גירושין בישראל כוללים היבטים הלכתיים ומשפטיים מורכבים, במיוחד כאשר מדובר בגט מעושה. מושג זה מתייחס למצב שבו הבעל נותן את הגט לאשתו שלא מרצונו החופשי, אלא תחת לחץ או כפייה. במאמר זה נבחן לעומק את משמעות גט מעושה, את ההשלכות ההלכתיות והמשפטיות שלו, ואת הזכויות והחובות של בני הזוג בהקשר זה.
גט מעושה הוא גט שניתן על ידי הבעל לאשתו שלא מרצונו החופשי, אלא כתוצאה מלחץ חיצוני או כפייה שהופעלו עליו. כדי להבין את חומרת הבעיה, יש להבין תחילה מהו גט כשר.
על פי ההלכה היהודית, הגט חייב להינתן מרצונו החופשי של הבעל. העיקרון המרכזי בדיני גיטין הוא שהבעל צריך לתת את הגט לאשתו מתוך רצון אמיתי ולא בכפייה חיצונית. כאשר הגט ניתן בכפייה שאינה לגיטימית, הוא נחשב לגט מעושה ופסול על פי ההלכה.
תוקפו ההלכתי של הגט מותנה בכך שניתן על ידי הבעל בהסכמה מלאה. גט פסול עלול להשאיר את האישה במעמד של אשת איש, גם אם היא סבורה שהתגרשה. זהו מצב הלכתי חמור ביותר עם השלכות רחבות היקף.
גט מעושה מתרחש כאשר הבעל נותן את הגט תחת כפייה בלתי לגיטימית. כפייה זו יכולה להיות פיזית, כמו הכאה, או נפשית, כגון איומים, נידוי או סנקציות כספיות קשות. הגט נחשב מעושה גם כאשר הלחץ המופעל מגיע לרמה שמבטלת את חופש הבחירה של הבעל.
במקרה שבו הכפייה לתת את הגט נעשתה שלא על ידי בית הדין, או במקרה שהכפייה הופעלה במקרה שבו אין דין המחייב גירושין, הגט נחשב מעושה ופסול.
כגון מצבים בהם בני משפחה או גורמים חיצוניים מפעילים לחץ עצמאי על הבעל לגרש את אשתו, ללא החלטה של בית דין מוסמך – כל גט שיינתן במצב כזה הוא גט מעושה ופסול.
על פי ההלכה, ישנם מקרים מוגדרים בהם ניתן לכפות על הבעל לגרש את אשתו. הרמב"ם בהלכות גירושין (פרק ב, הלכה כ) פסק שבמקרים מסוימים כופים אותו עד שיאמר רוצה אני לגרש את אשתו, וכך הגט כשר ותקף.
העיקרון המנחה הוא "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני" – כאשר בית הדין מחייב את הבעל לגרש, ניתן להפעיל לחץ מדורג כדי לאלץ אותו לגרש את אשתו. דין זה מבוסס על התפיסה שכאשר הבעל חייב על פי ההלכה לתת גט, יצרו הרע מונע ממנו לעשות את הדבר הנכון, ולכן הכפייה היא למעשה שחרור של רצונו האמיתי.
בתי הדין הרבניים כופים גט במקרים מוגדרים כגון:
1. מחלות או מומים חמורים כאשר הבעל סובל ממחלה שאינו ניתנת לריפוי ופוגעת ביכולת לקיים חיי נישואין תקינים, כגון מחלות עור חמורות או ריח רע קבוע, ניתן לכפות אותו לגרש את אשתו אם היא דורשת זאת.
2. סירוב למחיה אם הבעל מסרב לעבוד או לספק פרנסה לאשתו, ואין לו אמצעים אחרים להחיותה, ניתן לכפות עליו לגרש אותה.
3. התנהגות פוגענית כאשר הבעל מכה את אשתו או מתנהג כלפיה באלימות, בית דין עשוי לכפות עליו לגרש אותה.
4. סירוב לקיים יחסי אישות אם הבעל מסרב לקיים את חובתו הזוגית כמו שנקבע בדין, ניתן לכפות עליו לתת גט.
