראש.
- משפחה חד-מינית: רבים מבני קהילת הלהט"ב בישראל חיים כידועים בציבור, משום שמדינת ישראל (נכון להיום) אינה מאפשרת להם להינשא כאן. עם זאת, זוגות מאותו מין מוכרים כמעט בכל תחום כהורים שווי זכויות. למשל, אישה שהיא ידועה בציבור של אם ביולוגית – יכולה לאמץ את ילדי זוגתה כאימוץ ילד חורג, על פי פסיקת בית משפט שהשוותה זאת למקרה של בני זוג נשואים. גם שני גברים ידועים בציבור זוכים כיום לאפוטרופסות משותפת על ילדיהם, לפי תקדימי פסיקה.
זכויות בעת פרידה
כאשר מסתיים הקשר בין ידועים בציבור (פרידה), ההתמודדות דומה במובנים רבים להליך גירושין – אך ישנם גם הבדלים בשל היעדר מסגרת נישואין רשמית:
- משמורת ילדים ומזונותיהם: הדין זהה לחלוטין למקרה של הורים נשואים. טובת הילדים היא שקובעת, ואין נפקות לשאלה אם ההורים היו נשואים או בידועין בציבור. לכן, סוגיות כמו משמורת פיזית, משמורת משותפת, זמני שהות, דמי מזונות לילדים וכו' נידונות בבית המשפט לענייני משפחה, ויידונו באותה צורה כמו אצל כל זוג הורים שנפרד.
- מזונות בן/בת זוג: כאן יש הבדל חשוב: ידועה בציבור אינה זכאית אוטומטית למזונות אישה מבני זוגה לשעבר, בניגוד לאישה נשואה היכולה לעתור למזונות מבעלה עד הגט. בפועל, אין חובת תשלום מזונות לבן זוג לשעבר במעמד ידועים בציבור. בתי המשפט כן פיתחו אפשרות של תביעת פיצוי או מזונות משקמים לתקופה קצרה במקרים מסוימים, אך הדבר אינו מוקנה בדין כמו אצל זוג נשוי.
- חלוקת רכוש: כפי שצוין, חלוקת רכוש בעת פרידת ידועים בציבור נעשית על פי הוכחת שיתוף ספציפית. החוק הרשמי להסדרת רכוש (חוק יחסי ממון) חל רק על זוגות שנישאו. לכן, ידועים בציבור נדרשים לפנות לבית המשפט ולהוכיח שאכן היה להם כוונת שיתוף בנכסים, או להציג הסכם חיים משותפים אם קיים. בפועל, בית המשפט מכיר ברוב המקרים בזוג שחי יחד כשותף לנכסים, במיוחד לאחר זוגיות ארוכה. אולם במקרים חריגים (למשל קשר קצר ללא שיתוף כספי) ייתכן שנכס יוגדר כנפרד. משום כך, מומלץ להעלות על הכתב מראש את הסכמות בני הזוג בנוגע לרכוש, כדי למנוע מחלוקות משפטיות לאחר הפרידה.
- הליך הפרידה: אין טקס או הליך רשמי של "גירושי ידועים בציבור". די בכך שיחליטו להיפרד, ואין צורך בבית דין דתי. היעדר הליך פורמלי אומנם מפשט את הפרידה, אך מותיר לעיתים את אחד הצדדים ללא ההגנות שמסגרת גירושין מסודרת מעניקה. למשל, אישה שנפרדת כידועה בציבור לא תהיה זכאית לכתובתה (כי לא הייתה כתובה) ואין "גט" המחייב סעד. מצד שני, אין צורך בהמתנה או מסמך רשמי כדי להינשא מחדש לאחר פרידה (פרט למקרה של מי שנותר נשוי לאדם אחר). אם בני זוג היו רשומים בביטוח הלאומי כידועים בציבור, עליהם ליידע את המוסד על הפרידה כדי שיוסרו מהרישום וימנע חיוב או זכאות משותפים עתידיים.
