שינוי נסיבות מהותי הינו ביטוי משפטי בעל חשיבות עליונה בתחום דיני המשפחה. צמד המילים הזה מלווה רבים מהצדדים בהליכים משפטיים בין בני זוג לאחר גירושין. מדובר בשינוי מהותי שהתרחש לאחר מתן פסק הדין או אישור הסכם גירושין, המצדיק בחינה מחודשת של ההחלטות שניתנו בבית המשפט או בבית הדין הרבני. בית המשפט העליון הכיר בכך שחל שינוי נסיבות עשוי להצדיק שינוי של סכום המזונות, זמני השהות והסדרים אחרים שנקבעו, וזאת כדי להתאים את המציאות המשפטית למציאות החדשה שנוצרה בחייהם של הצדדים.
ביטוי זה נושא משמעויות מרחיקות לכת על פסק דין או הסכם שאושר בפני בית המשפט או בית הדין, כאשר קבלת טענה לשינוי נסיבות מהותי עלולה להביא לביטול הסכם או שינוי משמעותי בתנאיו. עם זאת, חשוב להבין כי לא כל שינוי ייחשב כשינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות שיפוטית, וכי בתי המשפט מפעילים סמכות זו בזהירות רבה ובמשורה.
כאשר חל שינוי נסיבות לאחר מתן פסק הדין, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לשינוי מזונות או להפחתת מזונות שנקבעו בפסק הדין. בפסיקה של בית המשפט העליון נקבעו הפרמטרים להגדרת שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות של בית המשפט בפסק דין קודם.
על פי הפסיקה, כדי להוכיח שינוי נסיבות מהותי על צד המבקש להראות כי:
מדובר בשינוי שלא היה צפוי בעת מתן פסק הדין – על השינוי להיות כזה שלא ניתן היה לצפות בעת קביעת הסכום המקורי של המזונות
השינוי הוא מהותי ומשמעותי דיו להצדיק התערבות שיפוטית – לא כל שינוי ייחשב שינוי מהותי המצדיק התערבות
השינוי משפיע באופן משמעותי על יכולתו לעמוד בהוראות פסק הדין המקורי – יש להראות כי השינוי מקשה באופן ממשי על העמידה בהתחייבויות
השינוי הוא אמיתי ולא תוצאה של התנהגות מכוונת של הצד המבקש – למשל, התפטרות מרצון ממקום עבודה לא תיחשב בדרך כלל כשינוי נסיבות מהותי
לשינוי נסיבות מהותי יש השלכות משפטיות רחבות, בפרט בנוגע למזונות ילדים ולחלוקת זמני השהות בין ההורים. בית המשפט יבחן כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בכלל הנסיבות ובטובת הילדים.
חשוב להבין כי הסמכות לדון בתביעה לשינוי נסיבות נתונה לאותה ערכאה שדנה בתביעה המקורית. זהו עקרון הסמכות הנמשכת, הקובע כי סמכות הערכאה השיפוטית נמשכת גם לאחר הגשת תביעה חדשה. אם בית המשפט למשפחה הוא שאישר את ההסכם בין בני הזוג (מלבד ענייני הגירושין עצמם, שבהם לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית), אזי בית המשפט למשפחה הוא שידון בתביעה החדשה שתוגש לביטול הסכם הגירושין או לשינויו בשל שינוי נסיבות מהותי.
הרציונל מאחורי עיקרון זה הוא עקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות והרצון למנוע התערבות הדדית בעבודתן. עם זאת, יש לזכור כי האפשרות לשינוי פסק דין בשל שינוי נסיבות מהותי היא אפשרות מוגבלת, שבתי המשפט מפעילים בזהירות רבה ובמשורה.
עקרון הסמכות הנמשכת קיבל ביטוי ברור בפסיקה של בית המשפט העליון. בפרשת ג'ארח קבע השופט זוסמן:
"הכלל: חייב במזונות שיצא מבית הדין הרבני, רק אותו בית-דין מוסמך לשנותו, עקב שינוי הנסיבות. אבל הכלל האמור אינו נובע מזהות העילות, כמבואר לעיל, אלא מן הצורך למנוע התערבותו של בית המשפט במלאכתו של בית הדין, ולהיפך, מפני תיקונו של עולם."
בהתאם לכך, לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הרבני (לפי העניין) יש סמכות נמשכת לדון בענייני מזונות ילדים, זמני שהות, ונושאים אחרים שנקבעו בפסק הדין המקורי, כאשר חל שינוי נסיבות מהותי.
בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 חולל שינוי מהותי ומשמעותי בכל הנוגע לחישוב מזונות ילדים בישראל. פסק דין מהפכני זה, שניתן ביולי 2017, שינה באופן דרמטי את האופן שבו נקבע סכום המזונות של הילדים. בעוד שבעבר, האב נשא ברוב נטל המזונות ללא קשר לזמני השהות, פסק הדין קבע כי יש לחשב את דמי המזונות תוך התחשבות בחלוקת זמני השהות בין ההורים וביכולת ההשתכרות של כל אחד מהם.
פסק הדין קובע מספר עקרונות מרכזיים:
בגילאי 6-15 חלה חובה שווה על שני ההורים לשאת במזונות ילדיהם מדין צדקה.