בתי הדין הרבניים מבחינים בין שלוש רמות של החלטות לגט:
1. המלצה – בית הדין ממליץ על הליך גירושין אלא אין כפייה. הבעל יכול לבחור שלא לתת את הגט.
2. חיוב – פסק דין שהבעל חייב לגרש את אשתו על פי ההלכה. במקרה זה ניתן להפעיל לחץ מתון, כמו עיכוב רישיון נהיגה או דרכון.
3. כפייה – פסק דין לכפיית גט מאפשר לבית הדין להפעיל סנקציות חמורות יותר, כולל מאסר.
ולכן, כפיית גט לגיטימית דורשת פסק דין מפורש של בית הדין הרבני המבוסס על מקרים הלכתיים מוכרים.
האישה זכאית לדרוש גירושין במקרה שבו היא סובלת מהתנהגות פוגענית של הבעל או כאשר הוא אינו ממלא את חובותיו כלפיה. במקרים אלו, היא יכולה לפנות לבית הדין הרבני ולבקש פסק דין המחייב או כופה את הבעל לגרש אותה.
זאת ועוד, במקרה של סרבן גט, ניתן להפעיל כנגד הבעל סנקציות שונות למען הגנה על זכויות האישה. סנקציות אלו כוללות:
עיכוב רישיון נהיגה
עיכוב דרכון
הגבלת חשבונות בנק
מאסר במקרים קיצוניים
הבעל חייב לתת את הגט לאשתו כאשר בית הדין קובע זאת על פי דין. אם הוא מסרב לתת את הגט למרות פסק דין, הוא נחשב לסרבן גט ועלול להיות מושא לסנקציות חמורות.
דבר חשוב להבנה: הבעל אינו יכול לתת גט בכפייה פיזית ישירה מחוץ לבית הדין. אם מישהו מפעיל כנגד הבעל כפייה שלא על ידי בית דין מוסמך, הגט עלול להיחשב לגט מעושה ופסול.
ישנם מצבים בהם שני הצדדים כנגד זאת – הבעל מסרב לתת גט והאישה דורשת אותו. במקרה כזה, בית הדין יבחן את הטענות של שני הצדדים ויפסוק לפי דין. אין מצב שבו ניתן לכפות גט ללא פסק דין הלכתי מבוסס.
לכפיית גט קיימת מסגרת הלכתית ברורה שהוא מבוסס על שולחן ערוך אבן העזר סימן קנד. על פי מקורות אלו, כפייה לגרש מותרת רק במקרים מוגדרים היטב.
בית דין רבני הוא הגורם היחיד המוסמך לכפות גט על הבעל. כל כפייה אחרת, בין אם היא פיזית או כלכלית, שאינה מבוססת על פסק דין של בית דין, עלולה לגרום לגט להיחשב מעושה ופסול.
הכלל המפורסם "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני" מבוסס על ההנחה שכאשר יהודי חייב לעשות דבר מסוים על פי ההלכה, יצרו הטוב רוצה בכך אלא יצרו הרע מונע ממנו. הכפייה החיצונית למעשה משחררת את רצונו הפנימי האמיתי.
ולכן, כאשר בית דין פסק שהבעל חייב לגרש, הכפייה שמפעילים עליו אינו הופכת את הגט למעושה. להיפך – זאת נחשבת כפייה לגיטימית המאפשרת לבעל לתת גט כשר.
אם הכפייה בוצעה שלא על ידי בית הדין, או במקרה שבו אין חיוב הלכתי לגרש, הגט נחשב מעושה ופסול. כגון:
1. כפייה על ידי גורמים פרטיים אם בני משפחה, חברים או גורמים אחרים מאיימים על הבעל או מפעילים עליו אלימות כדי לכפות אותו לגרש, הגט יהיה גט מעושה ופסול.
2. כפייה כלכלית מופרזת במקרים מסוימים, סנקציות כלכליות חמורות מאוד שאינו מידתיות עלולות להפוך את הגט למעושה. עם זאת, כאשר הסנקציות מופעלות על ידי בית דין מוסמך על פי פסק דין, הן נחשבות לגיטימיות.