זכויות בירושה
זכות הירושה היא אחת הזכויות המרכזיות שהושוו בין ידועים בציבור לזוגות נשואים. סעיף 55 לחוק הירושה קובע ש"איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף, אך אינם נשואים – יראו את הנותר בחיים, לאחר מות בן זוגו, כאילו היה בן זוגו לעניין ירושה". במילים פשוטות, ידוע/ה בציבור זכאי/ת לרשת את בן/בת זוגו שנפטר/ה כאילו היו נשואים, בהתקיים שני תנאים עיקריים:
- בני הזוג קיימו חיי משפחה וניהלו משק בית משותף עד לפטירה.
- אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאדם אחר בעת פטירת בן הזוג.
אם התנאים הללו מתקיימים, והנפטר/ת לא הותיר/ה צוואה הקובעת אחרת, הידוע/ה בציבור זכאי/ת לרשת כחוק את חלק בן הזוג בעיזבון, בדיוק כמו בן זוג נשוי. למעשה, במקרה שאין צוואה, החוק מתייחס לידועים בציבור כבני זוג נשואים לעניין סדרי הירושה. חשוב לציין: אם המנוח היה עדיין נשוי לאדם אחר (למשל, לא התגרש רשמית) – הידועה בציבור לא תירש אותו על פי דין, משום שבדין רק בן זוג אחד יורש, והאישה החוקית קודמת. לכן מצב כזה מורכב ודורש ייעוץ משפטי.
בנוסף, לידועה בציבור יש זכות למזונות מן העיזבון של בן זוגה המנוח, במידה והיא נזקקה לתמיכה כלכלית, וזכות זו קיימת גם אם הייתה צוואה שלא הורישה לה דבר. למעשה, החוק מגן על הידוע/ה בציבור מבחינת קיום מינימלי לאחר האובדן – זכות למזונות חודשיים מהעיזבון, שגוברת אפילו על תוכן צוואה (בדומה לזכות אישה נשואה למזונות מהעיזבון, אך כאן אפילו חזקה יותר, כי אינה נשללת גם בנסיבות כמו בגידה שבעטיין אשה נשואה עלולה לאבד מזונות עיזבון).
זכות חשובה נוספת: אם בעת פטירת בן הזוג הידועה בציבור התגוררה איתו בדירתו, היא זכאית להמשיך לגור בדירה למשך שלושה חודשים לאחר המוות (ואם הייתה יורשת – אז שישה חודשים), ואף להשתמש במיטלטלי הבית המשותף בתקופה זו. הוראה זו באה להבטיח שלא תמצא עצמה ללא קורת גג מיידית לאחר הפטירה.
כדי לממש זכויות ירושה, על הידוע/ה בציבור להגיש בקשה לצו ירושה לרשם הירושה, ולהוכיח במסגרתה את מעמדה כבת/בן זוג של המנוח (באמצעות תצהירים, עדים, הוכחות למשק בית משותף וכו'). לעיתים בני משפחת המנוח עשויים להתנגד להכרה הזאת, מה שמוביל להתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה. לכן, מומלץ גם לידועים בציבור לערוך צוואות הדדיות או לכל הפחות צוואה המסדירה את חלוקת הרכוש – צעד שמעניק ביטחון ויציבות, ומונע סכסוכים מיותרים בעתיד.
זכויות בפנסיה ובגמלאות
ידועים בציבור זכאים לרוב הזכויות בתחום הפנסיה, ביטוחי המנהלים והגמלאות, בדומה לבני זוג נשואים:
- פנסיות ושארים: קרנות הפנסיה בישראל ותקנוני ביטוח רבים מכירים בידוע/ה בציבור כ-שאיר הזכאי לקצבת שאירים במקרה של פטירת העובד/המבוטח, בדומה לבן/בת זוג נשוי. למעשה, על פי תקנות הפנסיה, אם מוכח שהנפטר חי עם ידועה בציבור, היא זכאית לקצבת שארים כאילו הייתה אשתו, ובלבד שלא היה נשוי לאחרת בזמן הפטירה (תנאי מקביל לחוק הירושה). קרן הפנסיה תדרוש ראיות לקשר (למשל אישור ביטוח לאומי על המעמד, תצהירים על חיים משותפים וכו'), אך לאחר ההכרה – תשולם הקצבה החודשית לבן/בת הזוג הנותר/ת.