חלוקת נטל המזונות תיקבע בהתאם ליכולותיהם הכלכליות היחסיות של ההורים מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה.
יש להתחשב בחלוקת זמני השהות בין ההורים בקביעת גובה המזונות.
פסק דין זה עצמו נחשב לשינוי נסיבות מהותי, המצדיק הגשת תביעות להפחתת מזונות על ידי אבות שנושאים בנטל כבד של מזונות, במיוחד במקרים של משמורת משותפת או זמני שהות משמעותיים. רבים מהאבות פנו לבתי המשפט בבקשה לשנות את שיעור המזונות שנקבע בפסקי דין או בהסכמי גירושין שקדמו לפסיקה זו.
בתי המשפט ברחבי הארץ נדרשו להכריע האם הלכת בע"מ 919/15 מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות בפסקי דין שניתנו קודם לכן. הפסיקה אינה אחידה בעניין זה, אך במקרים רבים הוכרה ההלכה כשינוי נסיבות, בפרט כאשר האב מקיים זמני שהות משמעותיים עם הילדים.
אחת הדוגמאות הנפוצות והמשמעותיות ביותר לשינוי נסיבות מהותי היא ירידה משמעותית ביכולת ההשתכרות של האב. שינוי זה יכול לנבוע ממגוון סיבות: פיטורין שלא באשמת העובד, סגירת עסק, משבר כלכלי בענף שבו האב עובד, תאונה או מחלה המשפיעה על כושר העבודה, וכיוצא באלה.
במקרה כזה, האב עשוי לפנות לבית המשפט בבקשה להפחתת מזונות. על מנת להצליח בתביעה להפחית את סכום המזונות, האב צריך להוכיח:
חל שינוי אמיתי ביכולתו הכלכלית – על האב להוכיח באמצעות מסמכים כגון תלושי שכר, אישורי פיטורין, דו"חות מס וכדומה כי אכן חלה ירידה משמעותית בהכנסתו
השינוי לא היה ידוע או לא ניתן היה לצפות בעת מתן פסק הדין המקורי – אם בעת קביעת המזונות כבר היה ידוע שצפוי שינוי בהכנסה, לא ניתן יהיה לטעון לשינוי נסיבות
מדובר בשינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתה בדמי המזונות – השינוי צריך להיות משמעותי דיו כדי שלא ניתן יהיה לעמוד בחיוב המזונות הקיים
האב עושה מאמצים למצוא עבודה חלופית – על האב להוכיח כי הוא פועל בתום לב ועושה כל שביכולתו למצוא עבודה חדשה בשכר דומה
בתי המשפט בוחנים בקפידה את נסיבות השינוי ביכולת ההשתכרות של האב. כאשר מדובר בשינוי שנבע מנסיבות שאינן בשליטתו של האב, כגון פיטורין בשל צמצומים, ייטו בתי המשפט להכיר בכך כשינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת מזונות, בפרט אם חלפה תקופה סבירה והאב לא הצליח למצוא עבודה בשכר דומה למרות מאמציו.
לעומת זאת, אם השינוי נובע מבחירה של האב, כגון התפטרות מרצון ללא סיבה מוצדקת, או מעבר מרצון לעבודה בשכר נמוך יותר, ייטו בתי המשפט שלא להכיר בכך כשינוי נסיבות מהותי, מתוך תפיסה שהאב לא יכול להשתחרר מחובותיו כלפי ילדיו באמצעות יצירת שינוי מלאכותי בנסיבות.
ראשית, יש להגיש תביעה מפורטת לבית המשפט המוסמך (בדרך כלל לאותה ערכאה שדנה בתביעה המקורית). עורך דין מומחה לדיני משפחה יסייע בהגשת התביעה לשינוי מזונות או להפחתת מזונות לבית המשפט.
בתביעה יש לכלול:
לאחר הגשת התביעה, בית המשפט בדרך כלל יקבע דיון מקדמי שבו יוכלו הצדדים להציג את עמדותיהם הראשוניות. בשלב זה, בית המשפט עשוי:
שלב גילוי המסמכים חשוב במיוחד, שכן הוא מאפשר לכל צד לבחון את המסמכים של הצד השני ולהתכונן לדיון העיקרי. בשלב זה יש להגיש תצהירי גילוי מסמכים ולהמציא את כל המסמכים הרלוונטיים לשינוי הנסיבות הנטען.
בדיון העיקרי, הצדדים מציגים את ראיותיהם ואת עדיהם. בית המשפט יבחן לעומק:
בשלב זה חשוב להציג ראיות משכנעות ולהיעזר בעורך דין מנוסה שיוכל להציג את הטיעונים באופן אפקטיבי.
לאחר שמיעת הראיות והטיעונים, בית המשפט ייתן החלטה מנומקת בתביעה. בית המשפט יכריע האם להיענות לבקשה להפחית את סכום המזונות או לשנות את תנאי פסק הדין. ההחלטה תלויה במידת השכנוע של בית המשפט כי אכן חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות.
אם ההחלטה היא לשנות את פסק הדין, בית המשפט יקבע את סכום המזונות החדש או את השינויים האחרים בתנאי פסק הדין. השינוי יכול להיות:
חשוב לציין כי החלטת בית המשפט ניתנת לערעור, אם אחד הצדדים סבור שנפלה טעות בהחלטה.