3. כפייה במקרה שאין חיוב אם בית דין לא פסק שהבעל חייב או כפוי לגרש, אלא רק המליץ על כך, כל כפייה תהפוך את הגט למעושה.
בישראל, בתי הדין הרבניים הם בעלי הסמכות הבלעדית בענייני נישואין וגירושין של יהודים. בית הדין הרבני פועל על פי הדין הדתי, ולכן כל פסק דין שניתן בו חייב להיות מבוסס על הלכה יהודית.
בית הדין יכול לקבל שלושה סוגי החלטות:
המלצה לגרש
חיוב לגרש
כפייה לגרש
רק במקרה של כפייה ניתן להפעיל את הסנקציות החמורות ביותר כנגד סרבן גט.
התהליך לכפיית גט מתחיל בהגשת תביעה לבית הדין הרבני. בית הדין שומע את שני הצדדים, בוחן ראיות ועדויות, ובוחן האם יש יסוד הלכתי לחייב או לכפות את הבעל לגרש את אשתו.
במקרים שבהם בית הדין מחליט שהבעל חייב לתת גט, הוא יוציא פסק דין מפורש. אם הבעל מסרב, בית הדין יפעיל סנקציות מדורגות – מעיכוב רישיונות ועד למאסר במקרים קיצוניים.
הבעל או האישה יכולים לערער על פסק דין של בית דין רבני אזורי לבית הדין הרבני הגדול, שהוא הערכאה העליונה בעניינים דתיים. במקרה של ערעור, ההליכים יכולים להתארך משמעותית.
גט מעושה נחשב על פי ההלכה לגט פסול, ולכן הוא אינו מביא לסיום הנישואין באופן הלכתי. משמעות הדבר היא שהאישה נשארת במעמד של אשת איש, גם אם היא סבורה שהתגרשה.
במקרה שהאישה תינשא לאדם אחר לאחר גט פסול, הקשר החדש הוא נישואי אישה נשואה, הנחשבים לאיסור חמור ביותר. ילדים שייוולדו מקשר זה עלולים להיחשב ממזרים על פי ההלכה, מה שיש לו השלכות קשות על מעמדם וזכויותיהם בקהילה היהודית.
בנוסף להשלכות ההלכתיות, גט מעושה עלול ליצור סיבוכים משפטיים. אם יתברר שהגט היה מעושה, בית הדין הרבני עשוי לפסול אותו רטרואקטיבית. זאת עלולה לגרום למצבים משפטיים מורכבים, במיוחד אם האישה כבר נישאה שוב או ילדה ילדים.
כמו כן, אם התברר שהכפייה בוצעה באמצעים בלתי חוקיים, הגורמים שהפעילו את הכפייה עלולים להיתבע פלילית.
1. תיק 8455-64-1, פלוני נגד פלונית (ניתן ב-17/09/2008)
• פסק דין מרכזי של בית הדין הרבני הגדול העוסק בסמכויות אכיפת פסקי דין לגירושין ובגבולות הכפייה המותרת
2. תיק 7041-21-1, פלונית נגד פלוני (ניתן ב-11/03/2008)
• דן בשאלת תביעות נזיקין כגורם לגט מעושה, וקובע כי "חסימת הגט כשלעצמה, כתוצאה מתביעת נזיקין, עשויה להוביל למסקנה שהגט אינו חשוב די הצורך לאשה" וכי "אם לפי הנסיבות נראה לבית הדין כי הגט ניתן מתוך אילוץ – כאשר על פי גדרי ההלכה פוגם הדבר בכשרות הגט – אסור לבית הדין לסדר את הגט"
3. תיק 938078/01, פלונית נגד פלוני (בית הדין הרבני אשדוד)
• דן בעקרונות הלכתיים של גט מעושה, מביא את המשנה "גט מעושה, בישראל – כשר, ובעובדי כוכבים – פסול" וקובע כי "אם לפי הנסיבות נראה לבית הדין כי הגט ניתן מתוך אילוץ – כאשר על פי גדרי ההלכה פוגם הדבר בכשרות הגט – אסור לבית הדין לסדר את הגט"
4. תיק 846913/02, פלונית נגד פלוני (בית הדין הרבני חיפה)
• דן בחשש לגט מעושה בהקשר של הליכים פליליים, וקובע כי "לעניות דעתינו אין בחוק זה חשש של גט מעושה מאחר והכל נעשה על פי בית הדין ובהוראתו"
6. בעמ 2374/11, פלוני נגד פלונית (בית המשפט העליון)
• דן בהשלכות של פסיקת פיצויים נזיקיים על כשרות הגט, מציין כי "פסיקת פיצויים עלולה לגרום לגט מעושה ולמנוע מתן גט" וכי "פסיקה שכזו חודרת לגרעין הקשה של סמכות בתי הדין הרבניים"
7. תיק 272088/6, פלוני נגד פלונית (בית הדין הרבני נתניה)
• מציין כי בתי הדין הרבניים נוהגים שלא לסדר גט "עד אשר תביעת הנזיקין בבית המשפט לענייני משפחה תימחק" כדי למנוע חשש לגט מעושה
גט מעושה הוא נושא רגיש ומורכב המצריך הבנה עמוקה של הדין ההלכתי והמשפטי. תקף הגט תלוי בכך שניתן מרצון הבעל, וכפייה לגיטימית אפשרית רק על ידי בית הדין ורק במקרים מוגדרים היטב.