- גמלאות ביטוח לאומי: יורחב בהמשך, אך נציין כבר כאן כי המוסד לביטוח לאומי מתייחס לידועים בציבור כאל בני זוג נשואים לכל דבר ועניין לעניין זכאות לקצבאות. לדוגמה, אלמן ידוע בציבור זכאי לקצבת שארים (קצבת אלמנות/אלמנים) לאחר מות זוגו, בדיוק כמו אלמן נשוי. גם בתחומים כמו דמי פגיעה (תגמול על פציעת בן זוג), קצבת תלויים, מענק פטירה וכד' – ידוע בציבור נחשב בין הזכאים, וצריך לעמוד באותם תנאים. אם הזוג לא הודיע רשמית לביטוח לאומי, יהיה עליו להוכיח את הקשר בעת התביעה, ולכן עדיף תמיד לבצע את הרישום המוקדם.
- זכויות במקום העבודה: מקומות עבודה רבים (ובפרט שירות המדינה) מעניקים הטבות לעובדים על בסיס מצב משפחתי – כגון ימי חופשה מיוחדים, מתנות, זכאות לקרן השתלמות לבן זוג, וכו'. כיום, בהנחיות נציבות שירות המדינה למשל, נקבע שיש להשוות את התנאים של ידועים בציבור לאלה של נשואים, לרבות זכויות פנסיה לעובדי מדינה בני אותו מין. כלומר, עובד שהצהיר למעסיק על בן/בת זוג ידוע/ה בציבור, זכויותיו (ושל בן זוגו) יהיו כשל כל עובד נשוי. הדבר נכון במקומות עבודה ציבוריים רבים וגם בחברות פרטיות שמכירות בגיוון התא המשפחתי.
המוסד לביטוח לאומי וזכויות סוציאליות
רישום בביטוח הלאומי: כפי שצוין, ניתן וכדאי להירשם כידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי. ההכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי בזוג כידועים בציבור מעניקה להם את כל הזכויות והחובות שהמוסד מקנה לבני זוג נשואים. למעשה, מרגע האישור, הביטוח הלאומי מתייחס אל בני הזוג כאילו נישאו, לעניין קצבאות, דמי ביטוח, חובות דיווח וכדומה.
דוגמאות לזכויות בביטוח הלאומי:
- אם בני הזוג מוכרים בביטוח הלאומי, הם זכאים לנצל זכויות הדדיות. למשל, במקרה של חופשת לידה: לאחר שאישה יולדת, בן זוגה (או בת זוגה) יכול להחליף אותה ולקבל את דמי הלידה במקומה החל מהשבוע השביעי שלאחר הלידה. אך כדי שמוסד ביטוח לאומי יאשר זאת, עליו לוודא שמגיש הבקשה הוא אכן בן זוג. זוג כידועים בציבור שכבר רשום בביטוח הלאומי פטור מהוכחה נוספת – התהליך יהיה מיידי. לעומת זאת, ללא רישום, היה צורך להביא מסמכים על החיים המשותפים ושותפות במשק בית לצורך אישור הזכאות.
- במקרה של ידועים בציבור חד-מיניים שהביאו ילד (למשל בפונדקאות): אם השניים מוכרים על ידי הביטוח הלאומי, הם יכולים לבחור מי מהם ייחשב ל"אם" לעניין חופשת הלידה, ואף לחלוק ביניהם את חודשי החופשה – זכות שניתנה בפועל לזוגות גברים מוכרים. אם לא היו מוכרים, רק האב הביולוגי היה מקבל זכאות, והאב השני היה נותר ללא זכויות חופשת לידה כלל.
- פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי לבריאות: אישה שלא עובדת, אבל בן זוגה עובד ומשלם ביטוח לאומי – אישה זו פטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות ומבוטחת כעקרת בית על חשבון בן זוגה. כלל זה חל גם על ידועה בציבור (וכן על גבר ידוע בציבור בזוג חד-מיני), בתנאי שהיא מוכרת בביטוח הלאומי. כלומר, אשה שאינה עובדת ובן זוגה מפריש עבורה, תהנה מהביטוח ממש כמו אישה נשואה שבעלה מפרנס – בתנאי הרישום.
- קצבאות שארים: אם נפטר אחד מבני הזוג, בן זוגו הידוע בציבור זכאי לקצבת שארים (אלמן/אלמנה) מאת הביטוח הלאומי. זכות זו מותנית בכך שהיו רשומים או שיוכיחו את מעמדם לאחר המוות (דבר מורכב רטרואקטיבית, ולכן הרישום מראש מועיל מאוד). יש מקרים שבהם ביטוח לאומי הכיר בידועה בציבור רטרואקטיבית לאחר מות בן זוגה כדי לאפשר לה לקבל קצבת שארים, אך זה מצריך הליך הוכחה.
- תוספת תלויים לקצבת זקנה: אדם המקבל קצבת זקנה, שיש לו בן/בת זוג עם הכנסה נמוכה – זכאי לתוספת כמה מאות שקלים לקצבה עבור בן הזוג. תנאי הזכאות הוא שהזוג מוכר בביטוח הלאומי, אחרת המוסד לא "יודע" שיש לו בן זוג תלוי. כלומר, כדאי להירשם כדי לממש גם תוספות כאלה.
- הבטחת הכנסה: אדם שמקבל הבטחת הכנסה כיחיד (תשלום גבוה יותר למי שחי ללא בן זוג), אם הוא מתחיל לחיות עם בת זוג ידועה בציבור – יפסיק לקבל את התנאים של יחיד ויעבור למבחן הכנסה כזוג. כאן הרישום פועל להיפך – ברגע שתוכרו, ייתכן שהתשלום יופסק או יופחת כי אתם נחשבים "משק בית משותף". זה אמנם נשמע כקיפוח, אך מדובר במניעת כפל תשלומים, כדי להתאים את הקצבה למצב הכלכלי האמיתי.
בסיכומו של דבר, המוסד לביטוח לאומי הוא אחת הרשויות החשובות שבהן כדאי להסדיר את המעמד כידועים בציבור על מנת ליהנות מכל הזכויות הסוציאליות המגיעות לכם וגם לעמוד בכלל החובות (למשל, תשלום דמי ביטוח בהתאם למצב המשפחתי). התהליך, כאמור, כולל מילוי שאלון לידועים בציבור (טופס בל/107), צירוף מסמכים (כגון הוכחות להופעה בציבור כזוג, חשבונות משותפים, חוזה שכירות משותף, תמונות, מכתבי עדים וכד') והגשה לסניף ביטוח לאומי. ההחלטה מתקבלת לרוב תוך חודשים ספורים. אם ההכרה מאושרת, יש לשלוח הודעה גם במקרה של פרידה כדי לבטל את המעמד ברישומי הביטוח הלאומי.
צילום אילוסטרציה: בני זוג מנהלים חיי משפחה ומשק בית משותף. במדינת ישראל ידועים בציבור נהנים מזכויות רחבות בתחומי מיסוי, עבודה, ביטוח לאומי, פנסיה ועוד – אך עליהם להוכיח את מעמדם לצורך מימוש הזכויות.
דיור וסיוע בדיור
גם בתחום הדיור, זכויות ידועים בציבור הולכות ומשתוות לאלה של זוגות נשואים. משרד הבינוי והשיכון, למשל, כולל ידועים בציבור (לרבות זוגות חד-מיניים) בקריטריונים לסיוע ברכישת דירה או בשכר דירה כפי שכולל זוג נשוי. כלומר, בני זוג לא נשואים יכולים לקבל זכאות למשכנתא מוזלת, השתתפות בשכר דירה, דיור ציבורי וכו' – כל עוד יציגו אישורים על מעמדם. כדי לממש זכאות לדיור, דורש המשרד חתימה על טופס הצהרה בפני עורך דין שהשניים הם ידועים בציבור. אם לזוג כבר יש תעודת זוגיות מארגון מוכר (כגון "משפחה חדשה"), הם פטורים מחתימת עו"ד על הטופס ויכולים להגיש את התעודה במקום. בכך המדינה למעשה מקלה על ידועים בציבור לקבל סיוע בדיור. בעבר היו תלונות על כך שידועים בציבור נדרשו להוכיח יותר מאשר נשואים (למשל להביא עדים), אך כיום הנהלים ברורים והוגנים יותר. עיריות רבות גם מכירות בתעודת זוגיות לצורך הנחות ארנונה, הרשמת ילדים למעונות יום וכדומה. כך, בתל אביב-יפו הודיעה העירייה שכל מחזיקי תעודת זוגיות ייחשבו כבני זוג לכל דבר בכל מוסדות העירייה – צעד חלוצי שיתר רשויות מקומיות אימצו אחריה.
קשיים ואתגרים במעמד ידועים בציבור
על אף התקדמות רבה, מעמד הידועים בציבור עדיין מציב אתגרים:
- זכויות לא זהות בכל התחומים: כפי שהוסבר, יש תחום אחד לפחות שבו מעמד ידועים בציבור נופל מזה של נשואים – למשל, מזונות בן זוג וענייני דת (אין הכרה רשמית ברבנות, מה שעלול להשפיע במקרים של מעמד אישי). לכן זכויותיהם של בני זוג ידועים בציבור אינן זהות לחלוטין לזכויות זוגות נשואים.
- הכרה נקודתית: ההכרה במעמד נעשית באופן נקודתי מול כל רשות. זוג עשוי להיות מוכר בביטוח לאומי אך לא מול בנק מסוים, או להפך. כדי להשיג את כל הזכויות, לעיתים על ידועים בציבור להתדיין עם גופים רבים במקביל. זהו תהליך מתיש, ולעיתים תידרש מעורבות משפטית בכל שלב.
- חשיפה של החיים הפרטיים: מאחר ואין רישום פורמלי גורף, בני זוג המבקשים ליהנות מזכויות חייבים לחשוף פרטים אינטימיים על יחסיהם כהוכחה – להציג חשבונות משותפים, לספר על אורחות חייהם בפני פקידים או בית משפט, להביא עדים להעיד על הקשר וכד'. עבור זוגות רבים זה פולשני ומטריד.
- פרידה ללא הליך רשמי: העובדה שאין צורך בגט או בבית משפט כדי להיפרד עשויה להחליש את ההגנה המשפטית. אין מנגנון אכיפה של חלוקת רכוש או הסדרי ילדים באופן אוטומטי, ולכן אם אחד הצדדים מסרב לשתף פעולה – נדרשת תביעה משפטית, בעוד שבגירושין חייבים להסדיר. כמו כן, אין מסגרת לטיפול בתביעות נזיקין על הפרת הבטחת נישואין או כתובה, עניינים שקיימים אצל זוג נשוי. עניין נוסף: ידועים בציבור שנפרדו אינם "גרושים" מבחינת המעמד האישי – אם ירצו להינשא לאדם אחר, לא נדרשת גט כמובן, אך אם אחד מהם היה נשוי מלכתחילה למישהו אחר (למשל, לא השלים גירושין קודמים), ייתכנו סיבוכים הלכתיים.