על מי שנמצא בהליך גירושין, חיוני להיוועץ בעורכי דין מומחים בדיני משפחה ובדייני בתי הדין הרבניים, כדי להבטיח שהגט יהיה תקף וכשר. כל פגם בהליך עלול ליצור סיבוכים הלכתיים ומשפטיים לשנים רבות.
עו"ד אמיר כהן מתמחה בדיני משפחה וגירושין, ומציע ליווי מקצועי ואישי בכל שלבי תהליך הגירושין, כולל טיפול בסוגיות מורכבות הקשורות לגט וכפיית גירושין.
השירותים של עו"ד כהן כוללים:
ייצוג בבתי הדין הרבניים – ליווי מלא בהליכי הגירושין בבית הדין, כולל הגשת תביעות וערעורים
ליווי משפטי בכפיית גט – סיוע להשגת פסק דין לכפיית גט במקרים המוצדקים
הגנה מפני גט מעושה – ייצוג בעלים הנתונים בלחץ בלתי לגיטימי לתת גט
הסדרי גירושין מלאים – חלוקת רכוש, מזונות, הסדרי שהות עם ילדים
ייעוץ הלכתי-משפטי – הבנת ההיבטים ההלכתיים והמשפטיים של הליך הגירושין
עו"ד אמיר כהן וצוות משרדו מבינים את הרגישות והמורכבות הכרוכות בהליכי גירושין ובסוגיות הקשורות לגט. אנו פועלים בשיתוף פעולה מלא עם לקוחותינו, תוך בניית אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית שתוביל לתוצאות המיטביות.
בין אם אתם בתחילת הדרך ומחפשים ייעוץ ראשוני בנוגע לזכויותיכם בהליך הגירושין, או בעיצומו של הליך משפטי מורכב הכרוך בכפיית גט או חשש לגט מעושה, משרדו של עו"ד אמיר כהן עומד לרשותכם.
צרו קשר עוד היום לקבלת ייעוץ ראשוני ופתרונות משפטיים המותאמים לצרכיכם הספציפיים.
המידע במאמר זה הוא למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או הלכתי. לייעוץ אישי ומקצועי, יש להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה ועם דיין מוסמך.
פנו אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני וליווי מקצועי בהליכי גירושין וסכסוכי משפחה. המשרד שלנו מתמחה במתן מענה מקצועי, אישי ודיסקרטי לכל לקוח.
עו״ד אמיר כהן, מייסד משרד “אמיר כהן – משרד עו״ד לענייני משפחה”, מומחה לדיני משפחה וירושה. יחס אישי ומקצועי בכל שלבי ההליך: גירושין, חלוקת רכוש, מזונות ילדים, הסדרי שהות, צוואות וירושות וייפוי כוח מתמשך. המשרד פועל באסטרטגיה מותאמת, בשיתוף פעולה מלא, להשגת תוצאות מיטביות — משלב הייעוץ ועד להכרעה בבית המשפט למשפחה/בבית הדין הרבני