- הכרה סלקטיבית: ייתכן מצב שזוג יוכר כידוע בציבור לצורך חוק מסוים ולא לאחר. למשל, היו מקרים שבהם אישה הוכרה כידועה בציבור לצורך קבלת פנסיית שאירים אבל לא הוכרה לצורך ירושה כי המנוח היה נשוי לאחרת. מצב כזה יוצר חוסר ודאות.
סיכום הקשיים: בסופו של דבר, מי שבוחר שלא להתחתן ולהישאר ידוע בציבור, צריך להיות מודע לכך שאין דין ידועים בציבור כדין נשואים בכל מאת האחוזים. אמנם, "בפועל, הפער בין זכויותיהם… לבין אלו של זוגות נשואים הולך ומצטמצם" – אבל עד שהדין יתעדכן או ייחקק חוק מקיף, הזוגות הללו יצטרכו לגלות גמישות ולעיתים להיאבק כדי למצות את זכויותיהם.
גורמי סיוע ותמיכה
בני זוג הבוחרים לחיות כידועים בציבור ואינם בקיאים בזכויותיהם, יכולים וצריכים להיעזר בגורמי סיוע שונים:
- אתר "כל זכות": פורטל כל-זכות (kolzchut) מרכז מידע מקיף על זכויות אזרח בישראל. באתר ישנו מדריך ייעודי לידועים בציבור, עם הסברים מפורטים על כל תחום – מירושה ועד ביטוח לאומי. מומלץ לעיין בו כדי להבין אילו זכויות מגיעות לכם וכיצד לפעול למימושן. בדקו את זכאותכם באתר כל זכות לגבי תחומי סיוע בדיור, קצבאות וכו', שכן האתר מתעדכן תדיר בהתאם לשינויים בחוק ובפסיקה. כמו כן, הפורטל מפנה לטפסים הרלוונטיים (למשל טופס הרישום בביטוח הלאומי) ומסביר היכן מגישים אותם.
- ייעוץ משפטי: דיני משפחה יכולים להיות מורכבים, במיוחד עבור ידועים בציבור שבמקרה שלהם "אין נוסחה אחידה". עורך דין המתמחה בענייני משפחה יכול לסייע לערוך תצהירים והסכמים, ללוות הליכי רישום, ולהגן על זכויותיכם במקרה של סכסוך או צורך בהוכחת מעמד. למשל, אם בן זוג נפטר והמשפחה מערערת על מעמד הידוע בציבור שלכם – מומלץ שיהיה לצדכם עו"ד שייצג אתכם בבית המשפט. לעיתים ניתן לקבל ייעוץ ראשוני במרכזי סיוע ללא עלות.
- שי"ל (שירות ייעוץ לאזרח): פרוס בתחנות רבות בארץ ומעניק ייעוץ חינם. היועצים בשי"ל מכירים נושאי זכויות בציבור הרחב, ויכולים לכוון זוגות ידועים בציבור מה עליהם לעשות כדי לקבל סיוע. ניתן לפנות גם למוקד הממשלתי 1299 לקבלת מידע ראשוני.
- ארגונים חברתיים: ארגון "משפחה חדשה" שהוזכר, לא רק מנפיק תעודות זוגיות אלא גם מלווה זוגות ידועים בציבור בכל עניין של מיצוי זכויות. ישנם גם ארגונים כמו האגודה למען הלהט"ב, המסייעים לזוגות חד-מיניים בעניינים בירוקרטיים (למשל, הנפקת תעודת חיים משותפים מיוחדת ללהט"ב). פנייה לארגונים אלה יכולה לחסוך זמן והתמודדות מול הרשויות, כיוון שהם צברו ניסיון ויכולים אף לפנות בשם הזוג.
- מרכזי מידע של הביטוח הלאומי: המוסד עצמו מפעיל מרכז מידע ואתר Gov.il עם מדריכים (למשל "שאלון לידועים בציבור – כיצד להגיש"). אם אינכם בטוחים איך למלא את השאלון או אילו מסמכים דרושים, אפשר לפנות לסניף ביטוח לאומי הקרוב ולבקש פגישה עם עובד/ת המוסד לקבלת הסבר.
דוגמה לתעודת זוגיות (ארגון משפחה חדשה). תעודה זו היא תצהיר רשמי בו מצהירים בני הזוג על חייהם המשותפים, ומשמשת ראיה למעמדם כידועים בציבור מול גופים שונים.
חינוך והעלאת מודעות
נושא הידועים בציבור התפתח והפך שכיח בחברה הישראלית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-5% מכלל הזוגות בארץ חיים יחד ללא נישואין רשמיים – מספר שרק גדל בשנים האחרונות. משום כך, יש חשיבות להגברת המודעות הציבורית לזכויות ולחובות הנובעות ממעמד זה. זוגות רבים חיים למעשה כידועים בציבור מבלי לדעת זאת, ואולי מבלי לדעת שמגיעות להם זכויות מסוימות. למשל, סטודנטים שגרים יחד או זוגות מבוגרים שבחרו לא להינשא בשל סיבות אישיות – עלולים לפספס הטבות או להיתקל בקשיים בירוקרטיים בהיעדר ידיעה. מומלץ לקיים סדנאות וימי עיון (למשל דרך ארגוני צעירים, מרפאות קהילה, מתנ"סים) על זכויות ידועים בציבור, להכניס מידע בנושא במסגרת קורסי הכנה לחיים במערכות החינוך הלא-פורמליות, ולפרסם מידע ידידותי לציבור באמצעות עלונים ואתרי אינטרנט. גם רשויות המדינה פועלות להגברת הנגישות: אתר המידע הממשלתי מפרסם מדריכים, וניתן למצוא פרסומים של מרכז המחקר של הכנסת בנושא הכרה משפטית בזוגיות ללא נישואין. ככל שהמידע נגיש, כך זוגות יוכלו למצות את זכויותיהם בקלות רבה יותר, גם אם בחרו שלא להתחתן באופן רשמי.
זוג מחזיק בתעודת זוגיות של "משפחה חדשה". יותר רשויות מקומיות וממשלתיות מכירות כיום בתעודה זו כהוכחה למעמד ידועים בציבור, לצורך מימוש זכויות בדיור, בריאות, ארנונה ועוד.
סיכום
ידועים בציבור תופסים כיום מקום משמעותי בחברה הישראלית, וזכויותיהם זוכות להכרה רחבה בהיבטים רבים של החיים – משפטיים, כלכליים וחברתיים. אמנם אין עדיין חוק מרכזי שמאגד את מכלול הזכויות של הידועים בציבור, אך בפועל בני זוג החיים יחד כמשפחה נהנים כמעט מכל הזכויות להן זכאים בני זוג נשואים. הפערים שנותרו מצטמצמים עם הזמן הודות לפסיקה מתקדמת ולשינויים בחקיקה הספציפית. יחד עם זאת, על בני זוג ידועים בציבור להיות פרואקטיביים: להירשם במוסדות כמו המוסד לביטוח לאומי, לערוך תצהירים והסכמים, ולהיות מוכנים להוכיח את מעמדם במקרה של צורך. כך הם יבטיחו לעצמם הגנה משפטית מלאה וימצו את כל הזכויות המגיעות להם על פי דין.
לסיום, אם אתם חיים כידועים בציבור – דעו את זכויותיכם ואל תהססו לתבוע אותן. בדקו באתר "כל זכות" ובאתרי הממשלה מה מגיע לכם (למשל בתחום הדיור או הפנסיה), והתייעצו עם גורמים מקצועיים כדי להבטיח שלא תפספסו דבר. במדינת ישראל של המאה ה-21, מוסד הידועים בציבור הוא עובדה קיימת ומכובדת; החוק והחברה מכירים בכך שבני אדם יכולים לחיות יחד כזוג שווה זכויות, גם אם לא ערכו טקס נישואים רשמי.